לוגיסטיקה
לוגיסטיקה היא העברת ציוד ומידע בין נקודת מוצא לנקודת יעד, לשם מילוי דרישות הלקוחות (אנשים פרטיים, חברות, יחידות צבאיות, חלק מארגון וכדומה).
להשגת מטרה זו נדרשים תכנון, יישום ובקרה של תהליכים הכורכים יחד מידע רלוונטי, אמצעי תחבורה, מלאי, אחסנה, תחזוקה, טיפול בחומרים ואריזה, ולעיתים קרובות גם אבטחה.
המונח משמש במספר תחומים, כשהבולטים שבהם הם לוגיסטיקה צבאית, שינוע, וניהול תהליכי ייצור.
לוגיסטיקה לשם העברת מטענים וסחורות במגזר האזרחי-עסקי נקראת בעברית שילוּח (ולפעמים "שילוּח מטענים". באנגלית אין שם נפרד), ובמקרה של העברת מטענים בין מדינות – שילוח בין-לאומי.
מקור והגדרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המונח "לוגיסטיקה" מקורו מן המונח לוגוס (λόγος) ביוונית עתיקה, שבמשמעויותיו השונות נכללים נאום, היגיון (לוגיקה), יחס, רציונליות, שפה וביטוי.
מקורו של תחום הלוגיסטיקה הוא בצרכי צבאות בעולם לדאוג לאספקה יעילה של הכוחות הלוחמים בציוד ומזון גם כאשר החילות מתקדמים וקווי האספקה מתארכים. בצבאות יוון העתיקה, רומא העתיקה ובאימפריה הביזנטית, היו קציני צבא שתוארם "לוגיסטיקס" (Logistikas) אשר נשאו באחריות לצרכיהם הכלכליים ולאספקתם של הכוחות הלוחמים.
המילון האנגלי אוקספורד הגדיר את המונח "לוגיסטיקה" כ"ענף של מדעי הצבא העוסק ברכישה, תחזוקה, ושינוע של חומרים, כח אדם ומתקנים". לעיתים קרובות יש הרואים לוגיסטיקה כענף הנדסי היוצר "מערכות אדם" להבדיל מ"מערכות מכונה".
מטרות עיקריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מטרת הלוגיסטיקה היא אספקת מוצרים ושירותים במצב שמיש: למקום בו הם נדרשים, במינון המתאים, בעיתוי הנכון ובעלות הנמוכה ביותר, כאשר במונח מוצרים ושירותים נכללות כל התשומות והתפוקות הדרושות: חומרי גלם, אנרגיה, מוצרים בתהליך, אמצעי תובלה, שינוע, אחסנה, חלוקה והפצה, אחזקה, כוח אדם ומוצרים מוגמרים.
תחומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהתבסס על השירותים המבוצעים בידי אנשי לוגיסטיקה, ניתן לחלק את תחום הלוגיסטיקה לנושאים הבאים:
- רכש לוגיסטי
- לוגיסטיקת ייצור
- לוגיסטיקת הפצה
- לוגיסטיקה לאחר מכירה
- לוגיסטיקת סילוק פסולת
רכש לוגיסטי מורכב מפעילויות כגון מחקר שוק, תכנון דרישות, החלטות "קנה או יצר" (make or buy, דהיינו ייצור עצמי או קנייה מבחוץ), ניהול ספקים, הזמנות ופעולות פיקוח אחרות.
לוגיסטיקה צבאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במדע הצבא, שמירה על קווי האספקה שלך תוך שיבוש קווי האספקה של האויב מהווים את אחד היסודות המכריעים באסטרטגיה הצבאית. זאת משום שכוח צבאי ללא משאבים ותובלה הוא חסר יכולת הגנה. תבוסת הבריטים במלחמת העצמאות של ארצות הברית ותבוסת מדינות הציר במערכה בצפון אפריקה במלחמת העולם השנייה נגרמו בין השאר בשל קשיים לוגיסטיים.
המצביאים ההיסטוריים אלכסנדר הגדול, חניבעל והדוכס מוולינגטון נחשבים לגאונים לוגיסטיים.
לצבאות יש צורך משמעותי בפתרונות לוגיסטיים, ובהתאם התפתחו בקרבם שיטות לוגיסטיות מתקדמות. תמיכה לוגיסטית משולבת ((Integrated Logistics Support (ILS) היא דיסציפלינה בה נעשה שימוש בתעשיות צבאיות, כדי להבטיח קיומה של מערכת לוגיסטית קלה לתמיכה, עם תפיסה של שירות לקוחות איתן (הלקוחות במקרה זה הם החיילים והיחידות הצבאיות), בעלות הנמוכה ביותר ותוך עמידה בדרישות הלקוח (לרוב מעבר לציפיות הלקוח) לאמינות, זמינות, יכולת תחזוקה וכל דרישה אחרת שהוגדרה למשימה.
בלוגיסטיקה צבאית, קציני לוגיסטיקה מנהלים את חלוקת המשאבים וקובעים כיצד ומתי להעבירם למקומות בהם הם נחוצים.
ניהול שרשרת אספקה במסגרת לוגיסטיקה צבאית, כולל לרוב ניתוח של מספר משתנים לצורך ניבוי עלות, בלאי, צריכה ודרישה עתידית.
כך, למשל, בכוחות המזוינים של ארצות הברית מסוּוָגים פריטי האספקה השונים בקטגוריות, אשר מקובצות יחד לפי הדמיון בין משתני הצריכה שלהן, ומאפשרות לאנשי הלוגיסטיקה לתכנן ולצפות צריכה עתידית ביתר קלות. לדוגמה: צריכת תחמושת ודלק בעת שלום נמוכה משמעותית מאשר בעת מלחמה, ואילו צריכת מזון וביגוד היא קבועה ביחס למספר החיילים (הגידול באספקת מזון וביגוד בזמן מלחמה מושפע מן הגידול במספר החיילים ולא מהשינוי באופי הפעילות). שתי קבוצות אלה מקיימות יחס ישר בין שימוש לכמות: יותר דלק ותחמושת ככל שמפעילים יותר אמצעי לחימה, יותר מזון וביגוד ככל שיש יותר חיילים. קטגוריות בסיווגים אחרים מסתמכות על משתנה שלישי – זמן: ככל שהציוד ישן יותר כך הוא מתבלה יותר ומצריך יותר חלקי חילוף, גם אם השימוש והכמות נותרים קבועים.
על ידי תיעוד וניתוח מגמות אלה לאורך זמן, והחלתן על תרחישים עתידיים, הכוחות המזוינים של ארצות הברית יכולים לספק לחיילים באופן מדויק את הפריטים ההכרחיים, בדיוק ברגע בו הם נחוצים. ההיסטוריה מוכיחה כי תכנון לוגיסטי הולם יוצר כוח לוחם יעיל מבצעית וכלכלית. לפיכך, היעדר תכנון כזה עלול להוביל לכוח צבאי מגושם, איטי ומצויד באופן לקוי, עם אספקה עודפת או חסרה.
בישראל, פעילות הלוגיסטיקה של הצבא מרוכזת על ידי חיל הלוגיסטיקה.
אתגרי הלוגיסטיקה הבין-לאומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לוגיסטיקה בין-לאומית מציגה מספר אתגרים מורכבים שעלולים לעכב את הפעילות העסקית בקנה מידה עולמי. להלן כמה מאתגרים אלה[1]:
מורכבות מכס ורגולציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כללי ותקנות המכס משתנים ממדינה למדינה, מה שהופך את ניהול המשלוחים הבין-לאומיים למורכב וגוזל זמן. חברות חייבות לעמוד בדרישות המכס הספציפיות של כל מדינה כדי למנוע עיכובים ובעיות בעת חציית גבולות. מסמכי מכס כגון חשבוניות מסחריות, תעודות מקור ורישיונות יבוא חייבים להיות מוכנים בקפידה כדי להבטיח משלוח נטול עיכובים.
ניהול זמני אספקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרחקים ארוכים יותר ואילוצי תחבורה עלולים לגרום לעיכובים בלתי צפויים בזמני האספקה. בנוסף, שביתות, תנאי מזג אוויר קשים ובעיות לוגיסטיות מקומיות יכולים גם הם להשפיע על זמני האספקה הצפויים. חיוני שיהיו מערכות מעקב וניהול משלוחים כדי למזער עיכובים כאלה, וכדי לעדכן את הלקוחות על זמני אספקה משוערים.
ניהול עלויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לוגיסטיקה בין-לאומית יכולה להיות יקרה בגלל עלויות הובלה, מכס, מיסים ועלויות נוספות הקשורות לפעילות חוצת גבולות. חברות צריכות לאזן בין הפחתת עלויות לבין עמידה בדרישות הלקוחות שלהן. איחוד משלוחים, שימוש בשירותי הובלה רב-מודאליים וניהול משא ומתן על תעריפים תחרותיים עם ספקי שירותי לוגיסטיקה יכולים לסייע בהפחתת העלויות הכוללות של שרשרת האספקה.
ניהול סיכונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניהול סיכונים הוא היבט חיוני של לוגיסטיקה בין-לאומית. חברות צריכות לשקול את הסיכונים של מסירה מאוחרת, נזק לסחורות, גניבה, בעיות איכות ובעיות בטיחות. תכנון קפדני, ביטוח נכון ושותפויות חזקות עם מובילים אמינים יכולים לעזור למזער את הסיכון ולהבטיח את אבטחת המשלוח.
תקשורת ותיאום בין-לאומי
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקשורת ותיאום יעילים בין בעלי עניין בין-לאומיים שונים, הם חיוניים כדי להבטיח לוגיסטיקה יעילה ורציפה. מחסומי שפה, הבדלים תרבותיים ואזורי זמן יכולים לסבך את התקשורת ולהוביל לאי הבנות או עיכובים. השימוש בטכנולוגיות תקשורת מתקדמות, כגון מערכות ניהול הובלה (TMS) ופלטפורמות מעקב משלוחים, יכול להקל על התיאום ולשפר את נראות שרשרת האספקה.
לוגיסטיקה עסקית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לוגיסטיקה כתחום עסקי-אזרחי התפתחה בשנות ה-50, עקב מורכבותם הגוברת של תהליכי הספקת חומרים לבתי עסק ושינוע מוצרים בשרשרת אספקה, אשר הפכו גלובליים בקצב גובר והולך. שינויים אלה הצריכו שילובם של מומחים – אנשי לוגיסטיקה של שרשרת אספקה.
ניתן להגדיר את מטרת הלוגיסטיקה העסקית כ"הימצאות הפריט הנכון בכמות הנכונה, בזמן הנכון, במקום הנכון, בעבור המחיר הנכון, במצב הנכון ללקוח הנכון". בהתאם – הלוגיסטיקה העסקית היא "תורת התהליך" המשמש להשגת מטרה זו, תוך שילוב כל מגזרי התעשייה. הגדרה אחרת למטרת העבודה הלוגיסטית היא ניהול הגשמת מחזורי חיי מיזמים, שרשראות אספקה והיעילות שבה הם מבוצעים.
בתחום העסקי, לוגיסטיקה עשויה להתמקד בתהליכים פנים-ארגוניים (inbound logistics – "לוגיסטיקה נכנסת" או "לוגיסטיקת-פְנים") או בתהליכים חוץ-ארגוניים (outbound logistics – "לוגיסטיקה יוצאת"), שתכליתם אחסון חומרים והזרמתם מנקודת המוצא לנקודת הצריכה. תפקידיו העיקריים של איש לוגיסטיקה מוסמך כוללים ניהול מלאי, רכש, תחבורה, אחסון, ייעוץ, וכן ארגון ותכנון פעילויות אלה. אנשי לוגיסטיקה משלבים ידע מקצועי בכל אחד מתחומים אלה על מנת לתאם את המשאבים בארגון. ישנן שתי מתכונות ללוגיסטיקה אשר נבדלות זו מזו מן היסוד: האחת עוסקת במיטוב זרימתם הקבועה של חומרים באמצעות רשת קשרי תחבורה ואחסון. האחרת עוסקת בתיאום רצף משאבים על מנת לבצע מיזם כלשהו.
לוגיסטיקת ייצור
[עריכת קוד מקור | עריכה]לוגיסטיקת ייצור היא תורת ניהול החומר והשירותים הנלווים אליו בארגון. הלוגיסטיקה אחראית לספק לליבת הייצור של הארגון את החומר (מלאי ותשתיות ייצור פיזיות) והשירותים הנלווים אליו באיכות, בכמות, במקום, בזמן ובעלות הנדרשים.
בימינו מאפשרות תוכנות להדמיית מפעלים להמחיש, למדל, לנתח ולייעל את מורכבותה של לוגיסטיקת הייצור, אם כי תחום זה משתנה ללא הרף.
לוגיסטיקה כמקצוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]העוסק בלוגיסטיקה באופן מקצועי נקרא בפשטות "איש לוגיסטיקה" (באנגלית: A logistician) או "איש שילוּח" ("איש שילוח מטענים", "איש שילוח בין-לאומי", "משלח בין-לאומי" וכדומה). אנשי לוגיסטיקה מקצועיים מוסמכים לרוב באגודות מקצועיות. איש לוגיסטיקה יכול לעבוד בחברה שכל עיסוקה הוא לוגיסטיקה – חברת שילוח, קו ספנות, נמל תעופה או שינוע מטענים, או במחלקה לוגיסטית של חברה שעיסוקה הראשי אינו לוגיסטיקה.
עם זאת, כפי שצוין לעיל, לוגיסטיקה היא תחום נרחב ביותר, המקיף פעילויות של רכש, ייצור, הפצה וסילוק פסולת, ולפיכך גם אפשרויות הקריירה נרחבות ומגוונות. אחת המגמות החדשות בתעשייה היא לוגיסטיקת צד רביעי (Fourth-party logistics, ובקיצור 4PL) – חברות ייעוץ המציעות שירותי לוגיסטיקה, השוכרות סטודנטים עם תואר ראשון או שני בלוגיסטיקה בין-לאומית. כמה אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים מכשירים סטודנטים לתפקידי לוגיסטיקה, ומציעים תוכניות ללומדים לתואר ראשון ולבוגרי תואר ראשון. בישראל מתקיימים מסלולים לתואר ראשון בלוגיסטיקה במספר מוסדות אקדמיים, לעיתים התחום נלמד כהתמחות במסגרת לימודי מנהל עסקים, תואר בניהול או לימודי הנדסת תעשייה וניהול. כמו כן ניתן ללמוד לתואר שני בלוגיסטיקה וניהול שרשרת הספקה גלובלית במכללות ואוניברסיטאות שונות.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האתגרים של לוגיסטיקה בין-לאומית וכיצד להתגבר עליהם (גרסה צרפתית), IFS
- ארגון מנהלי רכש ולוגיסטיקה בישראל, עמותה ציבורית התנדבותית ומלכ"ר משנת 1962
- מ. ליוברסקי, התובלה המוטורית בארץ וסיגולה לתפקידי חירום, מערכות 2, נובמבר 1939
- אודי אדם, צה"ל במאה ה-21, מערכות 401, מאי 2005
- כך נראה התרגיל הרב חילי בהובלת צוערי חיל הלוגיסטיקה, אתר צה"ל, 27 ביוני 2021
- לוגיסטיקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אייל זיו, מלחמת רוסיה–אוקראינה – הכישלון הלוגיסטי, מערכות, יוני 2022.
- לוגיסטיקה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ IFS, האתגרים של לוגיסטיקה בין-לאומית וכיצד להתגבר עליהם (גרסה צרפתית), באתר IFS, 2023-07-10.
מנהל עסקים | ||
---|---|---|
תחומים | ניהול • מימון • שיווק • חשבונאות • התנהגות ארגונית • אסטרטגיה עסקית • מערכות מידע • יזמות • לוגיסטיקה • חקר ביצועים • קבלת החלטות | |
מושגים כלליים | ניהול סיכונים • אסטרטגיה תפעולית • ייעוץ אסטרטגי • SWOT • קרן הון סיכון • תוכנית עסקית • נתח שוק • משאבי אנוש • יועץ עסקי • דירקטוריון • מנכ"ל | |
אישים בולטים | פיטר דרוקר • הנרי מינצברג • פרדריק טיילור • ויליאם שארפ • הנרי פורד • מילטון פרידמן • מייקל פורטר | |
מוסדות לימוד ומחקר בולטים | הרווארד • וורטון • סטנפורד • MIT • קלוג • דיוק (פיוקווא) • INSEAD • בית הספר לעסקים של לונדון | |
שיטות מחקר | אתנוגרפיה • מחקר איכותני • מחקר כמותי • ניתוח אירוע • ניתוח נתוני ארכיון • ניתוח תוכן |