סימון פון שטמפפר
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: טעויות תרגום.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: טעויות תרגום. | |
 | |
| סיימון שטמפפר, ליטוגרפיה מאת יוזף קריהובר, 1842 | |
| לידה |
26 באוקטובר 1790 Matrei in Osttirol, אוסטריה  |
|---|---|
| פטירה |
10 בנובמבר 1864 (בגיל 74) וינה, האימפריה האוסטרית |
| מדינה |
האימפריה האוסטרית |
| מעסיק |
אוניברסיטת זלצבורג, האוניברסיטה הטכנית של וינה |
  | |
סימון פון שטמפפר (בגרמנית: Simon von Stampfer; 26 באוקטובר 1792[1] – 10 בנובמבר 1864) היה מתמטיקאי, מודד וממציא אוסטרי. ההמצאה המפורסמת ביותר שלו היא הדיסק הסטרובוסקופי שכנראה היה המכשיר הראשון שהציג תמונות נעות. כמעט בו-זמנית הופקו מכשירים דומים באופן עצמאי בבלגיה (הפנקיסטיסקופ) ובבריטניה (ה-Dædaleum, כמה שנים אחר כך נודע כזואיטרופ).
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נוער וחינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]שטמפפר נולד בעיר מטריי אין אוסטירול באוסטריה, בן הבכור לאביו ברטלמה שטמפפר. משנת 1801 למד בבית הספר המקומי ובשנת 1804 עבר ללמוד בגימנסיה הפרנציסקנית בליינץ, עד ל-1807. משם נסע לליסיאום בזלצבורג, ללמוד פילוסופיה, אולם הוא לא הוערך.
בשנת 1814 במינכן עבר את הבחינה והגיש מועמדות לשמש שם כמורה. עם זאת, הוא בחר להישאר בזלצבורג, שם המשיך בתפקידו כעוזר מורה למתמטיקה, ידיעת הטבע, פיזיקה ויוונית בבית הספר התיכוני. לאחר מכן עבר לליציאום, שם לימד מתמטיקה יסודית, פיזיקה ומתמטיקה יישומית. בשנת 1819 מונה לפרופסור. בזמנו הפנוי ביצע מדידות גיאודזיות, תצפיות אסטרונומיות, ניסויים במהירות התפשטות הצליל בגבהים שונים ומדידות באמצעות הברומטר.
בשנת 1822 התחתן שטמפפר עם יוהנה וגנר. בשנת 1824 נולדה להם בת (מריה אלויסיה ג'והאנה) ובשנת 1825 נולד להם בן (אנטון יוזף סימון).
עבודה מדעית והוראתית ראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מספר בקשות שלא צלחו באינסברוק, הועלה שטמפפר לפרופסור מן המניין למתמטיקה טהורה בזלצבורג. במכון הפוליטכני בווינה הוא קודם ליו"ר הגאומטריה המעשית. הוא החליף שם את פרנץ יוזף פון גרסטנר בדצמבר 1825 ולימד גאומטריה מעשית, אך הועסק גם כפיזיקאי ואסטרונום. הוא ייצר שיטה לחישוב ליקויי חמה.
הוא היה מודאג מעבודתו האסטרונומית עם עדשות ומדיוקן ועיוותן. זה הוביל אותו לתחום האשליות האופטיות. בשנת 1828 פיתח שיטות בדיקה לטלסקופים ושיטות מדידה כדי לקבוע את "Krümmungshalbmesser"[דרושה הבהרה] של עדשות ואת תכונת השבירה והפיזור של הזכוכית. על עבודתו על היסודות התאורטיים של ייצור אופטיקה באיכות גבוהה, הוא פנה לעדשת האפרומפר האכרומטית.
פיתוח "דיסקים סטרובוסקופיים"
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1832 נודע לשטמפפר באמצעות "כתב העת לפיזיקה ומתמטיקה" לניסויים של הפיזיקאי הבריטי, מייקל פאראדיי, על האשליה האופטית שנגרמה על ידי הילוכים מסתובבים במהירות, בהם העין האנושית לא יכלה לעקוב אחר תנועת הציוד. הוא התרשם עד כדי כך שערך ניסויים דומים עם הילוכים ו"פרוסות שיניים". מניסויים אלה הוא פיתח בסופו של דבר את דיסק Stampfer (נקרא גם "Zoetrope", "Stroboskopische Sheiben", "Stroboscope Discs", "דיסק קסמים אופטי", או פשוט "סטרובוסקופ"). הוא מורכב משני דיסקים: אחד עם חריצים סביב היקפו, ואחד עם תמונות במסגרות תנועה. כאשר הדיסק החתוך מופעל על אותו ציר כמו דיסק התמונה, התצוגה דרך החריצים נותנת רושם של תמונה הנעה ברציפות.[2] לחלופין דיסק אחד יסתובב מול המראה והתמונה נצפית במראה דרך חריצי הדיסק.
המדען הבלגי ז'וזף אנטואן פרדיננד פלטו פיתח מכשיר דומה ולבסוף התפרסם בעקבות מה שייקרא מאוחר יותר הפנטסקופ או הפנקיסטיסקופ בינואר 1833 בכתב עת מדעי בלגי, שמודגם בלוחית המכשיר.[3] פלטו הזכיר בשנת 1836 כי הוא חושב שקשה לציין את השעה המדויקת שבה קיבל את הרעיון, אך הוא האמין שהוא מסוגל לראשונה להרכיב את המצאתו בהצלחה בדצמבר. הוא הצהיר שיש לסמוך על טענתו של שטמפפר שהמציא את גרסתו במקביל.[4] גם לשטמפפר וגם לפלטו יש טענה שהם האב המייסד של הקולנוע.
שטמפפר קיבל את הפריבילגיה הקיסרית 1920 על המצאתו ב־7 במאי 1833. המכשיר פותח על ידי סוחרי האמנות הווינאים Trentsensky & Vieweg ומשווק בצורה מסחרית. המהדורה הראשונה פורסמה במאי 1833[5] ונמכרה במהרה, כך שבחודש יולי הופיעה מהדורה שנייה ומשופרת.[6]
"הדיסקים הסטרובוסקופיים" שלו נודעו מחוץ לאוסטריה, ומכאן עלה המונח "אפקט סטרובוסקופי".
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרנץ אלמר: "סימון שטמפפר 1790 – 1864. דמיינו חיים". בתוך: "תקשורת של המכון הגיאודטי של האוניברסיטה הטכנית בגראץ", מס' 82, גראץ 1996
- ויליאם פורמן: "חלוצי הקולנוע האוסטרים", ברגלנד ורלאג, וינה 1966, עמ' 10–18
- פיטר שוסטר וכריסטיאן שטרסר: "סימון שטמפפר 1790 – 1864". מדיסק הקסם לסרט (סדרת משרדי העיתונאים, סדרת פרסומים מיוחדים מס' 142), זלצבורג 1998
- Frederick Van Veen, Handbook of Stroboscopy, General Radio Company, West Concord, MA, USA 1966
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סימון שטמפפר פרוסות סטרובוסקופיות של הגימנסיה האקדמית זלצבורג
- 119533049 Simon von Stampfer
- סימון סטמפר: ממציא מדען מלומד
- פרוסות סטרובוסקופיות של סימון ראמר (אובייקט החודש ממוזיאון שטרנווארטה קרמסמונסטר, אוגוסט 2001)
- Simon von Stampfer
- מבוא לאנימציה (מאת סנדרו קורסארו, 2003; קובץ PDF, 112 KB)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ על פי מקורות אחרים – 1790
- ^ Burns, Paul. "Chapter 8, 1832 SIMON RITTER VON STAMPFER". The History of the Discovery of Cinamatography. Planetyel Communications.
- ^ Correspondance mathématique et physique (בצרפתית). Vol. 7. Brussels: Garnier and Quetelet. 1832. p. 365.
- ^ "Bulletin de l'Académie Royale des Sciences et Belles-Lettres de Bruxelles" (בצרפתית). Brussels: l'Académie Royale. 1836. pp. 9–10.
- ^ "Der Wanderer". 1833.
- ^ Stampfer, Simon (1833). Die stroboscopischen Scheiben; oder, Optischen Zauberscheiben: Deren Theorie und wissenschaftliche anwendung, erklärt von dem Erfinder [The stroboscopic discs; or optical magic discs: Its theory and scientific application, explained by the inventor] (בגרמנית). Vienna and Leipzig: Trentsensky and Vieweg. p. 2.