טיפוס (ספורט)
טיפוס הוא ענף ספורט ופעילות פנאי המשלב פעילות גופנית בטבע או בקירות טיפוס מלאכותיים.
בשנת 2020 הענף לראשונה נכלל בתוכנית של המשחקים האולימפיים. התוכנית כללה תחרות נשים ותחרות גברים. באולימפיאדת פריז (2024) התוכנית תורחב ל-2 תחרויות לנשים וגברים (סה"כ 4 מדליות זהב).
סוגי טיפוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]טיפוס הרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – טיפוס הרים
פעילות המתבצעת בהרים גבוהים (בדרך כלל) ומטרתה הגעה לפסגת ההר.
טיפוס הרים משלב במקרים רבים אמצעים להובלה בשלג ובקרח וכן אמצעים להובלה על סלע.
טיפוס בסגנון מצור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת ימי הטיפוס היה נהוג להקים מחנות גדולים בתחתית ההר ו"כיבושו" בשלבים, תוך קביעת חבל (fixed line) בקטעי טיפוס קשים. הטיפוס בשלבים מאפשר גם התאקלמות טובה, הנדרשת להרים גבוהים. גישה זו נהוגה גם כיום בעיקר במשלחות מסחריות ובהרים של 7,000 מטרים ומעלה. משלחות מסוג זה גדולות כי הן דורשות זמן רב, שמגדיל את כמות האוכל הנדרשת, וכמות גדולה של ציוד (אוהלים, מזרנים וכל הציוד הדרוש להקמת מספר מחנות), שמגדיל את מספר האנשים הדרוש לשאתו.
טיפוס בסגנון אלפיני
[עריכת קוד מקור | עריכה]גישה "נחשבת" יותר מהקודמת, הדוגלת ביציאה לטיפוס עם כל הנדרש על הגב, והתקדמות במעלה ההר עם כל הציוד. גישה זו דורשת כמות ציוד מעטה (למשל - מספר האוהלים הדרוש למחנה אחד) ולכן אינה משתמשת בסבלים ועוזרים למשלחת. משלחות כאלה הן מהירות ויעילות אך דורשות מיומנות, כושר תכנון וכושר גופני גבוהים ביותר.
הובלה[דרושה הבהרה]
[עריכת קוד מקור | עריכה]טיפוס הובלה הוא טיפוס שמשתמשים בו גם בטיפוס מסורתי וגם בטיפוס ספורטיבי. למעשה הוא טיפוס בו קצה חבל אחד מחובר למטפס (מוביל) והמשכו של החבל למאבטח, במהלך ההתקדמות, המוביל מקליפ את החבל לראנרים ולמעשה יוצר לעצמו נקודות אבטחה. הראנרים יכולים להיות מחוברים לעגינות טבעיות בטיפוס מסורתי או לעגינות קבועות (בולטים) בטיפוס ספורטיבי.
טיפוס צוקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בטיפוס צוקים קיימות שתי טכניקות עיקריות:
- טיפוס חופשי בו המטפס נעזר רק בבליטות ובחריצים הטבעיים של הסלע, והחבל מהווה אמצעי אבטוח למקרה של נפילה.
- טיפוס מלאכותי בו נעזר המטפס בציוד כדי להתקדם. במסלולים שניתנים לטיפוס חופשי, משתמשים בטכניקה של טיפוס מלאכותי רק מחוסר ברירה, כיוון שאז נחשב ההישג של טיפוס המסלול ל"לא נקי". יש מסלולים שאינם ניתנים לטיפוס חופשי והם מוגדרים כ"מסלולים מלאכותיים".
טיפוס מסורתי (טראד)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בטכניקה זו המטפס המוביל משתמש לאבטחה בעגינות הניתנות לשליפה על ידי המטפס השני. המוביל נדרש ליכולת טכנית גבוהה, כוח וסיבולת, כמו גם היכרות אינטימית עם הציוד, יכולת אלתור, יכולת ריכוז וזמן ממושך, שליטה בפחד וסיבולת. טיפוס בטכניקה זו דורש ניסיון ואף אורח חיים מיוחד כיוון שעל המטפס להיות חזק ובעל כושר גופני גבוה.
טיפוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]מסלול טיפוס ספורטיבי הוא מסלול על סלע או על קיר טיפוס, המסלול יכול להגיע עד גובה 80 מטר, שמאובטח על ידי עגינות מוכנות וקבועות שהונחו מראש (בולטים). המטפס משתמש רק באמצעים הקבועים ובכך הוא יכול להתרכז בתהליך הטיפוס. טיפוס ספורטיבי מנטרל במידה רבה את הסיכון וכך גם את הפחד מנפילה, והוא מתרכז בעיקר בקושי של התנועה והצעדים, הדרושים כדי לסיים את המסלול.
דירוג מסלולי טיפוס ספורטיבי
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיטות דירוג לדרגת הקושי של מסלולי טיפוס | |||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
YDS (USA) |
בריטית Tech/Adj |
צרפתית | UIAA |
Saxon |
Ewbank (Australia, NZ & South Africa) | פינית | נורווגית | ברזילאית | |||
5.2 | 1 | I | I | Isup | |||||||
5.3 | 2 | II | II | 11 | II | ||||||
5.4 | 3 | III | III | 12 | 3 | IIsup | |||||
5.5 | 4a | VD | 4a | IV | IV | 12 | 4 | III | |||
5.6 | S | 4b | IV+ | V | 13 | 5− | 5− | IIIsup | |||
5.7 | 4b | HS | 4c | V | VI | 14 | 5 | 5 | IV | ||
5.8 | 4c | VS | 5a | V+ | 15 | ||||||
HVS | 5b | VI- | VIIa | 16 | 5+ | 5+ | IVsup | ||||
5.9 | 5a | E1 | 5c | VI | VIIb | 17 | 6− | V | |||
5.10a | 6a | VI+ | VIIc | 18 | 6− | 6−/6 | VI | ||||
5.10b | 5b | E2 | 6a+ | VII- | 19 | 6 | VI/VI+ | ||||
5.10c | 6b | VII | VIIIa | 20 | 6 | 6+ | VIsup/VI+ | ||||
5.10d | 5c | E3 | 6b+ | VII+ | VIIIb | 21 | 7- | VIsup | |||
5.11a | 6c | VIIIc | 22 | 6+ | 7 | 7a | |||||
5.11b | 6c/c+ | VIII- | 23 | 7b | |||||||
5.11c | 6a | E4 | 6c+ | IXa | 24 | 7− | 7+ | 7c | |||
5.11d | 7a | VIII | IXb | 7c | |||||||
5.12a | E5 | 7a+ | VIII+ | IXc | 25 | 7+ | 7+/8− | 8a | |||
5.12b | 7b | 26 | 8− | 8- | 8b | ||||||
5.12c | 6b | E6 | 7b+ | IX− | Xa | 27 | 8 | 8 | 8c | ||
5.12d | 7c | IX | Xb | 28 | 8+ | 8/8+ | 9a | ||||
5.13a | E7 | 7c+ | IX+ | Xc | 29 | 9− | 8+ | 9b | |||
5.13b | 6c | 8a | 9 | 9- | 9c | ||||||
5.13c | E8 | 8a+ | X− | 30 | 9+ | 9−/9 | 10a | ||||
5.13d | E9 | 8b | X | 31 | 10− | 9 | 10b | ||||
5.14a | 7a | E10 | 8b+ | X+ | 32 | 10 | 9/9+ | 10c | |||
5.14b | E11 | 8c | 33 | 10+ | 9+ | 11a | |||||
5.14c | 7b | E12 | 8c+ | XI− | 34 | 11− | 10− | 11b | |||
5.14d | 9a | XI | 35 | 11 | 10 | 11c | |||||
5.15a | 9a+ | XI+ | 10+ | 12a | |||||||
5.15b | 9b | 12b |
בולדרינג (bouldering)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – טיפוס בולדרינג
טיפוס על בולדרים, גושי סלע גדולים (עד שמונה מטרים), ללא חבל ומערכת אבטחה. לרוב עומד מאחורי המטפס מאבטח (spotter) שתפקידו לכוון את גופו של המטפס במקרה של נפילה.
בשנים האחרונות מתפתח תחום קיצוני של בולדרינג שנקרא היי בול (hi-bol, קיצור של high boldering) או בשם מוכר יותר סולו חופשי (free solo). זהו בולדרינג לגובה הדורש יותר סיבולת ושליטה בפחד.
דירוג בולדרינג
[עריכת קוד מקור | עריכה]Bouldering Rating Systems | ||
---|---|---|
Hueco (USA) |
B | Fontainebleau (French) |
V0 | B1 | 4 |
V0+ | B2 | 4+ |
V1 | B3 | 5 |
V2 | B4 | 5c/6a |
V3 | B5 | 6a/6a+ |
V4 | B6 | 6b/6b+ |
V5 | 6c/6c+ | |
V6 | B7 | 6c+/7a |
V7 | B8 | 7a+ |
V8 | 7b/7b+ | |
V9 | B9 | 7b+/7c |
V10 | B10 | 7c+ |
V11 | B11 | 8a |
V12 | B12 | 8a+ |
V13 | B13 | 8b |
V14 | B14 | 8b+ |
V15 | B15 | 8c |
V16 | B16 | 8c+ |
טיפוס על קירות מלאכותיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]על קירות מלאכותיים ניתן להתאמן בטיפוס ספורטיבי, בבולדרינג TopRope ובהובלה. קירות הטיפוס הגבירו את הפופולריות של הענף היות שפעמים רבות הם ממוקמים במרכזי ערים ואין צורך בהכנות רבות על מנת לטפס.
גלישת מצוקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – גלישת מצוקים
גלישת מצוקים הוא תת-ענף בתחום הרחב של הטיפוס. גלישה היא טכניקה שהתפתחה כאמצעי לירידה ממסלולי טיפוס בעזרת חבל. משתמשים בגלישה גם בחקר מערות, בעבודות בגובה ובקניונינג.
אבטחה בטיפוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]הטיפוס וטיפוס קירות בפרט, מציב את הספורטאי פעמים רבות בגובה רב מעל פני האדמה (עד כ-25 מטרים בקירות טיפוס, ומאות מטרים במצוקים טבעיים). לכן הומצאו מכשירים שונים, שנועדו לשמור על חייו של המטפס.
עם התפתחות הטכנולוגיה, הציוד שמשמש לאבטחת המטפסים הוא ברמה כזאת, שאם מטפלים בו על פי הוראות היצרן הסיכוי לכשל ציוד הוא אפסי. יתרה מכך, אף על פי שקיימים מקרים בהם הוראות היצרן לא מוקפדות במלואן, רובן המכריע של תאונות הטיפוס נובעות מטעויות אנוש, שבדרך כלל נובעות מזלזול בכללי הבטיחות.
אבטחה בעזרת חבלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]צורת האבטחה מותאמת לצורת הטיפוס, בהובלה ובTop Rope מתבססת על חבל, שעל פי התקנים הקיימים היום מסוגל לשאת משקל של 28KN (קילו ניוטון) - 2.8 טון, טבעות, שהתקנים לגביהן דומים, רתמות - שבעזרתן מחובר המטפס למערכת, ונועדו לשאת משקלים של כ-5KN - 500 קילוגרם (הסבר על ההבדלים בתקנים - בהמשך) ואמצעי חיכוך.
טיפוס בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל ישנם מספר אתרים לטיפוס ספורטיבי וטבעי, כמו גם מספר קירות טיפוס מלאכותיים.
האיגודים המייצגים את הענף הם:
- התאחדות המטפסים בישראל בתחום הרחב של הטיפוס והגלישה.
- התאחדות המטפסים בישראל חבר בהתאחדות אילת - ארגון הגג של ענפי הספורט בישראל, שאינם אולימפיים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דפנה סובל, נעמה קונסטנטיני ועומר אור, "ממשיכים לטפס גבוה - פציעות אופייניות בטיפוס צוקים", הרפואה, אייר-סיון תשע"ו, יוני 2016, כרך 155, חוברת 6, עמודים 348–351.