לדלג לתוכן

מכון לפיזיקה וטכנולוגיה על שם יופה

מכון לפיזיקה וטכנולוגיה על שם יופה
Физико-технический институт имени А. Ф. Иоффе РАН
מכון מחקר
על שם אברם יופה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1918–הווה (כ־106 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה רוסיהרוסיה רוסיה
קואורדינטות 60°00′25″N 30°22′08″E / 60.006841666667°N 30.368811111111°E / 60.006841666667; 30.368811111111
www.ioffe.ru
(למפת סנקט פטרבורג רגילה)
 
מכון לפיזיקה וטכנולוגיה על שם יופה
מכון לפיזיקה וטכנולוגיה על שם יופה
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מכון לפיזיקה וטכנולוגיה על שם יופהרוסית: Физико-технический институт имени А. Ф. Иоффе РАН) הוא מוסד מחקר ופיתוח מהמובילים ברוסיה בתחום פיזיקה. נקרא על שם אברם יופה שהקים אותו והיה מנהלו במשך עשרות שנים.

המכון מתחיל את ההיסטוריה שלו מ-23 בספטמבר 1918 כאשר אושרה החלאה על הקמת מחלקה לפיזיקה וטכנולוגיה במכון לחקר קרני רנטגן. לפי המסורת חגיגות להקמת המכון מתקיימות ב-29 באוקטובר, יום הולדת של אברם יופה.

יופה היה מנהל המחלקה החדשה עד לשנת 1922 כאשר היא נפרדה פוצלה ממכון לחקר קרני רנטגן והוקם "מכון לפיזיקה, טכנולוגיה וחקר קרני רנטגן". אברם יופה החל לנהל את המכון. בהמשך שמו של המכון שונה מספר פעמים, התווספו מחלקות חדשות וחלק מהמחלקות הועברו למוסדות מחקר אחרים.

בשנת 1938 יופה ומדעני מכון נוספים כתבו מכתב לויאצ'סלב מולוטוב על הצורך בהרחת מחקרים בתחום פיזיקה גרעינית. בשנת 1941 החל לעבוד מאיץ חלקיקים ראשון של המכון. במהלך מלחמת העולם השנייה חלק מדעני המכון פונו לקאזאן ופעלו שם. המכון תרם למעמץ המלחמתי ופעל בתחומים שתמכו בלחמיה חזית בעיקר בתחום המכ"ם והגנמת אוניות הצי מפני מוקשים.

בשנת 1946 מדעני המכון החלו לעבוד בפרויקט בניית פצצה גרעינית. בשנת 1956 עם הקמת מאיץ חלקיקים חדש תחום הגרעין עבר לסניף המכון בגטצ'ינה.

בשנת 1960 מהכון נקרא על שם יופה ובשנת 1968 למכון הוענק עיטור לנין.

בשנת 2002 על בסיס המכון הוקמה אוניברסיטה.

המכון היה בין מייסדים של מספר כתב עת מדענים שמתפרסמים ברוסיה ונוסדו בתקופת ברית המועצות.

מבנה המכון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2024 המכון כולל 5 מחלקות:

כל מחלקה כוללת מספר מעבדות.

במכון עובדים 1977 מדענים ומהנדסים (2024). במהלך השנים עבדו בו מספר חתני פרס נובל:

בנוסף במכון עבדו מדענים בולטים לב ארצימוביץ', מאטבי ברונשטיין, איסאק קיקואין, ג'ורג' גאמוב, איגור קורצ'טוב, יעקב פרנקל, יולי חריטון, פיליפ רוטברג, לב גורביץ', ולדימיר גריבוב, ולדימיר פרל

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]