יואן שה-קאי

יואן שה-קאי
袁世凱

לידה	16 בספטמבר 1859 Xiangcheng City, הרפובליקה העממית של סין
פטירה	6 ביוני 1916 (בגיל 56) בייג'ינג, ממשלת בייאנג
מדינה	שושלת צ'ינג, הרפובליקה הסינית, קיסרות סין
מקום קבורה	Tomb of Yuan Shikai
מפלגה	Republican Party
קיסר סין 22 בדצמבר 1915 – 22 במרץ 1916 (92 ימים)
פרסים והוקרה
מסדר פרחי הפאולוניה
חתימה

יואן שה-קאי (מנדרינית תקנית: 袁世凱; פין-יין: Yuán Shìkǎi‏; 16 בספטמבר 1859 - 6 ביוני 1916) היה מצביא ומדינאי סיני שנודע בשל השפעתו בשלהי תקופת שושלת צ'ינג, חלקו במאורעות שהובילו להתפטרות הקיסר האחרון של סין, שלטונו האוטוקרטי כנשיא השני של הרפובליקה הסינית (לאחר סון יאט-סן), וניסיונו קצר הימים לחדש את המונרכיה הסינית כשהכתיר עצמו כקיסר סין.

פעילותו הציבורית עד מהפכת 1912

את פעילותו הציבורית החל בשנת 1883 בעודו קצין צעיר בשירותו בקוריאה. צה שי, הקיסרית האלמנה ועוצרת שושלת צ'ינג שיגרה כוח צבאי לקוריאה ומינתה את יואן לראש המטה הכללי. בזכות הצלחתו, מונה בגיל 21 לנציב הסיני בסיאול. בשנים אלו ריכז את הקשר הדיפלומטי ופיתח את המסחר בין שתי המדינות דבר אשר הביא לקירוב ביניהן. בשנת 1903 הוביל את התנועה להכנסת חידושים בצבא הקיסרי והקים שש דיוויזיות בהן השתמש כדי לדכא מרידות ובהן את מרד הבוקסרים. צבאו היה מאומן היטב על פי הדגם הגרמני וממנו יצאו בהמשך בעלי תפקידים והשפעה רבה בממשל. בתקופה זו כונה יואן "אבי אילי המלחמה". בשנת 1907 איבד את אהדת הקיסרית. בשנת 1908, עם מות הקיסרית האלמנה, ניסה יואן לתפוס את השלטון ומחשש לחייו אולץ לפרוש מהחיים הציבוריים.

פעילותו הפוליטית בתקופת המהפכה

יואן שה-קאי מושבע לנשיא זמני, 10 במרץ 1912

ב-12 בפברואר 1912 חתמה הקיסרית האלמנה לונגיו בשם הקיסר בן השש פויי על מסמך אשר האציל את הסמכויות השלטוניות לידי יואן בשם "הבטחת" שלום לעם ושקט לקיסרות לצורך הקמתה של רפובליקה גדולה של סין עקב מהפכת שינהאי. מדינות המערב הפעילו אף הן לחץ למנותו למשרה משמעותית וסון יאט-סן הבין שהמעצמות תומכות ביואן והתפטר מכהונתו כנשיא זמני של הרפובליקה לטובת יואן לאחר כחודש מתחילת כהונתו, יואן נבחר על ידי האספה הלאומית הזמנית של סין לנשיא זמני.

תקופת נשיאותו והיותו "קיסר"

יואן שה-קאי מינה את עצמו לנשיא והשיג את הסכמת סון יאט-סן לכך. בשנים 1913–1916 שלט יואן על מרבית סין לאחר כישלונו של סון יאט-סן. יואן תמך בדיקטטורה נאורה במטרה להביא לאיחודה של סין תחת שלטונו ובמסגרת זו אסר את חברי הפרלמנט אשר לא סרו למרותו. הוא יסד את המפלגה הרפובליקנית שהתחרתה במפלגה הלאומית קוואמינטנג של סון יאט-סן.

בין השאר פעל בתקופת שלטונו להפסקת הסחר באופיום. במלחמת העולם הראשונה חתם בניגוד לרצונו על הסכם עם היפנים אשר כלל חמישה סעיפים ובהם מתן זכויות מיוחדות ליפן בחברת מכרות וכן מתן אישור ליפנים לאמן את הצבא הסיני. במהלך השנים ניסה למנות את עצמו לקיסר בעל שליטה בכל רחבי סין, אך הדבר זכה להתנגדות רבה ובסופו של דבר הוא לא הצליח בכך. יואן לקראת סוף שנת 1915 הקים את האימפריה הסינית מחדש אשר לפיה היה קיסר, מה שהותיר לו להתנהל באורך חיים ססגוני ולקחת כספים רבים למען הנאתו האישית מבנק המדינה. בתקופת שלטונו הוא חילק את המחוזות המינהליים של סין בין גנרלים שנשבעו אמונים לשלטונו, מה שמאוחר יותר לאחר מותו הוביל לתקופת המצביאים.

בשנת 1916 התפטר מהתפקיד הססגוני של קיסר ומכל המותרות שכללו שם זה, לאחר שלושה חודשים מת. שגריר אמריקאי אשר פגש אותו זמן קצר לפני מותו דיווח כי יואן נראה כ"רוח רפאים", יואן לא הצליח לעמוד בלחץ ובעבודה של לנהל את כל סין. לאחר מותו נכנסה סין לתקופה בת 5 שנים בה שררה אנרכיה שלטונית ולא נמצא מי שימלא את מקומו עד למינויו של סון יאט-סן.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יואן שה-קאי בוויקישיתוף

• יואן שה-קאי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)