עין רוגל

עֵין רוֹגֵל היה אחד ממקורות המים של ירושלים הקדומה, בנקודת המפגש של שלושת הוואדיות המקיפים את העיר - נחל קדרון, הגיא וגיא בן הינום.

מסגד ביר איוב

עין רוגל. הבאר (מימין) וחצר המסגד

זיהוי

מעיין זה לא קיים כיום אך מזוהה עם "ביר איוב"- באר בתוך מסגד בכפר סילואן שבמזרח ירושלים. הזיהוי נעשה על ידי הנתונים הבאים:

1. באר זוהי בעצם חציבה למי תהום. נגישות למי תהום אפשרית במקום בו היה בעבר מעיין קדום.

2. על פי עדויות תנ"כיות (ראו בהמשך) המעיין צריך להיות קרוב מאוד לעיר ואף בטווח שמיעה.

3. "ורעש גדול הרעיש את האדמה... ולפני העיר על יד הנקרא עין רוגל, נשברה מחצית ההר שבמערב והתגלגלה ארבעה ריסים, ועמדה על ההר שבמזרח עד שנסתמו הדרכים והפרדסים של המלך" (יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ט 225). עדות זו של יוספוס מתארת רעידת אדמה באזור עין רוגל דבר שכנראה גרם לסתימת אזור הנביעה.

סיפורים תנ"כיים הקשורים למעיין

בספר שמואל, מרגלי דוד מתחבאים במעיין הקרוב לעיר כדי לקבל מידע על פעילות אבשלום בן דוד שמרד באביו. חושי הארכי יועץ אבשלום אך נאמן לדוד מעביר את המידע על תכנוני אבשלום דרך צדוק ואביתר הכהנים למרגלים של דוד (אחימעץ בן צדוק ויהונתן בן אביתר) המתחבאים במעיין.

"ויהונתן ואחימעץ עומדים בעין רוגל והלכה השפחה והגידה להם והם ילכו והגידו למלך דוד כי לא יוכלו להראות לבוא העירה" (שמואל ב יז, יז)

ובספר מלכים, אדוניהו, בנו של דוד המלך מחליט להמליך את עצמו על העם בניגוד לדעת אביו שהבטיח את המלוכה לשלמה. לכן אדוניה חוגג בעין רוגל, ולא בתוך העיר- כדי שלא יראה על ידי אביו.

"ויזבח אדוניהו צאן ובקר ומריא עם אבן הזוחלת אשר אצל עין רוגל ויקרא את כל אחיו בני המלך ולכל אנשי יהודה עבדי המלך..." (מלכים א א, ט)

דוד מתבשר על המלכתו של אדוניה מבת-שבע, עם שלמה שבא אליו בעצת נתן הנביא ועל כן הוא מחליט להמליך את שלמה כדי להקדים את אדוניה. לשם כך דוד שולח את צדוק הכהן, נתן הנביא ובניהו בן יהוידע להמליך את שלמה.

אדניהו והחוגגים שנמצאים איתו בעין רוגל שומעים את קולות חגיגיות המלכתו של שלמה העולים מכיוון העיר ותוהים לפשר העניין.

"וַיִּשְׁמַע אֲדֹנִיָּהוּ וְכָל הַקְּרֻאִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וְהֵם כִּלּוּ לֶאֱכֹל וַיִּשְׁמַע יוֹאָב אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ קוֹל הַקִּרְיָה הוֹמָה"(שם, מא)

בהמשך יהונתן בן אביתר הכהן מבשר לאדוניהו על הנעשה והחוגגים מתפזרים.

בשעת כניסת המלך עוזיהו לבית המקדש, התחולל רעש אדמה גדול המוזכר בתנ"ך, בספרות חז"ל ובקדמוניות היהודים (ומובא למעלה), בו נבקעה מחצית מהר המשחה והתגלגלה לעבר הר ציון, על פני עין רוגל.

מסורת עממית סוברת שממקום זה שתה איוב ואף רחץ, והודות למי ביר איוב נרפא ממחלתו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עין רוגל בוויקישיתוף

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא ירושלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.