חופמי אלכסנדרי
 חופמי אלכסנדרי
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | חופמאים |
| תת־סדרה: | תרופודה |
| משפחה: | חופמיים |
| סוג: | חופמי |
| מין: | חופמי אלכסנדרי |
| שם מדעי | |
 Charadrius alexandrinusלינאוס, 1758 | |
| תחום תפוצה | |
מפת התפוצה של החופמי האלכסנדרי, בירוק בהיר אזורים של דגירה בלבד, בירוק כהה אוכלוסייה יציבה, בכחול אתרים של חריפה (ללא דגירה) | |
| |
חופמי אלכסנדרי (שם מדעי: Charadrius alexandrinus) הוא עוף מים מהסוג חופמי, הדוגר במשטחי בוץ או באזורים המכוסים צומח דליל ליד חופים.[2]
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אורכו 15–17 ס"מ ומשקלו 22–38 גרם.[3] מזונו חרקים, סרטנים קטנים ותולעים.[2] גבו חום אפרפר וגחונו לבן. הזכר ניכר בלבוש הקיץ בכיפתו ובעורפו החלודים אפרפרים ובכתם שחור בשולי הצוואר. בלבוש חורף זהו חופמי חום-אפור ולבן, עם כתם אפרפר-שחרחר היורד מהגב אל בסיס הצוואר. רגליו כהות, אפורות שחורות, ומקורו שחורו. במעוף מתבלט פס לבן לאורך הכנף.[3]
עד 2009 המין האמריקני Charadrius nivosus (באנגלית Snowy Plover) היה נחשב כתת-מין של החופמי האלכסנדרי, אך ניתוח גנטי הראה שהם למעשה מינים שונים.[4]
בישראל החופמי האלכסנדרי הוא חולף וחורף מצוי.[5] עד אמצע שנות ה-60 של המאה ה-20 היה מקנן שכיח לאורך חופי הים התיכון, בקעת הירדן והעמקים הצפוניים. אוכלוסיית החוף נעלמה כמעט לחלוטין במהלך שנות ה-70, ובשנות ה-80 עדיין קיננו כ־30 זוגות במישור החוף הצפוני, בקעת בית-צידה ועמק החולה. האוכלוסייה המקננת סביב ים-המלח מנתה בתקופה זו כ־100 זוגות. במהלך העשורים שחלפו מאז נכחדה האוכלוסייה שקיננה בצפון הארץ ואוכלוסיית ים המלח ככל הנראה הצטמצמה מאוד, אף כי חסר מידע מקיף מאזור זה. האוכלוסייה המקננת בדרום הערבה גדלה מעט.[6] בבוקרו של ה-14 ביולי 2022 נרשמה תצפית נדירה של בוגר ואפרוח בחוף הסמוך לראשון לציון על ידי פקח רשות הטבע והגנים, לאחר שנים רבות בלא קינונים בחוף הים התיכון.[7]
חופמי אלכסנדרי מוגדר בישראל מין בסכנת הכחדה (כלומר אוכלוסייתו המקנן קרובה להכחדה). הוא נפגע בעיקר מייבוש, זיהום והפרה של מקווי המים המתוקים ומהפרעות ישירות, התרבות מינים מתפרצים וזיהום בחופי הים. האוכלוסייה המקננת כיום בארץ היא קטנה מאוד ומרביתה מתקיימת בבתי גידול מלאכותיים, זוגות מעטים מקננים לאורך חופי ים המלח.[6]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חופמי אלכסנדרי, באתר ITIS (באנגלית)
- חופמי אלכסנדרי, באתר NCBI (באנגלית)
- חופמי אלכסנדרי, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- חופמי אלכסנדרי, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חופמי אלכסנדרי באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ 1 2 Svensson,Grant, Mullarney, Zetterstorm, Fågelguiden Europas och Medelhavsområdets fåglar i fält, Stockholm, 1999
- ^ 1 2 עוזי פז, עזריה אלון (ע), החי והצומח של ארץ-ישראל, כרך 6, 1986
- ^ Clemens Küpper, Jakob Augustin, András Kosztolányi, Terry Burke, Kentish versus Snowy Plover: Phenotypic and Genetic Analyses of Charadrius alexandrinus Reveal Divergence of Eurasian and American Subspecies, The Auk 126, 2009-10, עמ' 839–852 doi: 10.1525/auk.2009.08174
- ^ ציפורים, פורטל צפרות - אתר הצפרות הישראלי, באתר www.birds.org.il (באנגלית)
- ^ 1 2 חופמי אלכסנדרי, באתר הרשימה האדומה של העופות המקננים בישראל
- ^ נעה פישר, תיעוד נדיר: חופמי אלכסנדרי בחוף סמוך לראשון לציון, באתר ynet, 14 ביולי 2022