סטארבקס
נתונים כלליים | |
---|---|
סוג | בתי קפה |
בורסה |
|
מייסדים | ג'רי בולדווין, זאב סיגל וגורדון בווקר |
תקופת הפעילות | 1971–הווה (כ־53 שנים) |
חברות בנות | |
מיקום המטה | סיאטל |
משרד ראשי | סיאטל, וושינגטון, ארצות הברית |
ענפי תעשייה | coffee bar |
מוצרים עיקריים | קפה, פרפוצ'ינו |
שווי שוק | 110.57 מיליארד דולר (9 בנובמבר 2024) |
הכנסות | 32,250,300,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2022) |
רווח תפעולי | 4,617,800,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2022) |
רווח | 3,281,600,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2022) |
הון עצמי | −5,321,200,000 דולר אמריקאי (נכון ל־3 באוקטובר 2021) |
יו"ר | Mellody Hobson |
מנכ"ל | הווארד שולץ (בפועל) |
עובדים | 383,000 |
www.starbucks.com | |
סטארבקס (באנגלית: Starbucks Corporation) היא רשת בתי קפה אמריקאית רב-לאומית, והגדולה בעולם. מטה החברה נמצא בעיר סיאטל שבמדינת וושינגטון בארצות הברית. החברה קיבלה את שמה משמו של "סטארבק", דמות בספר מובי דיק, וסמלה הוא סירנה מצוירת. נכון ליוני 2018, מונה הרשת 35,712 סניפים בלמעלה מ-76 מדינות ברחבי העולם, מתוכם 18,416 סניפים בארצות הברית[1]. לחברה סניפי "דרייב ת'רו" רבים שבהם הלקוחות מזמינים את המוצרים מתוך רכבם.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסניף הראשון של סטארבקס נפתח בסיאטל בשנת 1971 על ידי שלושה שותפים - ג'רי בולדווין, זאב סיגל, וגורדון בווקר, שרצו למכור פולי קפה איכותיים ומכונות קפה ב-Pike Place Market (סניף שקיים עד היום).
היזם היהודי-אמריקאי הווארד שולץ הצטרף לחברה בשנת 1982 ובהשראת ברי-האספרסו האיטלקיים, הקים את רשת בתי הקפה Il Giornale בשנת 1985. כמה שנים לאחר שהבעלים המקוריים ניצלו הזדמנות ורכשו את Peet's Coffee and Tea, הם מכרו את רשת סטארבקס לשולץ, שמיתג מחדש את רשת Il Giornale שלו כסניפי סטארבקס בשנת 1987. בשנה זו גם פתחה החברה את הסניף הראשון שלה מחוץ לארצות הברית, בוונקובר שבקנדה. בשנת 1996 פתחה החברה את הסניף הראשון שלה מחוץ לצפון אמריקה בטוקיו, מאז פתחה החברה סניפים ביותר מ-60 מדינות.
הנהלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בידי משקיעים מוסדיים נמצאים כ-75% ממנויות החברה. בידי The Vanguard Group כ-9.5%, בלאקרוק - 6.96% ו-State Street Corporation כ-4,09% (נכון לבדצמבר 2023).
בשנת 2024 בריאן ניקול מונה למנכ"ל החברה ויושב ראש דירקטוריון. בנוסף לכך בדירקטוריון מכהנים אנשי כלכלה בולטים דוגמת הווארד שולץ שניהל את החברה בעבר, בת' פורד ועוד.
סטארבקס בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – סטארבקס ישראל
בספטמבר 2001 פתחה סטארבקס שישה סניפים בתל אביב, באמצעות חברת דלק ישראל ששימשה זכיין מקומי, אך היוזמה לא עלתה יפה. עיתוי השקת הרשת בעיצומה של האינתיפדה השנייה, תחרות מצד בתי קפה מקומיים, תמהיל מוצרים לא אטרקטיבי ובחירת מיקומים שלא התאימו לבית קפה בצורה שבה פעלה הרשת, היוו את הגורמים המכריעים לכישלון ולחיסול פעילות הרשת בישראל תוך פחות משנתיים[2].
בעקבות הפופולריות של הרשת, החזרה של סטארבקס לישראל מהווה נושא לעצומות אינטרנטיות וכן למתיחות של אחד באפריל ברשתות החברתיות[3].
בחודש נובמבר 2019 הודיעה הרשת כי אין לה תוכניות לפתוח סניפים בישראל.
במאי 2020, החלה חברת אסם לשווק בישראל קפסולות קפה של סטארבקס תואמות למכונות קפה של נספרסו, כחלק משיתוף פעולה גלובלי בין רשת סטארבקס לחברת נסטלה העולמית.
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארגון אוקספם האשים את סטארבקס שביקש מהאגודה הלאומית לקפה לחסום רישום שלושה זני קפה אתיופים מובחרים כסימנים מסחריים בארצות הברית. התוכנית הייתה מאפשרת לאתיופיה - מולדת הקפה - לזכות בנתח גדול יותר מהרווחים במסחר בקפה, באמצעות שליטה בשימוש שנעשה בו בשווקים הבינלאומיים. נטען, שהתוצאה עלולה להיות שלילת הכנסות בסך 47 מיליון אירו לשנה ממגדלי קפה אתיופים. נוכח יותר מ-90,000 מכתבים שהביעו דאגה, הניחה סטארבקס בסניפיה עלונים בהם האשימה את אוקספם ב"התנהגות מוליכת שולל" ודרשה שהקמפיין של אוקספם ייפסק. ב-20 ביוני 2007 הודיעו נציגים בכירים של אתיופיה ושל סטארבקס כי הגיעו להסכם בדבר הפצה, שיווק ורישוי אשר מבטיח הגנה על זכויות עובדים ועל סימן המסחר של המגדלים.
החרם הצרכני בעקבות מלחמת חרבות ברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות מלחמת חרבות ברזל סטארבקס נתונה לחרם מצד תומכי פלסטין. החרם התחיל לאחר שארגון העובדים של סטארבקס, Starbucks Workers United, פרסם פוסט ברשתות החברתיות שבו הובעה סולידריות עם הפלסטינים. הפוסט נשלח מספר שבועות לאחר מתקפת חמאס נגד ישראל, שבה נהרגו 1,200 איש ונלקחו 240 אנשים כבני ערובה. בעקבות הפוסט, סטארבקס הגישה תביעה פדרלית על הפרת זכויות יוצרים נגד הארגון, והארגון התעמת עם החברה בתביעה נגדית. הארגון ביקש מבית המשפט הפדרלי בפנסילבניה לקבוע כי הוא רשאי להמשיך להשתמש בשמו ובסמל הדומה לסמל של סטארבקס, וטען כי סטארבקס השמיצה את הארגון בכך שהשתמעה כי הוא תומך בטרור ובאלימות.[4][5]
סטארבקס הדגישה כי אינה מזדהה עם הפוסט של הארגון וגינתה את מעשי הטרור, השנאה והאלימות. החברה הוציאה הצהרה רשמית שבה נמסר: "אנו מגנים בצורה חד משמעית את מעשי הטרור, השנאה והאלימות הללו, ואיננו מסכימים עם הדעות והעמדות שהובעו על ידי Workers United וחבריו." בהצהרה נוספת נאמר כי הפוסט של הארגון הוביל לכך שלקוחות כועסים ופגועים התעמתו עם העובדים בחנויות ושלחו מסרים גרפיים ואלימים לשירות הלקוחות של החברה.[4]
ההצהרה הרשמית של סטארבקס עוררה עוד יותר את הזעם הציבורי על ידי פרו פלסטינים. בטיקטוק, התגית #boycottstarbucks הופיעה בכ-5,000 פוסטים שצברו למעלה מ-42 מיליון צפיות ב-30 הימים האחרונים. בסך הכל ישנם כ-17,000 פוסטים עם התגית הזו שצברו למעלה מ-175,000 צפיות. למרות שסטארבקס טוענת כי היא איבדה לקוחות רבים עקב הפוסט של הארגון שהביע סולידריות עם הפלסטינים, רבים מאלה המחרימים את סטארבקס הם תומכי פלסטין. פוסטים פופולריים בטיקטוק, שחלקם זכו ליותר מ-100,000 לייקים, מראים משתמשים המביעים את אי שביעות רצונם מהחברה באמצעות התגיות #boycottstarbucks ו-#freePalestine.[4]
פרט לכך, מארגני הפגנות בעד פלסטין נראו מול חנויות סטארבקס בעיר ניו יורק, כשקראו שהחברה תומכת ברצח עם למרות שהחברה לא הביעה שום תמיכה בצה"ל ומתעקשת שאינה מקדמת שום אג'נדה פוליטית.[4][5]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של סטארבקס (באנגלית)
- סטארבקס, ברשת החברתית פייסבוק
- סטארבקס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- סטארבקס, ברשת החברתית אינסטגרם
- סטארבקס, ברשת החברתית LinkedIn
- סטארבקס, סרטונים בערוץ היוטיוב
- סטארבקס, באתר פינטרסט
- סטארבקס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מידע עסקי על חברת סטארבקס באתרים Yahoo! Finance • MarketWatch • CNN Money • Bloomberg Business (באנגלית)
- סטארבקס, בגוגל פיננסים
- סטארבקס, באתר Crunchbase (באנגלית)
- סטארבקס, באתר EDGAR של הודעות ל-SEC (באנגלית)
- ארנה קזין, לא כוס הקפה שלנו, באתר הארץ, 3 באפריל 2003
- סטארבאקס תפצה מלצריה ב-105 מיליון דולר, באתר ynet, 21 במרץ 2008
- פז חסדאי, מעושרים: קופי להמונים, באתר וואלה, 20 בינואר 2014
- סיון הוילנד-אסקוט, 383 מיליארד דרכים להכנת כוס קפה: סטארבקס מחפשת את הארומה הנכונה, באתר TheMarker, 25 באוקטובר 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Loxcel Starbucks Store Locator FAQ, www.loxcel.com (באנגלית) (ארכיון)
- ^ אילנית חיות, מדוע רשתות המזון המהיר מחו"ל נכשלות פעם אחר פעם בישראל?, באתר גלובס, 4 בספטמבר 2013
- ^ סטארבקס בירושלים או מתיחה של ה-1 באפריל?, באתר כיפה, 31 במרץ 2019
- ^ 1 2 3 4 Lucas Frau, Why are people boycotting Starbucks? A look inside the scrutiny of the coffee chain, North Jersey Media Group (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 2024 May 24, 1 Reaction, Boycott Campaign: Starbucks, CJPME - English (באנגלית)