לדלג לתוכן

חברת בית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגדרה מעורפלת.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגדרה מעורפלת.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

לצורכי מס יכולה חברה להפוך עצמה לחברת בית. האופן שבו ממסים, חברה שהגדירה עצמה חברת בית שונה מחברה רגילה באופן המזכיר חברה משפחתית וחברה שקופה. דהיינו, אופן מיסויה יהיה כחברת צינור, כאילו הייתה יחיד ולא יהיה כחברה או לעיתים כיחיד ולעיתים כחברה. הבסיס הסטטוטורי לכך הוא סעיף 64 לפקודת מס הכנסה.

התנאים לחברת בית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. חברת הבית היא חברת מעטים. לפי סעיף 76 לפקודת מס הכנסה חברת מעטים היא חברה בשליטת 5 בני אדם לכל היותר. בהקשר לחוק זה, "בן אדם" מבחינה משפטית כולל גם אדם וקרובו, אדם ובא כוחו, שותפים בשותפות, חברה וחבר בני אדם. מכאן שבפועל יכול שתהא חברת מעטים שהשליטה המעשית בה נחלקת בין למעלה מ-5 אנשים. סייג להגדרה רחבה זו הוא כי חברה ש-80% מהון מניותיה מוחזק או מצוי בשליטת חברה אחרת שאיננה חברת מעטים או חברה שיש לציבור עניין ממשי בה (שאחד מבעלי מניותיה הוא חברה צבורית לא תחשב לחברת מעטים).
  2. חובה להגיש בקשת להיות חברת בית עד שלושה חודשים מיום התאגדותה.
  3. כל רכושה ועסקיה הם אחזקת בניינים. הפרשנות המקובלת של רשות המיסים היא שדי כי הפעילות העיקרית היא אחזקת בניינים.

מדיניות דיבידנדים בחברת בית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיפים 76 עד 81 קובעים כי אם חברת מעטים לא חילקה דיבידנד לבעלי מניותיה אך מתברר כי יש לה רווחים לחלק, ואי החלוקה גוררת הימנעות ממס, רשאי מנהל רשות המיסים להורות כי יתייחסו לרווחים כאילו חולקו כדיבידנד, וזאת בכפוף להתייעצות עם ועדה מייעצת ומתן זכות שימוע לחברה. מעשית לא הוקמה עד היום ועדה מייעצת וסעיף זה שלו פוטנציאל אנטי-תכנוני רב הוא אות מתה.

המשמעות המעשית של הגדרת חברה כחברת בית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת בית היא אחת מ"חברות הצינור". חברה המוגדרת חברת בית מקנה לבעלי המניות בה מעמד ייחודי. הכנסות החברה ייוחסו לכל אחד מבעלי המניות במישרין וימוסו לפי שיעור המס השולי המוטל עליו. לכאורה, במרבית המקרים, יעדיף היחיד כי המס שיושת על הכנסות החברה יהיה לפי מס החברות, שנמוך משמעותית מהמס השולי המקסימלי המוטל על יחידים. עם זאת, תכנון מס בסיסי (אך כזה המצוי במחלוקת עזה) יאמר כי כאשר חברה מרוויחה יותיר בעל המניות את החברה במעמדה הרגיל. משעה שהיא מפסידה, יהפכה לחברת בית, וינכה את ההפסד מהכנסותיו האישיות. ראוי להדגיש כי לא יותר לנישום קרי לבעל חברת הבית לקזז הפסדים ברמת האישית בתקופה בה החברה הייתה רגילה, את ההפסדים תוכל החברה לקזז רק כנגד רווחים בעתיד. כיום לא ניתן יותר להפוך מחברה רגילה לחברת בית, כך שמרבית תכנוני המס בעניין חברות בית לא רלוונטיים. חברת בית יכולה לחדול מלהיות חברת בית אך משחדלה לא תוכל לשוב ולהיות חברת בית