יורק בקר
 | |
| לידה |
30 בספטמבר 1937 לודז', רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
14 במרץ 1997 (בגיל 59) Thumby, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| מדינה |
גרמניה המזרחית, גרמניה המערבית |
| מקום מגורים |
Ensemble Riehmers Hofgarten |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת הומבולדט של ברלין |
| שפות היצירה |
גרמנית |
| יצירות בולטות |
יעקב השקרן, Bronstein’s Children |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
יוּרֶק בֶּקֶר (30 בספטמבר 1937 - 14 במרץ 1997) היה סופר יהודי מזרח-גרמני, ניצול שואה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקר נולד למקס ואנט בלודז' שבפולין במשפחה מתבוללת[1]. מועד לידתו המדויק אינו ידוע, כיוון שאביו הצהיר על מועד לידה מוקדם יותר (כנראה בכמה חודשים), כדי להציל את בנו מגירוש. בזמן השואה היה בגטו לודז'. בשנת 1944 גורש עם אמו למחנה הריכוז ראוונסבריק ומשם למחנה זקסנהאוזן, שם שוחרר בידי הצבא האדום בסוף אפריל 1945. אמו שוחררה ממחנה ריכוז, אולם נפטרה זמן קצר לאחר מכן מנזקי תת-תזונה, ממנה סבלה במהלך מאסרה. אביו שרד את השואה במחנה קניגס ווסטרהאוזן ומצא את בנו לאחר המלחמה דרך ארגון אונרר"א[1]. השתקע עם עם אביו במזרח ברלין. לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים ב-1955 שירת שנתיים בהתנדבות בצבא העם הלאומי והצטרף לתנועת הנוער הגרמני החופשי. ב-1957 החל בלימודי פילוסופיה באוניברסיטה (למרות התנגדות אביו, שרצה שבנו ילמד רפואה) והצטרף למפלגה הקומוניסטית, אולם יצא לחופשה מלימודיו ב-1960, לפני שנזרק משם בשל גישה בלתי הולמת ללימודים. מאז עסק בכתיבה.
הוא נבחר ב-1974 לוועד המנהל של איגוד הסופרים המזרח-גרמני. בשנת 1976 חתם על מכתב מחאה נגד שלילת אזרחותו של וולף בירמן. כתגובה נשללה חברותו במפלגה הקומוניסטית והוא הוצא מאיגוד הסופרים. בשנת 1977 פרש מאיגוד הסופרים במחאה על גירושו של הסופר ריינר קונצה. לאחר מכן קיבל אשרת שהייה במערב ברלין, לאחר שספריו לא הודפסו ותסריטים שהגיש לא הוסרטו[1].
בקר כתב מספר רומנים, שהנודע בהם הוא "יעקב השקרן", שנכתב בהתחלה כתסריט לקולנוע אך נדחה על ידי מפיקי קולנוע בטענה כי ההומור שבו הוא זילות השואה[2]. הרומן הפך לסרט בגרמניה (Jakob der Lügner) בשנת 1975[3]. שנים רבות מאוחר יותר הפך הספר לסרט אמריקני (1999) בכיכובו של רובין ויליאמס[4]. הרומן עובד גם למחזה והועלה על בימות שונות ברחבי העולם. בישראל הועלה המחזה לראשונה בפסטיבל עכו ב-1989[5], ושוב ב-2005 בתיאטרון חיפה בעיבודו של נוריאל טוביאס[6].
נפטר ב-14 במרץ 1997.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספריו שיצאו לאור בעברית:
- יעקב השקרן, תרגמה: רות גורן, הוצאת עם עובד, 1979
- ימים ללא שינה, תרגום: צבי ארד, הוצאת זמורה ביתן, 1983
- ידיד העולם כולו, תרגום: צבי ארד, הוצאת זמורה ביתן, 1986[7].
- המתאגרף, תרגום: אברהם קדימה, ספרית פועלים, 1986
- ילדי ברונשטיין, תרגום: יעקב גוטשלק, ספרית פועלים, 1989[8].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יורק בקר, ברשת החברתית Goodreads
יורק בקר (1937-1997), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 רולי רוזן, פשוט יורק בקר - יורק בקר, השבוע בביקור בארץ, לא מתלהב משאלות בעניין זהותו, כל העיר, 1 בדצמבר 1989
- ^ ציפי שוחט, יעקב השקרן, באתר הארץ, 25 בינואר 2005
- ^ מזרח־גרמניה מאשרת – ומוסקבה פוסלת, על המשמר, 5 ביוני 1975
ג'ונתן סטיל, סופר "הגרדיאן", ימיו האחרונים של גיטו לודג' בסרט מזרח גרמני, מעריב, 24 ביולי 1975 - ^ יעקב השקרן - כאשר רובין ויליאמס מנסה להיות מופנם ואנושי, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2002
- ^ שוש אביגל, הישרדות - ־יעקב השקרן־ על־פי יורק בקר, בבימויו של שולי כהן, חדשות, 18 באוקטובר 1989
שרית פוקס, צחוק בגטו, מעריב, 20 באוקטובר 1989 - ^ מיכאל הנדלזלץ, הצגה עילגת, באתר הארץ, 7 במרץ 2005
- ^ פנינה בסכס, קריאות - בחזרה למדור הספורט - "ידיד העולם כולו", יורק בקר, מגרמנית: צבי ארד; זמורה־ביתן, כל העיר, 2 בינואר 1987
- ^ אריאנה מלמד, ספרים - ילדי ברונשטיין / יורק בקר / מגרמנית: יעקב ווטשלק / ספריית פועלים, חדשות, 12 בדצמבר 1989
אברהם בלאט, בין האב המת והשבוי החי - עוד רומן של יורק בקר הדן בגורל היהודים בשואה ובבעיית ההישרדות, מעריב, 10 באוגוסט 1990