וסילי סולוביוב-סדוי
 | |
| לידה |
12 באפריל 1907 (יוליאני) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
2 בדצמבר 1979 (בגיל 72) סנקט פטרבורג, ברה"מ |
| מקום קבורה |
ליטרטורסקיה מוסטקי |
| מוקד פעילות |
ברית המועצות |
| מקום לימודים |
בית הספר המרכזי למוסיקה בלנינגרד, הקונסרבטריון של סנקט פטרבורג |
| סוגה |
שיר, אופרטה, בלט |
| שפה מועדפת |
רוסית |
| כלי נגינה |
פסנתר |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
וסילי סולוביוב-סדוי (ברוסית: Василий Соловьёв-Седой; 25 באפריל[1] 1907 – 2 בדצמבר 1979) היה מלחין ופסנתרן סובייטי. הוא כתב מוזיקה לכ-400 שירים כולל "לילות מוסקבה".
סולוביוב-סדוי היה בעל תואר אמן העם של ברית המועצות (1967), חתן פרס סטלין (1943,1947), פרס לנין (1959) בעל עיטור לנין (1975,1971, 1951), ותואר גיבור העמל הסוציאליסטי (1975).
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סולוביוב נולד בסנקט פטרבורג למשפחת איכרים שעברו להתגורר בעיר. הוא אהב מוזיקה מילדתו וגם לאימו היה כישרון לשירה. על מנת להבדילו ממלחין רוסי אחר בעל אותו השם, הוסיפו לשמו כינוי שילדי השכונה כינו בו אותו בילדותם. הם קראו לו "סדוי" (בעל שיער שיבה) בעקבות כך שבימי קיץ חמים השיער שלו היה מלבין. בשנת 1925 התחיל לעבוד בבתי קולנוע כפסנתרן.
בשנת 1929 סולוביוב התחיל ללמוד מוזיקה בבית ספר מיוחד ובשנת 1931 עבר לקונסרבטוריון של לנינגרד אותו סיים בשנת 1936.
בשנות ה-30 סולוביוב התקבל לאיגוד המלחינים ומכיוון שבלנינגרד כבר היה מלחין בשם "סולוביוב" הוא החליט להיקרא "סולוביוב-סדוי". זמן קצר לאחר סיום הלימודים הוא התחיל להלחין שירים שבוצעו על ידי זמרים ידועים כמו לאוניד אוטיוסוב וקלבדיה שולז'נקו. בשנת 1940 סולוביוב-סדוי כתב בלט ובהמשך מוזיקה למספר אופרטות.
לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה הוא ארגן להקה שעימה היה מופיע בפני החיילים. בתקופה זו המלחין כתב מספר שירים ליריים שזכו לפופולריות רבה. אנשי הממסד דרשו ממנו שירים שמפארים את המפלגה וסטלין אך המלחין ענה שגם לשירי אהבה יש דרישה מקרב החיילים. עבור השירים שהוא הלחין בתקופה זו הוא קיבל את פרס סטלין הראשון.
לאחר סיום המלחמה סולוביוב-סדוי המשיך לעסוק בעיקר בהלחנת שירים ובשנת 1956 הלחין את השיר המפורסם "לילות מוסקבה". שירים שלו זכו לפופולריות רבה ובוצעו על ידי זמרים ידועים לרבות אדוארד חיל, מקהלת הצבא האדום ומארק ברנס. על עבודתו הוא קיבל פרס סטלין בשנת 1947 ופרס לנין ב-1959.
בנוסף להלחנת שירים סולוביוב-סדוי כתב מוזיקה למספר סרטים.
בשנים 1948–1964 סולוביוב-סדוי היה יושב ראש סניף לנינגרד של איגוד המלחינים הסובייטי. הוא גם כיהן בתפקידי ניהול באיגוד המלחינים ברמה הארצית.
בשנת 1975 סולוביוב-סדוי חלה במחלה קשה. למרות מחלתו הוא כתב מוזיקה עד מותו בשנת 1979. המלחין נטמן בלנינגרד, עיר בה התגורר כול חייו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
וסילי סולוביוב-סדוי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
וסילי סולוביוב-סדוי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
וסילי סולוביוב-סדוי, באתר Discogs (באנגלית)- וסילי סולוביוב-סדוי, דף שער בספרייה הלאומית
- וסילי סולוביוב-סדוי, באתר DNCI
- וסילי סולוביוב-סדוי באתר sovmusic
- וסילי סולוביוב-סדוי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 12 באפריל לפי הלוח היוליאני