מאונה לואה
 | |||||
| מאונה לואה | |||||
 אתר מורשת עולמית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
| מידע כללי | |||||
| סוג הר | הר געש פעיל מטיפוס חרוט מגן | ||||
| גובה | 4,169 מטרים | ||||
| מדינה |
ארצות הברית  | ||||
| מיקום | האי הגדול בהוואי, ארצות הברית | ||||
| רכס הרים | הרי הוואי | ||||
| מספר הר געש | =1302-02[1] | ||||
| התפרצות אחרונה | 27 נובמבר 2022 - 13 דצמבר 2022 | ||||
| מסלול ההעפלה הקל | דרך לרכב שטח | ||||
| קואורדינטות | 19°28′46.3″N 155°36′9.6″W / 19.479528°N 155.602667°W | ||||
 | |||||
| חמשת הרי הגעש היוצרים את האי הגדול הוואי, מאונה לואה בצהוב | |||||
  | |||||
מאונה לואה (Mauna Loa, שפירושו בשפה המקומית "ההר הארוך") הוא הר הגעש הפעיל הגדול ביותר על פני כדור הארץ. הוא נמצא באיי הוואי שבאוקיינוס השקט. גובה ההר 4,169 מטר מעל פני הים, והוא חלק מהפארק הלאומי הרי הגעש של הוואי המוכרז כאתר מורשת עולמית.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאונה-לואה, כיתר ארבעת הרי הגעש המהווים יחדיו את הוואי, הוא חלק מתופעה הנקראת נקודה חמה. נקודה חמה היא נקודה הנמצאת מתחת לקרום החיצוני של כדור הארץ ופולטת חום אדיר שעולה אל פני כדור הארץ. החום נובע בעצמה בכמה צורות: גייזרים, מעיינות חמים והרי געש.
החוקרים מעריכים שההר החל להתפרץ לפני כ-700,000 שנה, ועלה מעל פני הים לפני כ-400,000 שנה. הלבה הזורמת מההר נוזלית במיוחד, ולכן מדרונותיו של ההר מתונים במיוחד, מה שהביא לנפחו הגדול, כ-75,000 קמ"ק.
מאז 1832 התפרץ ההר 40 פעמים, ההתפרצות האחרונה של מאונה לואה החלה ב-27 בנובמבר 2022, והסתיימה ב-13 בדצמבר 2022. ההתפרצויות בדרך כלל אינן דרמטיות ואינן גובות קורבנות. ההתפרצות הגדולה האחרונה הייתה ב-11 במרץ 1867 ולוותה ברעידת אדמה בעוצמה 8 לפי סולם ריכטר.
מאונה לואה נמוך בכמה עשרות מטרים מההר הסמוך, מאונה קיאה (Mauna Kea), שהוא הר געש כבוי.
על מדרון ההר נמצא מצפה מאונה לואה, תחנה לניטור אטמוספירי, ולפי ה-NOAA, מצפה מאונה לואה הוא תחנת הניטור הרציפה ביותר של פחמן דו-חמצני, והאתר העיקרי בעולם למדידת הגז.[2]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- place/Mokuaweoweo מאונה לואה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
