עץ הלחם

עץ הלחם
פרי עץ הלחם
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	ורדנאים
משפחה:	תותיים
סוג:	לחמן
מין:	עץ הלחם
שם מדעי
Artocarpus altilis ‏פוסברג, 1941

עצי לחם בהוואי

פרי עץ הלחם: שלם, חתוך לרוחב וחתוך לאורך

עץ הלחם (שם מדעי: Artocarpus altilis) הוא עץ פרי הנפוץ באזורים בעלי אקלים טרופי. טעמו של הפרי לאחר בישול דומה מאוד לזה של לחם (ומכאן נובע שמו). במקור גדל העץ רק בחצי האי המלאי ובאיי האוקיינוס השקט עד שבמאה ה-18 הוא יובא למדינות נוספות על ידי סגן ויליאם בליי מהצי המלכותי הבריטי שחיפש מקורות מזון זולים ועשירים באנרגיה עבור העבדים שהחזיקו הבריטים באיים הקאריביים.

תכונות

עצי הלחם גדלים עד לגובה של כעשרים מטרים והם מתאפיינים בעלים גדולים ועבים בעלי מבנה נוצתי.

עצי הלחם הם צמחים בעלי תפוקה גבוהה מאוד של מזון - עץ בודד מסוגל להפיק עד 200 פירות בעונה - לפי הלחות בסביבתו (לדוגמה, בדרום הודו עצים מפיקים בין 150 ל-200 פירות בעוד שבאיים הקאריבים הממוצע לעץ עומד על 25).

פרחי עצי הלחם מתחלקים לזכר ונקבה, כאשר שני המינים צומחים מאותו עץ. הפרחים הזכריים צומחים ראשונים, והנקבות שצומחות זמן קצר מאוחר יותר מוכנות להאבקה תוך שלושה ימים. ההאבקה מתבצעת לרוב על ידי עטלפי פרי. בניגוד לרוב הפירות בטבע, פירות עצי הלחם לא מתפתחים משחלות הפרח כי אם מהעטיף הנפוח שלו. פירות עץ הלחם דומים בגודלם לאשכוליות וקליפתם קשה. הפרי עמילני וכיום ניתן למצוא פירות עצי לחם ללא גרעינים.

כמו שאר מיני משפחת התותיים עצי הלחם מיצרים מיץ דמוי חלב המשמש לאיטום סירות.

שימושים

כפרי מאכל

פירות עץ הלחם מהווים מרכיב מזון עיקרי באזורים טרופיים רבים. הצמח, שכיום נפוץ גם מחוץ לאזור גידולו המקורי, עשה דרכו מאי לאי תודות למטיילים פולינזים שלקחו איתם שורשים וגבעולים חיים של הצמח בסירותיהם. פרי עץ הלחם עשיר בעמילן, בוויטמין B1 ובוויטמין C.

ניתן לאכול את פרי עץ הלחם לאחר בישול או להשתמש בו כמרכיב במתכונים מורכבים. טעמו של הפרי לאחר בישול דומה מאוד לזה של לחם (ומכאן נובע שמו). נהוג לאכול את הפירות המבושלים יחד עם חלב קוקוס ועלי בננה אפויים, או לחלופין צלויים מעל אש וממולאים בחלב קוקוס, סוכר, חמאה, בשר או פירות אחרים.

שימור הפרי

כיוון שפרי עץ הלחם עונתי, התפתחו שיטות לשימורו וכך הפך למרכיב מזון מרכזי במקומות שונים. טכניקה לשימור הפרי שהתפתחה במהלך השנים היא קבירת פירות מקולפים בבור עטוף בעלים למשך מספר שבועות, עד שלבסוף הם תוססים והופכים לעיסה המשתמרת למשך יותר משנה (קיימים דיווחים על בורות בהם הצליחו לשמור פירות למשך שלושים שנים). גם ללא שימור, מפיקים רוב סוגי עצי הלחם מספר מצומצם של פירות שלא בעונה הסדירה, כך שתמיד ניתן למצוא על העץ פירות טריים.

כחומר גלם - עץ

מלבד פרי למאכל, לעץ הלחם שימושים נוספים: כעץ גולמי בבנייה ובבניית סירות בשל עמידותו בפני טרמיטים ותולעים. קליפת העץ משמשת להכנת נייר. לעץ אף שימושים רפואיים מסורתיים, החל מטיפול בדלקות עיניים וכלה בטיפול בכאבים בגב התחתון.

שימושים עתידיים

באוגוסט 2022 דווח על מחקר מאוניברסיטת נורת'ווסטרן, שהתפרסם בכתב העת PLOS Climate, שפרי עץ הלחם יוכל לצמוח למרות השינויים האקלימיים הצפויים, ויוכל להיות פתרון חלקי למשבר התזונה בעולם בעקבות המשבר האקלימי.

במיתולוגיה

על פי המיתולוגיה ההוואיית עץ הלחם נוצר בעקבות הקרבתו של אל המלחמה קוו. קוו, שהתחזה לאיכר התאהב בבת תמותה, נישא לה והקים עמה משפחה. כעבור מספר שנים פקד את הכפר רעב כבד, והאל, שלא יכול היה עוד לראות את משפחתו סובלת, אמר לאשתו שהוא מסוגל להצילם אולם הוא יאלץ לעזוב אותה לנצח. אשתו סירבה בתחילה, אולם משילדיה החלו מתים מרעב, היא הסכימה. קוו יצא אל גינת ביתו, שם הוא נפרד מאשתו וצלל אל תוך האדמה עד שרק ראשו נותר מבצבץ מהחול. אשתו התאבלה במקום בו נעלם ימים ולילות ודמעותיה השקו את הקרקע. לאחר זמן מה, גדל במקום שתיל קטן, שעד מהרה הפך לעץ ענק ממנו גדלו פירות שהספיקו עבור הכפר כולו. היה זה עץ הלחם הראשון.

בתרבויות מסוימות, נוהגים לשתול את עץ פרי הלחם כשילד נולד, כדי להבטיח שלילד יהיה אוכל לשארית חייו.

קישורים חיצוניים

• עץ הלחם, באתר ITIS (באנגלית)
• עץ הלחם, באתר NCBI (באנגלית)
• עץ הלחם, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• עץ הלחם, באתר Tropicos (באנגלית)
• עץ הלחם, באתר GBIF (באנגלית)
• עץ הלחם, באתר The Plant List (באנגלית)
• עץ הלחם, באתר IPNI (באנגלית)