יפנים
אוכלוסייה | |
---|---|
כ-129 מיליון | |
דת | |
בודהיזם, shinbutsu-shūgō, הנצרות ביפן | |
יפנים (בקאנג'י: 日本人) הם קבוצה אתנית ולאום שמקורו במדינת יפן.[1][2][3] עם זה דובר את השפה היפנית, ומכיל למעלה מ-129 מיליון בני אדם, שמתוכם 125 מיליון לפחות חיים ביפן, שם הם מהווים 98.5% מהאוכלוסייה.[4] למעשה, היפנים הם אחת הקבוצות האתניות הגדולות בעולם. סעיף 10 לחוקת יפן מגדיר את המונח "יפני" על בסיס לאום יפני.[5] המושג "קבוצות אתניות" בסטטיסטיקה של מפקד האוכלוסין ביפן, שונה מהמושג המיושם במדינות רבות אחרות. לדוגמה, המפקד של הממלכה המאוחדת בוחן את "הרקע העדתי או הגזעי" של המשיב, ללא קשר ללאום.[6] אולם הלשכה הסטטיסטית היפנית שואלת רק על לאום במפקד שהיא עורכת. ממשלת יפן מתייחסת לכל אזרחי יפן המתאזרחים ולאזרחים יפניים ילידי הארץ עם רקע אתני אחר כיפנים. ג'ון לי, אייג'י אוגומה וחוקרים אחרים כופרים באמונה הרווחת כי יפן היא הומוגנית מבחינה אתנית, וטוענים כי נכון יותר לתאר את יפן כחברה רב-אתנית,[7][8] טענות כאלה נדחו זה מכבר – בין השאר על ידי גורמים שמרניים בחברה היפנית כמו ראש ממשלת יפן לשעבר טארו אסו, שתיאר פעם את יפן כעם של "גזע אחד, ציוויליזציה אחת, שפה אחת ותרבות אחת".[9] מחקרים משנת 2015 מעריכים כי אחד מכל 30 ילדים שנולדו ביפן נולד לזוגות בין-גזעיים.[10]
הפזורה היפנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]המונח "ניקייג'ין" (日系人) מתייחס ליפנים החיים מחוץ ליפן וצאצאיהם.
ההגירה מיפן תועדה כבר במאה ה-12 – לפיליפינים ולבורנאו.[11][12] במאות ה-16 וה-17, אלפי סוחרים מיפן נדדו גם הם לפיליפינים ונטמעו באוכלוסייה המקומית.[13] עם זאת, הגירת יפנים מארצם לא הפכה לתופעה המונית עד לתקופת מייג'י, אז החלו היפנים להגר לקנדה, ארצות הברית, הפיליפינים, סין, ברזיל ופרו. הייתה גם הגירה משמעותית לקולוניות של אימפריית יפן, אך מרבית ממהגרים וממתיישבים אלו חזרו ליפן לאחר תום מלחמת העולם השנייה.[14]
על פי נתוני איגוד הפזורה היפנית, ישנם כ-2.5 מיליון "יפנים מחוץ ליפן". מרכזי הפזורה נמצאים במדינות סאו פאולו ופרנה בברזיל. ישנן גם קהילות יפניות מגובשות משמעותיות בפיליפינים,[15] מזרח מלזיה, פרו, ארגנטינה (בואנוס איירס, קורדובה ומיסיונס), ארצות הברית (הוואי, קליפורניה וושינגטון), ובערים הקנדיות ונקובר וטורונטו.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Japan. B. Ethnic Groups". Encarta. אורכב מ-המקור ב-22 בינואר 2008.
{{cite encyclopedia}}
: (עזרה) - ^ "人類学上は,旧石器時代あるいは縄文時代以来,現在の北海道〜沖縄諸島(南西諸島)に住んだ集団を祖先にもつ人々。" ( 日本人. マイペディア. 平凡社.
- ^ "Japan - People". Encyclopædia Britannica.
- ^ "Japan Ethnic groups - Demographics". www.indexmundi.com. נבדק ב-12 בדצמבר 2017.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ [日本国憲法]
- ^ "United Kingdom population by ethnic group". United Kingdom Census 2001. Office for National Statistics. 1 באפריל 2001. אורכב מ-המקור ב-7 בינואר 2010. נבדק ב-10 בספטמבר 2009.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ John Lie Multiethnic Japan (Cambridge, Massachusetts: Harvard University Press, 2001)
- ^ Oguma Eiji, A Genealogy of 'Japanese' Self-images (Melbourne: Trans Pacific Press, 2002)
- ^ "Aso says Japan is nation of 'one race'". The Japan Times. October 18, 2005.
- ^ "Being 'hafu' in Japan: Mixed-race people face ridicule, rejection". America.aljazeera.com. נבדק ב-24 בינואר 2019.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Manansala, Paul Kekai (5 בספטמבר 2006). "Quests of the Dragon and Bird Clan: Luzon Jars (Glossary)".
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Hotels in Philippines - Booked.net". Booked.net. נבדק ב-12 בדצמבר 2017.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Leupp, Gary P. (1 בינואר 2003). Interracial Intimacy in Japan. ISBN 9780826460745.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ Lankov, Andrei (23 במרץ 2006). "The Dawn of Modern Korea (360): Settling Down". The Korea Times. אורכב מ-המקור ב-19 ביוני 2006. נבדק ב-18 בדצמבר 2006.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Furia, Reiko (1993). "The Japanese Community Abroad: The Case of Prewar Davao in the Philippines". In Saya Shiraishi; Takashi Shiraishi (eds.). The Japanese in Colonial Southeast Asia. Southeast Asia Program, Cornell University Publications. p. 157. ISBN 978-0-87727-402-5. נבדק ב-30 במאי 2016.
{{cite book}}
: (עזרה)