מערך הבינוי בחיל האוויר הישראלי

מחלקת הנדסת תשתיות ובינוי

"תשתית לעליונות אווירית"
פרטים
מדינה
שיוך	חיל האוויר
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1948–הווה (כ־76 שנים)
מקים היחידה	שלמה גילוץ
מלחמות	מלחמת העצמאות   מלחמת סיני   מלחמת ששת הימים   מלחמת ההתשה   מלחמת יום הכיפורים   מלחמת לבנון הראשונה   המערכה ברצועת הביטחון   מלחמת לבנון השנייה מבצע עמוד ענן   מבצע צוק איתן מלחמת חרבות ברזל
פיקוד
יחידת אם	המטה הטכנולוגי
דרגת המפקד	אלוף-משנה
מפקד נוכחי	אל"ם מ'

מערך הבינוי של חיל האוויר הוא מערך בחיל האוויר הישראלי האחראי על אחזקה, הנדסה ובבניין הכוח של התשתיות וציוד הקרקע, להבטחת הרציפות המבצעית ולמימוש משימות ויעדי חיל האוויר. שלוש הרגליים של מערך הבינוי הן אבטחת רציפות תפקודית של כל התשתיות וציוד הקרקע, ביצוע אחזקה לסוגיה ומימוש משימות בניין כוח של חיל האוויר. המערך בנוי מ-10 יחידות בינוי בבסיסי חיל האוויר השונים, כאשר מחלקת הנדסת תשתיות ובינוי היא גוף המטה המרכזי של היחידות בשדה. בראש המערך והמחלקה עומד קצין בדרגת אלוף-משנה.

מחלקת הנדסת תשתיות ובינוי היא אחת מ-8 מחלקות במטה הטכנולוגי של חיל האוויר. ראש מחלקת הנדסת תשתיות ובינוי כפוף פיקודית לראש להק הציוד.

בשדה מפקדי יחידות הבינוי כפופים פיקודית למפקדי הבסיסים ורמ"ח הנדסת תשתיות ובינוי הוא הסמכות המקצועית המנחה אותם. מערך הבינוי הוא חלק מהמערך הטכני של חיל האוויר והוא פועל על פי ערכי מערך זה ומקפיד להיות סמן ימני בכל תחום. כסמכות מקצועית במרבית תחומי עיסוקו, אחראי מערך הבינוי ליצור רף מקצועי וסטנדרט גבוה בכל תחומי ההנדסה האזרחית, האדריכלות, המערכות וציוד הקרקע.

אנשי מערך הבינוי בשירות חובה, שירות קבע או אע"צ (אזרחים עובדי צה"ל) בעלי הכשרה טכנית ייעודית ורובם בעלי השכלה רלוונטית בהתאם לתחום אחריותם − מהנדסים, הנדסאים או טכנאים מדופלמים. באופן זה המערך בעל אופי טכנולוגי והנדסי, המשקיע באופן שוטף בהדרכה, הכשרה ושמירת כשירות של משרתיו.

ענפי המטה

• ענף הנדסה אזרחית – סמכות מקצועית בחיל האוויר בתחום ההנדסה האזרחית לשדות התעופה הצבאיים. ליזום ולהוביל את פעילות מערך הבינוי בתחומי המסלולים, קונסטרוקציה, אדריכלות, מקרקעין, מערכות מסלולים וצמ"ה. להוביל את בנין הכוח וההפעלה בתחום הכשירות והכוננות של מערך הנדסת תשתיות ובינוי. להוות סמכות "מהנדס העיר" בחיל האוויר. להכשיר ולפתח את אנשי המערך בתחומי אחריותו ולהוות "בית חם" לגפי ההנדסה במערך הבינוי.

• ענף הנדסת מערכות – הנושא באחריות הכוללת לזמינות המערכות האלקטרו-מכניות בחיל לשם הבטחת הרציפות המבצעית. הענף מהווה סמכות מקצועית חיילית בתחומים: חשמל, גנרציה, מיזוג אוויר, דס"ל, מים וביוב. הענף מוביל את תחום הדיגיטל בתשתיות וכן אחראי להתוות מדיניות ולממש פרויקטי התייעלות אנרגטית באמצעות מדור כחול בונה ירוק.

• ענף ציוד קרקע – האמון על אחזקה, אפיון (הנדסה) ורכש של מערכות ציוד קרקע מתקדמות במגוון ומנעד עיסוקים רחב (מערכות ממונעות, הידראוליות, פנאומטיות, מכניות, אלקטרומכניות, תחום האנרגיה ועוד), מערכות אשר מהוות מרכיב קריטי במערכות נשק ובמעטפת כלי הטיס, בעלות השפעה ישירה על ציר הפקת הגיחה, כשירות מסלולי הטיסה ובכך מהוות הלכה למעשה − הבסיס להמראה.

• ענף תכנון – המרכז בתוכו את כל הפונקציות המשאביות והתפעוליות של מערך הבינוי ובתוכן תכנון ומימוש תקציבי אחזקה, משא"ן, איכות, בטיחות מהקמה לאחזקה, מיקור חוץ ומערכות מידע.

הענף מהווה "מערכת הפעלה" של מערך הבינוי ובהתאם מקיים ממשקי עבודה הדוקים עם כל יחידות הבינוי, ענפים המחלקה, ענפים במטה הטכנולוגי ומחלקות בלהק הרמ"ט.

• ענף פרויקטים – המהווה סמכות מקצועית לניהול פרויקטי תשתיות ובינוי בחיל האויר. הענף מהווה אינטגרטור מימוש של משימות תוכנית העבודה הפרויקטאלית של חיל האוויר: פרויקטי בניין כח והתעצמות, פרויקטי שיפוץ והתאמת תשתיות לצורכי חיל האויר. הענף מטפל בפרויקט מקצה לקצה, קולט בסיום שלב הייזום ומוסר אותו למשתמש הקצה ולגורמי האחזקה בסיום תקופת הבדק. כל זה דרך תהליכי התקשרות, ניהול תוכן הנדסי ופיקוח על הביצוע. בענף משרתים קצינים ואנשי קבע מנהלי פרויקטים בדרגים השונים העושים שימוש בכלי ניהול שפותחו בענף.

• ענף תוכניות – הוקם בסוף שנת 2019 על מנת לספק מענה מיטבי ואיכותי לצורכי חיל האוויר, שנמצא בשנים האחרונות בהתעצמות אדירה, עם היקפים חסרי תקדים של בניין כח בתחום התשתיות. הענף אמון על מימוש בניין כוחו של החיל בתחום התשתיות, כחלק משלם מערכתי, בשיתוף הענפים המקצועיים במטה מערך הבינוי ויחידות הבינוי בשדה. הענף מתמקצע בניהול פרויקטים ותוכניות מרכזיים לקליטת פלטפורמות מוטסות חדשות, היערכות חיל האוויר, פינוי מחנות ועוד.

יחידות השדה

10 יחידות הבינוי ממוקמות בבסיסים המרכזיים של חיל האוויר ואחראיות על כלל תשתיות הבסיס ועל בסיסי חיל האוויר ואתרי פריסה שונים במרחב. היחידות אחראיות על אחזקה ופיתוח תשתיות ומערכות וזמינותם לצורך ביצוע המשימות המבצעיות של החיל. יחידות הבינוי מתחזקות מערכות שונות בתחומי החשמל, גנרציה, מים וביוב, מיזוג אוויר, דלק סילוני ועוד. בנוסף יחידות הבינוי אחראיות על כלל הציוד תומך מטוס לאחזקתו וזמינותו. לצד האחזקה מנהלות היחידות תוכנית פרויקטלית רחבה ומשמעותית לפיתוח תשתיות וקליטת פלטפורמות ואמל"ח חדש.

יחידות הבינוי מחזיקות ביכולות ייחודיות וייעודיות המקנות יתרון לתשתית המבצעית להוצאת משימות החיל בשגרה בחירום ובמערכה שבין המלחמות. יכולות אלו בתחומי החשמל והגנרציה, הפעלת ציוד מכני הנדסי כבד, עגורנים, ריתוך צנרות דלק, מערכות הגנה בסייבר, תכנון ניהול פרויקטים הנדסיים.

המשרתים ביחידות - נגדים, אזרחים, עובדי צה"ל וחיילים - הם אנשי מקצוע מנוסים ומקצועיים בתחומם (מפעילי צמ"ה, חשמלאים, טכנאי מיזוג אוויר ועוד).

מערך הבינוי במלחמת העצמאות - מהקמת שירות האוויר ועד הקמת חיל האוויר

מערך הבינוי של חיל האוויר החל את דרכו, טרום הקמת המדינה במסגרת "שירות האוויר" של המדינה שבדרך, מקומץ מהנדסים יוצאי הצבא הבריטי ומבעלי מלאכה ופועלים עבריים שנקבצו מכל עבר, במטרה להגשים את החלום של בניית כוח מגן אווירי, ותרגמו במו ידיהם וזיעתם שהתערבבה באדמת הארץ את הנחייתו של דוד בן-גוריון מה-28.12.1947: "יש להחזיק 12 טייסים, 40 אנשי קרקע".

בתחילת פברואר 1948 כלל מטה שירות האוויר חמש מחלקות: תכנון, הדרכה, מבצעים, הנדסה וציוד. ב-16 בפברואר הוקמה מחלקת מודיעין, וכעבור שבוע הוקמה מחלקה נוספת, לבינוי שדות תעופה, ובראשה עמד שלמה גילוץ. משה שירות האוויר עבר בינואר 1948 מרחוב מונטיפיורי 9 בתל אביב למחנה שרונה, לבניין מספר 68, וב-12 במאי העתיק שוב את מקומו, הפעם למלון "הירקון" בתל אביב. היחידה ל"עבודות ובניין" שוכנה באחת מהרפתות של האיכרים הגרמניים בשרונה.

מחלקת הבינוי של שירות האוויר ריכזה כל אותה עת מידע על הבסיסים שהיו עדיין בידיים בריטיות. המחלקה גם ריכזה את נושא המפות של בסיסי האוויר והמנחתים, ביחידת משנה בראשותו של ברוך קריס. מאוחר יותר עברה יחידת משנה זו לפעול במסגרת מחלקת המבצעים של שירות האוויר.

אחת המשימות העיקריות בהן היייתה מעורבת מחלקת בינוי היה הטיפול בשדה דב − לב ליבו של שירות האוויר דאז. עבודות הבנייה בשדה דב היו בעיצומן: מסלול הטיסה הוארך והוחל בסלילתו של מסלול שני באורך 1,100 מטרים. כן נבנו מגדל פיקוח חדש ומשטחי חנייה למטוסים, הוקמו צריפים מיוחדים ובהם שירותים לטייסים ולצוותי הקרקע, והופעלה חווה מטאורולוגית.

קליטת שדות התעופה הבריטיים והכשרתם

במקביל לפעילות להכשרת מנחתים, פעלו גורמים שונים להעברת אחדים מבסיסי חיל האוויר הבריטי לידי כוחות היישוב. בתחילה התמקדה הפעילות בבסיסי עקרון ורמת דוד, ועד אמצע מאי 1948 הצליחו נציגי ההגנה להעביר לרשותם את בסיס עקרון ואחר כך גם את רמת דוד. לבסיסים בעקרון, בחצור ובשדה סירקין הוקמו קבוצות עבודה, שעיקר תפקידן היה בשיפוץ ושיקום המסלולים ובבינוי.

ממחלקת העבודות למחלקת בינוי

ההתארגנות המחודשת של חיל האוויר חייבה מעורבות של מפקדת החיל גם בנושא הכשרת הבסיסים, המסלולים והמתקנים לייעודם. מחלקת העבודות של החיל פעלה נמרצות להנחת התשתיות החיוניות (או לשיקומן במקומות שהיו) בבסיסי החיל ובמסלולי החירום השונים ברחבי הארץ.

העיסוק המרכזי של המחלקה היה בהמשך פיתוחו של שדה דב, בבניית שדה התעופה בהרצליה ובהכשרתם הראשונית של בסיסי חיל האוויר החדשים בעקרון, ברמת דוד, בחצור ובכפר סירקין. במקביל, המשיכה המחלקה לטפל במנחתי החירום הפזורים במרחבי הלחימה השונים בגליל, בנגב, באזור המרכז ובירושלים. חברת "סולל בונה" שימשה כל העת כקבלן הביצוע העיקרי לעבודות הבנייה והשיפוץ השונות. בנוסף, עסקה המחלקה בתכנון והצבה של מתקני הונאה והסוואה: כבר ב-1 ביוני ביקש מפקדה שלמה גילוץ לבנות 40 דמיים של מטוסים (דחלילים) ובהם 16 "דקוטות", 15 "מוסטנגים" ועשרה מטוסי "לייטנינג".

בהגדירו את תפקידי המחלקה ציין גילוץ, כי אלה נועדו להבטיח את תקינות המבנים המיועדים למגורים, למשרדים ואף למטוסים, את תקינות כבישי המחנה וגניו, אספקה סדירה של מים, חשמל וביוב סדיר, וכן להבטיח את מצבם הטוב של מסלולי ההמראה ואת סידורי ההסוואה לבניינים השונים הנמצאים בבסיס, ולשמור על כל נכסי דלא ניידי של האווירייה.

ב-8 ביולי הוחלף שלמה גילוץ על ידי סגן-אלוף משה ירמיצקי, שהתמנה לממלא מקום ראש מחלקת העבודות. ירמיצקי פירט את יעדי המחלקה:

מטרת מחלקת עבודות היא לתכנן, לארגן ולהשגיח על ביצוע ואחזקה של שדות התעופה ומתקנים של חיל האוויר. אין מחלקת העבודות מבצעת עבודות גדולות, כגון בניית מסלולים, הקמת אפשרויות שיכון וכדומה. דברים אלה רק מתוכננים על ידי המחלקה ונמסרים לביצוע לקבלנים השונים, או לשירותים צבאיים אחרים תחת השגחת המחלקה. העבודות שכן מבוצעות על ידי המחלקה הן רק אלה המבוצעות על ידי פלוגות העבודה בשדות, וגם אלה רק בגבולות מקומיים. מטה מחלקת העבודות כלל בתקופתו של משה ירמיצקי את יחידות המשנה הבאות:

• בניין שדות: בחירת המקומות המתאימים לשדות התעופה, תכנון השדה לאחר בחירת המקום, וכן תכנון כל המתקנים הדרושים לשדה פעיל.
• בניין כללי: תכנון המבנים הדרושים לחיל האוויר, כמו בנייני מגורים ובנייני עזר למתקנים השונים.
• מתקני חשמל ומכונות: אחריות לאספקת זרם החשמל לבניין חיל האוויר ולמתקני השדות, אספקת מים והנעת המשאבות.
• מתקני דלק: אחריות להזמנת מכלי דלק, קבורתם באדמה והרכבת המשאבות הנדרשות לפעולה.
• העלמה: טיפול ב"העלמת השדה, המתקנים והאווירונים הנמצאים בשדה אופרטיבי", תוך שיתוף פעולה עם תת-מחלקת בניין שדות ועם אגף המבצעים בחיל האוויר.
• נכסים: אחריות לטפל "בכל רכוש חיל האוויר, הן השייך לחיל האוויר והן המוקפע".

התעצמות - בין מבצע "קדש" למלחמת ששת הימים

השינויים הטכנולוגיים ופריצות הדרך לאחר מבצע "קדש" חייבו גם את מערך הבינוי להיערך למשימות פיתוח והרחבה. מטוסי הסילון הצרפתיים שנרכשו חייבו את הארכת המסלולים, החשש מתקיפת אויב הביא להמשך מאמצים לשיפור יכולת הספיגה, פרויקט הדת"קים שהחל עוד לפני מבצע "קדש", המשיך בתנופה, ודירים נוספים נבנו ברמת דוד וחצור ואחר כך גם בתל נוף. אלה צוידו, זו לראשונה, גם במערכות לתדלוק ישיר.

המלחמה בסיני העלתה את המודעות לנושאי יכולת הספיגה ואת הצורך לפתח תורה ויכולת בתחום זה, שיאפשרו להיערך בשעת חירום. בעיקר היה מדובר באתגר של סתימת מכתשי פצצות בתוך מסלולי הטיסה. מחלקת בינוי והיחידות בבסיסים החלו, באמצעות חיל ההנדסה, לגייס ציוד מכני הנדסי לצורכי תיקונים צפויים של המסלולים בעיתות מלחמה: דחפורים, טרקטורים, מפלסות, מכבשים ואפילו גנרטורים.

הפריסה המחודשת − ממלחמת ששת הימים למלחמות ההתשה ויום הכיפורים

מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים נפתחה ב-5 ביוני 1967 במהלומה אווירית מקיפה של חיל האוויר על שדות תעופה ובסיסים צבאיים במצרים, במסגרת מבצע "מוקד". תקיפות אלה היוו הפתעה מוחלטת ולמעשה הכריעו את המלחמה מראשיתה. שדות התעופה המצריים הותקפו פעמים אחדות באותו יום, וחיל האוויר המצרי שותק כמעט לגמרי למשך שארית המלחמה. מיד לאחר המכה הראשונה הותקפו גם שדות התעופה בסוריה, בלבנון ובירדן, ואף שדה התעופה המערבי ביורת בעיראק. בניגוד למתקפה היבשתית, בכוונה תחילה רק נגד החזית המצרית, ההתקפה האווירית כוונה להשגת עליונות אווירית למשך כל ימי הלחימה. כ-350 מטוסי אויב הושמדו ביום הראשון למלחמה, מתוך כ-600 המטוסים שהיו למדינות הערביות הלוחמות, ועד סוף המלחמה הושמדו 451 כלי טיס של חילות האוויר הערביים, לעומת כ-15 אבידות בלבד לחיל האוויר הישראלי.

ההשתלטות על השדות המצריים בסיני והכשרתם לפריסה

במהלך מלחמת ששת הימים פעל מערך הבינוי הסדיר של חיל האוויר, יחד עם פלוגות המילואים שלו, ככוח מבצעי. בשל העליונות המוחצת של חיל האוויר לא נזקק המערך להוכיח את עצמו במשימתו העיקרית אליה התכונן רבות, משימת הספיגה.

עם כיבוש מרחבי סיני תרמו כל יחידות הבינוי את חלקן להכשרת שדות התעופה המצריים ולהשמשתם לצורכי חיל האוויר, וכן לבניית שדות נוספים, בעיקר בדרום סיני.

מקצין הבינוי החילי למחלקת הבינוי

עד שנת 1967 התבסס מערך הבינוי בחיל האוויר של הקב"ח (קצין בינוי חילי) בדרגת סא"ל ועל פקודיו הישירים שהיו רבי סרנים בתפקידי ראשי מדורים. רוב בעלי התפקידים במערך הבינוי היו בגילאי 45-50, יוצאי הצבא הבריטי או עולים חדשים בעלי רקע של תכנון, פיקוח ובנייה. לאחר מלחמת ששת הימים, ועם הכניסה למלחמת ההתשה, גדל המערך והפך ראשית למחלקת הבינוי החילית, ושלושה מהמדורים הפכו לענפים. רמ"ח הבינוי יצחק בן-דב קודם לדרגת אל"ם, ושלושת ראשי הענפים − מהנדס החשמל משה קרן (קורלנדר) בענף מערכות, יצחק גרוס בענף תכנון ואיתן כהן בענף פרויקטים, קיבלו דרגות סא"ל. נושאי השדה, התקציבים והמשק נותרו כמדורים. בראשות יחידות הבינוי בבסיסים השונים הוצבו, מאותה עת, מפקדים בוגרי העתודה האקדמאית, רובם יוצאי מערך השדה. כך גם היה במחלקת הבינוי עצמה: עתודאים צעירים בדרגת סרן, בעלי רקע הנדסי מכל יחידות הצבא, נקלטו במחלקה. בין הקצינים הצעירים היו דוד לב (לבקו) ומנשה פרידמן, שבעתיד יהיו לראשי המחלקה. מהנדסים ואדריכלים חולקו לצוותים, ולכל תחום הנדסי נשכרו חונכים מהידועים והמנוסים בשוק האזרחי. למרות היותו של רוב הצוות צעיר וחסר ניסיון, המוטיבציה הגבוהה, המשמעת והדינמיות החלו לתת את פירותיהם תוך שנה. עד מהרה הפך מערך הבינוי ל"אבן שואבת" למוכשרים ולמוצלחים שבין המהנדסים והאדריכלים שבצה"ל ובשוק האזרחי.

בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים הגיע מספרם של האזרחים עובדי צה"ל במחלקה וביחידות הבינוי לשיא כל הזמנים של כ-2,400 עובדים. מספרם ביחידת הבינוי 301 היה כ-450, ומעט פחות ביחידה 302 וביחידות הבינוי האחרות. במחלקת הבינוי פעלו באותה עת, במסירות ובאחריות כ-50 אע"צים. אזרחים שימשו בתפקידי מפתח כמפקדי יחידות, כסגנים, כמנהלי עבודה, כמהנדסים בכירים, כטכנאים וכראשי מדורים.

מערך הבינוי במלחמת יום הכיפורים

מצב הכוננות שהוכרז בחיל האוויר עוד בערבו של יום הכיפורים הביא לכך שעוד בליל שבת ובשבת בבוקר התייצבו כל אנשי הבינוי, חיילים ואזרחים, ביחידותיהם. במשך יום הכיפורים התייצבו גם חיילי המילואים. אנשי ההסוואה יצאו ראשונים למשימותיהם. היצ"ם, יחידת הציוד המכני-הנדסי, עסקה בגיוס הציוד האזרחי שהיה מפוזר בכל חלקי הארץ לטובת היחידות בבסיסים.

כאשר התבררו נזקי ההפצצה בבסיסים בסיני, יצאו אנשי החשמל של יחידות הבינוי, מפעילי הצמ"ה ועובדי הסלילה לשטח ותיקנו, לעיתים תחת אש, את כל המערכות שיצאו מכלל שימוש. בעזרת אנשי המילואים הרבים הוכנו עמדות מגן ושופצו מקלטים. הגידול העצום במספר הבסיסים העמיד בפני כל מפקד יחידת בינוי בעיות קשות בתחומי התחזוקה השוטפת, ואנשי הבינוי עמלו ללא לאות להתאים את כל המערכות להיקף הפעילות הנדרש. בעת המלחמה היה אחוז ניכר מעובדי הבינוי האזרחיים מגויס ליחידות אחרות בצה"ל, הקבלנים האזרחיים הפסיקו את עבודתם, והובלת חומרים מבחוץ צומצמה בשל גיוס משאיות לתגבור יחידות השדה.

בח"א 3 ברפידים הותקף בגל הראשון של התקפות חיל האוויר המצרי על ידי שלוש רביעיות של מטוסי "סוחוי". עשר פגיעות נמנו במסלול הראשי והמסלול המשני נפגע קלות, אך "פנטום" ראשון נחת עליו 30 דקות לאחר מכן. המסלול הראשי תוקן תוך ארבע שעות ושוב לא הותקף. שדה התעופה בביר תמדה, ששימש רק שדה חירום, ספג מכה קשה יותר ותיקונו הושלם רק ב-10 באוקטובר. גם השדה באופיר, יחידת הבקרה במקום, סוללת ה"הוק", צומת הקשר והמפקדה הותקפו ונפגעו.

את המצב בשדה העיקרי בחזית סיני סיכם אל"ם אליעזר (ציט'ה) כהן, מפקד בח"א 3: "נזקי ההפצצה בבח"א ובבסיסים אחרים היו כבדים. בעזרת החיילים במקום ומעט אנשי בינוי שהיו בתורנות, התחלנו את תיקון המסלול בעבודת ידיים. מיד אחר כך החלה "עבודת הפלאים" של אנשי יחידת הבינוי 339: צוות בינוי הגיע בטיסות וברכב, התפזרו בכל האתרים שנפגעו, ותוך 48 שעות תיקנו והשמישו את הטעון תיקון. הם הפעילו את כל המערכות, הרכיבו, שיפצו והחזירו את כל הביסים ויחידות המשנה לפעילות מבצעית מלאה".

על שעשתה יחידת הבינוי 339 ביום הכיפורים סיפרה קצינת הבינוי עמליה מוספי: "את המלחמה התחלנו ללא כוח אדם מינימלי. כבר ביום הראשון של המלחמה התמודדנו עם פגיעה ישירה במסלול ובמגדל הפיקוח. במהלך המלחמה קלטנו כוחות גדולים של אנשי קבע, מילואים ואזרחים מכל יחידות הבינוי, יצאנו לפריסות בג'בל יעלק וגב'ל חמיר ונתנו שירותי בינוי בכל המרחב". רוב אנשי הבינוי פעלו לשמירת יכולות בסיסי הטיסה לספיגה. בכל אחת מיחידות הבינוי נפתח חדר מלחמה, ומערך הבינוי הפך למבצעי, כך שיוכל לתת מענה לדרישות השונות של הבסיס ולכוחות הפורסים. אנשי יחידות הבינוי הסתובבו בדת"קים ובטייסות בשעות היום והלילה, כשהם מוכנים לתקן תקלות במערך אספקת הדלק, החשמל, האוויר הדחוס, תאורת המסלולים ותחנות הכוח.

סיפר מרדכי בן-אביר מיחידת הבינוי 303, מי שהיה אחראי על המערכות תחת פיקודו של סא"ל יהושוע פאר: "בימים הראשונים של המלחמה, בגלל עומס הטיסות הגדול בבסיס חצרים, נוצרה בעיה במכלי האוויר הדחוס. מערכת זו הייתה בנויה ממכלים גדולים, מהם הועבר האוויר למכלים קטנים יותר ומשם, דרך שסתום נפילת לחץ, למטוס. לחץ המכלים בדת"ק 4 של טייסת 107 ירד וירד. המדחסים לא עמדו בעומס. משמעות הדבר הייתה שהיה צורך להשתמש בציוד הידני, תוך איבוד זמן יקר, ואי אפשר היה להשתמש באוויר שנותר עדיין במכלים. כשגילינו אנוכי ומהנדס המכונות סרג'יו אירוחימוביץ' את הבעיה, קישרנו ישירות בין מכלי הלחץ הגדולים לבין המתקנים בקרבת המטוסים. האלתור אפשר למטוסים להניע ולהמשיך להמריא. בסוף ההתנעות החזרנו את המערכת למצב ההפעלה האוטומטי, בתקווה שמצב זה לא יחזור פעם נוספת".

גם לאחר המלחמה המשיך מערך הבינוי בפעילות ההתבצרות וההתארגנות שלאחר הקרב, כשהוא נעזר במערך המילואים והלוגיסטיקה שנותר מגויס, יחד עם כלי הצמ"ה האזרחיים המגויסים.

השלום עם מצרים ופינוי סיני − ממלחמת יום הכיפורים ועד מלחמת שלום הגליל

העברת הכפיפות של מחלקת הבינוי ללהק הציוד

מחלקת הבינוי, שמשימותיה בעקבות מלחמת יום הכיפורים גדלו ורבו, שינתה שוב את פניה. המחלקה, שפעלה כמחלקה עצמאית מבחינה תקציבית והייתה כפופה ישירות למפקד חיל האוויר, הוכפפה עתה ללהק ציוד. בצד ריבוי המשימות השתנה גם המבנה הארגוני של המחלקה. תחת הרמ"ח, אל"ם איתן כהן, שירתו עתה חמישה רע"נים: סא"ל משה קרן רע"ן מערכות, סא"ל שאול עמית רע"ן פרויקטים, סא"ל אלברט בהר רע"ן תחמ"ש, סא"ל מנשה פרידמן רע"ן תכנון וסא"ל איתן הוד רע"ן שדה. בח"ק יעקב ינקוביץ' המשיך לשמש כרמ"ד תקציבים. במחלקה שירתו בתקופה זו ב-140 אנשי צבא וכ-30 אזרחים. בשלב זה הוצאה מלאכת אפיון הפרויקטים מידיהם של קציני המחלקה והופקדה בידי גורמים מהתחום המבצעי, ואנשי המחלקה שימשו מעתה כיועצים בכל תחומי הבינוי.

מערך הבינוי במלחמת שלום הגליל

עם תחילת המלחמה נקראו יחידות הבינוי לסייע לחיל האוויר ולכוחות היבשה בכל אתרי הפריסה. משעלו הכוחות לצפון היה צורך להפוך את שדה התעופה במחניים מאתר פריסה קדמי לבסיס מבצעי של ממש. יחידת הבינוי הצפונית 302 גויסה למאמץ. כל אנשיה נקראו מביתם, ותוך זמן קצר נתנו מענה לדרישות התשתית במקום, כמו מקלחות, שירותי חשמל ותשתיות לקשר. בנוסף לכך הכשירה היחידה אתרים עבור כוחות הנ"מ, כמו למשל האתר החדש במנרה, שהוקם על גבי מזבלה ישנה. אתר נוסף נבנה בכוכב הירדן. הפריסות במקומות בלתי צפויים, שהשתנו כל משך המלחמה חייבו מאמץ בנייה נרחב. ציוד מכני הנדסי של יחידת היצ"ם גויס לסייע במאמץ ההתבצרות של צה"ל ברחבי הצפון ובלבנון.

לקראת שנות האלפיים

מערך הבינוי בשנות התשעים

בתחילת שנות התשעים נערכו במחלקת הבינוי מספר שינויים ארגוניים, ובהם צמצום מערך היצ"מים מחמש לשלוש יחידות, עריכת מחקר תקינה למטות יחידות הבינוי והקמת מדור תו"ב מערכתי. במסגרת תוכנית העבודה של חיל האוויר לשנת 1992, בוצע ניתוח לבחינת גודלו הכולל של מערך הבינוי והצעות לייעולו. העבודה כללה בחינה והצעה של תהליכים לביצוע מטלות הבינוי והמליצה על שינוי ארגוני במחלקה. בעקבות יישום תוצאותיה נשען מאז מטה מחלקת הבינוי על ארבעה ענפים:

• הנדסה אזרחית, ובו מדורים העוסקים במבנים, מסלולים, בפרויקטים ובציוד מכני הנדסי.

• מערכות, ובו מדורים העוסקים בחשמל, במכונות ובמיזוג אוויר, במים וביוב, בדלק, בתחנות כוח ובגנרטורים.

• תחזוקה, ומשק, העוסק במשק, צמ"ה, עיתוד ורכש וסדר הכוחות.

• בקרה ופיקוח, ובו מדורי בקרה ופיקוח, תקציבים, מיכון, מקרקעין והנדסת שדה.

האלף החדש − מערך הבינוי לקראת העתיד

מערך הבינוי בראשית שנות האלפיים

הפעילות של מערך הבינוי בשנים הראשונות של שנות האלפיים עמדה בצלה של האינתיפאדה השנייה ושל המלחמה השנייה בעיראק, וכללה גם פעילות שגרתית של אחזקה שוטפת. בשנים אלו נעשה רה-ארגון נוסף של מערך הבינוי, ונמשכו המאבק על הגדלת תקציב האחזקה, הטיפול בכוח אדם מתאים, שיפור הכוננות המבצעית, פיתוח ושיפור האמצעים לסתימת מסלולים ושמירה על קשר עם גורמי חוץ ידידותיים מקבילים, כולל כנסים וחילופי ידע בנושאי שיפוץ מסלולי טיסה, תאורת מסלולים, וסתימתם בעקבות הפצצה.

הרה-ארגון המקיף נעשה בשנים 2002 ו-2003, ובעקבותיו הפכה מחלקת בינוי למחלקת הנדסת בינוי ותשתיות. פורסמו פקודת ארגון חדשה למחלקה, וכן פקודת ארגון אחודה לכלל יחידות הבינוי בחיל האוויר. מחלקת הבינוי בוטלה כיחידת רישום עצמאית והפכה להיות מחלקה מקצועית בלהק הציוד של חיל האוויר. השינוי המשמעותי היה בהעברת הכפיפות הפיקודית הישירה של מפקדי יחידות הבינוי מרמ"ח בינוי למפקדי הבסיסים. שלוחות הבינוי בבית הספר הטכני בחיפה, בצריפין ובשדות מיכה הפכו ליחידות בינוי קטנות והוכפפו גם הן למפקדי הבסיסים בהם פעלו. בנוסף לכך, הוקמו שלוש שלוחות בינוי לטיפול בנושאי הבינוי בפריפריה: שלוחת אגד נ"מ צפון, שהוכפפה ליחידת הבינוי בביס"ט הטכני בחיפה, שלוחת בית הספר לנ"מ ב"משאבים", שהוכפפה ליחידת הבינוי של חצרים, ושלוחת שדה דב, הנסמכת מקצועית על זו של לוד, והוכפפה גם היא למפקד שדה דב.

מחלקת הבינוי מאמצע שנות האלפיים

בסוף חודש אפריל 2003 עברה מחלקת מבניין ה' הישן למשכנה החדש, בקומה השמינית במגדל "כנרית". המעבר נתקל ברגשות מעורבים, בעיקר בשל העובדה שבניין ה', שימש את המחלקה לדורותיה, נהרס כליל. עם זאת, סביבת העבודה החדשה הקלה, בסופו של דבר, על המעבר וההסתגלות.

מערך הבינוי במטה ובשדה הוביל פרויקטי בניין כוח בהיקף משמעותי ובהם פרויקט "חומה" במסגרתו הוקמה תשתית למערך ה"חץ", תשתיות מבצעיות, תשתיות פרט ורווחה בבסיסים, תחנות דס"ל (דלק סילוני), תשתית משרדים, חוות מאמנים, האקדמיה לטיס ועוד.

הפרויקט הגדול והמשמעותי שהוביל המערך בתקופה זו היה הקמת תשתיות בבסיס נבטים – כנף 28 שבהמשך הפך לבח"א 28 – כדי לאפשר העברה ופינוי של בסיס התובלה בלוד, בח"א 27.

מימוש הפרויקט הוביל ענף נבטים בפיקודו של סא"ל בדימוס משה זליקוב. בקיץ 2008 הושלם הפרויקט תוך עמידה מלאה בלוח הזמנים ובתקציב.

בשנים 2007-2008 פותחה מתודה סדורה להערכת מצב תחזוקתית של תשתיות הליבה. ההישג העיקרי של הכלי החדש היה יצירת שפה אחידה לכל אנשי התשתיות בחיל האוויר המבוססת על עקרונות מוסכמים וקריטריונים הנדסיים כדי לאפשר הכוונה של ההשקעה באחזקת התשתית על בסיס המצב התחזוקתי שלה ועל פי חיוניות התשתית במדרג האנרגיה שהוגדר.

ב-2006 במלחמת לבנון השנייה הופעל מערך הבינוי ללא התרעה מוקדמת להקמת אתרי היערכות רבים במרחב הצפון, אבטחת רציפות תפקודית של מערכות ותשתיות הליבה והיערכות לשיקום התשתיות בספיגה.

מערך הבינוי זכה לשבחים רבים על פעילותו במלחמה ועל תמיכתו בפעילות המבצעית המאומצת של חיל האוויר.

עמ"ט מערך הבינוי

עבודת מטה שהובילה מחלקת הנדסת תשתיות ובינוי וסוכמה בשנים 2008-2010.

העבודה שינתה את פני המערך בעשור וחצי הבאים לאור העקרונות המחברים את המערך למשימה המבצעית.

העמ"ט הגדירה מחדש את מבנה יחידות הבינוי כאשר היחידות הפכו לצעירות יותר ו"צבאיות" יותר. תמהיל המשרתים במערך הוסט מאזרחים עובדי צה"ל ללובשי המדים ומיקוד המשימות של המערך הושם על אבטחת הרציפות של התשתיות בחירום, בשגרה ובחירום שבשגרה.

שותפות במשימה המבצעית

ב-2011 קלט חיל האוויר יכולת מבצעית חדשה ומהפכנית להגנה אקטיבית מפני איומים אוויריים על ידי ירוט רקטות קרקע-קרקע, כלי טיס ופצצות מרגמה.

היכולת המבצעית החדשה התבססה על ניידות של סוללות בהתאם לאיומים ומערך הבינוי לקח חלק מרכזי במשימה המבצעית של הגנה אווירית על המדינה דרך השותפות המלאה בהקמה של פריסות של סוללות כיפת ברזל, תחזוקה של אתרי הפריסה ואבטחת הרציפות של תשתית הפריסות.

השותפות המשמעותית הזו במשימה המבצעית קיבלה תוקף ומשנה חשיבות במבצע עמוד ענן בנובמבר 2012 והתחזקה עוד יותר לאורך התקופה בה חיל האוויר ביצע הגנה בשוטף על שמי המדינה.

מאז, לאורך כל ההסלמות, במבצעים כולל "צוק איתן" ב-2014 ו"שומר החומות" ב-2021 המשיכה השותפות במשימה המבצעית להוכיח את עצמה כבעלת משמעות מכרעת של מערך הבינוי באבטחת יכולת מבצעית של חיל האוויר.

השתנות ארגונית

לאורך השנים המשיך מערך הבינוי להתאים את עצמו. ב-2014, במסגרת שרגון לצ"ד 3.0 קלטה המחלקה את ענף ציוד קרקע, שעבר למחלקה, נשאר לשאת את שמו והמשיך להוביל את רוב עולמות התוכן המקצועיים עליהם היה מופקד לפני המעבר.

בהמשך, עם הבשלת התהליכים ואחרי ביצוע סדנא אסטרטגית וצוותי משימה, הושלם המהלך גם בשדה ובמהלך 2021 עברו רוב גפי ש'ק (שירותי קרקע) בבסיסי הטיסה מטייסות תחזוקה ליחידות הבינוי. שינוי זה הביא עמו תוספת כוח אדם משמעותית ליחידות הבינוי בדגש על גידול משמעותי באוכלוסיית לובשי המדים.

בניין כוח ותשתיות

בין השנים 2013-2023 גדלו היקפי בניין כוח, באופן חסר תקדים וענף פרויקטים במטה המחלקה נדרש להוביל ולנהל פרויקטי בינוי עתירי מערכות אלקטרומכניות מורכבים ומיוחדים לצד ת"ע פרויקטלית שוטפת שהורחבה אף היא.

גידול זה שדרש לרוב גם מתן מענה זמני מהיר וגמיש התבסס על שיתוף פעולה מערכתי ועל יכולות ביצוע עצמי וניהול פרויקטים על ידי יחידות הבינוי. צפי להמשך התעצמות, פרויקטי שוה"מ ובניין כוח תומך רכש סד"כ עיקרי (מטוס אדיר, מטוסי F15IA, מתדלק, מסוק מחליף יסעור וכטמ"מ) שכנעו את מקבלי ההחלטות בחיל האוויר לפתוח ענף פרויקטלי נוסף במטה המחלקה ולחזק גם את הענפים המקצועיים. באופן זה התרחבה מחלקת הנדסת תשתיות ובינוי והוקם בה ענף פרויקטים נוסף – ענף תוכניות.

טכנולוגיה, חדשנות ומערכות מידע

מערך הבינוי בחיל האוויר צועד יחד הקדמה ומשלב בתשתיות החדשות שהוא מקים טכנולוגיות חדשות בבניה, במערכות אלקטרו-מכניות וגם באחזקה. באופן זה, מערך הבינוי חלוץ בחיל האוויר בפיתוח ושילוב אחזקה חזויה ומערכות מתקדמות לניטור ובקרה של מצב התשתיות מרחוק.

בנוסף, מערך הבינוי פיתח עבור עצמו מערכת מידע ייעודית ומתקדמת המאפשרת לנהל את האינוונטר, האחזקה, התשתית, הפרויקטים ועולמות התוכן המשלימים כגון: ביקורות, הדרכה, בטיחות ועוד באותה מערכת מידע. בשנה הקרובה תוטמע במערכת המידע טכנולוגיית BI שתאפשר, בין היתר, לנצל את פוטנציאל מיצוי המידע ובאופן הזה התייעלות ארגונית משמעותית.

טיפול באנשים

האנשים במערך הבינוי נמצאים בבסיס היכולת המקצועית והנדסית הנדרשת לעמידה בייעוד המערך וביצוע המשימות השונות. פורום המפקדים של המערך, בהובלת רמ"ח הנדסת תשתיות ובינוי מיישם תוכנית אנשים רחבה ומשמעותית לחיזוק השייכות, השליחות והמשמעות של כל המשרתים במערך − חיילים, נגדים, קצינים ואזרחים עובדי צה"ל, לצד טיפול בסביבת השירות, תנאי השירות, השקעה בקורסים, לימודים והכשרה וגם חלוקת תמריצים בהתאם למדיניות.

התייעלות

מערך הבינוי בחיל האוויר חלוץ בצה"ל בהחלפת מערכות אלקטרו-מכניות בזבזניות ומיושנות ושילוב טכנולוגיות חסכוניות, כגון: תאורת LED, PV, קוגנרציה, VRF ועוד. בנוסף, מתקינים מערכות ניטור ובקרה להגברת החיסכון באנרגיה. באופן זה מצליח מערך הבינוי בחיל האוויר לנצל בצורה מיטבית את ערוץ הלוואות ההתייעלות המטכ"לי המאפשר לקדם בצורה אפקטיבית את שדרוג המערכות המיושנות ווידוא התקנת מערכות חסכוניות בתשתיות החדשות.

מערך הבינוי הציב לעצמו מטרה להישאר חלוץ בתחום זה בצה"ל ובהתאם משקיע במחקר ופיתוח לאיתור מקומות נוספים בהם אפשר להתייעל, לחסוך ולהגביר את תחום ההתייעלות כמנוע צמיחה מרכזי.

קישורים חיצוניים

• אסיף טור-פז, ‏בונים סטנדרט: הכירו את מערך הבינוי של החיל, באתר חיל האוויר הישראלי, 3 בנובמבר 2021
• אילון טוהר, ‏המערך שבונה את חיל-האוויר, באתר חיל האוויר הישראלי, 18 ביולי 2016