סטפניה טורקביץ'
לידה |
25 באפריל 1898 לבוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
---|---|
פטירה |
8 באפריל 1977 (בגיל 78) קיימברידג', הממלכה המאוחדת |
מוקד פעילות | האימפריה האוסטרו-הונגרית, הרפובליקה העממית של מערב אוקראינה, הרפובליקה העממית של אוקראינה |
תקופת הפעילות | מ-1920 |
מקום לימודים | קונסרבטוריון לבוב, אוניברסיטת וינה, אוניברסיטת לבוב, אוניברסיטת קארל בפראג, האוניברסיטה למוזיקה ואמנויות הבמה של וינה |
שפה מועדפת | אוקראינית |
כלי נגינה | פסנתר, הרמוניום, נבל |
סטפניה טורקביץ' (באנגלית: Stefania Turkevych-Lukiianovych; 25 באפריל 1898, לבוב, אוקראינה - 8 באפריל 1977, קיימברידג', אנגליה[1]) הייתה מלחינה, מוזיקולוגית, פסנתרנית ומורה למוזיקה אוקראינית-אנגלייה. נחשבת לאישה המלחינה הראשונה באוקראינה[2][3].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]את לימודי המוזיקה שלה החלה עם אימה, שהייתה תלמידתו של המלחין קרול מיקולי. מאוחר יותר רכשה השכלתה בקונסרבטוריון לבוב (אנ') שבלבוב בהנחיית המורה ואסיל ברבינסקי (אנ'), ולאחר מלחמת העולם הראשונה, המשיכה לימודיה באוניברסיטת לבוב ביחד עם אדולף שיבינסקי (אנ'). מאוחר יותר, עברה לאוסטריה בה למדה באוניברסיטת וינה לצד גידו אדלר (אנ'). לאחר מכן למדה באוניברסיטה למוזיקה ואמנויות הבמה של וינה עם יוזף מרקס[2]. בשנת 1919, הלחינה את היצירה הראשונה שלה The Liturgy המנציחה את קורבנות מלחמת העולם הראשונה[1]. בשנת 1925, עברה לברלין עם בעלה, האמן רוברט ליסובסקי (אנ')[2][4] והמשיכה ללמוד בה מוזיקה עם פרנץ שרקר וארנולד שנברג. לאחר מכן, המשיכה לימודיה בפרג עם זדנק ניידלי (אנ'), אוטאקאר סין (אנ') וויטסלב נובק (אנ'). בשנת 1934, השלימה לימודי דוקטורט במוזיקולוגיה, שבה לאוקראינה והחלה ללמד הרמוניה ופסנתר בקונסרבטוריון לבוב. בין השנים 1940–1944, הרצתה בקונסרסטוריון לבוב[2].
בשנת 1946, נמלטה מהסובייטים והיגרה לאנגליה. באנגליה, עסקה בהלחנה אולם יצירות רבות שלה לא הוצגו לציבור[2]. יצירותיה הוחרמו באוקראינה ונשכחו מלב, עד שהוצגו לציבור בלבוב בשנת 1994[1].
קומפוזיציות
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצירות סימפוניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סימפוניות מס. 1, 1937
- סימפוניה מס' 2א, 1952
- סימפוניה מספר 2b, גרסה שנייה
- סינפוניטה, 1956
- שלושה מערכונים סימפוניים, 3 ביולי 1975
- שיר סימפוני "לה ויטה"
- סימפוניית החלל, 1972
- סוויטה לתזמורות מיתרים כפולות
- דמיון לתזמורות מיתרים כפולים
בלט
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הנערה עם הידיים הסובלות, בריסטול, 1957
- השרשרת
- וסנה (אביב; בלט לילדים), 1934-1935
- מבקה (נימפת היער; בלט לילדים), 1964-1967, בלפסט
- הדחליל, 1976
אוֹפֵּרָה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מבקה - מבוסס על שיר היער של לסיה אוקראינקה (לא שלם)
אופרות לילדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הצאר אוך או הלב של אוקסנה, 1960
- השטן הצעיר
- גן ירק, 1969
עבודת מקהלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ליטורגיה, 1919
- מזמור לשפטיצקי
- לעשות בו
- טרִילוֹגִיָה
- שיר ערש (A-a, חתול נמטי), 1946
חדר מוזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סונטה לכינור ופסנתר, 1935
- רביעיית מיתרים, 1960 - 1970
- שלישייה לכינור, ויולה וצ'לו, 1960 - 1970
- חמישיית פסנתר, 1960 - 1970
- שלישיית כלי נשיפה, 1972
פְּסַנְתֵר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- וריאציות על נושא אוקראיני, 1932
- פנטזיה. סוויטת פסנתר עם נושאים אוקראינים, 1940
- מאולתר, 1962
- גרוטסקה, 1964
- ברגסוויט, 1966-1968
- מחזור של יצירות ילדים, 1936–1946
- מזמורי חג המולד אוקראיניים ושטג'דרינקה
- חדשות טובות
- חג המולד עם הארלקין, 1971
עבודות אחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הארט, לקול ותזמורת
- לורליי, סיפור הרמוניום ופסנתר, 1919. טקסט מאת לסיה אוקראינקה
- מאי 1912
- נושאים של שירי עם
- כיכר העצמאות, לפסנתר
- שירו של למקי לקול ולמיתרים דובדבן
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סטפניה טורקביץ', באתר MusicBrainz (באנגלית)
- פרויקט שירי אמנות אוקראינית – סטפניה טורקיץ'
- סטפניה טורקיץ': גליסיאנס I |שירי האמנות
- מוזיאון המוזיקה והזיכרון
- "המלך הו" או הלב של אוקסנה
- סרט על סטפניה טורקביץ'
- בכורה עולמית של הסימפוניה הראשונה של סטפניה טורקביץ'
- שלושה מערכונים סימפוניים
- קונצרט המוקדש למלאת 120 שנה להולדתה של סטפניה טורקביץ'
- הקרנת בכורה. סטפניה טורקביץ'-לוקיאנוביץ' אופרת "לב אוקסנה"