לדלג לתוכן

עסקאות שחרור שבויים ישראלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הנתונים המספריים חסרים אסמכתאות ובוודאי אינם עדכניים נכון למלחמת חרבות ברזל.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הנתונים המספריים חסרים אסמכתאות ובוודאי אינם עדכניים נכון למלחמת חרבות ברזל.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

עסקאות שחרור שבויים ישראלים מתייחסות לחילופי שבויים במהלך הסכסוך הישראלי-ערבי. מדינת ישראל החליפה שבויים עם שכנותיה הערביות, וכן שחררה כ-7,000 אסירים ביטחוניים פלסטינים כדי להבטיח חופש עבור 99 שבויי צה"ל וחטופים ישראלים, וכדי להשיב את גופותיהם של שמונה אחרים.

שנות הארבעים והחמישים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – השבויים הישראלים בסוריה ובלבנון במלחמת העצמאות
ערך מורחב – שבויי צה"ל במצרים במלחמת העצמאות
קבלת פנים לשבויי הקרב על ניצנים, שהוחזרו ב-7 במרץ 1949 בעקבות הסכם שביתת הנשק עם מצרים
  • עסקת חילופי השבויים הראשונה התרחשה לאחר מלחמת העצמאות בשנת 1948, אז החליפה ישראל שבויי מלחמה מצבאות ערב, בתמורה לכל החיילים והאזרחים הישראלים שנפלו בשבי במהלך המלחמה.[1]
  • ב-8 בדצמבר 1954 נחטפו ועונו על ידי צבא סוריה חמישה חיילי צה"ל שפעלו בגבול סוריה. אחד החיילים, אורי אילן, התאבד כשהוא בשבי לאחר שנודע לו כוזב על ידי שוביו כי חבריו ליחידה נהרגו. ארבעת השבויים שנותרו בחיים וגופתו של אילן הוחזרו ב-29 במרץ 1956 בתמורה ל-40 חיילים סורים שנתפסו במהלך פעולות צבאיות שונות בישראל.[2]
  • ב-1956, בעקבות מלחמת סיני, החליפה ישראל 5,500 אסירים מצרים שנשבו במהלך הלחימה ו-77 אחרים שנשבו במהלך פעולות צבאיות מלפני המלחמה, בתמורה לטייס ישראלי שנשבה בשבי במהלך המלחמה, ושלושה חיילים שנשבו בשבי לפני המלחמה.
  • ב-23 בספטמבר 1957 עצר חיל הים המצרי, את ספינת הדייג הישראלית דורון, שעסקה בדייג מול חופי אל עריש. על סיפונה היו שישה מלחים, חמישה ישראלים ורב חובל איטלקי. ולאחר מכן עצרה ישראל, מול חוף זיקים ספינת דיג מצרית עליה שישה מלחים. ב-28 בינואר 1958 שוחררו מלחי הדורון בתמורה לשחרור המלחים המצריים.[3]
  • ב-6 ביוני 1958 הוחלף עם ירדן האזרח עזרא סוריאנו, שחצה בטעות את הגבול באזור הכפר מלחה בירושלים, תמורת מוחמד עבדול האדי אלגסאס, שנתפס בשנת 1955 באזור בית גוברין ונשפט למאסר בגין הסתננות.[4]

שנות השישים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ב-1 בפברואר 1962 החליפה סוריה את גופתו של חייל ישראלי בתמורה לחייל סורי בשבי שנשבה בשבי הישראלי.[1]
  • ב-21 בדצמבר 1963 הוחלפו 11 חיילים ואזרחים ישראלים שנתפסו על ידי סוריה לאורך כל השנים מאז עצמאות ישראל ב-18 אסירים סורים בישראל.[1]
  • ב-1967, בעקבות מלחמת ששת הימים, שבתה ישראל 4,338 חיילים מצרים ו-899 אזרחים, 553 חיילים ירדנים ו-366 אזרחים, 367 חיילים סורים ו-205 אזרחים, בעוד 15 חיילים ישראלים וגופות של שניים נוספים נפלו בשבי הערבי. כולם שוחררו לאחר המלחמה. מרגלים ישראלים שנכלאו במצרים מאז שנות החמישים, שני מפקדים ימיים שנתפסו זמן קצר לאחר המלחמה, וגופת חייל ישראלי שנחטף שנה לפני המלחמה ומת לאחר מכן בכלא שוחררו אף הם.[1]
  • ב-2 באפריל 1968 שוחררו 12 חיילים ירדנים שנפלו בשבי בפעולת כראמה בתמורה לגופתו של חייל ישראלי שנעלם. הירדנים היו אמורים להחזיר שתי גופות נוספות, אך בארונות הקבורה נמצא כי הם מכילים אבק בלבד, והחיילים עדיין נעדרים.[1]

שנות השבעים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ב-9 ביוני 1972 לכד כוח צה"ל 5 קצינים סורים שסיירו בסמוך לגבול ישראל–לבנון. הם הוחלפו מאוחר יותר בתמורה לשלושה טייסים ישראלים ששהו בשבי הסורי.[1]
  • ב-4 באפריל 1975 החזירה מצרים את גופותיהם של 39 חיילי צה"ל שנהרגו במהלך מלחמת יום כיפור תמורת 92 מחבלים ואסירים ביטחוניים שהוחזקו בישראל.
  • ב-5 באפריל 1978, אירעה תקרית שבה מספר חיילים יצאו עם רכב לטיול בדרום לבנון. באותה עת טרם השלים צה"ל את נסיגתו לאחר מבצע ליטני. הרכב חצה את קווי צה"ל ובהיתקלות עם מחבלים, נהרגו 4 מהחיילים, אזרח וחייל חמקו מהמחבלים וחזרו בשלום ונשבה חייל המילואים אברהם עמרם. לאחר כמעט שנה בשבי ארגונו של אחמד ג'בריל, הוחזר עמרם תמורת 76 מחבלים שפוטים, בהם רימה טנוס, מחוטפי מטוס סבנה.

שנות השמונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות התשעים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ב-17 ביולי 1986 נהרגו בפיגוע שני חיילים ישראלים, יוסף פינק ורחמים אלשיך, הפיגוע בוצע על ידי חזבאללה במחסום צה"ל בבית יהון שבדרום לבנון. גופותיהם הוחזקו על ידי הלבנונים ושוחררו רק ב-21 ביולי 1996, בתמורה לגופותיהם של 123 לוחמים לבנונים שהוחזקו על ידי ישראל. ארגון חזבאללה שחרר 17 חיילים מצבא דרום לבנון (צד"ל) ואילו צד"ל שחרר 45 עצורים של חזבאללה מכלא אל-ח'יאם.[8]
  • ב-25 במאי 1998 הוחלפו שרידיו של חייל צה"ל איתמר איליה בתמורה ל-65 אסירים לבנונים וגופותיהם של 40 לוחמי חזבאללה וחיילי לבנון שנתפסו על ידי ישראל. בין אלה שחזרו ללבנון, היו שרידיו של האדי נסראללה, בנו של מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה, שנהרג במבצע נוף פראי. איליה נהרג במבצע שירת הצפצפה, שם נהרגו ב-5 בספטמבר 1997 12 חיילים מיחידת הקומנדו הישראלית "שייטת 13".[1]

שנות האלפיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • בשנת 2003 שחררה ישראל את שרידיהם של שני חברי חזבאללה, ובתמורה תאפשר החזבאללה למתווך גרמני לבקר את אל"ם אלחנן טננבאום שהוחזק על ידי חזבאללה, לאחר שנחטף בדובאי בשנת 2000.[8]
  • באוקטובר 2007 הסכימו ישראל וחזבאללה להחליף את חסן עקיל, פעיל חזבאללה שנשבה בשנת 2006, ואת גופות שני לוחמי חזבאללה שנהרגו במלחמת לבנון השנייה ב-2006 והובאו לאחר מכן לישראל, בתמורה לשרידיו של גבריאל דווייט, תושב ישראל אשר טבע ב-2005 ונשטף לחוף בלבנון.[9][10]
  • ב-1 ביוני 2008 שחררה ישראל את האסיר הלבנוני נסים נסר, בתמורה לכך חזבאללה העביר שרידים חלקיים של עד 20 חיילים ישראלים שנהרגו במהלך מלחמת לבנון השנייה ב-2006.[11]
  • ביולי 2008 שחררה ישראל לאחר את האסיר הלבנוני סמיר קונטאר, ארבעה לוחמי חזבאללה שנשבו במלחמת לבנון השנייה ב-2006 וגופותיהם של 199 מחבלים פלסטינים, לבנוניים וערבים שנתפסו על ידי ישראל בשלושת העשורים שקדמו לעסקה קונטאר הורשע בתפקידו בפיגוע בנהריה בשנת 1979. בתמורה שחרר חזבאללה את גופותיהם של שני חיילים ישראלים, אהוד גולדווסר ואלדד רגב, שנתפסו בפשיטה חוצה גבולות ב-12 ביולי 2006, וכן תמורת דו"ח של החזבאללה על גורלו של רון ארד, בו טענו אנשי הארגון כי ארד ככל הנראה אינו בין החיים.[12]

שנות העשרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות העשרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
ערך מורחב – עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס (2023)
  • מאז אוקטובר 2023 מנהלת ישראל משא ומתן עם חמאס גם על עסקאות לשחרור הישראלים שנחטפו לעזה במתקפת הפתע בתחילת מלחמת חרבות ברזל. ב-22 בנובמבר 2023 אישרה ממשלת ישראל עסקה לפיה ישוחררו חמישים חטופים משבי חמאס בתמורה לשחרורם של 150 אסירים והפוגה של ארבעה ימים בלחימה ברצועת עזה.[17][18]. בפועל ההפוגה בלחימה נמשכה 7 יממות ושוחררו במסגרתה 80 ישראלים תמורת שחרור 210 אסירים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Background on Israeli POWs and MIAs, mfa.gov.il
  2. ^ משה רום, זאב ח' ארליך, אורי אילן - מסר נוסף בפתקים, באתר הארץ, 12 בינואר 2005
  3. ^ יהודה הגדרתי, דייגי "דורון" ששוחררו מספרים: על עינויים בכלא המצרי, הַבֹּקֶר, 28 בינואר 1958
  4. ^ חילופי שבויים ישראל-ירדן, הארץ, 8 ביוני 1958
  5. ^ The slippery slope of prisoner swaps, Haaretz.com (באנגלית)
  6. ^ Timeline: Past prisoner swaps, www.aljazeera.com (באנגלית)
  7. ^ Lebanese Celebrate Return Of Five Prisoners, NPR.org (באנגלית)
  8. ^ 1 2 "سجل لعمليات تبادل الاسرى بين العرب واسرائيل" (באנגלית בריטית). 2008-07-13. נבדק ב-2021-04-07.
  9. ^ אחיה ראב"ד ורוני סופר, עסקה בלבנון: גופת ישראלי ומידע תמורת גופות, באתר ynet, 15 באוקטובר 2007
  10. ^ Israel frees one of 5 Hezbollah guerillas, two bodies of militants, Haaretz.com (באנגלית)
  11. ^ Retrieved remains: Forensic Institute identifies body tissue of 5 IDF soldiers, Ynetnews, ‏2 ביוני 2008 (באנגלית)
  12. ^ רוני סופר, דו"ח חיזבאללה על רון ארד: כנראה אינו בחיים, באתר ynet, 12 ביולי 2008
  13. ^ גלעד שליט שוחרר מהשבי אחרי 1,941 ימים, באתר ynet, 18 באוקטובר 2011
  14. ^ אתר למנויים בלבד אסף גבור, ‏חמאס מאותתים להתקדמות בעסקת חילופי שבויים עם ישראל, בעיתון מקור ראשון, 31 במאי 2021
  15. ^ שחר קליימן, דיווח: בכיר בזרוע הצבאית בחמאס הגיע לקהיר כדי לדון בעסקת חילופי שבויים, באתר ישראל היום
  16. ^ ג'קי חורי, דיווח: ישראל ביקשה ממצרים לסייע בקידום עסקת חילופי שבויים עם חמאס, באתר הארץ, 20 בפברואר 2021
  17. ^ מורן אזולאי, איתמר אייכנר, לפחות 50 ישוחררו, 4 ימי הפוגה בלחימה: עסקת החטופים אושרה בממשלה, באתר ynet, 22 בנובמבר 2023
  18. ^ החלטת ממשלה 1077, באתר משרד ראש הממשלה, ‏22 בנובמבר 2023