לואיס דגן
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגהה, קישורים חיצוניים.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגהה, קישורים חיצוניים. | |
 | |
| לידה |
31 ביולי 1941 (בן 83) בואנוס איירס, ארגנטינה  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
המכללה הטכנולוגית של חיל האוויר |
| בן או בת זוג |
נילי דגן |
| מספר צאצאים |
4 |
  | |
לואיס (אריה) דגן (נולד ב-31 ביולי 1941) הוא איש עסקים, יזם וקבלן בניין ישראלי. הגה ויזם את אזור סחר חופשי אילת.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לואיס (אריה) דגן נולד בבואנוס איירס, למרים ואליעזר פישמן יוצאי לודז', פולין, שהגיעו לארגנטינה ערב מלחמת העולם השנייה. המשפחה עלתה בשנת 1950 לישראל באונייה "קווין אליזבט" שהפליגה לגנואה, ומשם הפליגו באונייה "קדמה" של חברת צים, לחיפה. התגוררו במעברת "שער עלייה" ליד חיפה, אחר-כך עברו לשכונת הדר יוסף בתל אביב ולבסוף קבעו את משכנם בראשון לציון.
את לימודיו התיכוניים עשה בבית הספר המקצועי "שבח" בתל אביב, ובשנת 1956 המשיך את לימודיו בבית הספר הטכני של חיל האוויר בחיפה ועבד חודשים אחדים כמכונאי מטוסים בתעשייה האווירית. את שירותו הצבאי עשה בחיל האוויר כמכונאי מוטס. הוכשר בין ראשוני יחידת 669 לחילוץ והצלה שהוקמה על ידי קצין הקומנדו מרסל טוביאס.
בשנת 1964 עבר להתגורר באילת. השתלם דרך משרד התיירות בקורס למורי דרך והוביל תיירים לסיני.[1] בין השנים 1964–1971 עסק בפיקוח על בנייה ותשתיות וכן בלימוד מקצועות הבנייה.
בשנים 1971–1985 הפך לקבלן עצמאי בבנייה ציבורית. בין היתר הקים בתי ספר וגני ילדים בבניית כיפות - שיטה של יצירת מבנה בעזרת ניפוח בלון ועליו יציקת בטון, כך שמבנה שלם יכול להיבנות בתוך חודש ימים.
בשנת 1975 יזם את הקמת המסעדה הסינית "מנדי'ס" בחוף אלמוג באילת, אשר פעלה כ-25 שנים.[2]
בשנת 1978 יזם דגן כתובת אש באורך 40 מטר ובה נכתב CONGRATULATIONS ROYAL COUPLE. הברכה התנוססה מאילת לכיוון עקבה השכנה לכבוד ירח הדבש של המלך חוסיין והמלכה נור שנפשו בארמון בעקבה. תצלום של כתובת האש נמסר למלך על ידי גבי קדוש ראש העיר אילת, בטקס החתימה על הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת 1994. המלך הודה במכתב לתושבי אילת על ברכת האש "שהנביטה את ניצני השלום".
בשנת 1979 דגן הגה ויזם את אזור סחר חופשי אילת[3] והוביל את הרעיון בעזרתו של הכלכלן והבנקאי הבינלאומי ד"ר בועז ברק, שהכין ניתוח כלכלי על אזור סחר חופשי באילת. הניתוח הכלכלי הועבר על ידי דגן לשר האוצר יצחק מודעי. שר האוצר הביא את הרעיון לאישור ראש הממשלה מנחם בגין. גם רפי הוכמן, שנבחר לראשות עיריית אילת ב-1983, פעל במשרדי הממשלה כדי לקדם את הנושא. ב-31 ביולי 1985 אושר בכנסת ה-11 חוק אזור סחר חופשי באילת ונכנס לתוקף ב-1 בנובמבר 1985. החוק מיושם עד היום. בשנת 1982 הקים דגן את חברת הבנייה "אמדר – חברה לפיתוח עירוני בע"מ" ובנה את שכונת המגורים "אמדר" באילת, המשתרעת על פני 200 דונם. בשכונה דירות נופש, מלון "לב אילת",[4] וילות (אמדר), קוטג'ים (אמדר וילג') ובית מגורים מפואר (אמדר רזידנס). בין היתר יזם דגן בשכונה זו, לראשונה באילת, מכירת וילות עם בריכות שחייה בשוק החופשי ובעיקר לתושבי חוץ (1982–2005).[5]
בשנים 1980–1985 יזם דגן את "קלאב הוטל אילת" במודל טיים שרינג (המלון נפתח על ידי בעליו בינואר 1997). דגן יזם והקים את הקניון הראשון באילת, "מוֹל הים" (1986-–1997).[6]
באוגוסט 1982 פנה דגן לחברת אל על בהצעה לחכור ממנה מטוס נוסעים כדי לקיים שירות בקו תל אביב-אילת. הסדר זה אמור היה לאפשר קיום טיסות לתושבי העיר ולתיירים למרות השביתה הממושכת בחברת ארקיע.[7]
בשנת 1983 יזם את ארגון א.ב.א.– "אילת בעד אילת", ששם לו למטרה לקדם את התיירות בעיר. הוא גייס את נהגי מוניות "ערבה" באילת, ובשיתוף חברת "ארקיע" ומלונות קיסר ולגונה, ארגן את "שבת של כדורגל" – משחק ראווה בין מכבי נתניה לקבוצת כוכבי הליגה הלאומית "סרווט" משווייץ.[8] המשחק התקיים לזכרו של סג"ם רוני לוי-סבג, תושב העיר, שנפל במהלך מלחמת לבנון.[9]
יוזמה חברתית נוספת של דגן היא התוכנית "מידע לחיים" (2005), מיזם להקניית כישורים מעשיים לתלמידי בתי ספר תיכון.[10] דגן גייס בעלי מקצוע שונים מהקהילה שירצו בהתנדבות בפני תלמידי בית ספר רבין. התוכנית הועברה למנכ"לית משרד החינוך רונית תירוש באמצעות קלטת וחומר כתוב.
בשנת 2012 חלה ואושפז. לאות תודה על הטיפול שקיבל תרם 30 מלגות לתלמידי הסיעוד הערבים והיהודים בבית הספר האקדמי לסיעוד דינה במרכז הרפואי רבין.
דגן נשוי למשוררת נילי דגן, אב לארבעה ילדים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אזור סחר חופשי
- תני גולדשטיין, "ביטול הפטור ממע"מ יפגע בנו יותר מהאינתיפאדה", באתר ynet, 10 בספטמבר 2004
- "המע"מ מת – יחי הסחר החופשי" – "ערב ערב באילת", גיליון 2184
המלך חוסיין
- אלי דנון, בשר-הכבשים המשובח לא הוגד בחתונת חוסיין, מעריב, ברכת כתובת אש למלך חוסיין, 18 ביוני 1978
- מכתב תודה מהמלך חוסיין: "ברכת האש הנביטה את ניצני השלום"
קניון "מול הים"
- דן ארקין, בידור וגם קניות, מעריב, 10 בינואר 1989
- אמיר הלמר, מול הים - הקניון המצליח במדינה: דגן וישראלי משכו עד כה 75 מיליון שקל, באתר הארץ, 6 במאי 2005
- אריק מירובסקי, אריה דגן מכר את חלקו בקניון מול הים באילת לקבוצה שבראשה עומד אלי ישראלי, באתר הארץ, 12 במרץ 2006
מידע לחיים
- "אוניברסיטת החיים", ערב ערב באילת. גיליון 2176
luis 80 - חיים שכאלה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ע., המצרים רוצים לעודד תיירות לסיני, דבר, 30 בדצמבר 1982
- ^ העסק התיירותי הנבחר – אילת, חדשות, 19 בינואר 1987
- ^ המע"מ מת - יחי הסחר החופשי. ערב ערב באילת, גיליון 2184
- ^ אלעזר לוין, נדל"ן: הקבלן בלושטיין - עסקאות חדשות, חדשות, 24 באוגוסט 1987
- ^ יואב יצחק, וילה באמדר, מעריב, 15 באפריל 1988
- ^ מירב לוי-דיאמנט. "מול הים חוגג עשור" ערב-ערב באילת, גיליון 2288
- ^ שאול גלאי, דנים בחכירת מטוס אל על שיופעל בקו ת"א–אילת, מעריב, 2 באוגוסט 1982
- ^ יהודית זילברשטיין, 'סרווט': ישראל היא הקמיע שלנו, מעריב, 19 בינואר 1983
- ^ מתוך מדור 'מי שבא בא', מעריב, 28 בינואר 1983
- ^ אוניברסיטת החיים. ערב ערב באילת, גיליון 2176