עולם רביעי
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
| מידע קומיקס | |
|---|---|
| יוצר | ג'ק קירבי |
| סוגה | מדע בדיוני, קומיקס, גיבורי על |
| יצא לאור בגרסת אוגדן | 1970-1973 |
| סינדיקציה | DC קומיקס |
| ארץ מקור | ארצות הברית |
| שפת המקור | אנגלית |
| מוציא לאור | DC קומיקס |
| מספר החוברות | 59 |
  | |
"עולם רביעי" הוא קו עלילה המסופר באמצעות סדרה של כותרי קומיקס. נכתבו וצוירו על ידי ג'ק קירבי ופורסמו על ידי DC קומיקס בין השנים 1970 ל-1973. למרות שלא שווקו תחת שם זה עד גיליונות אוגוסט-ספטמבר 1971 של New Gods ו-Forever People, המונח "עולם רביעי" זכה לשימוש בשנים שחלפו מאז.
היסטוריה פרסומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנות ה-70
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאשר מערכת ההפצה של דוכני העיתונים לקומיקס החלה להתקלקל, ג'ק קירבי חזה את היום שבו חברות קומיקס יצטרכו למצוא מקומות חלופיים למכירה.[1] הוא התחיל את "העולם הרביעי" ב-Superman's Pal Jimmy Olsen #133 (אוקטובר 1970).[2] DC תכננה להציג את כותרי "העולם הרביעי" בגיליון נובמבר 1970 של כותר הקומיקס Showcase על פי הדיווחים קירבי התנגד לכך, והתכנית בוטלה. דבר שגרם לעיכוב הצגת "העולם הרביעי" עד לשנה שלאחר מכן. שלושת הכותרים המקוריים שהיוו את "העולם הרביעי" היו: לנצח אנשים (The Forever People), מיסטר מיראקל (Mister Miracle) והאלים החדשים (The New Gods)[3][4]
לא מרוצה ממארוול קומיקס באותה תקופה, מכיוון שהוא יצר או שותף ליצירה של מספר רב של דמויות מבלי שיש לו זכויות יוצרים או משמורת יצירתית עליהן, הוא פנה למוציא לאור המתחרה DC Comics, עם הסקיצות והעיצובים שלו עבור קבוצה חדשה של גיבורים ונבלים.[1] כפי שתיאר הסופר מארק פלורס, שכותב תחת שם העט רונין רו[5] :
הרעיון של האלים החדשים הגיע לג'ק שנים קודם לכן, כאשר הוא תכנן 90 אחוז מסיפורי "סיפורי אסגארד" בתור. הוא רצה שיהיו לו שני כוכבי לכת במלחמה ולסיים עם ראגנארוק, הקרב שיהרוג את הפנתיאון של תור. במקום זאת, הוא ניסה את הרעיון בסיפורי הבלתי אנושיים. כעת הוא הציג אותו בהקשרו המקורי. למרות שהוא לעולם לא יאמר זאת בפומבי, כותרי האלים החדשים התחילו מיד לאחר שהאלים בתור הרגו אחד את השני. העמוד הראשון של אוריון באלים החדשים הראה את אותן סצינות מתור - כוכב לכת קרוע לשניים ואלים משוריינים אוחזים בחרבות ומתים בשדה קרב לוהט.[8]
"העולם הרביעי" עסק במאבק בין טוב לרע כפי שמיוצג בעולמות של ניו ג'נסיס ואפוקוליפס. דארקסייד, השליט של אפוקוליפס, מחפש את משוואת האנטי-חיים שתאפשר לו לשלוט במחשבותיהם של כל היצורים החיים. נגדו עמד אוריון, בנו שגדל על ידי אב עליון ואויביו בניו ג'נסיס.[6] דמויות נוספות שנקלעו לקרב הקטלני כללו את לנצח אנשים (Forever People), הרחבה של קונספט כנופיית הילדים משנות ה-40 עם קבוצת מתבגרים היוצאים להרפתקה ללא מפקח מבוגר;[7] מיסטר מיראקל, יליד ניו ג'נסיס שגדל על אפוקוליפס, שהייתה לו ילדות מיוסרת ולבסוף נהפך לאמן הבריחה הגדול בעולם ולייטריי, הלוחם הגיבור של ניו ג'נסיס. הרפתקאותיהם יובילו אותם לכדור הארץ, שם נמשכה המלחמה.
היסטוריון הקומיקס לס דניאלס ציין ב-1995 כי "התערובת של קירבי עם סלאנג ומיתוס, מדע בדיוני ותנ"ך, יצרה חליטה מסעירה, אבל היקף החזון שלו נשמר".[8] ב-2007, כותב הקומיקס גרנט מוריסון הגיב: "הדרמות של קירבי הוצגו על פני נופים אנליטים של סמל וסערה. . . סאגת העולם הרביעי מתפצפצת עם המתח של דמיונו חסר הגבולות של ג'ק קירבי המשוחרר על הנייר".[9]
דמויות העולם הרביעי הופיעו שוב בכותרים שונים. בשנת 1976, האלים החדשים הוצגו בגיליון האחרון של גיליון ראשון מיוחד .[10] סדרת האלים החדשים הושקה מחדש ביולי 1977, והיא המשיכה היכן שהעלילה של הגיליון הראשון המיוחד הפסיק. למרות שהכותרת נשארה "האלים החדשים" ושמרה על המספור המקורי שלו, העטיפות השתמשו בתואר "שובם של האלים החדשים". גרי קונווי כתב את הסדרה ודון ניוטון צייר אותה.[11] מיסטר מיראקל שיתף פעולה עם באטמן שלוש פעמים בהאמיצים והנועזים וסדרת מיסטר מיראקל הוקמה לתחייה בספטמבר 1977 על ידי סטיב אנגלהארט ומרשל רוג'רס .[12][13] סטיב גרבר[14] ומייקל גולדן הפיקו שלושה גיליונות שהסתיימו בגיליון #25 (ספטמבר 1978) עם מספר קווי עלילה לא פתורים.[15] מיסטר מיראקל שיתף פעולה עם סופרמן ב-DC Comics Presents #12 (אוגוסט 1979) והאלים החדשים פגשו את ליגת הצדק ואת חברת הצדק של אמריקה בליגת הצדק של אמריקה מס' 183–185 (אוקטובר–דצמבר 1980) . " סאגת החושך הגדול " בלגיון גיבורי-העל כרך 2 הציג את הצוות שנלחם בדארקסייד אלף שנים קדימה.[16]
סדרת הדפסה מחודשת משנת 1984
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1984,DC קומיקס הדפיסה מחדש את 11 הגיליונות המקוריים של ג'ק קירבי של האלים החדשים בסדרה מוגבלת בת שישה גיליונות. חמשת הגיליונות הראשונים כללו כל אחד שני גיליונות רצופים של הסדרה המקורית. הגיליון האחרון של המיני-סדרה נועד במקור לכלול הדפסה מחודשת של New Gods vol. 1 #11 וסיפור חדש בן 24 עמודים שיסיים את הסדרה ויסתיים עם מותם של דארקסייד ושל אוריון. עורכי DC מנעו מקירבי להשתמש בסוף המיועד המקורי שלו.[17] קירבי במקום זאת הגיש סיפור חד פעמי בשם "בדרך לארמגטו" שנדחה גם הוא, בשל העובדה שלא הכיל סוף סופי לסדרה.[17] במקומו פורסם סיפור חדש בן 48 עמודים בשם "אפילו אלים חייבים למות", שבתורו שימש כפרולוג לרומן הגרפי "כלבי הרעב" (The Hunger Dogs), שעורכי DC הדגישו במטרה לסיים את הסדרה.[17]
כלבי הרעב (The Hunger Dogs) תוכנן לתת סוף לסיפורם של האלים החדשים, תוך מילוי צורכי עריכה שהאלים החדשים יישמרו בחיים על מנת להבטיח שימוש עתידי בדמויות על ידי כותבים מאוחרים יותר.[18] הספר שילב כמה עמודים מהסיפור "בדרך לארמגטו" שלא פורסם והביא לסיום את סדרת האלים החדשים של קירבי כאשר הקרב האחרון בין אוריון לדארקסייד נמנע כאשר "כלבי הרעב", אזרחי אפוקוליפס המעונים, מפילים סופית את דארקסייד ומשטרו, מה שמאלץ את דארקסייד ובני בריתו לגלות.[19][20][21]
תחייה מאוחרת יותר
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקביל לסדרת האלים החדשים של DC בשנת 1984, קירבי עבד על שתי סדרות קומיקס מוגבלות שבהן המשיך את דמויות העולם הרביעי ואת המיתולוגיה.
מיני סדרה של לנצח אנשים (Forever People) יצאה לאור בשנת 1988. מיסטר מיראקל הוצג בליגת הצדק הבינלאומית על ידי ג'יימס דמאטיס וקית' גיפן וסדרה משלו שנכתבה על ידי דמאטיס. דמויות העולם הרביעי הוצגו באופן בולט באודיסיאה הקוסמית,[22] שהובילה לסדרה שלישית של אלים חדשים (פברואר 1989 - אוגוסט 1991), שנכתבה על ידי מארק אוונייר, אשר פירטה על ההיסטוריה של אלים חדשים רבים, במיוחד הצגת אביו של דארקסייד יוגה חאן. סדרה רביעית של האלים החדשים הושקה באוקטובר 1995, וסדרה שלישית של מיסטר מיראקל באפריל 1996. שני אלה הוחלפו במרץ 1997 בסדרת העולם הרביעי של ג'ק קירבי, שנכתב וצייר על ידי ג'ון ביירן . וולט סימונסון כתב וצייר סדרת סולו של אוריון מיוני 2000 עד יוני 2002.[23]
הסופר גרנט מוריסון השתמש בחלק מהמיתולוגיה של העולם הרביעי בכותרים שונים שעליהם עבד, כולל בליגת הצדק, עם אוריון וברדה הגדולה שהפכו לחברים, ולאחרונה במיני סדרה של שבעה חיילים, שבה האלים החדשים, במיוחד מיסטר מיראקל, משחקים תפקיד מרכזי. הם נראים יוצרים את גיבור העל הראשון.
הסדרה בהוצאה מוגבלת מותם של האלים החדשים (אוקטובר 2007 - אפריל 2008) נכתבה וצוירה על ידי ג'ים סטארלין .[24] המשבר האחרון הביא לסוף העולם הרביעי ותחילת העולם החמישי, כאשר דארקסייד נהרס לנצח והאלים החדשים נולדים מחדש והפכו לשומרי כדור הארץ-51, ביתם של קמנדי והאסון הגדול.
עם האתחול מחדש של יקום DC בעקבות אירועי הפלאשפוינט, מותם של האלים החדשים ושל דארקסייד הוסרו מהקאנון והדמויות עדיין פעילות במיוחד דארקסייד ודודו סטפנוולף. התקפותיהם על יקום DC וכדור הארץ 2 ממלאים תפקיד מרכזי בעלייתם של גיבורי העל גרסת כדור הארץ 2: סופרמן, באטמן ו-וונדר וומן, דמויות שבסוף מתות תוך כדי מאבק בסטפנוולף בעוד ליגת הצדק מכדור הארץ 1 מתאחדים במיוחד בשביל לעצור את פלישת דארקסייד לכדור הארץ שלהם.
עולם חמישי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדצמבר 2007, העורך הבכיר של DC, דן דידיו, דן בתוצאות של מות האלים החדשים והצביע על בריאת העולם החמישי; הוא אמר: "זו הופעתו של העולם החמישי. . . אני חושב ששלחנו כל כך הרבה טלגרפים שהאלים החדשים מגיעים ללידה מחדש, והסיפור שאנחנו מספרים איתם עכשיו הוא המשך לסיפור שהתבסס כאשר קירבי הגה לראשונה את הרעיון. מדברים על מוות - קירבי פוצץ עולמות בתחילת הסדרה. הסיפור התחיל ב'האלים הישנים מתו!' מה שפינה מקום לאלים החדשים - אנחנו מרימים את השרשור הזה ומשיקים את ה-DC יוניברס לעתיד".[דרוש מקור]
הסדרה הזו הובילה למשבר האחרון . דידיו הבהיר את הדברים עוד יותר, ואמר "העולם הרביעי נגמר. הקרב בין הכוחות של דארקסייד לבין אלה של אב עליון הסתיים, וכיוון חדש נמצא עבור הדמויות במה שייחשב לעולם החמישי".[25] כותב הסדרה, גרנט מוריסון, הוסיף: "בספרי העולם הרביעי של ג'ק קירבי... זה די ברור שהאלים החדשים ידעו על כדור הארץ כבר זמן רב, וב- JLA (ליגת הצדק של אמריקה) לפני עשר שנים, הצעתי שחלק מהאינטרסים שלהם נטועים בעובדה שכדור הארץ נועד להפוך לערש של גזע חדש של אלוהויות-על של 'העולם החמישי' - אירוע שדארקסייד להוט למנוע מלהתרחש".[26]
מאוחר יותר, בקו העלילה של JLA "מלחמת העולם השלישית", מטרון נושא נאום בו הוא אומר: "כפי שניו ג'נסיס היא לעולם הרביעי כדור הארץ יהיה לעולם החמישי שיבוא".
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ק קירבי קיבל פרס שאזאם עבור המקוריות בקטגוריה "הישג מיוחד של אינדיבידואל" בשנת 1971.[27]
בשנת 1998, "אלים חדשים" מאת ג'ק קירבי, בעריכת בוב קאהן, זכה הן בפרס הארווי עבור "פרויקט הדפוס המקומי הטוב ביותר"[28] והן בפרס אייזנר עבור "האוסף/פרויקט הארכיוני הטוב ביותר".[29]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Evanier, Mark (2007). "Afterword". Jack Kirby's Fourth World Omnibus Volume One. New York, New York: DC Comics. pp. 388–396. ISBN 978-1401213442.
- ^ Levitz, Paul (2010). "The Bronze Age 1970–1984". 75 Years of DC Comics The Art of Modern Mythmaking. Cologne, Germany: Taschen. p. 447. ISBN 9783836519816.
Kirby began introducing new elements to the DC Universe, building toward the introduction of a trio of new titles based on a complex mythology he called the Fourth World.
- ^ Markstein, Don (2008). "New Gods". Don Markstein's Toonopedia. ארכיון מ-7 ביולי 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ McAvennie, Michael; Dolan, Hannah (2010). "1970s". DC Comics Year By Year: A Visual Chronicle. London, United Kingdom: Dorling Kindersley. p. 145. ISBN 978-0-7566-6742-9.
As the writer, artist, and editor of the Fourth World family of interlocking titles, each of which possessed its own distinct tone and theme, Jack Kirby cemented his legacy as a pioneer of grand-scale storytelling.
- ^ Ives, Nat (31 בינואר 2005). "MediaTalk; Who Deserves The Credit (and Cash) For Dreaming Up Those Superheroes?". The New York Times. ארכיון מ-2 באוגוסט 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Hodgman, Jim (1 ביוני 2008). "Comics". The New York Times. ארכיון מ-2 באוגוסט 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Hatfield, Charles (ביולי 1995). "Kirby's Fourth World: An Appreciation". The Jack Kirby Collector. Raleigh, North Carolina: TwoMorrows Publishing (6). ארכיון מ-9 באפריל 2014.
While innovative in structure, the lineup allowed Kirby to revisit familiar genres: Jimmy Olsen and especially Forever People revived the Simon & Kirby kid gang formula.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Daniels, Les (1995). "The Fourth World: New Gods on Newsprint". DC Comics: Sixty Years of the World's Favorite Comic Book Heroes. New York, New York: Bulfinch Press. p. 165. ISBN 0821220764.
- ^ Morrison, Grant (2007). "Introduction". Jack Kirby's Fourth World Omnibus Volume One. New York, New York: DC Comics. pp. 7–8. ISBN 978-1401213442.
- ^ Abramowitz, Jack (באפריל 2014). "1st Issue Special It Was No Showcase (But It Was Never Meant To Be)". Back Issue!. Raleigh, North Carolina: TwoMorrows Publishing (71): 45–47.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ McAvennie "1970s" in Dolan, p. 173: "The New Gods series and its original numbering were revived after a five-year break, with a story written by Gerry Conway and drawn by Don Newton".
- ^ McAvennie "1970s" in Dolan, p. 175: "Writer Steve Englehart and artist Marshall Rogers, having garnered acclaim for Detective Comics, picked up Mister Miracle where the series had ended three years before".
- ^ Englehart, Steve (n.d.). "Mister Miracle #19–22". SteveEnglehart.com. ארכיון מ-8 באפריל 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Kingman, Jim (בדצמבר 2008). "The Miracle Messiah: Steve Gerber's Short-Lived Take on Mister Miracle". Back Issue!. Raleigh, North Carolina: TwoMorrows Publishing (31): 57–59.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Nolen-Weathington, Eric (2007). Modern Masters Volume 12: Michael Golden. Raleigh, North Carolina: TwoMorrows Publishing. pp. 13–16 pm. ISBN 978-1893905740.
- ^ Manning, Matthew K. "1980s" in Dolan p. 198: "When [Paul Levitz] wrote 'The Great Darkness Saga', a five-issue epic that pitted the Legion against one of the most notorious villains of DC's long history, he and artist Keith Giffen crafted the most famous Legion story of all time and became fast fan favorites".
- ^ 1 2 3 Evanier, Mark (2008). "Afterword". Jack Kirby's Fourth World Omnibus Volume 4. New York, New York: DC Comics. pp. 373–380. ISBN 978-1401215835.
- ^ Evanier, Mark (2008). Kirby: King of Comics. New York, New York: Abrams Books. p. 200. ISBN 978-0810994478.
- ^ Evanier, Mark (23 בפברואר 2001). "Miracle Man". News From ME. ארכיון מ-2 ביולי 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Evanier, Mark (16 בספטמבר 2006). "Ever the Source". News From ME. ארכיון מ-2 ביולי 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Fumetti, Joseph (2 באוקטובר 2004). "Cartoonisiada August 20th-October 2nd, 2004". AAI-NYC.org. אורכב מ-המקור ב-21 בנובמבר 2008. נבדק ב-1 באוקטובר 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Manning "1980s" in Dolan, p. 235: "Writer Jim Starlin and artist Mike Mignola teamed up for a sci-fi miniseries that spanned the [DC Universe]".
- ^ Cowsill, Alan "2000s" in Dolan, p. 296: "Comic book legend Walt Simonson brought his unique vision to one of Jack Kirby's greatest heroes on Orion, the first ongoing series to feature the most prominent of the New Gods".
- ^ Cowsill "2000s" in Dolan, p. 331: "Writer and artist Jim Starlin helmed this eight-part series as a mysterious force brought destruction to the inhabitants of the Fourth World".
- ^ Brady, Matt (10 בדצמבר 2008). "Dan DiDio: 20 Answers, 1 Question – Batman and More". Newsarama. ארכיון מ-26 ביוני 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Brady, Matt (9 ביוני 2008). "Grant Morrison on Final Crisis #1". Newsarama. ארכיון מ-4 ביוני 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "1971 Academy of Comic Book Arts Awards". Hahn Library Comic Book Awards Almanac. ארכיון מ-3 בדצמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "1998 Harvey Award Nominees and Winners". Hahn Library Comic Book Awards Almanac. ארכיון מ-28 באפריל 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "1998 Will Eisner Comic Industry Award Nominees". Hahn Library Comic Book Awards Almanac. ארכיון מ-21 בספטמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה)
