מנואל דה פאיה
לידה |
23 בנובמבר 1876 קדיס, ספרד |
---|---|
פטירה |
14 בנובמבר 1946 (בגיל 69) אלטה גרסיה, ארגנטינה |
שם לידה | Manuel María de los Dolores Clemente Ramón del Sagrado Corazón de Jesús Falla y Matheu |
מקום קבורה | crypt of the Cadiz Cathedral |
מוקד פעילות | ספרד |
מקום לימודים | הקונסרבטוריון המלכותי של מדריד |
סוגה | תזמורת, מוזיקה קלאסית |
שפה מועדפת | גרמנית, ספרדית |
כלי נגינה | עוגב, מערכת תופים |
פרסים והוקרה | |
www | |
פרופיל ב-IMDb | |
מנואל דה פאיה אי מתיאו (בספרדית: Manuel de Falla y Matheu; 23 בנובמבר 1876 – 14 בנובמבר 1946) היה מלחין ספרדי, מחשובי המלחינים בספרד במאה העשרים.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דה פאיה נולד בקדיס. בשנים 1897–1899 החל ללמוד מוזיקה בקונסרבטוריון של מדריד (שנקרא באותו זמן "בית הספר הלאומי למוזיקה ולדקלום") פסנתר אצל חוזה טראגו, אחד מתלמידיו של שופן. בשנים 1902–1904 למד קומפוזיציה אצל פליפה פדרל. פדרל כיוון אותו להתעניין במוזיקה ספרדית מקורית, בפרט פלמנקו אנדלוסי (בייחוד קאנטה חונדו), שאת השפעתו הברורה אפשר למצוא ביצירותיו. בין הקטעים המוקדמים שכתב יש כמה סרסואלות, אבל יצירתו החשובה הראשונה הייתה אופרה במערכה אחת, "לה וידה ברווה" (La vida breve, "החיים הקצרים", שנכתבה בשנת 1905, אם כי עובדה ושונתה לפני הצגת הבכורה שלה בשנת 1913).
את השנים בין 1907 ל-1914 עשה בפריז, שם פגש מספר מלחינים שהשפיעו על סגנונו, בין היתר האימפרסיוניסטים מוריס ראוול, קלוד דביסי ופול דיקא. הוא לא הרבה לכתוב, מכל מקום, עד לשובו למדריד בראשית מלחמת העולם הראשונה.
במדריד חיבר אחדות מיצירות המוכרות ביותר, ביניהן:
- הנוקטורן לפסנתר ותזמורת ,Noches en los jardines de España ,"לילות בגני ספרד", 1916.
- הבלט El amor brujo, "האהבה המכשפת", 1915, הכולל את "מחול האש", יצירה מוכרת מאוד ומצוטטת.
- הבלט El corregidor y la molinera, "השופט ואשת הטוחן", שהיה, לאחר עיבוד, ל-El sombrero de tres picos "הכובע משולש הפינות", 1917, והועלה בהפקתו של סרגיי דיאגילב, עם תפאורות בעיצוב פבלו פיקאסו.
משנת 1921 עד 1939 חי מנואל דה פאיה בגרנדה, שם כתב את אופרת הבובות El retablo de maese Pedro, "הצגת הבובות של מר פדרו"(1923), בה שילב נושאים מאת גספר סנס, מחשובי מלחיני הברוק בספרד[2] וקונצ'רטו לצ'מבלו והרכב קאמרי (1926). ביצירות אלה השפעת הפולקלור הספרדי ניכרת קצת פחות, ובולט יותר נאו-קלאסיציזם בנוסח סטרווינסקי.
בגרנדה החל גם לעבוד על קנטטה תזמורתית רבת-ממדים בשם L'Atlàntida, "אטלנטיס", המבוססת על טקסט קאטלוני של חאסינט ורדאגר (Jacint Verdaguer), שבה ראה את החשובה ביצירותיו. הטקסט מציג תיאור מיתולוגי של היווצרות האוקיינוס האטלנטי בעקבות שקיעתה של אטלנטיס, היפרדות ספרד מאמריקה הלטינית עקב כך, וגילוי אמריקה על ידי הספרדים, שהביא לאיחוד מחודש של מה שלא היה אמור להיפרד מלכתחילה. דה פאיה המשיך לעבוד על הקנטטה אחרי שהיגר לארגנטינה בשנת 1939. תזמור היצירה לא הסתיים במועד מותו והושלם לאחר מכן על ידי ארנסטו הלפטר.
דה פאיה ניסה אך לא הצליח למנוע את רצח חברו הקרוב, המשורר פדריקו גארסיה לורקה בשנת 1936.
לאחר ניצחון פרנקו במלחמת האזרחים הספרדית, עזב דה פאיה את ספרד ועבר לארגנטינה. הוא מת באלטה גרסיה, במחוז הארגטינאי קורדובה. בשנת 1947 הוחזרו שרידיו לספרד ונקברו בקתדרלה בקדיס.
רשימת יצירות חלקית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "אטלנטיס"
- "הכובע משולש הפינות" (בלט)
- "האהבה המכשפת" (בלט)
- "החיים הקצרים" (דרמה לירית)
- "הריקוד של הטוחן"
- אינטרלוד ומחול
- "הצגת הבובות של מר פדרו" (אופרת בובות)
- "לילות בגני ספרד" לפסנתר ותזמורת
- שבעה שירי עם ספרדיים
- קונצ'רטו לצ'מבלו
- מחווה לדביסי
מוזיקה לפסנתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1896 Nocturno - נוקטורנו
- 1896 Mazurka en Do menor - מזורקה בדו מינור
- Serenata andaluza 1899 - סרנדה אנדלוסית
- Canción 1900 - זמר
- Vals-capricho 1900 - ואלס-קפריס
- Cortejo de gnomos 1901 - תהלוכה של גמדים
- Hoja de album 1902 - דף של אלבום
- 1903-Allegro de concierto 1904 - אלגרו קונצרטי
- Cuatro piezas espanoles Aragonesa, Cubana, Montanesa, Andaluza 1908-1902 - ארבעה קטעים ספרדיים לפסנתר: אראגונסה, קובנה, מונטנסה, אנדלוסה
- 3 Danses tirées de "El sombrero de tres picos" - ריקודים מתוך "הכובע משולש הפינות"
- Danza de La Vida Breve- ריקוד מתוך "החיים הקצרים"
- Fantasía Bética 1919 - פנטזיה בטיקה
- Homenaje. Pour le tombeau de Claude Debussy 1920)- מחווה לקלוד דביסי
- Canto de los remeros de Volga 1922 - שיר החותרים שעל הוולגה
- 1935 Pour le tombeau de Paul Dukas מחווה "לקבר של פול דיקא" מתוזמר ב-Homenajes
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רענן ריין, "מוזיקה, גלות וזיכרון: המאבק על גופת המלחין מנואל דה פאיה", זמנים 57 (חורף 1996–1997), עמ' 37–45. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- צבי צרי, מנואל דה פאיה - פורץ דרך ללא חת, הוצאת עולם חדש, 2019.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של מנואל דה פאיה (בספרדית)
- מנואל דה פאיה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- מנואל דה פאיה, באתר ספוטיפיי
- מנואל דה פאיה, באתר Last.fm (באנגלית)
- מנואל דה פאיה, באתר קומפוניסטן דר גגנווארט
- מנואל דה פאיה, באתר AllMusic (באנגלית)
- מנואל דה פאיה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- מנואל דה פאיה, באתר Discogs (באנגלית)
- מנואל דה פאיה, דף שער בספרייה הלאומית
- חגי חיטרון, תיאטרון הבובות של דון פדרו: גישה תיאטרונית מאופקת, באתר הארץ, 8 בפברואר 2010
- Yvan Nommick - Manuel de Falla:du pianiste-compositeur au compositeur-pianiste, CD Javier Perianes, Josep Pons, Harmonia Mundi 2011
- מנואל דה פאיה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- מנואל דה פאיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Manuel de Falla | Spanish composer, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
- ^ צבי צרי, מנואל דה פאיה, תל אביב: עולם חדש, 2019