סווטוניוס
 | |
| סווטוניוס, איור מתוך כרוניקת נירנברג, 1493 | |
| לידה |
69 היפו רגיוס (אנ'), האימפריה הרומית |
|---|---|
| פטירה |
לאחר 122 האימפריה הרומית |
| שם לידה |
Caius Suetonius Tranquillus  |
| מדינה |
רומא העתיקה |
| שפות היצירה |
לטינית |
| סוגה |
ביוגרפיה |
| יצירות בולטות |
חיי שנים-עשר הקיסרים |
  | |
גאיוּס סוֵיטוֹניוּס טְראנקוִילוּס (75 - 160 לספירה) היה סופר והיסטוריון רומאי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא נולד בצפון אפריקה וחי שם זמן מה (לפי גרסה אחרת נולד ברומא למשפחה שמוצאה בצפון אפריקה[1]). בראשית דרכו היה עורך דין, אך עבר לכתיבה ספרותית והיה מקורב לסופר פליניוס הצעיר. סווטוניוס כיהן כמזכיר לענייני תרבות של הקיסר טראיאנוס ובין השנים 119 ל־121 שימש מזכירו של הקיסר אדריאנוס[2], אחד מחמשת הקיסרים הטובים, שבתקופתם הייתה פריחה לאמנויות ולתרבות ברומא. הוא הודח ממשרתו אצל אדריאנוס כנראה עקב פגיעה בכבוד אשת הקיסר והקדיש עצמו לכתיבת ספרים.
סווטוניוס חיבר ספרים רבים, ביוגרפיות ומחקרים בתחומי לשון ומדעי הטבע. ביניהם ספר על אנשי רוח רומים ידועים אשר רק חלקים מצוטטים ממנו שרדו.
חיי שנים-עשר הקיסרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרו הידוע ביותר הוא "חיי שנים-עשר הקיסרים" (De Vita Caesarum). הספר, שהופיע לראשונה ברומי בשנת 121 לספירה, כולל ביוגרפיות מקוצרות של הדיקטטור הרומאי האחרון ואחד-עשר הקיסרים הרומיים הראשונים, והם: יוליוס קיסר, אוגוסטוס, טיבריוס, קליגולה, קלאודיוס, נירון קיסר, גלבה, אותו, ויטליוס, אספסיאנוס, טיטוס, דומיטיאנוס.
הספר הוא ספר קריאה ומקור לחקר תקופת האימפריה הרומית. כפי הנראה בעת ששימש מזכירו של אדריאנוס היו גנזכי המדינה הרומית פתוחים בפני סווטוניוס, וניתנה לו גישה למסמכים אישיים הנוגעים לחיי הקיסרים. סווטוניוס עשה בחומר זה שימוש, לפחות לגבי שתי הביוגרפיות הראשונות. הביוגרפיות שכתב מתמקדות בחייהם האישיים של נשואי כתיבתו, ורק לאחר מכן בחייהם הציבוריים. המדובר באוצר בלום של מידע, הגולש לעיתים לרכילות אנקדוטלית, שאין ספק שלא היה משתמר ללא פעולתו של סווטוניוס. הקורא את הספר חש שהוא מכיר אישית את הקיסרים, על מעלותיהם וגחמותיהם, ולעיתים טירופם ופשעיהם. עם זאת אין המדובר ברכילות גרידא, כי אם בספר שהוציא מתחת ידו סופר מוכשר ומיומן המסוגל להתעלות לרמת כתיבה גבוהה כאשר הנושא מחייב אותו לכך, כגון בתיאור מותו של קיסר.
הספר השפיע על הכתיבה ההיסטורית במשך שנים רבות, ולאחריו הייתה נטייה להיסטוריונים הרומים לתת לכתביהם צורה ביוגרפית.
תרגומי ספריו לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קאיוס סוטוניוס טראנקויללוס, חיי הקיסרים: 1: בית פלויוס – אספסיינוס, טיטוס, דומיטיינוס. מתורגם מן המקור הלטיני בצירוף מבוא והערות מאת מנחם שטיין. ורשה, א"י שטיבל, ת"ש 1940.
- גאיוס סויטוניס טרנקוילוס, חיי שנים-עשר הקיסרים. תרגם מרומית: ד"ר אלכסנדר שור. תל אביב, מסדה, תשט"ו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבי סווטוניוס בפרויקט בן-יהודה
- סווטוניוס, חיי שנים-עשר הקיסרים, במקור הלטיני ובתרגום לאנגלית
- סווטוניוס, אספסיאנוס האלוהי (אורכב 16.07.2013 בארכיון Wayback Machine), בתרגום לעברית
- סווטוניוס, טיטוס האלוהי (אורכב 03.03.2016 בארכיון Wayback Machine), בתרגום לעברית
- סווטוניוס, על הרטוריקנים, במקור הלטיני ובתרגום לאנגלית
- סווטוניוס, על המדקדקים, במקור הלטיני ובתרגום לאנגלית
- סווטוניוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי סווטוניוס בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
גיוס סוטוניוס טרנקוילוס (בערך 69-בערך 122), דף שער בספרייה הלאומית- סווטוניוס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
סווטוניוס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
סווטוניוס, באתר Discogs (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ צבי יעבץ, טיבריוס וקליגולה, הוצאת דביר, 213
- ^ אלכסנדר פוקס, הקדמה לתרגום חיי שנים-עשר הקיסרים, הוצאת מסדה, תשט"ו