מריה שראפובה
מריה שראפובה, 2015 | |||||||||||||||||
לידה |
19 באפריל 1987 (בת 37) ניאגאן, סיביר, ברית המועצות | ||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מדינה | רוסיה | ||||||||||||||||
מקום מגורים | מנהטן ביץ', קליפורניה ארצות הברית | ||||||||||||||||
בן או בת זוג |
גריגור דימיטרוב (2012–2015) Alexander Gilkes | ||||||||||||||||
גובה | 1.88 מטר[1] | ||||||||||||||||
יד חובטת | ימין | ||||||||||||||||
פעילות כמקצוענית | 2001–2020 (כ־19 שנים) | ||||||||||||||||
סה"כ פרסים שצברה | 38,777,962 דולר אמריקאי | ||||||||||||||||
יחידים | |||||||||||||||||
מאזן קריירה | 592–142 | ||||||||||||||||
דירוג שיא | מקום 1 (22 באוגוסט 2005) | ||||||||||||||||
זכיות בטורנירים | 39 (35 WTA ו-4 ITF) | ||||||||||||||||
זוגות | |||||||||||||||||
מאזן קריירה | 23–17 | ||||||||||||||||
דירוג שיא | מקום 41 (14 ביוני 2014) | ||||||||||||||||
זכיות בטורנירים | 3 (WTA) | ||||||||||||||||
שיאי גראנד סלאם | |||||||||||||||||
זכיות 5 | |||||||||||||||||
אליפות אוסטרליה הפתוחה | זכייה (2008) | ||||||||||||||||
אליפות צרפת הפתוחה | זכייה (2012, 2014) | ||||||||||||||||
וימבלדון | זכייה (2004) | ||||||||||||||||
אליפות ארצות הברית הפתוחה | זכייה (2006) | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
מריה יורייבנה שראפובה (רוסית: Мария Юрьевна Шарапова, ⓘⒾ; נולדה ב-19 באפריל 1987) היא טניסאית עבר רוסייה, זוכת חמישה תוארי גראנד סלאם. זכתה בכל אחד מארבעת טורנירי הגראנד סלאם, האישה העשירית שזכתה בהישג זה, והשישית מאז החל העידן הפתוח בטניס. דורגה בעבר במקום ראשון בעולם בדירוג ה-WTA. סגנית אלופה אולימפית ליחידות (לונדון 2012). זכתה ב-35 טורנירים בסבב ה-WTA וב-37,546,423$, שנייה בכל הזמנים (אחרי סרינה ויליאמס), בחישוב של רווחים ישירים בלבד - ללא חסויות ופרסומות. במרץ 2016 הושעתה מפעילות ספורטיבית למשך שנתיים בשל אמרוץ. באוקטובר התקבל חלקית ערעורה, ועונש ההשעייה הופחת ל-15 חודשים. ב-2018 חזרה לשחק טניס ולאחר סדרת ניצחונות, היא חזרה לטופ-30. פרשה ממשחק פעיל בגיל 32 ב-26 בפברואר 2020.
קריירה מקצוענית
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילת הקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שראפובה נולדה בניאגאן שבסיביר בשנת 1987, כשנה לאחר שהוריה עזבו את העיר הומל שבבלארוס בגלל אסון צ'רנוביל. שנתיים לאחר מכן עברה המשפחה לסוצ'י. בסוצ'י התחבר אביה של שראפובה עם אלכסנדר קפלניקוב, שבנו יבגני קפלניקוב גדל להיות אלוף גראנד סלאם. קפלניקוב האב היה זה שהעניק לשראפובה את מחבט הטניס הראשון שלה בגיל 4, וכתוצאה מכך החלו שראפובה ואביה באימונים קבועים בפארק המקומי. בגיל 6 שראפובה התאמנה במועדון טניס במוסקבה שנוהל על ידי מרטינה נברטילובה, שציינה ששראפובה מוכשרת אך זקוקה לאימון מקצועני. נברטילובה המליצה על אקדמיית הטניס של ניק בולטיירי בפלורידה. שראפובה ואביה עברו לפלורידה בשנת 1994, כאשר האם הצטרפה רק כעבור שנתיים עקב הגבלות ויזה. שראפובה התפתחה במהירות באקדמיה והחלה לשחק בתחרויות נוער.
בשנת 2001 החלה שראפובה בקריירה של שחקנית טניס מקצוענית. ב-2002 נכנסה לראשונה לשתי הגרלות ראשיות של טורנירים מסבב ה-WTA באמצעות כרטיס חופשי. באחת מהן (אינדיאן וולס מאסטרס) היא אף הצליחה להגיע לסיבוב השני (שם הפסידה למוניקה סלש), וכל זאת כשהיא לא מדורגת בסבב העולמי וכשהיא בת 14 ו-10 חודשים בלבד. כמו כן היא זכתה בשנה זו בשלושה טורנירים בסבב ה-ITF (גונמה, יפן על סך 10,000 דולרים וונקובר ופיצ'טרי סיטי, ארצות הברית, שניהם על סך 25,000 דולרים). בנוסף הייתה שראפובה לשחקנית הצעירה ביותר שהגיעה לגמר אליפות אוסטרליה הפתוחה ואליפות וימבלדון לנוער.
2003
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2003 נכנסה לראשונה לרשימת 50 המדורגות הבכירות בסבב ה-WTA, כבר בעונתה המלאה הראשונה בסבב. בשנה זו זכתה שראפובה בשני תוארי יחידות ראשונים בסבב ה-WTA, באליפות יפן הפתוחה בטניס הנערכת בטוקיו (דרג 3, ניצחה בגמר את אניקו קאפרוש) ובטורניר בל צ'אלנג' הנערך בקוויבק סיטי (דרג 3, זכתה ללא משחק לאחר שמילאגרוס סקוארה פרשה בעקבות פציעה). בנוסף הגיעה שראפובה לשני חצאי גמר נוספים, בברמינגהאם (דרג 3, שם ניצחה את המדורגת 1 בטורניר ילנה דמנטייבה לפני שהפסידה לשינובו אסאגואה) ובאליפות לוקסמבורג הפתוחה (הפסידה לקים קלייסטרס). כמו כן הופיעה שראפובה לראשונה בכל ארבעת טורנירי הגראנד סלאם, ואף הגיעה לסיבוב הרביעי בווימבלדון, שם הפסידה למדורגת 33 בטורניר סבטלנה קוזנצובה בשלוש מערכות. שראפובה זכתה בשנה זו גם בתואר רביעי בסבב ה-ITF (סי איילנד שבארצות הברית, על סך 25,000 דולרים) ובשני תוארי WTA לזוגות (טוקיו ואליפות לוקסמבורג הפתוחה מדרג 3. שניהם עם טמארינה טנאסוגארן). את שנת 2003 סיימה שראפובה במקום ה-32 בדירוג ה-WTA, שיפור של 154 מקומות לעומת השנה הקודמת.
2004
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2004 זכתה שראפובה בטורניר הגראנד סלאם הראשון בקריירה שלה, בווימבלדון, וזאת כשהיא משחקת בטורניר בפעם השנייה בקריירה. בדרך אל התואר ניצחה שראפובה את לינדזי דבנפורט בחצי הגמר ואת סרינה ויליאמס (שזכתה בתואר בשנתיים הקודמות) בגמר. שראפובה זכתה בשנה זו בארבעה טורנירים מסבב ה-WTA, בברמינגהאם (ניצחה בגמר את טטיאנה גולובין; זכתה גם בזוגות עם מריה קירילנקו), אליפות האנסול קוריאה הפתוחה (ניצחה בגמר את מרטה דמוחובסקה), אליפות יפן הפתוחה בטניס, (דרג 3, ניצחה את מאשונה וושינגטון בגמר) ובאליפות סבב ה-WTA (ניצחה את סרינה ויליאמס בגמר). כמו כן הגיעה שראפובה לגמר אחד נוסף (ציריך, דרג 1, הפסידה לאלישיה מוליק) ולשלושה חצאי גמר - ממפיס (דרג 3, הפסידה לורה זבונרבה), בייג'ינג (דרג 2, הפסידה לסבטלנה קוזנצובה) ופילדלפיה (דרג 2, פרשה לפני המשחק מול אמלי מורסמו בעקבות פציעה). ברולאן גרוס הגיעה שראפובה עד לשלב רבע הגמר, ובשני טורנירי הגראנד סלאם האחרים (אליפות אוסטרליה הפתוחה ואליפות ארצות הברית הפתוחה) הגיעה עד לסיבוב השלישי. בשנה זו השיגה שראפובה 7 ניצחונות ראשונים על שחקניות המדורגות בין עשר הראשונות בדירוג ה-WTA, חמישה מתוכם על שחקניות מתוך רשימת 5 הטובות ביותר. שראפובה הגיעה בנובמבר 2004 (לאחר אליפות סבב ה-WTA) לדירוג השיא בקריירה שלה נכון לאותו זמן - מקום 4 בדירוג העולמי. שראפובה הרוויחה בשנה זו מעל 2.5 מיליון דולרים.
2005
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחודש אוגוסט 2005 דורגה שראפובה לראשונה בקריירה במקום הראשון בעולם. שראפובה הייתה הרוסיה הראשונה שמגיעה לפסגת הדירוג העולמי, ואחת משתי שחקניות בלבד שהיו בדירוג הזה בכל אותה שנה (השנייה הייתה לינדזי דבנפורט). שראפובה שהתה במקום הראשון שבעה שבועות (לא רצופים). שראפובה הגיעה לשלב רבע הגמר לפחות בכל 15 הטורנירים בהם שיחקה ב-2005, ומתוכם זכתה בשלושה - טוקיו (דרג 1, ניצחה את לינדזי דבנפורט בגמר), אליפות קטר טוטאל הפתוחה (דרג 2, ניצחה את אלישיה מוליק בגמר) וברמינגהאם (דרג 3, ניצחה את ילנה יאנקוביץ' בגמר). שראפובה הגיע גם לגמר טורניר נוסף (מיאמי מדרג 1, שם ניצחה את ז'וסטין הנין וונוס ויליאמס לפני שהפסידה לקים קלייסטרס) ולשבעה חצאי גמר נוספים, שלושה מתוכם בטורנירי גראנד סלאם - באליפות אוסטרליה הפתוחה (שם הפסידה לסרינה ויליאמס), בווימבלדון (שם הפסידה לוונוס ויליאמס) ובאליפות ארצות הברית הפתוחה (שם הפסידה לקים קלייסטרס). ארבעת חצאי הגמר האחרים היו באינדיאן וולס שבארצות הברית (דרג 1, הפסידה ללינדזי דבנפורט), רומא (דרג 1, הפסידה לפטי שנידר), בייג'ינג (דרג 2, פרשה לפני המשחק מול מריה קירילנקו עקב פציעה) ובאליפות ה-WTA (הפסידה לאמלי מורסמו).
2006
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנת 2006 היא השנה הטובה ביותר בקריירה של שראפובה עד עתה. גולת הכותרת של שנה זו היא הזכייה בטורניר גרנד סלאם שני, הפעם באליפות ארצות הברית הפתוחה, שם ניצחה את אמלי מורסמו (שדורגה ראשונה בעולם באותה התקופה) בחצי הגמר ואת ז'וסטין הנין (שדורגה שנייה בעולם) בגמר. שראפובה זכתה בשנה זו בארבעה טורנירים נוספים: אינדיאן וולס (ניצחה את מרטינה הינגיס בחצי הגמר ואת ילנה דמנטייבה בגמר), סן דייגו (דרג 1; ניצחה את קים קלייסטרס בגמר), ציריך (ניצחה את דניאלה האנטוחובה בגמר) ולינץ (דרג 2; ניצחה את נדיה פטרובה בגמר). כמו כן היא הגיעה לשני גמרים - דובאי מדרג 2 (שם ניצחה את מרטינה הינגיס ברבע הגמר ואת לינדזי דבנפורט בחצי הגמר לפני שהפסידה לז'וסטין הנין בגמר) ומיאמי, שם הפסידה לסבטלנה קוזנצובה. כמו כן הגיעה שראפובה לשישה חצאי גמר נוספים: אליפות אוסטרליה הפתוחה (הפסידה לז'וסטין הנין), טוקיו (דרג 1; הפסידה למרטינה הינגיס), ברמינגהאם (הפסידה לג'אמאה ג'קסון), וימבלדון (הפסידה לאמלי מורסמו), לוס אנג'לס (דרג 2; הפסידה לילנה דמנטייבה) ואליפות ה-WTA (הפסידה לז'וסטין הנין).
שראפובה רשמה מספר הישגים בשנה זו. היא הגיעה לשלב חצי הגמר (לפחות) ב-13 מתוך 15 הטורנירים שבהם השתתפה, השיגה רצף של 19 ניצחונות רצופים (הארוך ביותר בשנה זו) וניצחה בסך הכל 59 משחקים (רק להנין ולקוזנצובה היה מספר ניצחונות גבוה יותר - 60). שראפובה סיימה את שנת 2006 במקום השני בעולם, ועם רווח של מעל ל-3.5 מיליון דולרים.
2007
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2007 הוסיפה שראפובה תואר יחידות נוסף לרשימה ההולכת ומתארכת, שוב בסן דייגו, שם ניצחה את אנה צ'קבטדזה בחצי הגמר ואת פטי שנידר בגמר. שראפובה הגיעה לשלב הגמר בשלושה טורנירים נוספים: אליפות אוסטרליה הפתוחה (ניצחה את אנה צ'קבטדזה ברבע הגמר ואת קים קלייסטרס בחצי הגמר לפני שהפסידה לסרינה ויליאמס), ברמינגהאם (הפסידה לילנה יאנקוביץ') ואליפות ה-WTA, אליה נכנסה מהמקום ה-8 יחד עם דניאלה האנטוחובה. שראפובה ניצחה את האנטוחובה, אנה איבנוביץ' וסבטלנה קוזנצובה בשלב הבתים, את צ'קבטדזה בחצי הגמר לפני שהפסידה לז'וסטין הנין בגמר. בנוסף הגיעה שראפובה לארבעה חצאי גמר: טוקיו (דרג 1; פרשה לפני המשחק מול איבנוביץ' עקב פציעה), איסטנבול (דרג 3; הפסידה לארבן רזאי), רולאן גרוס (ניצחה את פטי שנידר בסיבוב הרביעי ואת אנה צ'קבטדזה ברבע הגמר לפני שהפסידה לאנה איבנוביץ') ולוס אנג'לס (פרשה לפני המשחק מול נדיה פטרובה עקב פציעה). לאחר אליפות אוסטרליה הפתוחה חזרה למקום הראשון בעולם ושהתה בו 7 שבועות רצופים עד שהודחה ממנו על ידי ז'וסטין הנין. בשנה זו חצתה שראפובה את קו 10 מיליון הדולרים רווחים בקריירה.
2008
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינואר 2008 זכתה שראפובה בתואר גראנד סלאם שלישי בקריירה, באליפות אוסטרליה הפתוחה. שראפובה לא הפסידה מערכה בטורניר, והרשימה עם ניצחונות על לינדזי דבנפורט (סיבוב שני), ז'וסטין הנין (רבע גמר), ילנה יאנקוביץ' (חצי גמר) ואנה איבנוביץ' (גמר). שראפובה זכתה בשני טורנירים נוספים בשנה זו: אליפות קטר טוטאל הפתוחה (ניצחה בגמר את ורה זבונרבה) ואמילייה איילנד (דרג 2; ניצחה בגמר את דומיניקה ציבולקובה). הזכייה באמילייה איילנד הייתה הזכייה הראשונה בטורניר WTA שנערך על משטח החימר, משטח שעליו שראפובה אינה מצטיינת. שראפובה הגיעה פעמיים בשנה זו לשלב חצי גמר: בטורניר אינדיאן וולס (הפסידה לסבטלנה קוזנצובה) וברומא, שם ניצחה את פטי שנידר ברבע הגמר (הניצחון ה-300 בקריירה) לפני שפרשה מהמשחק מול ילנה יאנקוביץ' עקב פציעה. בחודש מאי חזרה למקום הראשון בעולם עקב פרישתה המיידית של ז'וסטין הנין מטניס, אולם איבדה אותו לאנה איבנוביץ' מיד לאחר טורניר הרולאן גרוס, בו הפסידה בסיבוב הרביעי לפיינאליסטית בדיעבד דינארה סאפינה. בטורניר וימבלדון הפתיעה שראפובה כשהודחה כבר בסיבוב שני לאחר הפסד למדורגת 154 בעולם אלה קודריאבצבה. בחודש אוגוסט פרשה שראפובה מטורניר מונטריאול עקב פציעה, שהתבררה ככזאת שמצריכה ניתוח. עקב כך לא השתתפה שראפובה בהמשך עונת המשחקים, ובכלל זה בטורניר הטניס האולימפי שנערך באולימפיאדת בייג'ינג ובאליפות ארצות הברית הפתוחה.
2009
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפציעה של שראפובה המשיכה להטריד אותה גם בשנת 2009, ומנעה ממנה לחזור ולהתחרות בסבב ה-WTA, למעט משחק זוגות אחד בו נטלה חלק (והפסידה) בטורניר אינדיאן וולס מאסטרס בצוותא עם ילנה וסנינה. לבסוף חזרה שראפובה לסבב בחודש מאי בטורניר ורשה מהקטגוריה העליונה והגיעה בו עד לשלב רבע הגמר. גם באליפות צרפת הפתוחה שנערכה לאחר מכן הגיעה שראפובה לשלב רבע הגמר, בו הפסידה לדומיניקה ציבולקובה. לאחר האליפות השתתפה שראפובה בטורניר ברמינגהאם (השייך לקטגוריה הבינלאומית) והגיעה בו עד לשלב חצי הגמר (הפסידה לנה לי). לחצי הגמר היא הגיעה גם בטורניר לוס אנג'לס (הקטגוריה העליונה; הפסידה לפלאביה פנטה). בטורניר טורונטו (הקטגוריה העליונה) שראפובה התקדמה שלב אחד קדימה והגיעה למעמד הגמר, אך הפסידה בו לילנה דמנטייבה. בטורניר טוקיו הציגה שראפובה שיפור גדול ביכולתה, ולבסוף גם זכתה בטורניר לאחר ניצחון בגמר על ילנה יאנקוביץ'.
2010
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2010 זכתה שראפובה בשני תוארי WTA נוספים. התואר הראשון היה בטורניר ממפיס מהקטגוריה הבינלאומית, בו ניצחה שראפובה בשלב הגמר את סופיה ארווידסון. התואר השני היה בטורניר שטרסבורג מהקטגוריה הבינלאומית. בגמר טורניר זה ניצחה שראפובה את קריסטינה בארואה. שלוש פעמים נוספות בשנה זו הפסידה שראפובה בשלב הגמר. בטורניר ברמינגהאם (הקטגוריה הבינלאומית) היא הפסידה לנה לי, בטורניר סטנפורד (הקטגוריה העליונה) היא הפסידה לוויקטוריה אזרנקה ואילו בטורניר סינסינטי (הקטגוריה העליונה) היא הפסידה לקים קלייסטרס.
2011
[עריכת קוד מקור | עריכה]באפריל העפילה שראפובה לגמר טורניר מיאמי (טורניר חובה), והפסידה בו לוויקטוריה אזרנקה. בחודש מאי זכתה שראפובה בטורניר רומא (הקטגוריה העליונה) לאחר ניצחונות על שחר פאר (14 בעולם) בשלב שמינית הגמר, על אזרנקה (4 בעולם) בשלב רבע הגמר, על קרוליין ווזניאקי (1 בעולם) בשלב חצי הגמר ועל סמנתה סטוסור (7 בעולם) בשלב הגמר. באליפות צרפת הפתוחה הפסידה שראפובה בחצי הגמר לנה לי. ביולי אותה שנה היא הגיעה לשלב הגמר באליפות וימבלדון, בו הפסידה לפטרה קביטובה (8 בעולם). בחודש אוגוסט זכתה שראפובה בטורניר סינסינטי, זאת לאחר שניצחה בגמר את ילנה יאנקוביץ'. באליפות ארצות הברית הפתוחה הפסידה בסיבוב השלישי לפלאביה פנטה מאיטליה בשלוש מערכות.
2012
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינואר העפילה שראפובה לגמר אליפות אוסטרליה הפתוחה לאחר ניצחונות על אנגליקה קרבר, סאבין ליזיקי ופטרה קביטובה (2 בעולם) אבל הפסידה בגמר במשחק חד-צדדי לוויקטוריה אזרנקה. בחודש מרץ בטורניר אינדיאן וולס (טורניר חובה) העפילה לגמר שני העונה אבל הפסידה שוב לוויקטוריה אזרנקה. שבוע לאחר מכן בטורניר מיאמי (טורניר חובה) שוב העפילה לגמר הטורניר אולם הפסידה לטניסאית הפולנייה אגניישקה רדוונסקה. בחודש אפריל פתחה שראפובה את עונת החימר עם זכייה בטורניר שטוטגרט המשוחק על חימר באולמות תוך שהיא מנצחת ברבע הגמר את סמנתה סטוסור (5 בעולם) בחצי את פטרה קביטובה (3 בעולם) ובגמר את ויקטוריה אזרנקה (1 בעולם). בתחילת חודש מאי שיחקה שראפובה בטורניר מדריד (טורניר חובה) בטורניר זה שראפובה הגיעה עד רבע הגמר והפסידה לסרינה ויליאמס שהמשיכה וזכתה בטורניר. שבוע לאחר מכן, היא זכתה שבטורניר שני העונה ובפעם השנייה ברציפות ברומא (הקטגוריה העליונה) תוך שהיא מנצחת ברבע הגמר את ונוס ויליאמס בחצי את אנג'ליק קרבר ובגמר את הטניסאית הסינית נה לי אחרי דרמה אדירה שבה הייתה שראפובה בפיגור מערכה ו-0–4 במערכה השנייה והפסקה של הגשם. ביוני זכתה באליפות צרפת הפתוחה, לאחר שניצחה בגמר את שרה אראני בשתי מערכות, והשלימה זכייה בכל אחד מארבעת טורנירי הגראנד סלאם והעפילה למקום הראשון בדירוג העולמי.
בטורניר הטניס באולימפיאדת לונדון (2012) זכתה במדליית הכסף, לאחר שהפסידה במשחק הגמר לסרינה ויליאמס 0:6, 1:6.
2013
[עריכת קוד מקור | עריכה]באליפות אוסטרליה הפתוחה הפסידה שראפובה בחצי הגמר ללי נה. במרץ זכתה בטורניר המסטרס באינדיאן וולס שבקליפורניה, לאחר ניצחון במשחק הגמר על קרוליין ווזניאקי בשתי מערכות 2–6, 2-6 ועלתה בדירוג למקום שני בעולם.
באליפות צרפת הפתוחה העפילה בשנית לשלב הגמר, אך הפעם הפסידה 6:4, 6:4 לסרינה ויליאמס.
בווימבלדון הודחה בסיבוב השני אחרי שהפסידה בשתי מערכות למישל לרשר דה בריטו מפורטוגל. ביולי מינתה את ג'ימי קונורס למאמנה, וכעבור כחודש פיטרה אותו.
בעונה זו הרוויחה שראפובה 3,544,222 דולר, רק מפרסים על תחרויות בהן השתתפה.
2014
[עריכת קוד מקור | עריכה]זכתה באליפות צרפת הפתוחה לאחר שגברה בגמר על הטניסאית הרומנייה סימונה האלפ בשלוש מערכות, 6-4, 6-7, 6-4.
2016
[עריכת קוד מקור | עריכה]הורשעה באמרוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-7 במרץ 2016 הודיעה שראפובה כי נתפסה משתמשת בחומר בלתי חוקי באליפות אוסטרליה הפתוחה 2016, לאחר שהשתמשה בתרופה מלדוניום, שנאסרה לשימוש מתחילת 2016 על ידי הסוכנות העולמית נגד סמים ממריצים בספורט. ביוני אותה שנה הפדרציה הבינלאומית לטניס (ITF) השעתה אותה מפעילות ספורטיבית למשך שנתיים[2]. באוקטובר 2016 הופחת עונשה ל-15 חודשים.
2020
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרישה מטניס
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-26 בפברואר 2020 פרשה מטניס בגיל 32 בלבד.
גביע הפדרציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השתתפותה של שראפובה במשחקי גביע הפדרציה במדי נבחרת רוסיה היא נושא שנוי במחלוקת. בשנת 2004 הודיעה בת ארצה אנסטסיה מיסקינה שהיא תפסיק לשחק למען רוסיה אם שראפובה תצטרף לנבחרת. בסוף שנת 2005 הודיעה שראפובה שהיא מוכנה ונלהבת לשחק למען רוסיה במשחקה נגד בלגיה באפריל 2006, אך פרשה לפני שהמשחק התקיים.
בשנת 2007 פרשה שראפובה מההתמודדויות מול ספרד וארצות הברית עקב פציעות. הפרישה האחרונה הביא את קפטן הנבחרת הרוסית להודיע ששראפובה תהיה פסולה מלהיבחר למשחק הגמר של הגביע באותה שנה, בו התמודדו נבחרות רוסיה ואיטליה. למרות זאת שראפובה הגיעה לגמר, עודדה את חברותיה מהצד ושימשה להן כיריבת אימונים. בעקבות כך נמתחה על שראפובה ביקורת, בה נטען שהיא הגיעה לגמר רק כדי שתוכל להשתתף בטורניר הטניס האולימפי באולימפיאדת בייג'ינג (החוק קובע שהשחקניות חייבות "להראות מחויבות" לגביע הפדרציה כדי לשחק בטורניר האולימפי).
שראפובה קיימה לבסוף את הופעת הבכורה שלה בגביע הפדרציה בפברואר 2008, בשלב רבע הגמר בו התמודדה נבחרת רוסיה מול נבחרת ישראל. שראפובה ניצחה בהתמודדות, שהתקיימה ברמת השרון, את ציפי אובזילר ואת שחר פאר. ההתמודדות כולה הסתיימה בתוצאה 1–4 לנבחרת הרוסית. באופן חריג, הקהל הישראלי הפריע לשראפובה על ידי קריאות וחיקוי הגניחות שלה במהלך המשחק[3].
המאזן של שראפובה בגביע הפדרציה עומד על 2 ניצחונות (שניהם במשחקי יחידות) מול הפסד אחד (במשחק יחידות).
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זכתה בתואר "השחקנית החדשה הטובה ביותר" לשנת 2003 מטעם ארגון ה-WTA.
- זכתה בתארים "שחקנית השנה" ו"השחקנית המשתפרת של השנה" בשנת 2004 מטעם ארגון ה-WTA.
- זכתה בשלושה תוארי ESPY (פרסים שמחלק ערוץ ESPN), פעמיים ב"פרס הטניסאית הטובה ביותר" (2005 ו-2007) ו"פעם אחת בפרס האתלטית הבינלאומית הטובה ביותר" (2007).
- הוכרזה כ"שחקנית הטובה ביותר" על ידי פדרציית הטניס הרוסית בשנים 2005 ו-2006.
- זכתה בתואר שחקנית השנה של Whirlpool 6th Sense.
- משנת 2007 מכהנת כשגרירה של רצון טוב מטעם תוכנית הפיתוח של האומות המאוחדות.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שראפובה הייתה מאורסת לכדורסלן קבוצת ניו ג'רזי נטס, סאשה וויאצ'יץ'. ב־31 באוגוסט 2012 אישרה שראפובה כי הזוג סיים את ההתקשרות ונפרד קודם לכן באותה השנה. בין 2012 ל־2015 יצאה שראפובה עם הטניסאי הבולגרי גריגור דימיטרוב, ומאז שנת 2018 היא מנהלת מערכת יחסים עם איש העסקים הבריטי אלכסנדר גילקס. בדצמבר 2020 הודיעו שראפובה וגילקס שהם מאורסים, וביולי 2022 נולד להם בן[4].
הישגים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]יחידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]זכיות (33)
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני שנת 2009 | החל משנת 2009 |
---|---|
גראנד סלאם (5) | |
אליפות סבב ה-WTA (1) | |
דרג 1 (6) | הקטגוריה העליונה - פרמייר מנדטורי (3) |
דרג 2 (3) | הקטגוריה העליונה - פרמייר 5 (4) |
דרג 3 (5) | הקטגוריה העליונה - פרמייר (3) |
דרגים 4 ו-5 (1) | הקטגוריה הבינלאומית (2) |
סבב ה-ITF (4) |
מס' | תאריך | טורניר | משטח | יריבה בגמר | תוצאה |
1. | 21 באפריל 2002 | גונמה, יפן | חימר | אייקו נאקאמורה | 4-6, 1-6 |
2. | 4 באוגוסט 2002 | ונקובר, קנדה | קשה | לורה גרנוויל | 6-0, 3-6, 1-6 |
3. | 15 בספטמבר 2002 | פיצ'טרי סיטי, ארצות הברית | קשה | קלי מק'קיין | 0-6, 1-6 |
4. | 23 בספטמבר 2003 | אליפות יפן הפתוחה בטניס, טוקיו (1) | קשה | אניקו קפרוס | 6-2, 2-6, 6-7(5) |
5. | 11 במאי 2003 | סי איילנד, ארצות הברית | חימר | כריסטינה ווילר | 4-6, 3-6 |
6. | 27 באוקטובר 2003 | בל צ'אלנג', קוויבק סיטי, קנדה | קשה (אולם) | מילאגרוס סקוארה | 2-6, סקוארה פרשה |
7. | 7 ביוני 2004 | ברמינגהאם, בריטניה (1) | דשא | טטיאנה גולובין | 6-4, 2-6, 1-6 |
8. | 21 ביוני 2004 | אליפות וימבלדון, לונדון | דשא | סרינה ויליאמס | 1-6, 4-6 |
9. | 27 בספטמבר 2004 | אליפות האנסול קוריאה הפתוחה, סיאול | קשה | מרטה דומחובסקה | 1-6, 1-6 |
10. | 4 באוקטובר 2004 | אליפות יפן הפתוחה בטניס, טוקיו (2) | קשה | מאשונה וושינגטון | 0-6, 1-6 |
11. | 8 בנובמבר 2004 | אליפות סבב ה-WTA, לוס אנג'לס | קשה (אולם) | סרינה ויליאמס | 6-4, 2-6, 4-6 |
12. | 6 בפברואר 2005 | טוקיו, יפן (1) | שטיח (אולם) | לינדזי דבנפורט | 1-6, 6-3, 6-7(5) |
13. | 21 בפברואר 2005 | אליפות קטר טוטאל הפתוחה, דוחה (1) | קשה | אלישיה מוליק | 6-4, 1-6, 4-6 |
14. | 6 ביוני 2005 | ברמינגהאם, בריטניה (2) | דשא | ילנה יאנקוביץ' | 2-6, 6-4, 1-6 |
15. | 18 במרץ 2006 | אליפות פסיפיק לייף הפתוחה, אינדיאן וולס, ארצות הברית | קשה | ילנה דמנטייבה | 1-6, 2-6 |
16. | 6 באוגוסט 2006 | אקורה קלאסיק, סן דייגו (1) | קשה | קים קלייסטרס | 5-7, 5-7 |
17. | 9 בספטמבר 2006 | אליפות ארצות הברית הפתוחה, ניו יורק | קשה | ז'וסטין הנין | 4-6, 4-6 |
18. | 22 באוקטובר 2006 | אליפות ציריך הפתוחה, ציריך | קשה (אולם) | דניאלה האנטוחובה | 1-6, 6-4, 3-6 |
19. | 29 באוקטובר 2006 | ג'נראלי ליידיז לינץ, אוסטריה | קשה (אולם) | נדיה פטרובה | 5-7, 2-6 |
20. | 5 באוגוסט 2007 | אקורה קלאסיק, סן דייגו (2) | קשה | פטי שנידר | 2-6, 6-3, 0-6 |
21. | 26 בינואר 2008 | אליפות אוסטרליה הפתוחה, מלבורן | קשה | אנה איבנוביץ' | 5-7, 3-6 |
22. | 24 בפברואר 2008 | אליפות קטר טוטאל הפתוחה, דוחה (2) | קשה | ורה זבונרבה | 1-6, 6-2, 0-6 |
23. | 13 באפריל 2008 | אליפות בוש ולומב, אמליה איילנד, ארצות הברית | חימר | דומיניקה ציבולקובה | 6-7(7) ,3-6 |
24. | 3 באוקטובר 2009 | טוקיו, יפן (2) | קשה | ילנה יאנקוביץ' | 2-5, יאנקוביץ' פרשה |
25. | 20 בפברואר 2010 | ממפיס, ארצות הברית | קשה | סופיה ארווידסון | 2-6, 1-6 |
26. | 22 במאי 2010 | שטרסבורג, צרפת | חימר | קריסטינה בארואה | 5-7, 1-6 |
27. | 15 במאי 2011 | רומא, איטליה | חימר | סמנתה סטוסור | 2-6, 4-6 |
28. | 21 באוגוסט 2011 | סינסינטי, ארצות הברית | קשה | ילנה יאנקוביץ' | 6-4, 6-7(3), 3-6 |
29. | 24 באפריל 2012 | שטוטגרט, גרמניה | חימר (אולם) | ויקטוריה אזרנקה | 1-6, 4-6 |
30. | 20 במאי 2012 | רומא, איטליה | חימר | לי נה | 6-4, 4-6, 6-7 |
31. | 9 ביוני 2012 | אליפות צרפת הפתוחה, פריז | חימר | שרה אראני | 2-6, 3-6 |
32. | 17 במרץ 2013 | אליפות פסיפיק לייף הפתוחה, אינדיאן וולס, ארצות הברית | קשה | קרולין וזניאקי | 2-6, 2-6 |
33. | 28 באפריל 2013 | אליפות שטוטגרט הפתוחה, שטוטגרט, גרמניה (2) | חימר | לי נה | 6–4, 6–3 |
34. | 27 באפריל 2014 | אליפות שטוטגרט הפתוחה, שטוטגרט, גרמניה (2) | חימר | אנה איבנוביץ' | 3–6, 6–4, 6–1 |
35. | 11 במאי 2014 | אליפות מדריד הפתוחה, מדריד, ספרד | חימר | סימונה האלפ | 1–6, 6–2, 6–3 |
35. | 07 ביוני 2014 | אליפות צרפת הפתוחה, פריז, צרפת (2) | חימר | סימונה האלפ | 6–4, 6–7(5–7), 6–4 |
37. | 05 באוקטובר 2014 | אליפות סין הפתוחה, בייג'ינג, סין | קשה | פטרה קביטובה | 6–4, 2–6, 6–3 |
הפסד במשחק הגמר (14)
[עריכת קוד מקור | עריכה]מס' | תאריך | טורניר | משטח | יריבה בגמר | תוצאה |
1. | 24 באוקטובר 2004 | אליפות ציריך הפתוחה, ציריך | קשה | אלישיה מוליק | 4-6, 6-2, 6-3 |
2. | 3 במרץ 2005 | מיאמי, ארצות הברית (1) | קשה | קים קלייסטרס | 6-3, 7-5 |
3. | 26 בפברואר 2006 | אליפות דובאי בטניס, איחוד האמירויות הערביות | קשה | ז'וסטין הנין | 7-5, 6-2 |
4. | 2 במרץ 2006 | מיאמי, ארצות הברית (2) | קשה | סבטלנה קוזנצובה | 6-4, 6-3 |
5. | 29 בינואר 2007 | אליפות אוסטרליה הפתוחה, מלבורן | קשה | סרינה ויליאמס | 6-1, 6-2 |
6. | 18 ביוני 2007 | ברמינגהאם, בריטניה | דשא | ילנה יאנקוביץ' | 4-6, 6-3, 7-5 |
7. | 11 בנובמבר 2007 | אליפות סבב ה-WTA, מדריד | קשה | ז'וסטין הנין | 5-7, 7-5, 6-3 |
8. | 23 באוגוסט 2009 | קנדה מאסטרס (טורניר טורונטו) | קשה | ילנה דמנטייבה | 6-4, 6-3 |
9. | 13 ביוני 2010 | ברמינגהאם, בריטניה | דשא | נה לי | 6-1, 7-5 |
10. | 1 באוגוסט 2010 | סטנפורד, ארצות הברית | קשה | ויקטוריה אזרנקה | 6-1, 6-4 |
11. | 15 באוגוסט 2010 | סינסינטי, ארצות הברית | קשה | קים קלייסטרס | 6-2, (4)7-6, 2-6 |
12. | 2 באפריל 2011 | מיאמי, ארצות הברית | קשה | ויקטוריה אזרנקה | 1-6, 4-6 |
13. | 2 ביולי 2011 | אליפות וימבלדון, וימבלדון | דשא | פטרה קביטובה | 6-3, 6-4 |
14. | 28 בינואר 2012 | אליפות אוסטרליה הפתוחה, מלבורן | קשה | ויקטוריה אזרנקה | 6-3, 6-0 |
15. | 14 במרץ 2012 | אינדיאן וולס, ארצות הברית | קשה | ויקטוריה אזרנקה | 6-2 ,6-3 |
16. | 27 במרץ 2012 | מיאמי, ארצות הברית | קשה | אגניישקה רדוונסקה | 7-5, 6-4 |
14. | 28 בינואר 2013 | אליפות צרפת הפתוחה, פריז | חימר | סרינה ויליאמס | 6-4, 6-4 |
זוגות
[עריכת קוד מקור | עריכה]זכיות (3)
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני שנת 2009 | החל משנת 2009 |
---|---|
גראנד סלאם (0) | |
אליפות סבב ה-WTA (0) | |
דרג 1 (0) | הקטגוריה העליונה - טורנירים מנדטוריים (0) |
דרג 2 (0) | הקטגוריה העליונה - פרמייר 5 (0) |
דרג 3 (3) | הקטגוריה העליונה (0) |
דרגים 4 ו-5 (0) | הקטגוריה הבינלאומית (0) |
סבב ה-ITF (0) |
מס' | תאריך | טורניר | משטח | שותפה | יריבות בגמר | תוצאה |
1. | 29 בספטמבר 2003 | אליפות יפן הפתוחה בטניס, טוקיו | קשה | טמארינה טנאסוגארן | אנסלי קרגיל אשלי הארקלרוד |
6-7(1), 0-6 |
2. | 20 באוקטובר 2003 | אליפות לוקסמבורג הפתוחה, לוקסמבורג | קשה | טמארינה טנאסוגארן | ילנה טטארקובה מרלנה ויינגרטנר |
1-6, 4-6 |
3. | 7 ביוני 2004 | ברמינגהאם, בריטניה | דשא | מריה קירילנקו | ליסה מק'שי מילאגרוס סקוארה |
2-6, 1-6 |
הפסד במשחק הגמר (1)
[עריכת קוד מקור | עריכה]מס' | תאריך | טורניר | משטח | שותפה | יריבות בגמר | תוצאה |
1. | 16 בפברואר 2004 | גביע סלולר סאות', ממפיס | קשה | ורה זבונרבה | אוסה סוונסון מיילן טו |
4-6, 6-7(0) |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מריה שראפובה, ברשת החברתית פייסבוק
- מריה שראפובה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- מריה שראפובה, ברשת החברתית אינסטגרם
- מריה שראפובה, ברשת החברתית Goodreads
- מריה שראפובה, באתר הוועד האולימפי הבין-לאומי
- מריה שראפובה, באתר olympedia.org
- מריה שראפובה, באתר ה-WTA
- מריה שראפובה, באתר ה-ITF
- מריה שראפובה, באתר גביע הפדרציה
- מיקי שגיא, מריה, מריה - פיצוח חידת שראפובה, באתר ynet, 25 בינואר 2008
- טוביאס באק, פייננשל טיימס, פרזנטורית, אשת עסקים (וגם שחקנית טניס), באתר גלובס, 28 במאי 2015
- מריה שראפובה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מריה שראפובה באתר WTA
- ^ הלם: מריה שראפובה הושעתה למשך שנתיים, באתר ערוץ הספורט, 8 ביוני 2016
- ^ אורן קורנפלד, "הקהל רק עזר לי", באתר וואלה, 2 בפברואר 2008
- ^ Angela Andaloro, "Maria Sharapova and Fiancé Alexander Gilkes Welcome Their First Baby: 'Our Little Family'", People, July 15, 2022
- דוגמניות רוסיות
- זוכי פרס ESPY: טניסאית השנה
- טניסאיות באולימפיאדת לונדון (2012)
- טניסאיות זוכות אליפות אוסטרליה הפתוחה
- טניסאיות זוכות אליפות ארצות הברית הפתוחה בטניס
- טניסאיות זוכות אליפות וימבלדון
- טניסאיות זוכות אליפות צרפת הפתוחה
- טניסאיות רוסיות
- מדליסטים אולימפיים רוסים
- מהגרות מרוסיה לארצות הברית
- נושאי דגל רוסיה באולימפיאדה
- ספורטאיות שהורשעו באימרוץ
- זוכות מדליית כסף אולימפית מרוסיה
- זוכות מדליית כסף אולימפית: טניס
- זוכי פרס בחירת הנוער
- רוסיות שנולדו ב-1987
- רוסים שנולדו ב-1987