מורשת יער הגשם הטרופי של סומטרה
 | |||||||||
| אורנגאוטן סומטרי, הומינואיד המתגורר בפארק | |||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||
| נתונים ומידות | |||||||||
| שטח | 25,000 קילומטר רבוע, 2,595,124 הקטאר | ||||||||
| מיקום | |||||||||
| מדינה |
 אינדונזיה | ||||||||
| מיקום |
אצ'ה, סומטרה המערבית, דרום סומטרה, ג'אמבי, צפון סומטרה, בנגקולו, למפונג  | ||||||||
| קואורדינטות | 2°30′S 101°30′E / 2.5°S 101.5°E | ||||||||
  קרינצ'י סבלאט בוקיט באריסאן סלאטאן גונונג לאוסר | |||||||||
  | |||||||||
אתר מורשת יער הגשם הטרופי של סומטרה (אינדונזית: Warisan Hutan Hujan Tropis Sumatera) הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 2004. האתר מורכב משלושה פארקים לאומיים באינדונזיה: הפארק הלאומי גונונג לאוסר במחוזות אצ'ה וצפון סומטרה הצפוניים, הפארק הלאומי קרינצ'י סבלאט במחוזות מערב סומטרה, בנגקולו, ג'אמבי, ודרום סומטרה, והפארק הלאומי בוקיט באריסאן סלאטאן במחוזות הדרומיים בנגקולו, למפונג וסומטרה דרום. שטחם הכולל של שלושת הפארקים הוא 25,951,240 דונם.
גאוגרפיה, גאולוגיה ואקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתר המורשת העולמית חוצה את קו המשווה מכיוון צפון לדרום במקביל לרכס בוקיט באריסאן במערב סומטרה. אורכו של הרכס הוא 1,650 קילומטרים, ומזרחית אליו נמצא עמק ביקוע (rift valley) שכמעט ומחלק את הפארקים. בוקיט באריסאן והעמק נוצרו כתוצאה מהתנגשות בין הלוח האוסטרלי ובין הלוח האירואסייתי. החלק המזרחי של סומטרה היה מחובר בעבר לאסיה, אך נפרד ממנה במהלך נדידת היבשות.
הפארק הלאומי גונונג לאוסר משתרע לרוחב 100 קילומטרים ולאורך 150 קילומטרים, והטופוגרפיה שלו היא בעיקר הררית. הפארק מכסה כמעט 100% משטחם של וסט אלאס, וסט באריסאן, ואיסט באריסאן, והגראבן של עמק אלאס כמעט ומחלק אותו. חלקו הצפוני של הפארק תלול מאו ומגיע בשיאו עד ל-1,500 מטרים, ובחלקו הדרומי נמצאת רצועה באורך 25 קילומטרים שמקבילה לחוף הים, ומגיעה עד לגובה של 600 מטרים. בפארק יש 11 פסגות שגובהן מעל ל-2,700 מטרים, הגבוהה ביותר היא פסגת גונונג לאוסר - 3,466 מטרים. במרכז הרכס נמצא הפארק הלאומי קרינצ'י סבלאט, שרוחבו 45 קילומטרים, אורכו 350 קילומטרים, והוא מתנשא לגובה ממוצע של 2,000 מטרים. החלק הצפוני של הפארק נמוך יותר בהשוואה לחלקו הדרומי, והוא מתנשא לגובה של 800 עד 1,500 מטרים. גם קרינצ'י סבלאט מאופיין בטופוגרפיה הררית, והנקודה הגבוהה ביותר בו היא פסגת הר הגעש קרינצ'י, הנמצאת בגובה 3,805 מטרים מעל גובה פני הים ועליה צומח יער גשם.
שטחו של הפארק הלאומי בוקיט באריסאן הוא פחות ממחצית שטחו של הפארק הלאומי גונונג לאוסר. שני השלישים הצפוניים של הפארק הם בעלי טופוגרפיה הררית, והנקודה הגבוהה ביותר בהם היא פסגת הר פולונג (1,964 מטרים). השליש הדרומי של הפארק מישורי יותר, ומתוכו 90 קילומטרים הם חצי אי. הפארק גובל בים לאורך מחצית מאורכו הכולל, וממוקמים בו אגמים, מעיינות חמים, ומקורות נהרות רבים. רכס בוקיט באריסאן מורכב מסלעי משקע כגון אבן גיר, אבן חול, ברקציה, קוורציט, וצפחה, שהתרוממו לפני כ-70 מיליון שנים. עמק הביקוע הגדול שנמצא מזרחית לאתר נוצר במהלך תקופת היווצרות העתקים לפני כ-3 מיליון שנים. סוגי קרקע רבים באקלים של הפארק נוצרו כתוצאה מהפעילות הגעשית שהתרחשה בו. הקרקע בגונונג לאוסר היא בעיקר פודזול, ליתוזול ולאתוזול בצבע אדום-צהוב. הקרקע בקרינצ'י סבלאט היא בעיקר פודזול, והפוריות שלה נמוכה. הקרקע האנדוזולית בקרבת פסגת הרי הגעש יותר פורייה, וכך גם הקרקע הלאתוזולית בשפלת הפארק. הקרקע בבוקיט באריסאן סלאטאן היא בעיקר פודזול לא פורה.
מזג האוויר בהרים דומה לאורך רוב ימות השנה ומאופיין בטמפרטורה ולחות גבוהות, בכמות משקעים גבוהה לאורך תשעת חודשי עונת הגשמים. כמות הגשמים השנתית ממוצעת בגונונג לאוסר היא 3,000 מילימטרים בצפון ו-4,657 מילימטרים בדרום, טווח הטמפרטורה הוא 21 עד 28 מעלות צלזיוס, והלחות תמיד מעל ל-60%. כמות הגשמים השנתית הממוצעת בקרינצ'י סבלאט היא 2,290 מילימטרים, טווח הטמפרטורה הוא 16 עד 28 מעלות צלזיוס והלחות היא בין 77% ל-90%. במונסון שמתרחש בין נובמבר למאי יורדים כ-3,000 עד 4,000 מילימטרים של גשם בחלק המערבי של הפארק הלאומי בוקיט באריסאן סלאטאן, ובחלקו המזרחי 2,500 עד 3,000 מילימטרים. טווח הטמפרטורה בפארק הוא בין 20 ל-28 מעלות צלזיוס.
פלורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אינדונזיה היא בית גידול עבור כעשירית מהצמחים במערכת בעלי הפרחים. האי סומטרה, בו שוכן אתר המורשת העולמית, נמצא באזור האקולוגי השפלה והיערות ההרריים של איי סומטרה, ויערות הגשם הגדלים על האי הם בין הגדולים ביותר מסוגם בדרום-מזרח אסיה. באי נצפו למעלה מ-10,000 מינים של צמחים במגוון בתי גידול, ובפארקים עצמם גדלים למעלה ממחצית מספר המינים שבאי כולו. כל הפארקים ידועים כבתי גידול של הצמחים רפלסיה גדולה ולוף ענק, שהראשון מביניהם הוא הצמח בעל הפרחים הגדול ביותר בעולם. באי יש תת-ספציאציה בשל המחסומים הגאוגרפיים הטבעיים הקיימים בו, והיא גרמה להבדלים רבים בין בתי הגידול השונים באי. צמחיית האי נתונה לאיומים אקולוגיים שפגעו בה בעשרות השנים האחרונות. דוגמה לכך היא יער השפלה הטרופי, ששטחו קטן מ-250 מיליון דונם ל-50 מיליון דונם, והיער ההררי שנמצא בסכנה בשל בירוא יערות וניצול הקרקע לחקלאות.
הפארק הלאומי גונונג לאוסר, השוכן בצפון סומטרה, הוא יער בראשיתי המאופיין בעיקר בצמחייה טרופית. עד לגובה 300 מטרים ועל פני 5% משטח הפארק הצמחייה היא יער חוף ויערות שפלה. החל מגובה זה ועד גובה של 1,300 מטרים ועל פני 29% משטח הפארק הצמחייה היא יער מרגלות גבעה. החל מגובה זה ועד גובה 1,500 מטרים ועל פני 30% משטח הפארק הצמחייה היא יער אלוניים ועריים תת-הררי. בין 1,500 ל-2,500 מטרים ועל פני 35% משטח הפארק הצמחייה היא יער הררי, שחלקו התחתון מאופיין בצמחיית דקליים, טחבי עלים וראטאן, ובחלקו התחתון גדלים צמחים שזקוקים לסביבת גידול חומצית. באחוז הנותר של שטח הפארק, שגובהו 2,400 עד 3,400 מטרים, הצמחייה היא יער תת-אלפיני. בפארק תועדו כ-4,000 מינים של צמחים.
הרים מהווים כ-70% משטחו של הפארק הלאומי קרינצ'י סבלאט, ויש בו שמונה אזורי צמחייה שנקבעים על פי הגובה מעל פני הים. אזורים אלו הם יער שפלה (עד 200 מטרים), יער גבעה (300 עד 800 מטרים), יער תת-הררי (800 עד 1,400 מטרים), יער הררי נמוך (1,400 עד 1,900 מטרים), יער הררי תיכון (1,900 עד 2,400 מטרים), יער הררי עילי (2,400 עד 2,900 מטרים) וביצת גמאיים-כבול ויער תת-אלפיני (מעל 2,900 מטרים). קרינצ'י סבלאט מאופיין גם הוא בסוגים ובמינים רבים של צמחים, בהם 300 מינים של סחלביים. גם בפארק זה תועדו כ-4,000 מינים של צמחים.
הרים מהווים כ-55% משטחו של הפארק הלאומי בוקיט באריסאן, אך בניגוד להרים בפארקים האחרים שבאתר המורשת אלו מתנשאים עד לגובה של 2,000 מטרים בקירוב. יער החוף משתרע רק על פני אחוז אחד משטחו של הפארק. חלקים ניכרים משטחו של הפארק הם יער שפלה (45%, עד 600 מטרים), יער רמה (34%, 600 עד 1,000 מטרים) ויער תת-הררי (17%, 1,000 עד 1,500 מטרים). היער ההררי גדל בגובה של 1,500 עד 2,000 מטרים, המהווים כ-3% משטחו של הפארק. בוקיט באריסאן מגוון פחות בהשוואה לשני הפארקים האחרים, ועד כה תועדו בו 514 מיני צמחים. הקבוצה הגדולה ביותר מבין אלה היא הסחלביים, המונה 126 מינים.
פאונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההרים בסומטרה הם מקלט חשוב עבור מגוון רב של בעלי חיים. אונסק"ו העריך בשנת 2004, עת הוכרזו הפארקים כאתר מורשת עולמית, כי האזור המוכרז הוא בית גידול עבור 201 מינים של יונקים ו-580 מינים של עופות, שמהם 21 הם אנדמיים ו-58 מינים נמצאים ברשימה האדומה של IUCN שפורסמה בשנת 2000. פאונת היונקים של סומטרה דומה מבחינת המגוון שלה לזו של בורנאו (222 מינים), ג'אווה (182 מינים) וגינאה החדשה (220 מינים). מבין כלל המינים הגדלים בפארק 22 הם ייחודיים לשטחו ואינם גדלים בשום מקום אחר באינדונזיה. סוגי הצמחייה ובתי הגידול הרבים בפארקים, התלויים בגובה ובמיקומם על פני שושנת הרוחות, גורמים לספציאציה מוגברת וליצירת פאונת יונקים מגוונת. בפארקים יש גם 200 מינים של זוחלים, 30 מינים של דגים, וחסרי חוליות. שלושת הפארקים הם עדות למחסום בין הביוטה של אסיה לבין זו של סומטרה בשל מאפייניהם הגאוגרפיים, וסביבות הגידול של בעלי החיים השונים הן עדות להתפרצות הטוף מהר טובה לפני 75,000 שנים. דוגמה לכך היא הטפיר האסייתי, שלמעט מקרים בודדים לא נמצא בכלל דרומית לאגם טובה.
הפארק הלאומי גונונג לאוסר הוכרז על ידי הקרן העולמית לשימור חיות הבר כ"אזור אקולוגי הראוי לשימור לצורך הגנה על המגוון הביולוגי של כדור הארץ", ובהכרזה נכללו גם המערכות האקולוגיות שמסביב לפארק. השטחים הללו מהווים 47% מכלל שטח בתי הגידול של האורנגאוטן. מלבד האורנגאוטן גדלים בפארק ובסביבתו 174 מינים נוספים של יונקים, מהם 21 הנתונים בסכנה כלשהי. מבין המינים הנוספים של היונקים ניתן למנות את הדול מצוי, חתול זהוב אסייתי, טיגריס סומטרה, נמר ערפילי מצוי, סרו סומטרי, טפיר אסייתי, וקרנף סומטרה. אין כמעט מידע על היונקים הקטנים הגדלים בפארק. ידוע כי בפארק מקננים 380 מינים של עופות, מהם 52 מאוימים, ומתגוררים בו 57 מינים של זוחלים ודו-חיים. 92 ממיני בעלי החיים אנדמיים לפארק.
בפארק הלאומי קרינצ'י סבלאט תועדו למעלה מ-4,000 מינים, מהם 86 מינים של יונקים ומתוך אלה 8 מינים של פרימטים. אוכלוסיית העופות מונה 370 מינים (58 נתונים לאיום אקולוגי), 6 מינים של דו-חיים ו-10 מינים של זוחלים. דהול, טפיר אסייתי, טיגריס סומטרה, נמר ערפילי מצוי, סרו סומטרי וקרנף סומטרה, גדלים גם בפארק זה. אוכלוסיית הטיגריס סומטרה מונה כ-80 פרטים בלבד, ואוכלוסיית קרנף סומטרה מונה 4 פרטים בלבד.
בפארק הלאומי בוקיט באריסאן סלאטאן תועדו 98 מינים של יונקים (25 נתונים תחת איום אקולוגי), 379 מינים של עופות (58 נתונים תחת איום אקולוגי), 59 מינים של זוחלים, 6 מינים של דו-חיים, ו-9 מינים של צבים, בהם צב ים גילדי וצב ים ירוק. טיגריס סומטרה, טפיר אסייתי וקרנף סומטרה, גדלים גם בפארק זה. אוכלוסיית קרנף סומטרה נתונה בסכנת הכחדה משטח הפארק, ועל פי הערכת IUCN נותרו בה לא יותר מ-80 פרטים נכון ל-2010.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מורשת יער הגשם הטרופי של סומטרה באתר WCMC
