טלרפואה
טלרפואה הוא שימוש בטכנולוגיית מידע וטלקומוניקציה על מנת לתת שירות רפואי מרחוק. באמצעות שימוש באמצעים אלה ניתן לשפר את הגישה לשירותים רפואיים באזורים מרוחקים ובשעות לא שגרתיות.
היסטוריה והגדרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחום הטלרפואה התפתח במאה ה-20 בזכות אמצעי התקשורת וטכנולוגיות המידע המודרניות. טכנולוגיות אלה מאפשרות תקשורת בין המטופל לבין הצוות הרפואי בזמן אמת (סינכרוני), או באופן דחוי (אסינכרוני), למשל בפענוח בדיקות הדמיה רפואית.
ההגדרה של "טלרפואה" שנויה במחלוקת. כמה מההגדרות (כגון ההגדרה של ארגון הבריאות העולמי[1]) כוללות את כל היבטי הבריאות, כולל טיפול מניעתי. האגודה האמריקאית לטלרפואה משתמשת במונחים טלרפואה (telemedicine) ו-telehealth בערבוביה, למרות האבחנה כי המושג telehealth משמש באופן נרחב יותר לתיאור התערבות בריאותית בה לא מעורבת פעילות קלינית טיפולית.[2]
תחומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]רפואה מקוונת נחלקת באופן מסורתי לארבעה תת-תחומים:
רפואה מרחוק (Tele-Clinics) - כולל ייעוץ וטיפול רפואי התחום נחלק לשניים:
רופא-חולה: מתן טיפול רפואי ישירות לחולה: מרפאה וירטואלית שבה החולה לא מגיע למרפאה הפיזית אלא מקיים את הביקור דרך תוכנת וידאו. מתקיים בעיקר בתחומים שבהם הבדיקה מבוססת על הסתכלות ושיחה כגון: פסיכיאטריה, נוירולוגיה ורפואת עור.
רופא-רופא: התייעצות בין שני גורמים מקצועיים. לדוגמה רופא משפחה מול מומחה, אחות מול רופא, פרמדיק מול מומחה. תחום זה מפותח בתחום הרפואה הדחופה כגון טיפול נמרץ (Tele-ICU) וטיפול בשבץ מוחי.
ניטור מרחוק (Tele-Monitoring) - המטופל מעביר אינפורמציה הנאספת לצורך קבלת החלטת רפואיות (ל"ד, דופק, אק"ג, EEG וכו'). בישראל חברות שונות, ביניהן שחל ונטלי, מספקות שירותים מקוונים בתחום הקרדיולוגיה.
מידע מרחוק (Tele-Information) - כל מערכת המספקת ומגישה מידע רפואי (דפי אינטרנט, קבוצות חולים, פורומים).
הוראה מרחוק (Tele-Education) - קורסים מקוונים, הרצאות אינטרנטיות בנושאים רפואיים (לסטודנטים, רופאים, אחיות, הורים, מטופלים והקהל הרחב).
תחום הרפואה-מרחוק זכה להכרה, ואף שאיננו עומד עדיין כתחום התמחות עצמאי, הוגדרו גבולותיו על ידי מספר ארגונים רשמיים, כגון ה–World Medical Association ובישראל על ידי ההסתדרות הרפואית.[3] בארצות הברית, ארגון בשם American Telemedicine Association עוסק בקידום התחום ובפרסום הנחיות קליניות,[4][5] ועיתונים מקצועיים דוגמת Journal Of Telemedicine and Telecare עוסקים בפרסום מחקרים מדעיים בנושא. בדומה, בישראל מתקיימים דיון ומחקר בתחום הטלרפואה. מאמר מערכת בעיתון "הרפואה" דן בנושא ב-2013,[6] וב-2016 התפרסם מאמר המנתח את הפעילות של שירותי בריאות כללית בתחום זה.[7]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טלרפואה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
טלקומוניקציה ברפואה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "2010 Opportunities and developments | Report on the second global survey on eHealth | Global Observatory for eHealth series - Volume 2: TELEMEDICINE" (PDF). 13 בינואר 2011. נבדק ב-25 במרץ 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "What is Telemedicine?". Washington, D.C.: American Telemedicine Association. אורכב מ-המקור ב-2013-05-08. נבדק ב-21 באוגוסט 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ MainSite/ViewCategory. aspx?CategoryId=1108 Telemedicine, Israel Medical Organization, 2007
- ^ American Telemedicine Association, www.atmeda.org
- ^ telemedtoday.com Association of Telemedicine Service Providers
- ^ Shoenfeld Y, Medicine in the digital era: the future is already here, Harefuah, 2013
- ^ אלון נבט, איב ביטון, ליאור וולף, יחזקאל ויסמן, רפואה מרחוק (Telemedicine): תחום חדשני ברפואה דחופה בילדים, הרפואה, 2016
