מזרח אפריקה

מזרח אפריקה הוא אזור גאוגרפי בחלקה המזרחי של יבשת אפריקה. הגדרת תחומיו של האזור איננה קבועה. על-פי חלוקת אזורי העולם של האו"ם, כולל מזרח אפריקה את המדינות והטריטוריות הבאות:^[1]

סומליה, ג'יבוטי, אריתריאה ואתיופיה שמהוות יחד את האזור המכונה קרן אפריקה.
טנזניה, קניה, אוגנדה ודרום סודאן – מדינות החברות בקהילייה המזרח-אפריקנית.
בורונדי ורואנדה – מדינות שהצטרפו לקהילייה המזרח-אפריקנית ביולי 2007, ונחשבות לעיתים כחלק ממרכז אפריקה.
מוזמביק, מדגסקר, מלאווי, זמביה וזימבבואה – מדינות המשתייכות לעיתים לאזור הגאוגרפי של דרום אפריקה.
קומורו, מאוריציוס ואיי סיישל – מדינות אי קטנות באוקיינוס ההודי.
הטריטוריות הצרפתיות מיוט וראוניון, אף הן איים באוקיינוס ההודי.

נוסף על ארצות אלה, יש הכוללים במזרח אפריקה גם את סודאן ומצרים, הנחשבות על-פי הגדרות האו"ם לחלק מצפון אפריקה. לעיתים מתייחס המושג מזרח אפריקה לאזור מצומצם יותר, הכולל את המדינות הסמוכות לאגמים גדולים באזור: קניה, טנזניה ואוגנדה, ולעיתים גם רואנדה ובורונדי.

גאוגרפיה ואקלים

חלקים מסוימים במזרח אפריקה ידועים בשל הריכוז הגבוה של חיות פרא באזור, כגון צבועים פילים, תאואים, אריות, נמרים וקרנפים צרי-שפה.

הגאוגרפיה של מזרח אפריקה היא בעלת נוף מרהיב לדעת רבים. בשל השבר הסורי אפריקני מזרח אפריקה הוא מקום הימצאם של הר קניה ורכס ההרים קילימנג'רו, הפסגות הגבוהות ביותר במזרח אפריקה. בנוסף, נמצא במזרח אפריקה אגם המים המתוקים השני בגודלו בעולם, אגם ויקטוריה ואגם טנגניקה, האגם העמוק ביותר בעולם אחרי ימת באיקל שבסיביר.

האקלים של מזרח אפריקה הוא שונה למדי משאר האזורים שבאזור קו המשווה. עקב השילוב בין אזור בעל גובה רב ומדבר צל הגשם לבין רוח מונסון מערבית שנוצרת על ידי הרכס הרוונזורי והרמה האתיופית, מזרח אפריקה הוא אזור קריר ויבש בהשוואה לאזורים הנמצאים בקרבתו.

האזורים הנמוכים בקניה ובסומליה, יבשים. למעשה, לאורך חופי הים של סומליה ופונטלנד, שנים רבות לא הופיעו משקעים כלשהם. בדרך כלל, במזרח אפריקה, המשקעים מופיעים בשתי עונות גשמים עיקריות המתרכזות בין החודשים אפריל, אוקטובר ונובמבר.

כמות הגשם באזור מושפעת מתופעת אל ניניו, שנוטה להגביר את כמות הגשמים ברוב האזורים. השפעה זו של תופעת אל ניניו על אזורים מסוימים אינה תקפה לחלקים הצפוניים והמערביים של אתיופיה ואריתריאה, במיוחד באזורים ההריים.

הטמפרטורות במזרח אפריקה, מלבד אזורי החופים החמים והלחים, הן מתונות. הטמפרטורות נעות בין 15 ל-25 מעלות צלזיוס בגובה של 1,500 מטרים מעל פני הים. באזורים השרויים בגובה רב יותר, מעל 2,500 מטרים מעל פני הים, נפוצה מאוד תופעת הקרה, והטמפרטורות באזורים אלה הן כ-21 מעלות צלזיוס ומטה.

הגאוגרפיה ותנאי החקלאות הייחודיים לה, הפכו את מזרח אפריקה כיעד נרחב למגלי ארצות, חוקרים, ניצול וקולוניאליזם לאורך המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20.

כיום, מדינות רבות, ובהן קניה, טנזניה, אתיופיה, אוגנדה ורואנדה הן מטרות תיירות בכל העולם.