לדלג לתוכן

נפתלי הרשטיק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נפתלי הרשטיק
לידה 24 במרץ 1947
שלגוטריאן, הונגריה הונגריההונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 בספטמבר 2024 (בגיל 77)
רעננה, ישראל ישראלישראל
מקום קבורה בית הקברות כפר נחמן, רעננה
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקולג' המלכותי למוזיקה, ישיבת היישוב החדש, ישיבת כנסת חזקיהו, אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בית הכנסת הגדול בירושלים, שבו כיהן נפתלי הרשטיק כחזן ראשי במשך 30 שנה.
בית הכנסת הגדול בירושלים, שבו כיהן נפתלי הרשטיק כחזן ראשי במשך 30 שנה.
מכון ברודט לאמנות יהודית - המקום בו פועל מכון תל אביב לחזנות, בניהולו של הרשטיק
מכון ברודט לאמנות יהודית - המקום בו פועל מכון תל אביב לחזנות (TACI), בניהולו של הרשטיק

נפתלי הרץ הרשטיק (24 במרץ 19471 בספטמבר 2024) היה חזן, מלחין ומנצח, מגדולי החזנים בדורנו.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשלגוטריאן שבהונגריה, ובגיל חמש עלה עם משפחתו לישראל. בן למשפחת חזנים שהצמיחה בין השאר את אחיו חיים אליעזר ונתן מרדכי, ואת בניו ואחייניו שרגא, נתנאל וישראל (שרוליק) הרשטיק. אביו משה מנחם שימש כחזן בבית הכנסת ברחוב קזינצי בבודפשט, ולאחר עלייתו לארץ ישראל בבית הכנסת הגדול בהרצליה וכן בבית הכנסת הגדול בצפון תל אביב.

הרשטיק היה בעל השכלה תורנית, מוזיקלית וכללית. למד בישיבת היישוב החדש בתל אביב, בישיבת תפארת נתניה, בישיבת כפר חסידים, באוניברסיטת חיפה ובקולג' המלכותי למוזיקה בלונדון. למד חזנות אצל אביו ואצל החזנים משה קוסביצקי, לייב גלנץ ושלמה רביץ.

עוד מילדותו הוכר כילד פלא, ומגיל שש היה מופיע בקונצרטים רבים עם אביו ואחיו. מגיל 13 החל לשמש בחזנות במקומות רבים ברחבי העולם, ובגיל 16 כבר הוכר כחזן ידוע, ובנוסף שימש כמנצח על מקהלת אביו. מגיל 21 החל להופיע בבתי האופרה ולשיר אריות אופראיות בשפות שונות כגון: איטלקית, צרפתית, ספרדית ועוד.

כיהן כחזן ראשי בבית הכנסת הגדול של עכו (עוד בתקופת לימודו בישיבת כפר חסידים), בבית הכנסת המרכזי הר הכרמל בחיפה, בבית הכנסת של רובע פינצ'לי בלונדון, בבית הכנסת בהיכל שלמה, ובבית הכנסת הגדול בירושלים בו שימש בתפקיד במשך כשלושים שנה מיום הקמתו בשנת 1981 ועד לפרישתו בשנת 2009. לאחר פרישתו, שימש נפתלי בחזנות בימים נוראים בבית הכנסת הכוראלי במוסקבה, עד שנת 2018.[1]

החל משנת 1991 שימש נפתלי הרשטיק כמנהל האמנותי של מכון תל אביב לחזנות (TACI), מכון להכשרת חזנים, ומאז, במשך שנים רבות העמיד תלמידים הרבה, אשר ברבות השנים שימשו, ועודם משמשים, כחזנים בבתי כנסת ובקהילות בארץ ובתפוצות.

הופיע בקונצרטים רבים במקומות נחשבים ברחבי העולם, כגון בית האופרה של סידני, ובמקומות רבים נוספים. ועבד עם מקהלת רינת והוציא אתה שלושה אלבומים ("מסורת קניגסברג", "מסורת דנציג" ו"הימים הנוראים").

נפטר בכ"ח אב ה'תשפ"ד (1 בספטמבר 2024).[2]

קול הטנור הדרמטי המלא והאיכותי של נפתלי הרשטיק יחד עם תרבות השירה הקלאסית ויכולת הביצוע שלו הפכו אותו לאמן ייחודי. הקלטותיו המגוונות הן בסגנון המזרח-אירופאי והן המערב-אירופאי מבוצעות בדייקנות מוזיקלית ופרשנות בעלת עומק והשראה.

במשך תקופת כהונתו בבית הכנסת הגדול בירושלים הלחין ועיבד עשרות מנגינות ורצ'יטטיבים לתפילות שנערכו שם (בשיתוף פעולה עם ריימונד גולדשטיין) למקהלת בית הכנסתניצוחו של אלי יפה) והתווה סגנון תפילה ייחודי המשלב את החזנות המסורתית על כל גווניה עם כיווני מוזיקה עדכניים, תוך הקפדה על פרשנות מדויקת ונאמנות לטקסט הכתוב ולנוסח התפילה. עד היום מקהלת בית הכנסת משתמשת במרבית ההלחנות והעיבודים של הרשטיק וגולדשטיין.

תחום מוזיקלי נוסף בו עסק הרשטיק היה הניצוח. אחד ההישגים שלו הוא מקהלת המכון בהדרכתו ובניצוחו. המקהלה התפרסמה בזכות הצליל המיוחד שהופק ממנה והפרשנות המוזיקלית הניתנת למגוון היצירות הרחב שבוצעו על ידה. איכות המקהלה הפך אותה למבוקשת והיא יוצאת תכופות לקונצרטים ברחבי תבל.

הרשטיק נישא לאלקה לבית קליין. לבני הזוג נולדו שני בנים ושלוש בנות. התגורר רוב ימיו בשכונת רחביה בירושלים, ובשנתו האחרונה התגורר ברעננה. בנו הבכור, שרגא הרשטיק, מלמד במכון תל אביב לחזנות אותו ניהל אביו. בנו הצעיר, נתנאל הרשטיק, מתגורר בניו-ג'רזי ומשמש כחזן בית הכנסת של המפטון, (לונג איילנד, מדינת ניו יורק). הרשטיק הוא קרוב משפחה של הרב שלמה דיכובסקי.

נכדו, שלמה זיכל, הופיע עם סבו בבתי הכנסת שבו שימש כחזן בימים הנוראים. זיכל השתתף בעונה השנייה של תוכנית הריאליטי "בית ספר למוסיקה". כמו כן, השתתף בתוכנית שירה "הכוכבים של צה"ל" בהובלת עידן רייכל בעת שירותו הצבאי כלוחם בחטיבת כפיר.

בין תלמידיו של נפתלי הרשטיק נמנים החזנים:

ועוד חזנים רבים וידועי שם המשמשים בחזנות במקומות רבים ברחבי העולם.

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבין התקליטים והדיסקים של נפתלי הרשטיק:

  • "שמע ישראל", 1975
  • "סליחות", 1984
  • "תפילות מירושלים", 1985
  • "מסורת דנציג", 1987
  • "מסורת קניגסברג", 1987
  • "סליחות", 1990
  • "נפתלי הרשטיק - המיטב", 1994
  • "מקהלת בית הכנסת הגדול בירושלים", 1997
  • "קול תפילה", 1997
  • "ירושלים של תפילה", 1997
  • "המיטב בהופעה", 2000
  • "משפחה אחת", 2003
  • "שירי יוסל'ה", 2003
  • "דער חזן", 2015

ספר בעריכתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נפתלי הרשטיק בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הגאון רבי פנחס גולדשמידט, נפתלי הרשטיק ז"ל שימר מסורת ויצק.., באתר כיכר השבת, ‏2024-09-16
  2. ^ בגיל 77: הלך לעולמו החזן נפתלי הרשטיק, באתר ערוץ 7, 1 בספטמבר 2024.