יצחק אומר

יצחק אומר
לידה	פתח תקווה
ענף מדעי	גאוגרפיה
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב
מוסדות	אוניברסיטת תל אביב (1 בינואר 1988); אוניברסיטת תל אביב ;
תרומות עיקריות
	חקר המבנה המרחבי והמורפולוגי של העיר והקשר להתנהגות מרחבית של בני אדם; פיתוח מודלים של סימולציה המסייעים בחקר, חיזוי ותכנון מיקום שימושי קרקע ותנועה בעיר; המבנה המורפולוגי, התפקודי והחברתי של העיר הישראלית.

יצחק אוֹמֶר הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב, חבר סגל אקדמי בכיר בחוג למדעי כדור הארץ. כיהן כראש החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב וכנשיא האגודה הגאוגרפית הישראלית.

פרופ' אומר הוא חוקר בתחום הגאוגרפיה האנושית ומתרכז בחקר העיר, עומד בראש המעבדה לניתוח המרחב העירוני באוניברסיטת תל אביב.

תחומי המחקר העיקריים שלו: גאוגרפיה עירונית, מודלים של תנועה עירונית, מורפולוגיה עירונית, רשתות מרחביות, התנהגות וקוגניציה מרחבית, דינמיקה עירונית.

ביוגרפיה

יצחק אומר רכש את לימודיו האקדמיים בחוג לגאוגרפיה וסביבת האדם, באוניברסיטת תל אביב, סיים את התואר השני (1988) והתואר השלישי (1996) בהצטיינות.

פרופ' אומר היה מן הראשונים להשתמש במודלים מסוג אוטומט תאי (Cellular automata models) ומודלים מבוססי-סוכנים (Agent based models) לחקר דינמיקה של התנהגות מרחבית בעיר והקשר שלה לתכונות ולמבנה המרחבי של הסביבה העירונית. כיום מודלים כאלה נפוצים בתחומים רבים, ובכלל זה לצורך חקר, חיזוי ותכנון של תנועה (ממונעת ולא-ממונעת) ושימושי קרקע (כגון: מוסדות ציבור ומסחר, רשת דרכים, פארקים שכונות מגורים) בעיר. תחומי ההתמחות והמחקר של פרופ' יצחק אומר הם: גאוגרפיה עירונית, מודלים של תנועה עירונית, מורפולוגיה עירונית, רשתות מרחביות, התנהגות וקוגניציה מרחבית, דינמיקה של מערכות עירוניות, והעיר הישראלית. הוא זכה במענקי מחקר מקרנות לאומיות ובינלאומיות, משמש בוועדות אקדמיות ובמערכות של כתבי עת בינלאומיים ,חבר באגודות מקצועיות בארץ ובעולם. ליצחק אומר למעלה מ־100 פרסומים אקדמיים הכוללים פרקים בספרים, מאמרי כנס ומאמרים בכתבי עת בינלאומיים מובילים.

נשוי ואב לשלושה ילדים.

מחקר

מחקריו של פרופ' אומר עוסקים באופן כללי בניסיון להבין כיצד עיר מתפתחת ומתפקדת, תוך התרכזות ביחסים בין תכונות הסביבה העירונית להתנהגות מרחבית של בני-אדם, כגון תפישה וייצוג קוגניטיבי. הבנתם של יחסים אלה, האחראים להיווצרות הדגם המרחבי של תנועה ושל אזורים חברתיים ותפקודיים בעיר, מהווה כלי חיוני לתכנון סביבות עירונית. את מחקריו ניתן לחלק לתחומי המחקר הבאים:

דינמיקה עירונית

הדינמיקה העירונית נבחנה באמצעות: (א) מושגים ומנגנונים שמוצעים בתיאוריה החברתית כדוגמת תאוריית הסטרוקטורציה (Structuration theory) ובתיאוריה של מערכות מורכבות כדוגמת ארגון עצמי (Self-organization); (ב) התאמת מודלים של דינמיקה עירונית מהסוג של Cellular Automata Models ושל Agent-Based Models, לסימולציה של ניידות מגורים ותנועה יומיומית המתחשבת הן בהתנהגות מרחבית של אינדיבידואלים, כדוגמת בחירת מסלולי תנועה בפעילות יומיומית או בחירת סביבת מגורים, והן בתכונות ומבנה הסביבה העירונית כדוגמת יחסי גודל בין קבוצות, גודל המרחב הגאוגרפי, דגם רשת רחובות ומערך שימושי הקרקע בעיר. דרך חקירה זו הובילה לאיתור מאפיינים התנהגותיים ומאפיינים מבניים של סביבות עירוניות המעורבים בדינמיקה של ערים בכלל.

בחינה זו הורחבה בהמשך על ידי פרופ' אומר ועמיתיו למחקר גם לבחינה אמפירית שנערכה על ערים בישראל וזאת תוך: (א) שימוש בכלים של טכנולוגיית מידע גאוגרפי ומסדי נתונים מרחביים ברמת פירוט גבוהה; (ב) פיתוח מדדי נגישות המתבססים על נתונים מרחביים ברמת פירוט של מבנה מגורים; ו-(ג) פיתוח של שיטות לניתוח המבנה התפקודי, המורפולוגי והוויזואלי של הסביבה הבנויה. בחינה זו הובילה לסיווגן של סביבות עירוניות בישראל בהקשר להתנהגות מרחבית המתהווה בהן כגון: סביבות שמעודדות הליכה ברגל או סביבות שמעודדות מפגש בין קבוצות חברתיות-כלכליות או אתניות-לאומיות באזורים מגורים ומרחבי תפקוד.

פיתוח מודלים לחיזוי תנועת הולכי רגל

יחד עם תלמידי מחקר ועמיתים, חוקר פרופ' אומר את יחסי הגומלין בין מבנה רשת הדרכים, שימושי הקרקע והתפלגות התנועה של הולכי רגל בעיר תוך ההתמקדות בהשלכות החברתיות, התפקודיות, והסביבתיות הנגזרות מכך. על סמך ידע זה, ובעזרת שיטות לניתוח רשת (network analysis), ובמיוחד שיטות שמוצעות במסגרת המתודולוגיה של תחביר המרחב (space syntax), פותחו מודלים מבוססי סוכנים לחיזוי תנועת הולכי רגל (pedestrian volume models) בסביבות קיימות ומתוכננות. פיתוח מודלים אלה כלל גם טיפול בסוגיות מרכזיות בחקר התנועה בעיר הנוגעות להתנהגות מרחבית כגון: סוג המרחק – מטרי, טופולוגי או אנגולרי – לפיו בני-אדם מייצגים קוגניטיבית את סביבתם ובוחרים מסלולי תנועה בתוכה. סוגיות אלו נבחנו תוך הערכת ההשלכות על היווצרותם של דגמי תנועה ואזורים תפקודיים. מודלים אלה עשויים לסייע לתכנון של סביבות עירוניות מקיימות (sustainable environments) המתחשבות בהיבטים חברתיים, תפקודיים וסביבתיים, ובכלל זה: סביבות שיעודדו תנועה לא-מוטורית (הליכה הרגל ורכיבה על האופניים) ויפחיתו את התלות בכלי הרכב, וסביבות בטוחות שיפחיתו את רמת הסיכון לתאונות דרכים שבהן מעורבים הולכי רגל.

ייצוג קוגניטיבי והתנהגות מרחבית

על רקע ההכרה בחשיבות התפישה וייצוג/מיפוי קוגניטיבי של מרכיבי הסביבה העירונית להתנהגות והתמצאות מרחבית של בני אדם, ולדינמיקה העירונית בכלל, פרופ' אומר ערך גם מחקרים שמטרתם לזהות תכונות הקשורות לצורת הסביבה העירונית ולארגון שימושי הקרקע ולדגמי רשת הרחובות בתוכן שהן הרלוונטיות לייצוגן הקוגניטיבי (מפות קוגניטיביות) בקרב בני אדם החיים בעיר. בהקשר רחב יותר, נבחן הקשר בין ייצוגים קוגניטיביים של אזורים גאוגרפיים בישראל לתכונות המורפולוגיות, החברתיות והפיזיות שלהם.

חקר העיר הישראלית

עבודותיו של פרופ' אומר התרכזו גם בניסיון לזהות דגמים מורפולוגיים של ערים ושכונות בישראל ובתוך כך לברר את ההשלכות ההתנהגותיות-מרחביות, החברתיות והסביבתיות של דגמים אלה, לדוגמה: באיזו מידה שכונות מגורים נבדלות בתנאים לעידוד הליכה ברגל (כדוגמת הליכות; walkability), בדרגת ההומוגניות החברתית (כדוגמת היבדלות בין שכונות על בסיס חברתי-כלכלי וסגנון חיים) וביצירת תחושות נוחות ונעימות בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות. במחקרים אלו זוהו טיפוסי שכונות מגורים וערים בישראל תוך דיון בייחודם של טיפוסים אלה בהשוואה למקומות אחרים בעולם. בנוסף נערך גם מחקר על אלומטריה עירונית (urban scaling) בישראל שבמסגרתו נבחן היחס בין גודל האוכלוסייה למרכיבים חברתיים, תפקודיים ופיזיים (כגון שטח בנוי ורשת דרכים) של ערים בישראל.

מחקריו כללו ניסיון להעריך את ההשפעה של גישות לתכנון עירוני על המבנה המורפולוגי והפיזי ועל הדינמיקה של שכונות מגורים וערים בישראל במהלך הקמתן התפתחותן, ובכלל זה היקף והתפלגות תנועה מוטורית ולא-מוטורית ברשת הדרכים והתגבשות אזורים חברתיים ותפקודיים.

ממצאי מחקרים אלה תורמים להכרת מאפייני העיר הישראלית וייחודה בהשוואה למקומות אחרים בעולם, ומהווים מקור ידע חשוב לצורך תכנון ערים בישראל.

פרסומים נבחרים (משנת 2015 ואילך)

Kaplan, N., Burg, D. and Omer, I. (2020). The spatial organization of accessibility and functional hierarchy: The case of Israel. Computers, Environment and Urban Systems vol. 80.
Omer, I. (2018) How are geographical judgments and a geographical entity’s shape connected in cognitive mapping?, Built Environment, 44 (2), 205-217.
Omer, I. (2018). Effects of city form and socio-spatial divisions on cognitive maps. Journal of Urban Affairs, 40 (4), 560–575.
Omer, I. (2018). Editorial: Urban Modeling and Social Media. Geoinformatics and Geostatistics: An Overview, 6:1, DOI: 10.4172/2327-4581.1000180.
Omer, I. and Kaplan, N. (2018). Structural properties of the angular and metric street network’s centralities and their implications for movement flows. Environment and Planning B: Urban Analytics and City Science. DOI: 10.1177/2399808318760571.
Omer, I., Goldblatt, R., Romann, M. and Khamaisi, R. (2018). Tolerance, intergroup contacts and municipal-spatial organization: The case of Jews and Arab Palestinians in the Tel Aviv metropolitan area. Tijdschrift voor economische en sociale geografie: Journal of Economic and Social Geography, 109 (1), 57-72.
Omer, I., Gitelman, V., Rofè, Y., Lerman, Y., Kaplan, N. and Doveh, E. (2017). Evaluating crash risk in urban areas based on vehicle and pedestrian modeling: a case-study in Israel. Geographical Analysis, 49 (4), 387-408.
Omer, I. and Goldblatt, R. (2017). Using space syntax and Q-analysis for investigating movement patterns in buildings: the case of shopping malls. Environment and planning B: Planning and Design, 44(3), 504-530.
Omer, I. and Kaplan, N. (2017). Using space syntax and agent-based approaches for modeling pedestrian volume at the urban scale. Computers, Environment and Urban Systems, 64, 57-67.
Lerman, Y. and Omer, I. (2016). Urban area types and spatial distribution of pedestrians: Lessons from Tel Aviv. Computers, Environment and Urban Systems, 55, 11-23.
Omer, I. (2016). Residential Neighborhoods in an Ethnically Mixed Area: Factors that Shape Coexistence. In: Moroni S. and Weberman D. (eds.), Space and Pluralism, CEU Press, pp. 225-251.
Omer, I. and Goldblatt, R. (2016). Spatial Patterns of Retail Activity and Street Network Structure in New and Traditional Israeli Cities. Urban Geography, 37(4), 629-649.
Omer, I. and Jiang, B. (2015). Can cognitive inferences be made from aggregate traffic flow data?. Computers. Environments and Urban Systems, 54, 219-229.
Omer, I., Rofè, Y. and Lerman, Y. (2015). The impact of planning on pedestrian movement – contrasting pedestrian movement models in pre-modern and modern neighborhoods in Israel. International Journal of Geographical Information Science, 29, 2121-2142.
Omer, I. and Zafrir-Reuven, O. (2015). The Development of street patterns in Israeli cities. Journal of Urban and Regional Analysis, 7(2), 113-127.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יצחק אומר בוויקישיתוף

	יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
	אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.	עריכה

יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.