לנדון דונובן

לנדון דונובן
Landon Donovan
	לנדון דונובן במדי הגלקסי
	לנדון דונובן במדי הגלקסי
מידע אישי
לידה	4 במרץ 1982 (בן 42); אונטריו שבקליפורניה, ארצות הברית
שם מלא	לנדון טימות'י דונובן
גובה	1.73 מטר
עמדה	חלוץ, קיצוני
מועדוני נוער
1998–1999 ; 1999 - 2001	אקדמיית IMG ; באייר לברקוזן
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

לנדון טימות'י דונובן (באנגלית: Landon Timothy Donovan; נולד ב-4 במרץ 1982 באונטריו שבקליפורניה) הוא כדורגלן עבר אמריקאי. דונובן שיחק כחלוץ שני, בדרך כלל באגף השמאלי, ומזוהה בעיקר עם המועדון האמריקאי לוס אנג'לס גלקסי בו שיחק ברוב הקריירה שלו. דונובן הוא מלך השערים של נבחרת ארצות הברית בכל הזמנים, וכן מוביל את דירוג הבישולים שלה בכל הזמנים.

קריירת המועדונים

לנדון נולד לטימות'י דונובן ולדונה-קני קאש. הוא גדל ברדלאנדס שבקליפורניה, ולמד בבית הספר התיכון של מזרח רדלאנדס. בשנת 1998 הוא הצטרף לאקדמיית כדורגל מיוחדת בארצות הברית, וכעבור שנה, בגיל 17, עבר אל מחלקת הנוער של המועדון הגרמני, באייר לברקוזן. ב-2001, לאחר שתי עונות ששיחק במחלקת הנוער, חתם דונובן על חוזה מקצועי בקבוצה הבוגרת של לברקוזן בגיל 19, ובכך הפך לכדורגלן האמריקאי הצעיר ביותר שחותם על חוזה בקבוצה מחוץ לארצות הברית.

דונובן לא הצליח להשתלב בלברקוזן, ועקב כך הושאל לקבוצת סן חוזה ארת'קווייקס מליגת ה-MLS האמריקאית, לפני פתיחת עונת 2001 של הליגה. כבר בעונתו הראשונה ב-MLS הצליח דונובן להוביל את סן חוזה לזכייה באליפות הליגה. ב-2002 הוא המשיך את הצטיינותו וזכה בתואר האישי "שחקן השנה של הונדה", המוענק מטעם תקשורת הספורט האמריקאית. ב-2003 הוא הוביל את קבוצתו לזכייה נוספת באליפות הליגה, וכן זכה שוב בתואר שחקן השנה של הונדה ובתואר כדורגלן השנה בארצות הברית מטעם ההתאחדות. הוא זכה שוב בתארים אלו גם ב-2004. בארבע עונותיו בליגה כבש דונובן 32 שערים ובישל 29 נוספים.

ביוני 2004, לאחר שצבר מספיק ניסיון משחק, הודיעה הנהלת באייר לברקוזן על החזרתו של דונובן לשורותיה. בסיום אותה עונה עזב דונובן את ארצות הברית, והצטרף בחזרה ללברקוזן בתחילת שנת 2005. לאחר ששיחק בשבעה משחקים בלבד, שרק בשניים מהם פתח בהרכב, הביע דונובן את רצונו לשוב לארצות הברית. על אף הצעה מקבוצת פורטסמות' האנגלית, עבר דונובן לקבוצת ה-MLS לוס אנג'לס גלקסי, שקיבלה את הזכויות עליו מסן חוזה ארת'קווייקס.

בעונתו הראשונה במדי לוס אנג'לס, 2005, כבש דונובן 11 שערים ובישל עשרה שערים, והוסיף ארבעה שערים ובישול במשחקי הפלייאוף, ולפיכך זכה בפרס "נעל הזהב של לוס אנג'לס גלקסי" המוענק למלך השערים של המועדון. הוא הוביל את קבוצתו לזכייה באליפות ה-MLS, שהייתה האליפות השלישית האישית שלו לאחר שתי האליפויות בהן זכה במדי סן חוזה. הוא סייע לקבוצתו לזכות גם בגביע ארצות הברית הפתוח, לאחר שכבש שני שערים בטורניר, אחד מהם בחצי הגמר נגד מינסוטה ת'אנדר. באותה שנה דונובן אף נבחר לאחד מ-11 השחקנים הטובים בכל הזמנים ב-MLS, כחלק מחגיגות עשר שנים לליגה.

בעונת 2006 השיג דונובן 11 שערים ושמונה בישולים בעונה הסדירה, בנוסף לשלושה שערים במסגרת גביע ארצות הברית הפתוח. אף על פי כן, לוס אנג'לס לא הצליחה להעפיל למשחקי הפלייאוף בעונה זו, והפסידה בגמר הגביע הפתוח לשיקגו פייר. למרות זאת, 14 שעריו של דונובן בפלייאוף עד כה מיקמו אותו במקום השני בדירוג מלכי השערים בפלייאוף בכל הזמנים, אחרי קרלוס רואיז. בעונת 2007, על אף כישלון נוסף להעפיל לפלייאוף, הוא המשיך להצליח מבחינה אישית עם שמונה שערים ו-13 בישולים (הגבוה בליגה), וזכה בתואר שחקן השנה של הונדה ובפעם השלישית ברציפות בנעל הזהב של לוס אנג'לס גלקסי.

גם עונת 2008 הייתה מאכזבת עבור לוס אנג'לס גלקסי. עם זאת, עונה זו הייתה המוצלחת ביותר של דונובן. הוא כבש 20 שערים ובישל תשעה שערים, תוך שהוא מפתח שותפות יעילה בחוליית ההתקפה של הקבוצה, יחד עם דייוויד בקהאם ואדסון באדל. הוא סיים את העונה כמלך השערים של כל ליגת ה-MLS, ואף זכה להיכלל בהרכב העונה ב-MLS, ונבחר בפעם החמישית בקריירה שלו לתואר שחקן השנה של הונדה. הוא הפך לשחקן היחיד שזוכה בתואר זה חמש פעמים.

בינואר 2009 חזר דונובן לאירופה, כאשר הושאל לבאיירן מינכן, קבוצה גרמנית בכירה. אף על פי שכבש חמישה שערים במשחקי ההכנה של הקבוצה בפגרת החורף, במשחקי הליגה התקשה דונובן למצוא את מקומו בהרכב בין החלוצים הבכירים מירוסלב קלוזה ולוקה טוני, ושותף בשישה משחקים בלבד מבלי לכבוש שער. בעקבות הכישלון הוא החליט לסיים את תקופת ההשאלה שלו ולחזור ללוס אנג'לס גלקסי. על אף חוסר ההצלחה שלו באירופה הוא הצטיין רבות במדי הגלקסי, כאשר נבחר להרכב העונה ב-MLS, לכדורגלן השנה בארצות הברית ולשחקן השנה של הונדה. בראשית 2010 הושאל דונובן לאברטון מהפרמייר ליג, אך שב לגלקסי לפני פתיחת עונת ה-MLS בחודש מרץ. לאחר מכן, ב-2014, דונובן פרש ממשחק פעיל וחזר לשחק ב-2016. לאחר שערך שישה משחקים בגלקסי, פרש שוב.

ב-12 בינואר 2018 חזר בפעם השנייה מפרישה וחתם בלאון מהליגה המקסיקנית.

נבחרת לאומית

דונובן שיחק בצעירותו בנבחרת ארצות הברית עד גיל 17, וכבש במדיה 35 שערים ב-41 משחקים. הוא שיחק עם נבחרת זו בגביע העולם עד גיל 17 ב-1999, וזכה ב"כדור הזהב" של השחקן המצטיין בטורניר, תוך שהוא מוביל את הנבחרת לחצי הגמר. דונובן אף שיחק עם הנבחרת האולימפית של ארצות הברית (עד גיל 23) באולימפיאדת סידני 2000. הוא היה מהמצטיינים בנבחרתו, והוביל את ארצות הברית עד לחצי גמר האולימפיאדה וקרבה ממשית לזכייה במדליית ארד.

בהמשך שנת 2000 זומן דונובן לנבחרת הבוגרת של ארצות הברית. הוא הבקיע את שערו הראשון במדי הנבחרת כבר בהופעת הבכורה שלו, מול נבחרת מקסיקו. בשנת 2002 זכה דונובן עם ארצות הברית בגביע הזהב של CONCACAF (אליפות צפון אמריקה), ונבחר לאחד מ-11 המצטיינים בטורניר. בהמשך השנה הוא ערך את הופעתו הראשונה במסגרת גביע העולם. בטורניר זה כבש דונובן שני שערים, וסייע לנבחרתו, שהייתה אחת מהקבוצות המפתיעות של הטורניר, להעפיל עד לרבע הגמר. בטורנירי גביע הזהב של CONCACAF ב-2003 וב-2005 סיים דונובן עם ארצות הברית במקומות השלישי והראשון בהתאמה, ובשניהם נכלל שוב בהרכב הטורניר.

במהלך שנת 2006 הפך דונובן לשיאן הבישולים של נבחרת ארצות הברית בכל הזמנים, כאשר הגיע ל-23 בישולים בקריירה ושבר את שיאו של קובי ג'ונס. במונדיאל 2006 ארצות הברית לא הצליחה לשחזר את ההצלחה מגביע העולם הקודם. דונובן הפגין יכולת חלשה, יחד עם כל שאר הנבחרת שכבשה שער אחד בלבד, וסיים עמה במקום האחרון בשלב הבתים של הטורניר. ב-2007 זכה דונובן עם נבחרתו בפעם השלישית בגביע הזהב של CONCACAF, תוך שהוא כובש ארבעה שערים בטורניר ונכלל בנבחרת המצטיינים השנייה של הטורניר.

במהלך שנת 2008 שבר דונובן שני שיאים בנבחרת - הוא עקף את אריק וינלדה והפך למלך השערים של ארצות הברית בכל הזמנים, וכן הפך בגיל 26 לשחקן הרביעי הצעיר ביותר שמגיע ל-100 הופעות במדי הנבחרת. בגביע הקונפדרציות 2009 כבש דונובן שני שערים, וסייע לנבחרתו להעפיל במפתיע עד לגמר. אחד מהשערים היה השער השני במשחק הגמר מול נבחרת ברזיל, שהעניק לארצות הברית יתרון 0-2, אך ברזיל חזרה מהפיגור וניצחה 3-2, וארצות הברית הסתפקה במקום השני.

במונדיאל 2010 כבש דונובן שני שערים בשלב הבתים, בהם שער ניצחון נגד אלג'יריה בזמן הפציעות של המשחק, שהעלה את נבחרתו לשלב שמינית הגמר של הטורניר. דונובן נחשב מועמד וודאי ללבוש את מדי הנבחרת גם במונדיאל 2014, אך בניגוד לכל הציפיות הוא נופה מסגל הנבחרת למונדיאל על ידי המאמן יורגן קלינסמן ולא נטל בו חלק. לאחר מספר ימים, דונובן החליט לפרוש מנבחרת ארצות הברית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לנדון דונובן בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של לנדון דונובן

לנדון דונובן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
לנדון דונובן, באתר Transfermarkt
לנדון דונובן, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
לנדון דונובן, באתר Soccerway
לנדון דונובן, באתר BDFutbol
לנדון דונובן, באתר WorldFootball.net
לנדון דונובן, באתר National Football Teams
לנדון דונובן, באתר FootballDatabase.eu
לנדון דונובן, באתר ESPN
פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
לנדון דונובן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

לנדון דונובן

הקודם: בראד פרידל	כדורגלן השנה בארצות הברית 2003, 2004	הבא: קייסי קלר

הקודם: ארני סטיוארט	שחקן השנה של הונדה 2002 - 2004	הבא: קייסי קלר

הקודם: קלינט דמפסי	שחקן השנה של הונדה 2007 - 2010	הבא: קלינט דמפסי

נבחרת ארצות הברית – מונדיאל 2002
1 פרידל • 2 היידוק • 3 ברהלטר • 4 מסטרואני • 5 אובריין • 6 רג'יס • 7 לואיס • 8 סטיוארט • 9 מור • 10 ריינה • 11 מת'יס • 12 אגוס • 13 ג'ונס • 14 צ'רונדולו • 15 וולף • 16 למוסה • 17 ביסלי • 18 קלר • 19 מאולה • 20 מקברייד • 21 דונובן • 22 סאנה • 23 פופ • מאמן: ארנה		ארצות הברית

נבחרת ארצות הברית – מונדיאל 2006
1 הווארד • 2 אברייט • 3 בוקאנגרה • 4 מסטרואני • 5 אובריין • 6 צ'רונדולו • 7 לואיס • 8 דמפסי • 9 ג'ונסון • 10 ריינה • 11 בריאן צ'ינג • 12 ברהלטר • 13 קונראד • 14 אולסן • 15 קונבי • 16 וולף • 17 ביסלי • 18 קלר • 19 האנמן • 20 מקברייד • 21 דונובן • 22 אוניאו • 23 פופ • מאמן: ארנה		ארצות הברית

נבחרת ארצות הברית – מונדיאל 2010
1 הווארד • 2 ספקטור • 3 בוקאנגרה • 4 מ. בראדלי • 5 אוניאו • 6 צ'רונדולו • 7 ביסלי • 8 דמפסי • 9 גומז • 10 דונובן • 11 הולדן • 12 בורנשטיין • 13 קלארק • 14 באדל • 15 דמריט • 16 טורס • 17 אלטידור • 18 גוזאן • 19 אדו • 20 פינדלי • 21 גודסון • 22 פילהאבר • 23 האנמן • מאמן: ב. בראדלי		ארצות הברית

נבחרת ארצות הברית – גביע הזהב 2013 (מקום ראשון)
1 רימנדו • 2 קסטייו • 3 אש • 4 אורוסקו • 5 אוניאו • 6 קורונה • 7 ביסלי • 8 דיסקרוד • 9 גומז • 10 דונובן • 11 הולדן • 12 ש. ג'ונסון • 13 בלטראן • 14 בקרמן • 15 פארקהרסט • 16 טורס • 17 ברוין • 18 מקינרני • 19 וונדולובסקי • 20 בדויה • 21 גודסון • 22 האמיד • 23 שיאה • 24 גונסאלס • 25 בסלר • 26 א. ג'ונסון • 27 גורדון • מאמן: קלינסמן		ארצות הברית