סטודיו ג'יבלי
נתונים כלליים | |
---|---|
מייסדים | הייאו מיאזאקי, טושיו סוזוקי, איסאו טקהאטה, Yasuyoshi Tokuma |
תקופת הפעילות | 15 ביוני 1985 – הווה (39 שנים) |
חברת אם | טוקומה שוטן |
מיקום המטה | Kajinochō |
קואורדינטות | 35°42′11″N 139°31′46″E / 35.703103°N 139.529389°E |
ענפי תעשייה | תעשיית הסרטים, תעשיית משחקי וידאו |
מוצרים עיקריים | סרט מונפש |
עובדים | 280 (נכון ל־2022) |
www | |
סטודיו ג'יבלי (ביפנית: 株式会社スタジオジブリ, ברומאג'י: Kabushiki-gaisha Sutajio Jiburi) הוא אולפן קולנוע יפני עצמאי העוסק בסרטי אנימציה. לפני כן היה חברת בת של טוקומה שוטן, אחת ממפיצות הבידור הגדולות ביפן.
אנימות שנוצרו על ידי סטודיו ג'יבלי וזכו בפרס הגרנד פרי של האנימציה הן "הטירה המרחפת" ב-1986, "השכן הקסום שלי טוטורו" בשנת 1988, ו"שירות המשלוחים של קיקי" בשנת 1989.
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]השם ג'יבלי נגזר מכינוי שנתנו האיטלקים למטוסי הסיור שטסו בסהרה במהלך מלחמת העולם השנייה, שנגזר מהמילה הלובית ל"רוח חמה שנושבת במדבר סהרה" (שירוקו). התאוריה מאחורי השם הייתה שהסטודיו נושף רוח חדשה לתוך תעשיית האנימה היפנית. לוגו החברה מציג את הדמות טוטורו מהסרט "השכן הקסום שלי טוטורו".
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סטודיו ג'יבלי, נוסד ב-15 ביוני 1985, על ידי הבמאים הייאו מיאזאקי ואיסאו טקהאטה והמפיק טושיו סוזוקי, כחברת בת של בית ההוצאה לאור "טוקומה שוטן". למיאזקי וטקהאטה כבר היו קריירות ארוכות בקולנוע ובאנימציה ביפן, והם עבדו יחד על מספר סרטים מאז סוף שנות ה-60 של המאה ה-20[1].
האולפן נוסד לאחר הצלחת הסרט "הנסיכה מעמק הרוחות" משנת 1984, שהפך לאהוד במיוחד בתור סדרת מאנגה, בהוצאת מגזין אנימציה של הוצאת "טוקומה שוטן". סוזוקי הייתה חלק מצוות ההפקה של הסרט, והקים את סטודיו ג'יבלי עם מיאזאקי, שגם הזמין את טקהאטה להצטרף אליהם[1].
האולפן הפיק בעיקר סרטים של מיאזאקי, כשהבמאי השני הכי פורה שלה הוא טקהאטה (שביים בין השאר את "קבר הגחליליות" ב-1988). במאים נוספים שעבדו עם סטודיו ג'יבלי כוללים את יושיפומי קונדו, הירויוקי מוריטה, גורו מיאזאקי והירומסה יונבאישי. המלחין ג'ו היסאישי סיפק את הפסקול של רוב סרטי סטודיו ג'יבלי שביים מיאזאקי.
באוגוסט 1996, חברת וולט דיסני והוצאת "טוקומה שוטן" יצרו שותפות שבה הוסכם שאולפני וולט דיסני יהיו המפיץ הבינלאומי הבלעדי של סרטי האנימציה של הסטודיו. במסגרת הסכם זה, דיסני הסכימה גם לממן 10% מעלויות ההפקה של האולפן. באותה עת כל שלושת הסרטים האשונים של מיאזאקי בסטודיו ג'יבלי שדובבו בעבר על ידי Streamline Pictures דובבו באנגלית מחדש על ידי דיסני.
באוקטובר 2001, נפתח מוזיאון ג'יבלי במיטקה, טוקיו. הוא מכיל תערוכות המבוססות על סרטי סטודיו ג'יבלי ומציג אנימציות, כולל מספר סרטי סטודיו ג'יבלי קצרים שאינם זמינים במקומות אחרים.
באפריל 2005, סטודיו ג'יבלי פוצל מחברת "טוקומה שוטן", והוקם מחדש כחברה עצמאית עם מטה שהועבר למיקום חדשה.
בספטמבר 2013, הודיע המייסד והבמאי מיאזאקי על פרישתו מעשיית סרטים[2], ב-3 באוגוסט 2014 הודיע סטודיו ג'יבלי באופן זמני על עצירת פעילותו בעקבות פרישתו של מיאזאקי ועזיבה של מספר עובדים[3]. במאי 2015 יצאה לאקרנים הסרט "ממלכת החלומות והטירוף" המתעד את מיאזאקי בעבודה על יצירתו האחרונה, והסטדיו המשיך לפעול[4]
בנובמבר 2016, הודיע מיאזאקי שהוא עובד על סרט חדש[5].
ב-2019 שירות הסטרימינג HBO Max רכש את זכויות השידור בארצות הברית של כל 21 סרטי סטודיו ג'יבלי[6].
בפברואר 2020 רכשה ספק שירותי הזרמת מדיה "נטפליקס" את זכויות השידור של הסטודיו מחוץ לארצות הברית[7].
הפקות בולטות לאורך השנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סרטים באורך מלא
- הנסיכה מעמק הרוחות (1985)
- הטירה המרחפת (1985)
- קבר הגחליליות (1988)
- השכן הקסום שלי טוטורו (1988)
- שירות המשלוחים של קיקי (1989)
- רק אתמול (1991)
- חזיר באוויר (1992) (פורקו רוסו)
- גלי הים (סרט) (1993)
- מלחמת הדביבונים (1994)
- לחישת הלב (1995)
- הנסיכה מונונוקי (1997)
- משפחת ימאדה (1999)
- המסע המופלא (2001)
- ממלכת החתולים (2002)
- הטירה הנעה (2004)
- הקוסם מארץ ים (2006)
- פוניו על הצוק ליד הים (2008)
- הלקחנים – עולמה הסודי של ארייטי (2010)
- תצפית על גבעת הפרגים (2011)
- הרוח העולה (2013)
- האגדה על הנסיכה קאגויה (2013)
- כשמארני הייתה שם (2015)
- ארוויג והמכשפה (2020)
- הילד והאנפה (2023)
הפקות משנה:
הצב האדום (2016)
- סדרות טלוויזיה
- רוניה בת השודד (2014–2015)
- משחקי וידאו
- Magic Pengel (2003)
- Ni no Kuni (2010)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של סטודיו ג'יבלי (ביפנית)
- אתר האינטרנט הרשמי של סטודיו ג'יבלי (ביפנית)
- סטודיו ג'יבלי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- סטודיו ג'יבלי, ברשת החברתית אינסטגרם
- סטודיו ג'יבלי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- האתר של הפודקאסט של טושיו סוזוקי (ביפנית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 מאשה צור-גלוזמן, אגדה יפנית: דרכו המופלאה של הייאו מיאזאקי, גדול יוצרי סרטי האנימציה של ימינו, באתר הארץ, 6 בינואר 2011
- ^ נירית אנדרמן, במאי סרטי האנימציה היפני היאו מיאזאקי פורש מעשיית סרטים, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2013
- ^ נירית אנדרמן, סטודיו ג'יבלי, אולפן האנימה של היאו מיאזאקי, בסכנת סגירה, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2014
- ^ נירית אנדרמן, גאון האנימציה מיאזאקי בפעולה: התיעוד של יצירת סרטו האחרון לפני פרישתו, באתר הארץ, 11 במאי 2015
- ^ נירית אנדרמן, אחרי שהודיע על פרישה, במאי האנימציה הגדול הייאו מיאזאקי עובד על סרט חדש, באתר הארץ, 15 בנובמבר 2016
- ^ אמיר גל פילוס, סרטי סטודיו Ghibli יהיו בלעדיים ל-HBO Max, באתר IGN ישראל, 21 באוקטובר 2019
- ^ אורון שמיר, לא רק טוטורו: הסרטים של סטודיו "ג'יבלי" הגיעו לנטפילקס, באתר הארץ, 4 בפברואר 2020
סטודיו ג'יבלי | |||||
---|---|---|---|---|---|
אישים |
| ||||
סרטים | הטירה המרחפת (1985) • קבר הגחליליות (1988) • השכן הקסום שלי טוטורו (1988) • שירות המשלוחים של קיקי (1989) • רק אתמול (1991) • חזיר באוויר (1992) • גלי הים (1993) מלחמת הדביבונים (1994) • לחישת הלב (1995) • הנסיכה מונונוקי (1997) • משפחת ימאדה (1999) • המסע המופלא (2001) • ממלכת החתולים (2002) • הטירה הנעה (2004) • הקוסם מארץ ים (2006) • פוניו על הצוק ליד הים (2008) • הלקחנים – עולמה הסודי של ארייטי (2010) • תצפית על גבעת הפרגים (2011) • הרוח העולה (2013) • כשמארני הייתה שם (2015) • ארוויג והמכשפה (2020) • הילד והאנפה (2023) | ||||
טלוויזיה | רוניה בת השודד (2014–2015) | ||||
שונות | מוזיאון ג'יבלי • ספריית מוזיאון ג'יבלי • פארק ג'יבלי |