הקווקז המערבי

הקווקז המערבי
Западный Кавказ
	ימת ריצה
אתר מורשת עולמית
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1999, לפי קריטריונים 9, 10
שטח האתר	298,903 הקטאר
נתונים ומידות
שטח	298,903 הקטאר
מיקום
מדינה	רוסיה
קואורדינטות	43°34′08″N 40°39′51″E / 43.56883°N 40.664174°E

הקווקז המערבי (ברוסית: Западный Кавказ) הוא השם הקיבוצי שניתן לתא שטח בגודל של 3,516.2 קמ"ר במערבו של הקווקז ברוסיה עת הוכרז בשנת 1999 כאתר מורשת עולמית. השטח משתרע בדרום מזרח מחוז קרסנודר, בדרום הרפובליקה של אדיגיה ובמערב הרפובליקה של קאראצ'אי-צ'רקסיה, וכולל מספר יחידות גאוגרפיות שהגדולה שבהן היא השמורה הביוספרית הלאומית של הקווקז המשתרעת על שטח של 2,758.41 קמ"ר. 561.9 קמ"ר נוספים משתרעים בחלק משטחו של הפארק הלאומי של סוצ'י והיתר בארבעה אתרים קטנים ששטח כל אחד מהם אינו עולה על מספר עשרות קילומטרים מרובעים.

גאוגרפיה וגאולוגיה

האזור הררי וגובהו נע מ-250 מטר למעל 3,000 מטר, ועד לשיא גובהו בהר אקאראגווארטה הנישא לגובה של 3,360 מטר. מבחינה גאולוגית, השטח מגוון וכולל את כל קשת המסלע החל מהפרקמבריון ועד לפלאוזואיקון, וצפונו עשוי אבן גיר ומתאפיין בנוף קרסטי עשיר במערות. האזור כולו עוצב על ידי קרחונים ש-60 מהם, בשטח כולל של 18 קמ"ר, עדיין קיימים. לצד אלה קיימים מורנות וכ-130 אגמים השוכנים בגובה רב. הנהרות בצידו הצפוני של האזור מתנקזים אל נהר הקובן הזורם אל ים אזוב, בעוד שבצידו הדרומי הם קצרים יותר ומוליכים ישירות אל הים השחור. לאורכם של אלה מספר מפלי מים המגיעים עד לגובה של 250 מטר.

החי והצומח

384 מיני בעלי חיים חיים בקווקז המערבי. על 60 מיני היונקים נמנים הזאב, הדב, השונר, חזיר הבר, היעל הקווקזי המערבי, צפיר האלפים, הביזון האירופי, נמר השלג ועוד. שני המינים האחרונים נתונים בסכנה בכל העולם. באזור 246 מיני ציפורים, רבים מהם אנדמיים וכחמישית מהם מאוימים ברוסיה או בעולם כולו. לאלה מצטרפים דו-חיים, דגי נהרות ו-2,500 מינים מתועדים של חרקים.

הצומח בקווקז המערבי ערוך ברצועות בהתאם לגובה הטופוגרפי ומשתנה ממערב למזרח. המערב מכוסה ביערות אלון ואשור, במרכז נפוצים עצי שדר ואדר, ואילו במזרח גדלים אשוחים לצד ארזים. מעל קו העצים המשתרע בגובה של כ-2,500 מטר גדל מין ייחודי של רודודנדרון בכרים האלפיניים והסוב-אלפיניים. בסך הכל נסקרו באזור כ-700 מיני פטריות ו-1,580 מינים של צמחים וסקולאריים, מהם 967 מינים האופייניים לגובה רב. שליש מהצומח אנדמי למקום, ועשירית נמצא באיום כלשהו.

"השמורה הביוספרית הקווקזית" הוכרה בידי ארגון אונסק"ו בשנת 1978.

נוכחות אנושית

הנוכחות האנושית באזור המוכרז קטנה ומוגבלת לעובדי השמורה ולמספר קטן של מדענים המבקרים במקום. כ-2% מהשטח, בעיקר בשוליו, הוקצה על ידי השמורה לחקלאים המתגוררים סביבה, ואלה יכולים לנצלו לשימושים חקלאיים ולמרעה. כמו כן הם רשאים לכרות כמות מוגבלת של עצים לבניית גשרים ולהסקה. בשמורה מספר קטן של מבני עץ שנועדו לשמש מקלט לעובדי השמורה ולמדענים. חלק גדול מרמת לאגונאקי לא נכלל באזור המוכרז בשל מרעה יתר שגרם לשינויים בעולם הצומח ולסחף קרקעות, וכן בשל תנועת תיירות ערה. עם זאת בשל חוסר כדאיות כלכלית, נותרו מ-50,000 עד 60,000 ראשי הבקר שרעו ברמה בשנות החמישים של המאה ה-20, כאלף ראשים בלבד.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הקווקז המערבי בוויקישיתוף