לודוביקו ספורצה
 | |||
| לידה |
27 ביולי 1452 ויג'באנו, איטליה  | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
27 במאי 1508 (בגיל 55) לוש, צרפת | ||
| בן או בת זוג |
ביאטריצ'ה ד'אסטה (ינואר 1491–?) צ'צ'יליה גלראני Ippolita Fioramonte לוקרציה קריוולי Bernardina de Corradis | ||
| |||
| חתימה |
 | ||
  | |||
_crop.jpg)
לודוביקו מאריה ספורצה (באיטלקית: Ludovico Maria Sforza; 27 ביולי 1452 – 27 במאי 1508) היה דוכס מילאנו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספורצה, בנו של פרנצ'סקו ספורצה דוכס מילאנו, נולד בויג'באנו (כיום בחבל לומברדיה שבאיטליה). החל מ-1481 שימש כעוצר בשם אחיינו, ג'אן גלאצו (שהיה נער חולני) ולמעשה ניהל את כל ענייני הדוכסות. החל מ-1483 היה פטרונו של לאונרדו דה וינצ'י שעבר להתגורר בעיר. הוא היה גם פטרונם של אמנים רבים אחרים (ובהם דונטו ברמנטה), הקים בניינים מפוארים, ייסד את האוניברסיטה של פאביה ופתח בתי ספר למדע במילאנו.
כצייר החצר של דוכסות מילאנו צייר לאונרדו בין היתר את המדונה בין הסלעים (1483–1485) ואת הסעודה האחרונה (1495–1498), ועיצב דגם חומר ענק לאנדרטת פרש לזכר פרנצ'סקו ספורצה. לאונרדו שימש גם כמהנדס צבאי וכאדריכל ועסק בפרויקטים אמנותיים רבים. בינואר 1491 נשא ספורצה לאישה את ביאטריצ'ה (ביאטריס), בתו של ארקולה ד'אסטה, דוכס פרארה, ודה וינצ'י ארגן עבורו את חגיגות הנישואים. לספורצה היו מאהבות רבות, אך המאהבת המועדפת עליו הייתה צ'צ'יליה גאלראני, שילדה לו בן, צ'זארה ספורצה ויסקונטי, בשנה בה נישא לביאטריצ'ה. צ'צ'יליה הצעירה הייתה המודל לציור "הגבירה עם החמוס" המוצג במוזיאון צ'רטוריסקי בקרקוב וכן משערים שהייתה המודל של לאונרדו בציוריו "מדונה בין הסלעים".
ב-1494 מת אחיינו, וספורצה תפס את השלטון והוכתר לדוכס מילאנו. באותה שנה קרא לשארל השמיני מלך צרפת לפלוש עם צבאו לאיטליה ולכבוש את נאפולי, שהייתה בשליטת ספרד. אך בעוד שארל השמיני מתקדם אל עבר נאפולי, לואי השני דוכס אורליאן (לואי השנים עשר מלך צרפת לעתיד, שהיה נכדה של ולנטינה ויסקונטי ונינו של ג'אן גלצו הראשון, דוכס מילאנו) פלש אף הוא עם צבאו לאיטליה במטרה לכבוש את מילאנו. ספורצה התחרט עד מהרה על כך שהזמין את הצרפתים לאיטליה, והצטרף לליגה של ונציה שכללה את פרננדו השני, מלך אראגון את מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ואת האפיפיור אלכסנדר השישי.
ב-6 ביולי 1495 צבא הליגה של ונציה גבר על זה של שארל השמיני בקרב פורנובו, אבל האחרון הצליח לשוב עם צבאו לצרפת. ב-1498 לואי השני דוכס אורליאן, שבינתיים הפך ללואי השנים עשר מלך צרפת, פלש שוב לאיטליה עם צבאו וכבש את מילאנו באוקטובר 1499. ספורצה נמלט אל חצרו של מקסימיליאן הראשון, אך שב עם צבא שכירים שווייצרי, גרמני ואיטלקי וכבש את מילאנו מידי הצרפתים (5 בינואר 1500).
כעבור שלושה חודשים בלבד נתפס ספורצה בידי הצרפתים (10 באפריל 1500). הוא נלקח כאסיר לצרפת ונכלא במצודת העיר לוש שבעמק הלואר. ב-1508 ניסה להימלט מכלאו, אך נתפס שוב ונכלא באותה מצודה בתנאים מחמירים. לודוביקו ספורצה מת בכלא במאי של אותה שנה. קריסטופורו סולרי פסל את קברו.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לודוביקו ספורצה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- לודוביקו ספורצה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)