סנטיאגו דה קומפוסטלה
| |||||||
 | |||||||
| הקונכייה של יעקב הקדוש | |||||||
| מדינה |
 ספרד | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קהילה אוטונומית |
 גליסיה | ||||||
| ראש העיר | Goretti Sanmartín Rei | ||||||
| בירת העיר |
Santiago de Compostela city  | ||||||
| תאריך ייסוד |
1834 | ||||||
| שטח | 223 קמ"ר | ||||||
| גובה | 260 מטרים | ||||||
| אוכלוסייה | | ||||||
| ‑ בעיר | 98,687 (2023) | ||||||
| ‑ צפיפות | 438 נפש לקמ"ר (2017) | ||||||
| קואורדינטות | 42°52′57″N 8°32′28″W / 42.88250°N 8.54111°W | ||||||
| אזור זמן | UTC+1 | ||||||
| http://www.santiagodecompostela.org | |||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||
| |||||||
  | |||||||
סנטיאגו דה קומפוסטלה (Santiago de Compostela) היא עיר הבירה של הקהילה האוטונומית גליסיה שבספרד. נכון לשנת 2017 גרים בעיר כ-96,500 תושבים. העיר היא דיוקסיה ומוקד עלייה לרגל, ובנוסף מהווה מרכז חשוב לתעשיית התרופות.
בשנת 1985 הוכרזה העיר כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו ובשנת 2000 הייתה עיר התרבות האירופית. הקתדרלה העירונית מהווה את סופה של דרך סנטיאגו, מסלול עלייה לרגל מימי הביניים ועד היום.
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור השם "סנטיאגו דה קומפוסטלה" - "סנטיאגו" הוא השליח הנוצרי יעקב בן זבדי, ופירושה של המלה "קומפוסטלה" בלטינית הוא שדה כוכבים (campus stellae). יחדיו שם העיר הוא "הקדוש יעקב בשדה הכוכבים". האגדה מספרת כי עצמותיו של יעקב הקדוש הגיעו מהמזרח התיכון לחופי ספרד על גבי קונכייה, וההגמון תאודומיר קבר אותן במקום אליו הוביל אותו כוכב. במקום הוקמה כנסייה, ומאוחר יותר - הקתדרלה של סנטיאגו דה קומפוסטלה. הסבר חלופי מציע שמקור השם הוא "אדמת קבורה" - Composita Tella בלטינית. הסבר שלישי מציע שמקור השם הוא שמו של השליח ותוארו: San Jacome Apostol.
בסמל העיר נראה קברו של יעקב בן-זבדי והכוכב שגילה את מיקומו.
מרכז עלייה לרגל
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי ירושלים ורומא השתייכה סנטיאגו לאתרי העלייה לרגל החשובים ביותר בנצרות של ימי הביניים. לפי המסורת, שהעדות המוקדמת ביותר לקיומה היא מהמאה ה-12, שרידיו של יעקב הקדוש נמצאו בשנת 835 בידי ההגמון תאודומיר, בצפון-מערב אסטוריאס. תאודומיר הונחה בידי כוכב למקומה הנוכחי של הקתדרלה.
בניית המבנה המשמעותי הראשון, מעבר למזבח, החלה בשנת 868, אולם זה נהרס לחלוטין בשנת 997 בידי הכובשים המוסלמים, אשר לא פגעו במזבח עצמו. עם התקדמות הרקונקיסטה, נבנתה העיר מחדש בידי ברמודו השלישי מלאון במאה ה-11 והדרכים המובילות אליה בצפון ספרד שופרו. כתוצאה, התפשט המוניטין של המזבח.
עלייה לרגל לעיר החלה כבר במאה ה-10 בתוך ספרד עצמה, ובמאה שלאחר מכן גם מחוץ לספרד. בראשית המאה ה-12 העלייה לרגל כבר הייתה מאורגנת למדי. ארבע דרכים ממוסדות מתחילות בצרפת ונפגשות בארץ הבסקים שבמערב הפירנאים. משם, דרך יחידה חוצה את צפון ספרד, ועוברת בבורגוס, קריון, סהגון, לאון, אסטורגה ולוגו. מסע העלייה לרגל נמשך מספר חודשים. עולי הרגל מחכים בטורי ענק כדי להיכנס לקתדרלת סנטיאגו דה קומפוסטלה שבה נמצא פסלו של יעקב הקדוש.
מאז המאה ה-15 נהוג בעיר להכריז על שנים בהן "יום יעקב הקדוש" (25 ביולי) נופל על יום ראשון כ"שנים מקודשות". השנה המקודשת האחרונה הייתה 2010, שבה הגיעו לעיר מעל 270,000 עולים לרגל.
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חציה הראשון של עלילת הרומן "חסד ספרדי" מאת א. ב. יהושוע מתרחש בסנטיאגו דה קומפוסטלה, כאשר גיבור הספר, במאי הקולנוע יאיר מוזס, מגיע לביקור ברטרוספקטיבה לסרטיו אשר נערכת לכבודו בעיר.
- סרט הקולנוע "הדרך", שכתב, ביים והפיק אמיליו אסטבז ואביו, מרטין שין מככב בו עם דבורה קארה אונגר, מתאר את מסע הצליינות של אב הנושא עמו את האפר של בנו, שנספה בסערה בנתיב המסע ומפזר אותו בהדרגה בנקודות ציון בנתיב הצליינות. הסרט מלווה את טום אייברי (מרטין שין) לכל אורך המסלול המפרך, יחד עם שלושת החברים שנספחו אליו בדרכו, עד לקתדרלה בסנטיאגו דה קומפוסטלה ומשם אל חוף הים, לפזר את שארית האפר. רוחו של הבן המת, בגילומו של אמיליו אסטבז, מלווה את האב ונגלית מדי פעם לעיניו בלבד במקומות שונים לאורך הנתיב.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קתדרלת סנטיאגו דה קומפוסטלה
- אוניברסיטת סנטיאגו דה קומפוסטלה
- דרך סנטיאגו
- תאונת הרכבת בסנטיאגו דה קומפוסטלה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סנטיאגו דה קומפוסטלה
סנטיאגו דה קומפוסטלה, ברשת החברתית פייסבוק
סנטיאגו דה קומפוסטלה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
סנטיאגו דה קומפוסטלה, סרטונים בערוץ היוטיוב- סנטיאגו דה קומפוסטלה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
סנטיאגו דה קומפוסטלה (ספרד), דף שער בספרייה הלאומית
.svg){kind=icon}
