טירוזין
| שם באנגלית | Tyrosine | ||
|---|---|---|---|
| סימון ארוך | Tyr | ||
| סימון קצר | Y | ||
| נוסחה כימית | C9H11NO3 | ||
| משקל מולקולרי | 181 גרם למול | ||
| נקודה איזואלקטרית | 5.66 | ||
| pKa קרבוקסיל | 2.2 | ||
| pKa אמין | 9.1 | ||
| pKa שייר | 10 | ||
| |||
| מספר CAS |
60-18-4  | ||
  | |||
טירוזין (Tyrosine) היא אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע.
מקור השם טירוזין ביוונית: טירוס פירושו "גבינה", וממנה אכן בודדה חומצת האמינו לראשונה.
חשיבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הטירוזין חיונית לתהליכים שונים בגוף[1]. ממנה מיוצר הפיגמנט מלאנין.[דרוש מקור] היא ידועה כבסיס להורמון תירוקסין המופרש מבלוטת התריס ואחראי על חילוף החומרים בגוף. כמו כן, היא משמשת כמולקולת הקדם ממנה מסונתזים המוליכים העצבים המונואמינים מסוג קטכולאמין, דופמין ונוראדרנלין[1]. למרות חשיבותה, אין זו חומצה חיונית לאדם, משום שגוף האדם מסוגל לייצרה מחומצת אמינו פנילאלנין בעזרת האנזים פנילאלנין הידרוקסילאז.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]השייר של טירוזין מורכב מקבוצת מתילן (CH2) וקבוצת פנול (המורכבת מטבעת בנזן אליה קשורה קבוצת הידרוקסיל: C6H5OH) הנמצאת בקצה. קבוצת ההידרוקסיל היא חומצית ומסוגלת ליצור קשרי מימן עם מולקולות מים. לעומת זאת, טבעת הבנזן הידרופובית ונוטה לדחות מולקולות מים; לפיכך להידרופוביות ולכושר המסיסות במים של טירוזין, יש ערכים אמצעיים בהשוואה לשאר חומצות האמינו.
מקורות תזונתיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניתן לצרוך טירוזין מהמזון[1]. מקורות תזונתיים שמכילים טירוזין הם המזונות עתירי החלבונים: מוצרי סויה, עוף ותרנגול הודו, דגים, בוטנים, שקדים, אבוקדו, בננות, חלב ומוצריו (בעיקר גבינה צהובה, יוגורט וגבינת קוטג'), שעועית, פול, גרעיני דלעת, גרגירי שומשום וכן תוספי תזונה שונים.
היבטים רפואיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]טירוזינמיה היא מחלה תורשתית בה הגוף לא מסוגל לייצר כמה אנזימים המשתתפים בפירוק טירוזין. חומצת האמינו מצטברת וגורמת לתופעות חמורות רבות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עשרים חומצות האמינו הסטנדרטיות הנפוצות בטבע | ||
|---|---|---|
|
