מקס בורן

מקס בורן
Max Born
לידה	11 בדצמבר 1882; ברסלאו, ממלכת פרוסיה, הקיסרות הגרמנית
פטירה	5 בינואר 1970 (בגיל 87); גטינגן, גרמניה המערבית
ענף מדעי	פיזיקה, מתמטיקה
מקום מגורים	גרמניה, בריטניה
מקום קבורה	בית הקברות גטינגן
מקום לימודים	אוניברסיטת היידלברג (1902); אוניברסיטת ציריך (1903); אוניברסיטת ורוצלב (1904); אוניברסיטת גטינגן (יולי 1906); קולג' גונוויל וקאיוס ;
מנחה לדוקטורט	קרל רונגה
מוסדות	אוניברסיטת גתה בפרנקפורט (1919–1921); אוניברסיטת אדינבורו (1936–1952); אוניברסיטת הומבולדט של ברלין (1914–1919); אוניברסיטת גטינגן (1908–1914); אוניברסיטת גטינגן (1921–1933) ;
תלמידי דוקטורט	רוברט אופנהיימר, Alister McLellan, Edgar Krahn, זיגפריד פלוגה, Sheila Christina Tinney, Paul Weiss, ברתה סווירלס, מוריס פרייס, קרל הרמן, פסקואל יורדן, Herbert S. Green, מריה גופרט-מאייר, פרידריך הונד, ויקטור וייסקופף, Antonio Eduardo Rodríguez, Carl Hermann, א. ליס, Kathleen Sarginson, בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו
פרסים והוקרה	הצלב הגדול של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1959); פרס נובל לפיזיקה (1954); הרצאת גאטרי (1953); מדליית יוז (1950); מדליית מקס פלאנק (1948); פרס מקדוגול בריסביין (1942); עמית החברה המלכותית (1939); עמית החברה המלכותית של אדינבורו (1937) ;
בן או בת זוג	Hedwig Born
צאצאים	Gustav Victor Rudolf Born, Irene Helen Käthe Born
תרומות עיקריות
	פיתוח מכניקת הקוונטים והפירוש הסטטיסטי לפונקציית הגל
חתימה

מקס בורן (בגרמנית: Max Born‏; 11 בדצמבר 1882 – 5 בינואר 1970) היה מתמטיקאי ופיזיקאי גרמני יהודי מומר. חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1954, בזכות תרומתו למכניקת הקוונטים (משוואת שרדינגר, קירוב בורן לבעיית פיזור). לימד בין השאר באוניברסיטאות גטינגן, ברסלאו והיידלברג שבגרמניה.

קורות חיים

נולד ב-11 בדצמבר 1882 בברסלאו, אז חלק מפרובינציית שלזיה של הקיסרות הגרמנית (כיום חלק מפולין) למשפחה יהודית.^[1] אביו, גוסטב בורן (22 באפריל 1850 - 6 ביולי 1900), עסק באנטומיה ואמבריולוגיה, ואמו, מרגרט קאופמן (22 בינואר 1856 - 29 באוגוסט 1886), הייתה בת למשפחת תעשיינים משלזיה. השניים נישאו ב-7 במאי 1881. הייתה לו אחות, קתה, שנולדה ב-5 במרץ 1884 וכן אח-למחצה, וולפגאנג (נולד ב-21 באוקטובר 1892 מנישואיו השניים של אביו עם ברטה ליפשטין). בורן התייתם מאמו בגיל ארבע. הוא התחנך בגימנסיון קניג-וילהלם, ומאוחר יותר המשיך את לימודיו באוניברסיטת ברסלאו, ובהמשך באוניברסיטת היידלברג ובאוניברסיטת ציריך. בלימודיו לקבלת דוקטורט והביליטציה באוניברסיטת גטינגן, יצר קשר עם מדענים ומתמטיקאים בולטים רבים, בהם פליקס קליין, דויד הילברט, הרמן מינקובסקי, קרל רונגה, קרל שוורצשילד, ובולדמר פויגט. בשנים 1908–1909 למד בגונוויל אנד קאיוס קולג' של אוניברסיטת קיימברידג'.

לאחר בואו לגטינגן ב-1904, יצר קשרים עם הילברט ומינקובסקי.

ב-2 באוגוסט 1913 נישא בורן למרתה הדוויג אהרנברג (ממוצא יהודי מצד אביה), ונולדו להם שלושה ילדים. במרץ 1914 התנצר והצטרף לכנסייה הלותרנית.

בשנים 1915–1919, מלבד התקופה בה שירת בצבא הגרמני, היה בורן פרופסור לפיזיקה תאורטית באוניברסיטת ברלין, שם התחבר לאלברט איינשטיין. באותה תקופה הוא הציע את משוואת בורן-לנדה. ב-1919 היה לפרופסור מן המנין בפקולטה למדעים באוניברסיטת פרנקפורט. ב-1921 מונה בורן לפרופסור מן המנין בפיזיקה תאורטית, ולדירקטור המכון החדש לפיזיקה תאורטית בגטינגן, שם פיתח את הפירוש הסטטיסטי לפונקציית הגל, ועל כך זכה, כשלושה עשורים מאוחר יותר, בפרס נובל לפיזיקה ב-1954.^[2]

במהלך 12 השנים (1921–1933) שבהן לימד בורן יחד עם חברו ג'יימס פרנק באוניברסיטת גטינגן, הם חלקו ביניהם השקפות משותפות על רעיונות יסוד מדעיים, עובדה שסייעה לו בהוראה ובמחקרו בתורת הקוונטים. ב-1925 הציגו בורן וורנר הייזנברג ייצוג של מכניקת הקוואנטים באמצעות מכניקת המטריצות. באותה שנה פרסמו הייזנברג, בורן ופסקואל יורדן מאמר, בו הציגו שימוש במרחב הילברט במכניקת הקוונטים.

במכתב לבורן ב-1926 טבע איינשטיין את הביטוי המפורסם, אשר ביטא את חוסר האמון שלו באופי הסטטיסטי של מכניקת הקוונטים, "אלוהים אינו משחק בקוביות".^[3]

ב-1933 היגר בורן מגרמניה, מאחר שסווג כיהודי על פי תורת הגזע הנאצית וסבל מאנטישמיות, ובשל תמיכתו החזקה בהשקפות פציפיסטיות. בורן החל להרצות באוניברסיטת קיימברידג'. בשנים 1936–1953 היה לפרופסור לפילוסופיה של הטבע באוניברסיטת אדינבורו.^[4] ב-1939 הפך בורן לאזרח בריטי ולחבר בחברה המלכותית של לונדון.^[5]

בשנת 1948 זכה במדליית מקס פלאנק של החברה הפיזיקלית הגרמנית,^[6] עבור הישגים יוצאי דופן בפיזיקה תאורטית. בשנת 1950 זכה במדליית יוז של החברה המלכותית של לונדון, "על תרומתו לפיזיקה התאורטית בכלל ולפיתוח מכניקת הקוונטים בפרט".^[7]

בורן פרש ב-1953 ושב לגרמניה. הוא זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1954.^[2]

בשנת 1955 הצטרף לברטראנד ראסל, אלברט איינשטיין ומדענים נוספים לחתימה על מניפסט ראסל-איינשטיין, נגד שימוש בנשק גרעיני.^[8]

בורן נפטר בבית חולים בגטינגן ב-5 בינואר 1970 ונקבר בעיר זו. הוא הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים. אוליביה ניוטון-ג'ון היא נכדתו של מקס בורן.^[9]

בשנת 1972 החלו האגודה הפיזיקלית הגרמנית והמכון האנגלי לפיזיקה להעניק את פרס מקס בורן בעבור תרומה יוצאת דופן לפיזיקה.

לקריאה נוספת

טוביאס הירטר, עידן האי־ודאות – איך גילו גדולי הפיזיקאים את עולם הקוונטים 1895–1945, ספרי עליית הגג וידיעות ספרים, 2023.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מקס בורן בוויקישיתוף

מקס בורן, באתר פרס נובל (באנגלית)
מקס בורן, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
מקס בורן, באתר MacTutor (באנגלית)
מקס בורן, אנשי סגולה - יהודים זוכי פרס נובל, באתר בית התפוצות.
מקס בורן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
מקס בורן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ Richard Webb, Max Born, New scientist (באנגלית)
^ ¹ ² The Nobel Prize in Physics 1954, NobelPrize.org (באנגלית אמריקאית)
^ What Einstein meant by ‘God does not play dice’ | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
^ Max Born, The University of Edinburgh (באנגלית)
^ Search Results, catalogues.royalsociety.org
^ Preisträgerinnen und Preisträger, DPG (בגרמנית)
^ Award winners - Google Drive, docs.google.com
^ SB, Statement: The Russell-Einstein Manifesto, Pugwash Conferences on Science and World Affairs, ‏1955-07-09 (באנגלית)
^ Ankit Pal, Google Doodle celebrates Max Born's 135th birthday: All you need to know, News Heads, ‏1 בנובמבר 2017

[1] Richard Webb, Max Born, New scientist (באנגלית)

[:1-2] ¹ ² The Nobel Prize in Physics 1954, NobelPrize.org (באנגלית אמריקאית)

[:0-3] What Einstein meant by ‘God does not play dice’ | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)

[4] Max Born, The University of Edinburgh (באנגלית)

[5] Search Results, catalogues.royalsociety.org

[6] Preisträgerinnen und Preisträger, DPG (בגרמנית)

[7] Award winners - Google Drive, docs.google.com

[8] SB, Statement: The Russell-Einstein Manifesto, Pugwash Conferences on Science and World Affairs, ‏1955-07-09 (באנגלית)

[9] Ankit Pal, Google Doodle celebrates Max Born's 135th birthday: All you need to know, News Heads, ‏1 בנובמבר 2017

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

זוכי פרס נובל לפיזיקה
1901‏-1925	רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925)
1926‏-1950	פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950)
1951‏-1975	קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975)
1976‏-2000	ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000)
2001-היום	קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) • ג'ון ג'וזף הופפילד, ג'פרי הינטון (2024)