לוח השנה האמזיע'י
לוח השנה האמזיע'י (באמזיע'ית: ⵜⴰⵙⵡⴰⵙⵜ ⵜⴰⵎⴰⵣⵉⵖⵜ, בתעתיק לאותיות לטיניות taswast tamaziɣt) הוא לוח השנה החקלאי המשמש באופן מסורתי את האמזיע'ים הידועים גם כברברים, הקבוצה האתנית הקדומה ביותר בצפון אפריקה. לוח השנה משמש לתיאום והסדרה של עבודה חקלאית לפי עונות.
הלוח המוסלמי, שהוא לוח שנה ירחי, אינו עונה על צרכים חקלאיים, מכיוון שהוא אינו מתייחס למחזוריות עונתית.[1] בחלקים אחרים של העולם המוסלמי השתמשו בלוח הפרסי, הלוח הקופטי, הלוח היוליאני או לוחות שנה האחרים המבוססים על הלוח היוליאני. כיום הלוח הגרגוריאני נמצא בשימוש רחב לצד או במקום הלוחות הקודמים.
הלוח האמזיע'י הנוכחי הוא מורשת של הפרובינקיה הרומאית מאורטניה קיסארינסיס ופרובינקיה אפריקה, מכיוון שהוא צורה ששרדה של הלוח היוליאני. הלוח היוליאני שימש באירופה לפני אימוץ הלוח הגרגוריאני, עם שמות חודשים שנגזרו מלטינית. אוכלוסיות אמזיע'יות השתמשו בעבר בלוחות שנה ילידיים שונים, כדוגמת לוח השנה של הגואנצ'ים הילידים של האיים הקנריים. עם זאת, על מערכות קלנדריות עתיקות אלו ידוע כיום מעט.
הבדלים בין לוחות השנה השונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלוח הברברי החקלאי שעדיין בשימוש נגזר כמעט בוודאות מהלוח היוליאני, שהוצג בפרובינקיה אפריקה בזמן השליטה הרומית. שמות החודשים של לוח שנה זה נגזרים מהשמות הלטיניים המקבילים. בנוסף ישנן עקבות של חגים מלוח השנה הרומי.
אורכם של השנה ושל החודשים הבודדים זהה ללוח השנה היוליאני: שלוש שנים של 365 ימים ואחריהן שנה מעוברת של 366 יום, וחודשים של 30 ו-31 ימים, למעט החודש השני שבו ישנם 28 ימים. משמעות הדבר היא שתחילת השנה חלה ב-14 בינואר בלוח הגרגוריאני, בהתאם לפער שנצבר במהלך מאות השנים בין התאריכים האסטרונומיים ללוח היוליאני. ההבדל היחיד בין הלוח האמזיע'י ליוליאני הוא שהיום הנוסף בשנים מעוברות לא מתווסף בסוף פברואר, אלא בסוף השנה.
חודשים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנן מספר צורות סטנדרטיות לשמות הלוח האמזיע'י (ברברי). הטבלה שלהלן מספקת את הצורות המשמשות במרוקו, אלג'יריה, לוב ותוניסיה.[2]
| חודש | ריפיאן (צפון מרוקו) | שילחה (דרום מרוקו) | שאוויה (אלג'יריה) | קבילה (אלג'יריה) | מזאב (אלג'יריה) | ערבית מרוקאית | ערבית תוניסאית | ערבית לובית |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ינואר | yennayer | innayr | yennar | (ye)nnayer | yennar | yanayer | yenna(ye)r | yannayer |
| פברואר | yebrayer | brayr | furar | furar | furar | febrayer | fura(ye)r | febrayer |
| מרץ | mares | marṣ | meɣres | meghres | maraṣ | mars | marsu | mars |
| אפריל | yebrir | ibrir | brir | (ye)brir | yebrir | abril | abril | ibril |
| מאי | may | mayyu(h) | mayu | maggu | mayu | mey | mayu | mayu |
| יוני | yunyu | yunyu(h) | yunyu | yunyu | yunyu | yunyu | yunyu | yunyu |
| יולי | yulyuz | yulyuz | yulyu | yulyu(z) | yulyuz | yulyuz | yulyu | yulyu |
| אוגוסט | ɣuct | ɣuct | ɣuct | ɣuct | ɣucet | ɣuct | awussu | aɣustus |
| ספטמבר | cutembir (c=sh) | cutambir | ctember | ctember | ctember | cutanbir | ctamber | september |
| אוקטובר | ktuber | kṭubr | tuber | (k)tuber | tuber | uktuber | uktuber | uktuber |
| נובמבר | nwambir | nuwambir | numbir | nu(ne)mber | unembir | nwanbir | nufember | nuvamber |
| דצמבר | dujembir | dujambir | dujamber | bu- (du-)jember | uğembir | dujanbir | dejember | december |
עונות וחגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנוסף לחלוקה על פי חודשים, בלוח השנה החקלאי המסורתי ישנן הפרדות נוספות לפי עונות או לפי "תקופות חזקות", המאופיינת בפסטיבלים ובחגיגות מסוימות.
- אביב: תׇּפְסוּת – מתחיל ב-15 בפוראר (28 בפברואר)
- קיץ: אַנֶבְּדוּ – מתחיל ב-17 במאיו (30 במאי)
- סתיו: אָמְוַואל / aməwan[3] – מתחיל ב-17 בע'ושת (30 באוגוסט)
- חורף: תָּגְרֵסְת – מתחיל ב-16 בנומביר (29 בנובמבר)
אלמנט מעניין בלוח השנה, הוא הניגוד הקיים בין שתי תקופות, שתיהן במשך של 40 יום. האחת מייצגת את החלק הקר ביותר כביכול של החורף ("הלילות", llyali) והשניה היא התקופה החמה ביותר של הקיץ ("ימי הכלב", ssmaym, awussu).[4]
ינאייר
[עריכת קוד מקור | עריכה]היום הראשון של השנה נחגג בדרכים שונות בחלקים השונים של צפון אפריקה. מסורת רווחת אחת היא ארוחה הכוללת מאכלים אופייניים, המשתנים מאזור לאזור (כגון קוסקוס עם שבעה סוגי ירקות). באזורים מסוימים, החג מסומן על ידי הקרבה של חיה (בדרך כלל תרנגולת). בינואר 2018, אלג'יריה הכריזה על ינאייר כחג לאומי – מדיניות שהוותה ציון דרך במאבק להכרה בתרבות ובזכויות האמזיע'ים בצפון אפריקה.[5]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Gast, M.; Delheur, J.; E.B. (באפריל 1991). Calendrier. Encyclopédie Berbère, 11 (Bracelets – Caprarienses) (בצרפתית). OpenEdition. pp. 1713–1720. ISBN 9782857445814. נבדק ב-5 ביולי 2018.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "Les origines du calendrier amazigh". Les Matins d'Algérie.
- ^ amwal is the form found in Jebel Nafusa (Jadu); aməwan is the corresponding word in tuareg. Cp. V. Brugnatelli, "Notes d’onomastique jerbienne et mozabite", in K. Naït-Zerrad, R. Voßen, D. Ibriszimow (éd.), Nouvelles études berbères. Le verbe et autres articles. Actes du "2. Bayreuth-Frankfurter Kolloquium zur Berberologie 2002", Köln, R. Köppe Verlag, 2004, pp. 29-39, in particular p. 33.
- ^ On this topic, see e.g. chapter "Llyali et Ssmaym" in Genevois (1975, pp. 21-22)
- ^ "Happy 2968! Berber New Year becomes holiday in Algeria". The National. 12 בינואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה)