מידאס
 | |
| תפקיד | מלך פסינוס (במיתולוגיה) או מֻשְךִ (בהיסטוריה) |
|---|---|
| אב |
גורדיאס  |
| אם |
קיבלי |
| בן או בת זוג |
הרמודיקה השנייה |
| צאצאים |
ליטיארסס, אנכורוס, איגיסטיאס |
  | |
מידאס (ביוונית: Μίδας) הוא דמות מהמיתולוגיה היוונית, שלפי האגדה היה מלך פסינוס (אנ'), עיר בפריגיה שבאסיה הקטנה, הידוע בעיקר מהאגדות על מגע הזהב של מידאס.
בכתבי סרגון השני מסופר שהוא נלחם נגד מִיתָה (באשורית: Mitâ) מלך משך (היא פריגיה), המזוהה עם מידאס.[1]
בכתבים האשוריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סרגון השני תיאר שבשנתו החמישית, מלך כרכמיש שלח למיתה (הוא מידאס) מלך מֻשְׁךִ (היא פריגיה) מסרים עוינים לאשור, ועל כך סרגון העניש את כרכמיש.[2] בהמשך תיאר סרגון שהוא כבש ממיתה שלושה מבצרים בארץ קוה ולקח ממנו שלל, ולאחר מכן חזר וכבש שניים מהם.[3] בשנתו העשירית של סרגון, מלך כַמַּנֻ (אנ') שלח למיתה מסרים נגד אשור.[4] בכתובות אחרות הוזכר סריס ארץ קוה שמינה סרגון, שיצא למתקפה במרכבות וברגלים על מִיתה מלך משך, כבש שניים ממבצריו בהרים, ושרף את עריו המבוצרות ואת היישובים בסביבתן; לאחר מכן, סיפר סרגון שהמלך מיתה (שלדברי סרגון לא נכנע למלכי אשור שקדמו לו), בשומעו את ניצחונותיו הרבים מדילמון עד הים התיכון, נכנע לסרגון והעלה לו מנחות.[5] מלך תבל (Tabal) שלח למלך אוררטו, למיתה מלך משך ולמלכים אחרים בארץ תבל על תוכניתו לקחת שטחים מסרגון, וסרגון התקיף את תבל.[6] גם מלכי מֶלִיד (אנ') ומרקסה שלחו למיתה מסרים נגד אשור.[7] מלך אַתֻנַּ, שהסתמך על מיתה, ראה את תבוסת מלך תבל ונכנע לסרגון.[8]
במיתולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי האגדה, יום אחד בעת שהיה נתון בגילופין נכנס סילנוס (אנ'), חברו, ואביו המאמץ של דיוניסוס, אל היין, בטעות לגן הוורדים של מידאס, ונרדם שם. משרתיו של מידאס מצאו אותו והביאו אותו למלכם. לפי גרסה אחרת מצאו אותו איכרים בשטחם רדום, והביאו אותו למלך.
מידאס אירח את סילנוס כעשרה ימים, התנהג אליו בנדיבות ובנימוס, ערך משתאות בשבילו, והקשיב בתשומת לב לסיפוריו. לאחר עשרה ימים לקח את הזקן וליווה אותו אל דיוניסוס. דיוניסוס אסיר התודה החליט לגמול למידאס, והבטיח לו למלא משאלה אחת שיבקש. מידאס ביקש ממנו שכל מה שהוא ייגע בו יהפוך לזהב.
בהתחלה היה מידאס מרוצה מיכולת זו. הוא הפך מספר דברים לזהב, והיה מרוגש מהתעשרותו העתידית, אולם עד מהרה החל להתחרט על משאלתו זו. מידאס לא היה יכול עוד לאכול או לשתות, מכיוון שבכל פעם שנגע בשתייה או מזון, הם הפכו לזהב. כאשר ניגשה בתו לנחמו, הרג אותה מידאס כשנגע בה בטעות, והפך אותה לזוועתו לפסל זהב.
מידאס פנה לדיוניסוס בבקשת עזרה נואשת, והלה הורה למידאס להתרחץ במימיו של נהר הפקטולוס, ועל-ידי כך היכולת המיוחדת שלו תוסר ממנו. מידאס טבל בנהר, ונפטר מהסגולה של הפיכת כל דבר שנגע בו לזהב. האגדה מספרת שמאז ניתן למצוא זהב בנהר.
באגדה אחרת שימש מידאס כשופט בתחרות נגינה בין האל אפולו לבין הסאטיר מארסיאס (לפי גרסאות אחרות, האל פאן). מידאס פסק שנגינתו של מארסיאס הייתה טובה יותר, דבר שהרגיז את אפולו. במספר גרסאות, מידאס נבהל מנבלו של אפולו שהיה עשוי זהב, ונזכר במשאלה שביקש מדיוניסוס. כעונש, העניק אפולו אוזני חמור למידאס, תוך כדי שהוא מציין "שרק חמור לא יכול להבדיל בין נגינתו של אל לבין נגינתו של סאטיר".
מידאס, שהתבייש באוזני החמור שלו, החל להסתובב עם כובע כדי להסתיר את סודו, ורק הספּר שלו ידע על קיומן של אוזני החמור. אולם הספר לא היה יכול לעמוד בנטל הכבד של הסוד, ולכן יום אחד חפר בור ולחש לתוכו "למלך מידאס יש אוזני חמור".
למזלם הרע של המלך והספר, נחפר הבור ליד צמח הסוף, וכול פעם שנשבה הרוח, יצאה לחישה מהסוף: "למלך מידאס יש אוזני חמור". הקריאה נשמעה ברחבי הממלכה, מגלה את סודו של מידאס לכול תושביה, ושמה ללעג את מידאס (בחלק מהגרסאות של אגדה זו מידאס לא היה יכול לסבול את זה עד שהוא המית את עצמו באמצעות שתיית דם של פר).
לפי גרסה אחרת, לאחר שהספר לחש את הדברים לתוך הבור, התארס המלך, כשהוא מסתיר אף מארוסתו את קיומן של אוזני החמור שלו. לקראת הנישואים ערך המלך מידאס משתה גדול והזמין אליו את החלילן הטוב ביותר בממלכה. לרגל האירוע הלך החלילן למקום בו גדלו קנים כדי להכין חליל מיוחד ונטל את אותו הקנה ששמע את הספר לוחש את הסוד. ביום החגיגה נאספו אנשים רבים בארמון. להוראתו של המלך מידאס הוציא הנגן את הקנה אלא שכשהחל לנשוף בו, במקום נגינה, נשמעה באולם בת קול מכריזה: למלך מידאס יש אוזני חמור. מייד השתררה במקום מבוכה גדולה, המלך מידאס האדים ורק ארוסתו קמה, חשפה את אוזניו ואמרה: "נכון למלך מידאס יש אוזני חמור, תמיד ידעתי שהוא מיוחד" ונשקה לו.
השם מידאס משמש לעיתים בהשאלה ככינוי לאדם רודף בצע וחמדן, או ככינוי לשופט גרוע. הביטוי "מגע הזהב של מידאס" או "מגע מידאס" משמש לפעמים לתאר מצליחן, שהכל מצליח בידו, לדוגמה: "למנכ"ל שלנו יש את מגע הזהב של מידאס, מאז התמנותו לתפקיד, החברה רק מרוויחה".
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידאס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
- biography/Midas-king-of-Phrygia מידאס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Grant Frame, The Royal Inscriptions of Sargon II, King of Assyria (721–705 BC), Eisenbrauns, 2021, עמ' 63
- ^ Grant Frame, The Royal Inscriptions of Sargon II, King of Assyria (721–705 BC), Eisenbrauns, 2021, עמ' 59, 124, 422
- ^ Grant Frame, The Royal Inscriptions of Sargon II, King of Assyria (721–705 BC), Eisenbrauns, 2021, עמ' 63, ובצורה אחרת בעמ' 64, 331, 431 (ובצורה מקוצרת בעמ' 168, 227, 341, 416)
- ^ Grant Frame, The Royal Inscriptions of Sargon II, King of Assyria (721–705 BC), Eisenbrauns, 2021, עמ' 70
- ^ Grant Frame, The Royal Inscriptions of Sargon II, King of Assyria (721–705 BC), Eisenbrauns, 2021, עמ' 80–82, 106–107, 151
- ^ Grant Frame, The Royal Inscriptions of Sargon II, King of Assyria (721–705 BC), Eisenbrauns, 2021, עמ' 93, 141, 331, 431
- ^ Grant Frame, The Royal Inscriptions of Sargon II, King of Assyria (721–705 BC), Eisenbrauns, 2021, עמ' 331
- ^ Grant Frame, The Royal Inscriptions of Sargon II, King of Assyria (721–705 BC), Eisenbrauns, 2021, עמ' 367
| בקרת זהויות |
|
|---|