לדלג לתוכן

מקור-חסידה חלמיתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןמקור-חסידה חלמיתי
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: גרנאים
משפחה: גרניים
סוג: מקור-חסידה
מין: מקור-חסידה חלמיתי
שם מדעי
Erodium malacoides
וילדנו, 1794

מַקּוֹר-חֲסִידָה חֶלְמִיתִי (שם מדעי: Erodium malacoides) הוא צמח עשבוני חד-שנתי נפוץ שכותרתו סגולה (ורוד עז) ופריו בעל מקור ארוך ממשפחת הגרניים[1][2]. מין זה נפוץ כמעט בכל ישראל. בהר הנגב ניתן למצוא אותו יחד עם מקור-חסידה מצרי שדומה לו מאוד אבל לא בעלים.

מורפולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקור-חסידה חלמיתי
פרח של מקור-חסידה חלמיתי

צמח עשבוני חד-שנתי, לפעמים דו-שנתי, שגובהו עד 60 ס"מ[3].

הלוואים קיימים. הפטוטרת ארוכה מעל 5.5 ס"מ.

העלים מסורגים, פשוטים ואינם שסועים לגמרי, ואם שסועים לאונות, הרי הללו קצרות מרוחבן ושפתן חרוקות, משוננות או משונשנות[3][4]. אורך הטרף עולה על רוחבו, אורכם 15 עד 37 ס"מ ורוחבם 10 עד 30 ס"מ. הטרף בעל עירוק מנוצה, כלומר, הטרף בעל עורק מרכזי שלאורכו מסתעפים עורקים צדדיים דקים (בשונה מגרניון שהטרפים שלו בעלי עירוק דמוי כף יד, כלומר בעל עורקים בגודל דומה שמסתעפים מנקודה אחת אל האונות העיקריות של העלה)[4].

התפרחות דמויות סוכך בנות 3 עד 6 פרחים שאינם פורחים יחד, בעלות עוקץ ניכר וחפים.

הפרחים דו-מיניים, בעלי עטיף כפול, נכונים או מעט בלתי נכונים (עלי הכותרת אינם שווים זה לזה באורכם)[3]. עלי העטיף והאבקנים עולים ישר ממצעית הפרח. אברי הפרח בכפולה של 5. עלי הגביע אינם נושרים לאחר הפריחה ואילו עלי הכותרת נושרים לאחר הפריחה.

הגביע בעל 5 עלים שווים ומפורדים (ניתן לתלוש את העלים אחד אחד). הגביע משתייר עם חניטת הפרי ועליו נפרשים אחורה.

הכותרת לילך, בעלת 5 עלי כותרת מפורדים שערוכים במסורג לצופנים והם נושרים לאחר הפריחה.

האבקנים נושאי מאבקים 5 (בשונה מגרניון שלו 10 אבקנים נושאי מאבקים), ועוד 5 אבקנים עקרים שאינם נושאים מאבקים.

השחלה עילית, בת 5 עלי שחלה מאוחים לציר מרכזי ויוצרים עמוד מרכזי בהמשכה של מצעית הפרח. עמודי השחלה 5, מפורדים פחות או יותר; הצלקות חוטיות או כדוריות.

הפרי הוא מפרדת ובעל מקור שאורכו גדול מגוף הפרי ובעל גביע משתייר. הפרי נפרד בהבשלתו ל-5 פרודות שניתקות מהעמוד המרכזי, שהוא המשכה של מצעית הפרח. הפרודה היא יחידת התפוצה.

הפרודות אינן נפתחות והן בעלות אחד או שני זרעים ולכל אחת מהן מקור ארוך משלה. אורך הפרודות כ-5 מ"מ ואורך המקור הוא 3 עד 4 ס"מ. מקור הפרודות מפותל וגלול בדמות בורג (בשונה מגרניון שמקור הפרודות שלו נגלל כלפי מעלה בהבשלה בצורת סליל של שעון). חלקו התחתון של המקור הארוך מתפתל בהתייבשו וחלקו העליון, לאורך צדו הפנימי, מכוסה זיפים ארוכים, בודדים והדוקים, ואינו בעל שערות צפופות הערוכות כעין הנוצה (מנוצה). בראש הפרודה יש 2 גומות, גומה אחת בכל צד של בסיס המקור (לפעמים הגומות חסרות) ומתחת כל אחת עוברת לרוחבה רק חריץ אחד. הגומות (שבראש הפרודה) והחריץ הרחב והעמוק שמתחת כל אחת בעלי שערות בלוטיות[3][4].

העלווה מתחילת נובמבר ועד סוף מאי. הפריחה מסוף דצמבר ועד סוף מאי ועיקרה מפברואר. פרי ירוק מסוף ינואר והפצת הזרעים מאמצע מרץ ועד אמצע יולי[5].

בית גדול ותפוצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור-חסידה חלמיתי צמח נפוץ, שגדל בבתות ובשדות, בתי-גידול מופרעים-מופרים. טיפוס תפוצתו ים-תיכוני - אירנו-טורני. תפוצתו העולמית משתרעת ממקרונזיה, ומארצות אגן הים התיכון ועד פקיסטן ועד סומליה[1]. בישראל מין זה גדל בהר בבקעה בעמק יזרעאל, במדבר יהודה, בגולן ובחרמון[5].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מקור-חסידה חלמיתי בוויקישיתוף


הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Erodium malacoides (L.) L'Hér., POWO plants of the World Online. Published on the Internet
  2. ^ Erodium malacoides (L.) L'Hér, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏18-4-2023
  3. ^ 1 2 3 4 מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 272-276
  4. ^ 1 2 3 נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, תל אביב: כנה, 1998, עמ' 381-385
  5. ^ 1 2 מקור-חסידה חלמיתי, באתר צמחיית ישראל וסביבתה