לורד (עיר)
.svg) סמל לורד | |
 | |
| לורד-מבט כללי | |
| מדינה |
 צרפת |
|---|---|
| חבל |
 אוקסיטניה |
| מחוז | Hautes-Pyrénées |
| נפה | Argelès-Gazost |
| שטח | 36.94 קמ"ר |
| גובה | 420 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 13,509 (1 בינואר 2021) |
| ‑ צפיפות | 396 נפש לקמ"ר (2013) |
| קואורדינטות | 43°05′39″N 0°02′49″W / 43.094166666667°N 0.046944444444444°W |
| אזור זמן | UTC+1 |
| https://www.lourdes.fr/ | |
לורד (בצרפתית: Lourdes) היא עיר שוק הממוקמת למרגלותיו הצפוניים של רכס הרי הפירנאים בדרום-מערב צרפת. את פרסומה העיקרי קיבלה העיר החל משנת 1858 כאשר על פי האמונה הנוצרית-קתולית התגלתה בה, במערה, מריה אם ישו, לילדה ענייה, בת איכרים פשוטה ושמה ברנדט (Bernadette Soubirous). זמן קצר לאחר ההתגלות הפכה העיר למוקד משיכה עולמי חשוב לצליינות, ובעיקר לכזו הקשורה בריפוי ממחלות ונכויות קשות. היקף הצליינות בלורד עומד כיום על כ-6 מיליון מבקרים בשנה, ומבחינה זו היא שנייה בצרפת לעיר פריז בלבד, כמו גם במספר בתי המלון המוצעים בתחומה לעולי הרגל. העיר נחשבת גם למרכז הצליינות השלישי בחשיבותו בעולם הנוצרי-קתולי לאחר רומא ואתרי ארץ הקודש.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אזור לורד היה מאוכלס כבר מן התקופה הפרהיסטורית. במאה הראשונה תחת השלטון הרומי הוקמה בה גבעת מבצר (במקום שבו ניצבת כיום הטירה) ונמצאו שרידי מבנים מצבות ופסלים. למרגלות הגבעה הוקם מקדש פגני המוקדש לאל המים. במאה החמישית הוקמה על יסודות המקדש כנסייה נוצרית שנהרסה מאוחר יותר בשריפה. על חורבותיה הוקמה נקרופוליס שלגודלה והיקפה לא נמצא מידע. חשיבותה הכלכלית של העיר הושגה כפועל יצא ממיקומה על הדרך העיקרית שקישרה דרך רכס הפירנאים בין אזורי מסחר בצרפת וספרד של ימינו .
מידע מועט קיים אודות העיר מתקופת הכיבוש הברברי ועד לתקופה הקרולינגית. עד לשנת 778 ובמשך 46 שנים נשלטה לורד על ידי המוסלמים האנדלוסים. בתקופה זו שימשו העיר והמבצר זירת התנגשויות בינם לבין קרל הגדול מלך הפרנקים. לאחר תבוסת המורים עברה העיר לשליטת הדוכסים הביגורים (Bigorre). בתקופה זו נבנה המבצר בראש הגבעה אשר שימש את דוכס ביגור ולאחר מכן עבר לשליטת דוכסות שמפיין. במאה ה-14 נכבשה העיר לראשונה על ידי פיליפ הרביעי, מלך צרפת. בשנים 1360–1407 במהלך מלחמת מאה השנים נשלטה העיר על ידי האנגלים באמצעות אצילים מקומיים נאמנים במסגרת הסכם השלום של בריטני (Brétigny Treaty). האנגלים ניצלו את המיקום האסטרטגי של העיר והשגשוג הכלכלי שזכתה לו כעיר שוק אזורית בין אזורי המסחר של טולוז וספרד.
בסוף המאה ה-16 וכחלק ממלחמת הדת בצרפת בין הקתולים להוגנוטים עברה השליטה בעיר בין דוכסויות שונות ובשנת 1607 עברה סופית לשליטת ממלכת צרפת. בתקופת לואי ה-15 שימשה הטירה שבעיר כבית כלא. אך בשנת 1789 הורתה האספה הלאומית על שחרור אסירים. לאחר עלייתו של נפוליאון בשנת 1803 שוב חזרה הטירה לייעודה הקודם כבית כלא. בשנת 1814 נכבשה העיר על ידי כוחות בריטיים ובעלי בריתם בפיקוד הדוכס מוולינגטון. מאז ועד לשנת 1858 לא התרחשו בעיר הקטנה בת 4,000 התושבים כל אירועים חריגים. בטירה הוצב משמר, והעיר שימשה בעיקר כנקודת מעבר על ציר המסחר האזורי ומעבר לפירנאים בספרד.
מעשה ההתגלות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-11 בפברואר 1858 יצאה ילדה מקומית בשם ברנדט סובירו ביחד עם אחותה ומלווה נוסף, לקושש עצים. לטענתה, אישה יפה התגלתה בפניה במערה מרוחקת. האישה לא הזדהתה, אך בהתגלות נוספת התוודתה כי היא העיבור ללא חטא, ניסוח המרמז להיותה מרים הבתולה, והורתה לילדה לשתות ממי המעיין הנובע במערה כסגולה לריפוי. ברנדט, חסרת הידע התאולוגי המתאים לפירוש המושג המורכב והחדשני לתקופה, הביאה אותו כלשונו בפני הכומר המקומי, שגילה ספקנות באשר לנכונות האירוע, אך שוכנע כי הילדה אינה מסוגלת להמציא מושג כזה בעצמה.
הסיפור התפשט במהירות, והאמונה כי המדובר במריה הבתולה אם ישו בכבודה ובעצמה החלה לרווח. על פי הסיפור, הופיעה האישה בפני הילדה 18 פעמים נוספות, והחל משנת 1859 החלו אלפי עולי רגל להגיע לעיר. פסל הבתולה הוצב במערת ההתגלות בשנת 1864. מתקופה זו החלה העיר להפוך למוקד צליינות נוצרי ענק, בעיקר למטרות ריפוי בהשפעת מי המעיין הנובע בתוך מערת ההתגלות. האפיפיור יוחנן פאולוס השני ביקר בעיר פעמיים.
ההערכה היא כי מאז 1860 ביקרו בעיר למעלה מ-200 מיליון בני אדם. במהלך השנים התקבלו אינספור דיווחים על ריפוי ממחלות שונות, כולל שיתוק, עיוורון ואף מחלות נפש, כתוצאה מרחצה או שתייה במי המעיין הנובע במערה, למרות שלא נמצאו כל עקבות לחומרים ייחודיים בהם. הכנסייה הקתולית עצמה הכירה באופן רשמי ב-69 מקרי ריפוי בדרך הנס שהתרחשו בעקבות ביקורים במקום ללא כל סיוע רפואי, פיזי, או פסיכולוגי נוסף.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבים מן התיירים מגיעים ללורד דרך שדה התעופה טארב – לורד – פירנה, הנמצא כ-10 קילומטרים מדרום לה. בעיר קיימת גם תחנת רכבת בקו הרכבת טולוז – באיון.
חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]בלורד שני בתי ספר, פרטי וציבורי. בית הספר הציבורי נקרא על שם כומר מקומי בשם דומיניק פראמאל ובית הספר הפרטי על שם Lycée Peyramale St Joseph.
