השר הראשי של צרפת
השר הראשי של צרפת או השר הראשי של המדינה, לפעמים "השר הראשון של צרפת", היה, תחת המשטר הישן תואר בלתי רשמי של היועץ הראשי של מלך צרפת. תואר זה היה יותר תיאור של התפקיד, וסמכויותיו היו משתנות לפי התקופה, כאשר המלך ריכז בידיו את כל השלטון. משימתו הייתה ליישם את פקודות המלך. עם זאת בתקופות שבהן המלך נעדר מהארץ, היה חולה, פחות מעורב או בלתי כשיר למשול, השר הראשי צבר בידיו כוח רב ועמד בפועל מאחורי תפקוד הממלכה.
החל מימי הביניים המלך שלט כשהוא מוקף ביועצים, ביניהם התבלט השנסלייה של צרפת. נוסחה זו התפתחה במאה ה-16 והפכה למוסד שלטוני ממש:מועצת המלך. השר הראשי היה בדרך כלל חבר במועצת המלך (צורה ארכאית של ממשלה) או נציג בכיר של האצולה הצרפתית או הכמורה הקתולית בממלכה. בימי אנרי הרביעי שרים מסוימים זכו למעמד מועדף:סולי ב-1598–1611 ווילרואה ב-1611–1614. במאה ה-17 לצידו של המלך עמד איש סודו ("פאבורי" favori) - קונצ'ינו קונצ'יני ב-1613–1617 והדוכס לואין ב-1621-1617. בהמשך, גם כן בימי לואי השלושה-עשר כיהנו שרים ראשיים שזכו מידי המלך לסמכויות נרחבות למדי:הקרדינל רישלייה ב-1642-1624 והקרדינל מאזארן ב-1642–1661. אחרי 1661 לקח לואי הארבעה עשר לידיו את רסני השלטון בעודו הקיף את עצמו בצוות שרים ויועצים מוכשרים. הממלכה הונהגה על ידי מועצת-על (Conseil d'En-haut) המורכבת מהמלך ומקורביו. עם זאת שרים אחדים כמו המרקיז לובואה וקולבר זכו למעמד בולט יותר. בימי שלטונו של לואי החמישה עשר התפקיד התחדש, עם הקרדינל גיום דובואה בתקופת הרז'אנס ("העוצרות"), אחר כך לזמן קצר הדוכס אורליאן עצמו "העוצר", הדוכס בורבון ובהמשך הקרדינל פלרי. עם פריצת המהפכה הצרפתית ב-1789 השר הראשי איבד את חשיבותו והשפעתו במדיניות הלאומית. ב-1791 הונהגה מונרכיה חוקתית והתואר "השר הראשי" בוטל.
| שם | תפקיד | שנות כהונה | מעמד | מלך או עוצר | |||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | 
|
אן דה מונמורנסי
ברון ואדון שנטיאי |
מגיסטר גדול של צרפת (1526–1558) |
1 בינואר 1515 | 1541 | אצולה | פרנסואה הראשון 1547-1515 |
| 2 | _-_MV_973.jpg)
|
קלוד ד'אנבו
קלוד ד'אנבו, ברון רץ |
אדמירל של צרפת (1543–1552) |
1541 | 31 במרץ 1547 | אצולה | |
| 3 |
|
אן דה מונמורנסי
אן דה מונמורנסי, ברון ואדון שנטיאי |
מגיסטר גדול של צרפת (1526–1558) |
1 באפריל 1547 | 10 באוגוסט 1557 | אצולה | אנרי השני 1559-1547 |
| — | — | תפקיד פנוי
(שלטון אבסולוטי של אנרי השני) |
מלך
(1547–1559) |
11 באוגוסט 1557 | 10 ביולי 1559 | — | |
| 4 | 
|
פרנסואה, דוכס גיז
פרנסואה מלורן, דוכס גיז |
מגיסטר גדול של צרפת (1559–1563) |
10 ביולי 1559 | 5 בדצמבר 1560 | אצולה | פרנסואה השני 1560-1559 |
| 5 | 
|
מישל דה ל'אופיטל (1507–1573) |
שנסלייה של צרפת (1560–1573) |
5 בדצמבר 1560 | 13 במרץ 1573 † | המעמד השלישי | שארל התשיעי 1574-1560 |
| 6 | 
|
קרדינל רנה דה ביראג (1506–1583) |
שנסלייה של צרפת (1573–1583) |
30 במאי 1574 | 24 בנובמבר 1583 † | כמורה | אנרי השלישי 1589-1574 |
| 7 | 
|
פילים אירו
'"פילים אירו, רוזן שוורני |
שנסלייה של צרפת (1583–1588) |
24 בנובמבר 1583 | 12 במאי 1588 | אצולה | |
| — | — | תפקיד פנוי
(שלטון אבסולוטי של אנרי השלישי) |
מלך (1574–1589) |
12 במאי 1588 | 2 באוגוסט 1589 | — | |
| 8 | 
|
מקסימיליאן דה בתון, דוכס סולי
מקסימיליאן דה בתון, דוכס ראשון סולי |
שר האוצר של צרפת (1600–1611) |
2 באוגוסט 1589 | 29 בינואר 1611 | 2-e | אנרי הרביעי, מלך צרפת אנרי הרביעי 1610-1589 |
| 9 | 
|
ניקולא דה נפוויל
ניקולא דה נפוויל, מרקיז ראשון וילרואה |
שר לענייני חוץ (1594–1616) |
30 בינואר 1611 | 9 אאוגוסט 1616 | 2-e | לואי השלושה עשר 1610-1643 |
| 10 | 
|
קונצ'ינו קונצ'יני
|
מרשל של צרפת (1613–1617) |
9 באוגוסט 1616 | 24 באפריל 1617 † | 2-e | |
| 11 | 
|
שארל ד'אלבר, דוכס לואין
שארל מרקיז ד'אלבר, דוכס ראשון לואין |
קונטאבל של צרפת (1616–1621) |
24 באפריל 1617 | 15 בדצמבר 1621 † | 2-e | |
| — | — | תפקיד פנוי
(שלטון אבסולוטי של לואי השלושה עשר) |
מלך צרפת (1610–1643) |
15 בדצמבר 1621 | 12 באוגוסט 1624 | — | |
| 12 | 
|
קרדינל ארמן ז'אן דו פלסי, דוכס רישלייה הראשון
|
מזכיר מדינה לענייני חוץ (המשטר הישן) ; מזכיר מדינה לענייני צבא
(1616–1617) |
12 באוגוסט 1624 | 4 בדצמבר 1642 † | 1-е | |
| 13 | .jpg)
|
קרדינל ז'ול מאזארן (ג'יוליו מאצאריני)
בישוף מץ ודוכס מאיין ורטל |
(1652–1658) |
5 בדצמבר 1642 | 9 במרץ 1661 † | 1-е | לואי הארבעה עשר 1643-1715 |
| 14 | 
|
ז'אן-בטיסט קולבר (1619–1683) |
מפקח כללי של האוצר (1661–1683) |
9 במרץ 1661 | 6 בספטמבר 1683 † | 3-е | |
| 15 | 
|
פרנסואה-מישל דה טלייה, מרקיז ראשון לובואה
|
מזכיר לענייני חוץ (המשטר הישן) ; שר החצר המלכותית (1662–1691) |
7 בספטמבר 1683 | 16 ביולי 1691 † | 2-e | |
| — | — | תפקיד פנוי
(שלטון אבסולוטי של לואי הארבעה עשר) |
מלך צרפת (1643–1715) |
17 ביולי 1691 | 1 בספטמבר 1715 | — | |
| 16 | 
|
קרדינל גיום דובואה (1656–1723) |
מזכיר מדינה לענייני חוץ (המשטר הישן) (1718–1723) |
12 בספטמבר 1715 | 10 באוגוסט 1723 † | 1-е | לואי החמישה עשר 1715-1774 |
| 17 | _par_Santerre.jpg)
|
פיליפ השני, דוכס אורליאן Le Régent ("העוצר")
פיליפ, דוכס שלושה עשר של אורליאן |
עוצר הממלכה (1715–1723) |
10 באוגוסט 1723 | 2 בדצמבר 1723 † | 2-e | |
| 18 | 
|
לואי הרביעי אנרי, דוכס בורבון, נסיך שביעי קונדה
|
מגיסטר גדול של צרפת (1710–1740) |
2 בדצמבר 1723 | 11 ביוני 1726 | 2-e | |
| 19 | 
|
קרדינל אנדרה-הרקול דה פלרי (1653–1743) |
בישוף פרז'וס (1699–1715) |
11 ביוני 1726 | 29 בינואר 1743 † | 1-е | |
| — | — | תפקיד פנוי
(שלטון אבסולוטי של לואי החמישה עשר) |
מלך צרפת (1715–1774) |
29 בינואר 1743 | 3 בדצמבר 1758 | — | |
| 20 | 
|
אטיין פרנסואה, דוכס שואזל
אטיין פרנסואה, דוכס ראשון שואזל |
מזכיר המדינה לענייני חוץ (המשטר הישן) ו-מזכיר המדינה לעניינים צבאיים (1761–1770) |
3 בדצמבר 1758 | 24 בדצמבר 1770 | 2-e | |
| 21 | 
|
רנה-ניקולא דה מופו (1714–1792) |
שנסלייה של צרפת (1768–1774) |
25 בדצמבר 1770 | 23 באוגוסט 1774 | 2-e | |
| 22 | 
|
אן רובר ז'אק טורגו (1727–1781) |
המפקח הכללי של האוצר (1774–1776) |
24 באוגוסט 1774 | 12 במאי 1776 | 3-е | לואי השישה עשר 1774-1792 |
| 23 | 
|
ז'אן פרדריק פליפו, רוזן ממורפא
ז'אן-פרדריק פילפו, הרוזן השלישי ממורפא |
שר המדינה (1776–1781) |
14 במאי 1776 | 21 בנובמבר 1781 † | благородный | |
| 24 | 
|
שארל גראווייה, רוזן ורז'ן
|
מזכיר המדינה לענייני חוץ (המשטר הישן) (1774–1787) |
21 בנובמבר 1781 | 13 בפברואר 1787 † | 2-e | |
| 25 | 
|
ארכיבישוף אטיין שארל לומני דה בריין (1727–1794) |
ארכיבישוף טולוז (1763–1788) |
1 במאי 1787 | 25 באוגוסט 1788 | 1-е | |
| 26 | 
|
ז'אק נקר (1732–1804) |
המפקח הכללי של האוצר (1777–1781/1788–1789) |
25 באוגוסט 1788 | 11 ביולי 1789 | 3-е | |
| 27 | 
|
לואי אוגוסט, ברון ברטיי
ברון ברטיי |
שר החצר המלכותית (1783–1788) |
11 ביולי 1789 | 16 ביולי 1789 | 2-e | |
| 28 |
|
ז'אק נקר (1732–1804) |
המפקח הכללי של האוצר (1777–1781/1788–1789) |
16 ביולי 1789 | 3 בספטמבר 1790 | המעמד השלישי | |
| 29 | 
|
מארק ארמן דה מונמורן
מארק ארמן, רוזן מונמורן וסנט-ארם |
מזכיר המדינה לענייני חוץ (המשטר הישן) (1787–1789) |
3 בספטמבר 1790 | 3 בספטמבר 1791 | 2-e | |
| — | — | קבינט חוקתי
(נוסד על ידי האספה המחוקקת) |
— | 3 בספטמבר 1791 | 21 בספטמבר 1792 | — | |
אחרי 10 באוגוסט 1792 לואי השישה עשר ומשפחתו נכלאו בבית סוהר. אחרי נפילת האימפריה הצרפתית הראשונה ב-1814 עם הרסטורציה בצרפת, הוחזר התפקיד של "שר ראשי". ב-1815 התפקיד שינה את שמו לראש מועצת השרים, כלומר ראש ממשלה.
| ראשי ממשלה | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| דיוקן | שם (תאריך לידה-תאריך פטירה) |
תפקיד | שנות כהונה | מפלגה | ממשלה | מלך | ||
| 1 | 
|
שארל מוריס דה טאלירן
שארל-מוריס, נסיך טאלירן-פריגור |
שר החוץ (1799–1807) |
1 באפריל 1814 | 2 במאי 1814 | בלתי מפלגתי | הממשלה הזמנית של שנת 1814 | לואי השמונה עשר  (1814–1815) |
| הצ'רטר המלכותי של 1814. נפוליאון הוגלה לאי אלבה. בגלל שירותו בימי נפוליאון, טאלירן הורחק על ידי המלך לואי השמונה עשר שחזר מגלות אנגליה | ||||||||
| 2 | 
|
פייר לואי בלאקה ד'או
הרוזן בלאקה ד'או |
שר החצר המלכותית (1814–1815) |
2 במאי 1814 | 8 ביולי 1815 | לגיטימיסט | ממשלת הרסטורציה הראשונה של הבורבונים | |
| בגלל חוסר האמון שרחש המלך בטאלרן, הוא מינה במקומו כשר ראשי את פייר לואי בלאקה ד'או. אף על פי שטאלרן שימש כנציג צרפת בקונגרס וינה קלמנס פון מטרניך מאוד רצה שישא ויתן עם המנהיגים החדשם:לואי השמונה עשר ו בלאקה ד'או. במאה הימים של חזרת נפוליאון לשלטון נמלט בלאקה ד'או לגנט. אחרי שובו לפריז הוא פוטר ונשלח כשגריר לממלכת שתי הסיציליות | ||||||||
| מאה הימים של נפוליאון הראשון
20 במרץ — 7 ביולי 1815 | ||||||||
| 3 | 
|
ארמן-עמנואל ויניירו דו פלסי, דוכס רישלייה החמישי
(1766–1822) |
שר החוץ
(1815–1818) |
26 בספטמבר 1815 | 29 בדצמבר 1818 | בלתי מפלגתי | ממשלת הרסטורציה הראשונה של הבורבונים |
לואי השמונה עשר |
| 4 | .jpg)
|
ז'אן ז'וזף אוגוסט, מרקיז דסול | - | 29 בדצמבר 1818 | 19 בנובמבר 1819 | דוקטרינרים | ||
| 5 | 
|
אלי דקאז | אלי דוכס דקאז ודוכס גליקסברג | שר החוץ
(1818–1820) |
19 בנובמבר 1819 | 20 בפברואר 1820 | מונרכיה חוקתית | |
| 6 |
|
ארמן-עמנואל ויניירו דו פלסי, דוכס רישלייה החמישי
(1766–1822) |
שר החוץ
(1815–1818) |
20 בפברואר 1820 | 14 בדצמבר 1821 | בלתי מפלגתי | ||
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]Ancien Régime הפרק 4 - המשטר הישן: סעיף 4.1 - אופיו של האבסולוטיזם - כולל: ארגון השלטון - משטר בהתפתחות מתמדת.
- הסעיף 4.1 Nature de l absolutisme - LOrganisation du pouvoir - Un régime en constante evolution
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Stephen Clarke The French Revolution and What Went Wrong, Century, 2018
- , Francis Decrue - Anne de Montomorency, Grand Maître et Connetable de France aux armées et au conseil du roi François Ier. Plon 1885
- Louis Dollot - Les cardinaux-ministres sous la monarchie française, Girault 1952
- Éric Durot - "François de Lorraine (1520–1563), duc de Guise et nouveau Roi Mage". Histoire, Économie & Société. 54 (3): 3–16.
- Jean Francois Labourdette - Vergennes: ministre principal de Louis XVI Desjonqueres 1990
- François Nawrocki, L'Amiral Claude d'Annebault, conseiller favori de François Ier, Classiques Garnier, Paris, 2015, 763 p. (ISBN 9782812431678).
- Antoine Auguste Renouard Louis XIV et ses principaux ministres: galerie historique De l Imprimerie de Firmin-Dodot, 1823