מחמוד מע'זנה
 | |||||||||||
| מחמוד מקבל גלימה מהח'ליף, איור מהמאה ה-14 לספר ההיסטוריה של המדאני | |||||||||||
| לידה |
2 בנובמבר 971 ע'זני, האימריה הסמאנית  | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
30 באפריל 1030 (בגיל 58) ע'זני, השושלת הע'זנווית | ||||||||||
| שם מלא | אבו אל-קאסם מחמוד בן סבכ-תגין | ||||||||||
| בת זוג | כוות'ר ג'האן | ||||||||||
| שושלת הע'זנווית | |||||||||||
| |||||||||||
| הסולטאן הראשון של השושלת הע'זנווית | |||||||||||
  | |||||||||||
מחמוד מע'זנה (בפרסית: محمود غزنوی; 2 בנובמבר 971 – 30 באפריל 1030), הידוע גם כימין א-דוולה מחמוד, היה השליט הידוע ביותר מן השושלת הע'זנווית ששלט בין 997 ל-1030. מחמוד הפך את העיר ע'זנה (ע'זני באפגניסטן) לבירה עשירה של אימפריה שהשתרעה, במובנים של ימינו, מאפגניסטן לתוך שטחי איראן ופקיסטן, כמו גם לשטחים של צפון-מערב הודו. מחמוד מע'זנה היה הראשון שנשא בתואר סולטאן לתיאור עוצמתו, אף על פי ששמר על כפיפות נומינלית לח'ליפה.
מחמוד היה בנו של סבוכ תגין (אנ'), שירש את הממלכה העצמאית למחצה שהקים אלפ תגין, שהיה מצביא ממלוכי חשוב של האמירות הסאמאנית. סבוכ תגין שמר על כפיפות נומינלית לממלכה הסאמאנית. ב-994 הצטרף מחמוד לאביו במסע הצבאי לכיבוש ח'וראסאן, שמרדה במרות הסאמאנית, ולסיוע לאמיר הסאמאני נוח השני. האמירות הסאמאנית נחלשה מאוד בתקופה זו ועמדה מול האיום המתגבר של התפשטות הקראח'אנים. בעקבות הצלחתם של סבוכ תגין ושל מחמוד קיבל האחרון אחריות על ח'וראסאן ועל העיר המרכזית נישאפור.
בן זוגו של מחמוד היה מאלכ איאז (Malik Ayaz). איאז היה עבד גאורגי שנלקח בקרב על ידי הסולטן. לאחר שהסולטן התאהב בו הוא שחררו מעבדות וקידם אותו לדרגת קצין וגנרל בצבא הסולטן, שם הוכיח את עצמו באופן מרשים. הזוגיות בין השניים היוותה השראה לשירים וסיפורים שונים.[1] יחסיהם של מחמוד ואיאז הושוו לסיפורי אהבה מפורסמים בתרבות הפרסית, דוגמת לילא ומג'נון.[2]
