לדלג לתוכן

פולין גדול

פולין גדול (פרובינציה)
Wielkopolska
סמל פולין גדול
סמל פולין גדול
סמל פולין גדול
דגל פולין גדול
דגל פולין גדול
דגל פולין גדול
בכיוון השעון: העיר קאליש, הפארק הלאומי דראבה (Drawieński Park Narodowy), העיר העתיקה של פוזנן, כנסיית עץ בבראלין (Bralin). למטה, העיר פוזנן
מדינה פוליןפולין פולין
רשות מחוקקת האסיפה האזורית של פולין גדול עריכת הנתון בוויקינתונים
בירת הפרובינציה פוזנן
תאריך ייסוד 1 בינואר 1999 עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם פולין הגדולה עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 29,826 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בפרובינציה 3,495,470 (2019)
 ‑ צפיפות 116 נפש לקמ"ר (2014)
קואורדינטות 52°20′02″N 17°14′50″E / 52.33389°N 17.24722°E / 52.33389; 17.24722
אתר רשמי

לחצו כדי להקטין חזרה

פומרניה המערביתפומרניה (פרובינציה)ורמיה-מזוריהפודלסיהלובלין (פרובינציה)פודקרפצקיהלובוש (פרובינציה)שלזיה תחתיתאופולה (פרובינציה)שלזיה (פרובינציה)פולין קטן (פרובינציה)פולין גדולקויאוויה-פומרניהלודז' (פרובינציה)שוויינטוקז'יסקיהמזוביהדנמרקרוסיהליטאבלארוסאוקראינהסלובקיהצ'כיהגרמניה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פולין גדולפולנית: ‏Wielkopolska‏) היא אחת משש-עשרה הווייוודות של פולין. היא שוכנת במרכז מערבה של פולין, וגובלת בצפון בווייוודות פומרניה ופומרניה המערבית, במזרח בווייוודות קויאוויה-פומרניה ולודז', בדרום בווייוודות אופולה ושלזיה תחתית, ובמערב בווייוודה לובוש. ווייוודת פולין גדול חופפת את רובו של האזור ההיסטורי פולין גדול, אך לא במדויק. האזור ההיסטורי כולל גם חלק ממערב קויאוויה-פומרניה, מדרום-מערב פומרניה המערבית וממזרח לובוש, ואינו כולל חלקים מדרום-מזרח ווייוודת פולין גדול.

בירתה של פולין גדול והעיר הגדולה ביותר בה היא העיר פוזנן, השוכנת במרכזה. ערים גדולות נוספות הן קאליש וקונין.

האזור ההיסטורי פולין גדול במפת פולין

הווייוודה פולין גדול נושאת את שמו של האזור ההיסטורי החופף בצורה ניכרת את שטחה. בפולנית מכונה האזור "Wielkopolska" – צירוף של שתי מילים: "polska" אשר משמעותה פולין, ו-"Wielko " אשר משמעותה "גדול" או "יותר". בלטינית מכונה האזור בכינוי "Maior", אשר תרגום נפוץ של כינוי זה הוא "רבתי" או "גדול יותר". בעברית הכינוי הבולט ביותר לאזור זה "פולין גדול", ולעיתים הוא מופיע גם כ"פולין גופא" ו"פולין הגדולה". כינויים אלו נובעים מהיותו של אזור פולין גדול הליבה של המדינה הפולנית הקדומה.

"פולין גדול" מהווה את הניגוד של האזור ההיסטורי "פולין קטן" (בפולנית מתואר כ-Mało ובלטינית כ-Minor, מילים שמשמעותן "קטן" או "פחות"). ההיסטוריון הפולני זיגמונט גלוגר מסביר, והסברו מהווה את הסברה המרכזית באשר למקור המונחים, שבפולין היה מנהג שכאשר מוקם כפר חדש בסמוך למקום יישוב ותיק, היה נהוג לעיתים רבות לקרוא לו בשמו של מקום היישוב הוותיק בתוספת המילה "Mało" – פחות, קטן. לטענתו של גלוגר, המנהג הזה גם נעשה ברמת המאקרו, ובמהלך ימי הביניים החלו להפריד בין שני אזורים ראשיים: פולין גדול, היא ערש הולדתה של האומה הפולנית והאזור הראשי בימים עברו; לבין פולין קטן, היא האזור שהצטרף אל המדינה הפולנית באופן מאוחר יותר, ולימים גם האפיל על המרכז הקודם, פולין גדול.[1]

בתחילה כונה האזור בפשטות "פולין" (Polonia). הכינוי "פולין גדול" בא לתאר אזור זה כוותיק ובכיר יותר בהשוואה לאזור החדש – פולין קטן. השימוש המתועד הראשון במונח "פולין גדול" (Polonia Maior) הוא משנת 1257, בשפה הלטינית, ואילו בפולנית התיעוד הקדום ביותר של שימוש במונח הוא מ-1449. ככל הנראה, המונח תיאר אז בקירוב את האזור שאנו מזהים כיום כפולין גדול.[1] החל מהמאה ה-16 קיבל המונח משמעות רחבה יותר. עם איחודן של פולין וליטא למדינה אחת, חולק השטח הפולני מבחינה אדמיניסטרטיבית לשתי יחידות-על: "פולין גדול" ו"פולין קטן", כאשר אזור פולין גדול כולל גם שטחים מאזור פומרניה וגם שטחים אחרים.

פולין גדול היא הוויוודה השנייה בגודלה בפולין, לאחר מזוביה. היא משתרעת על שפלה רחבה במיוחד במרכז מערבה של פולין. את השפלה של פולין גדול יוצרת רשת ענפה של נהרות המנקזים את מימיו של פולין גדול. רוב נהרות אלו זורמים ממזרח למערב, ונשפכים לבסוף אל נהר האודר, אשר זה בתורו נשפך אל הים הבלטי. השפלה של פולין גדול מופרת רק לעיתים רחוקות על ידי גבעות מתונות. 60% משטח הווייוודה מכוסה בקרקעות חקלאיות, אשר נהנות מתנאי השטח הנוחים של האזור – כאמור, מישוריות כמעט מוחלטת. לצד חקלאות, כרבע משטח פולין גדול מכוסה ביערות, וכעשרה אחוזים בביצות ובאגמים, התופסים גם הם חלק גדול יחסית מהשטח.

הטמפרטורה השנתית הממוצעת בפוזנן, בירת הוויווידה, היא 8.9 מעלות צלזיוס. החודש הקר ביותר הוא ינואר (עם טמפרטורה ממוצעת של 0.8- מעלות צלזיוס), והחודש החם ביותר הוא יולי (עם טמפרטורה ממוצעת של 18.9 מעלות צלזיוס). הגשמים יורדים בעיקר בקיץ, כאשר כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 522.8 מ"מ.[2]

בפולין גדול יש פארק לאומי (Park Narodowy) אחד, שלושה עשר פארקי נוף (Park krajobrazowe) ו-98 שמורות טבע (Rezerwat przyrody).


לוח תקופות היסטוריות של פולין גדול
עד 960 שבטים סלאבים
960-1025 המדינה הפולנית הראשונה
1025-1385
הממלכה הפולנית הראשונה
1385-1569
הממלכה הפולנית השנייה
1569-1655 ממלכת פולין-ליטא
1655-1658 ממלכת שוודיה
1658-1793 ממלכת פולין-ליטא
1793-1807 ממלכת פרוסיה
1807-1815 דוכסות ורשה
1815-1867 ממלכת פרוסיה
1867-1871 הקונפדרציה הצפון-גרמנית
1871-1918 הקיסרות הגרמנית
1918-1939 הרפובליקה הפולנית השנייה
1939-1945 גרמניה הנאצית
1945-1989 הרפובליקה העממית הפולנית
החל מ-1989 הרפובליקה הפולנית השלישית
מתייחס לישות הדומיננטית השלטת באזור בתקופה הנתונה.

בדרך כלל השליטה באזור נחלקה על ידי מספר ישויות מדיניות שונות.

ערים, יישובים ומחוזות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפולין גדול ישנם 110 ערים ועיירות.

הערים הגדולות בפולין גדול
תמונה סמל שם אוכלוסייה (2014)[3] מחוז
1
פוזנן
Poznań
546,829 עצמאי
2
קאליש
Kalisz
103,738 עצמאי
3
קונין
Konin
76,932 עצמאי
4
פילה
Piła
74,471 מחוז פילה
5
אוסטרוב ויילקופולסקי
Ostrów Wielkopolski
72,790 מחוז אוסטרוב
6
גנייזנו
Gniezno
69,810 מחוז גנייזנו
7
לשנו
Leszno
64,612 מעצמאיוז
8
סבז'נדז
Swarzędz
30,775 מחוז פוזנן
9
שרם
Śrem
30,072 מחוז שרם
10
וז'שנייה
Września
29,656 מחוז וז'שנייה
11
קרוטושין
Krotoszyn
29,321 מחוז קרוטושין
12
טורק
Turek
28,003 מחוז טורק
13
לובון
Luboń
29,301 מחוז פוזנן
14
ירוצ'ין
Jarocin
26,335 מחוז ירוצ'ין
15
וונגרובייץ
Wągrowiec
25,194 מחוז וונגרובייץ
16
קושצ'אן
Kościan
23,952 מחוז קושצ'אן
17
קולו
Koło
22,961 מחוז קולו
18
שרודה ויילקופולסקה
Środa Wielkopolska
22,604 מחוז שרודה
19
ראביץ'
Rawicz
20,811 מחוז ראביץ'
20
גוסטין
Gostyń
20,239 מחוז גוסטין

בפולין גדול ישנם 35 מחוזות, מתוכם ארבע ערים מחוזיות.

מחוזות פולין גדול
סמל שם אוכלוסייה (2014)[4] שטח (בקמ"ר) גמינות בירה
ערים מחוזיות
פוזנן
Poznań
546,829 261
קאליש
Kalisz
103,738 69
קונין
Konin
76,932 82
לשנו
Leszno
64,612 31
מחוזות רגילים
מחוז פוזנן
Powiat poznański
355,846 1,899 17 פוזנן
מחוז אוסטרוב
Powiat ostrowski
161,308 1,160 8 אוסטרוב ויילקופולסקי
מחוז גנייזנו
Powiat gnieźnieński
145,039 1,254 10 גנייזנו
מחוז פילה
Powiat pilski
138,043 1,267 9 פילה
מחוז קונין
Powiat koniński
128,767 1,578 14 קונין
מחוז שמוטולי
Powiat szamotulski
89,757 1,119 8 שמוטולי
מחוז קולו
Powiat kolski
88,926 1,011 11 קולו
מחוז צ'ארנקוב-טשצ'נקה
Powiat czarnkowsko
-trzcianecki
87,993 1,808 8 צ'ארנקוב
מחוז טורק
Powiat turecki
84,366 929 9 טורק
מחוז קאליש
Powiat kaliski
82,672 1,160 11 קאליש
מחוז קושצ'אן
Powiat kościański
79,023 722 5 קושצ'אן
מחוז קרוטושין
Powiat krotoszyński
77,832 714 6 קרוטושין
מחוז וז'שנייה
Powiat wrzesiński
76,635 704 5 וז'שנייה
מחוז גוסטין
Powiat gostyński
76,202 810 7 גוסטין
מחוז נובי טומישל
Powiat nowotomyski
74,506 1,011 6 נובי טומישל
מחוז ירוצ'ין
Powiat jarociński
71,689 587 4 ירוצ'ין
מחוז זלוטוב
Powiat złotowski
69,987 1,660 8 זלוטוב
מחוז וונגרובייץ
Powiat wągrowiecki
69,830 1,040 7 וונגרובייץ
מחוז פלשב
Powiat pleszewski
63,292 711 6 פלשב
מחוז שרם
Powiat śremski
60,712 574 4 שרם
מחוז ראביץ'
Powiat rawicki
60,418 553 5 ראביץ'
מחוז סלופצה
Powiat słupecki
59,617 837 8 סלופצה
מחוז אובורניקי
Powiat obornicki
59,177 712 3 אובורניקי
מחוז שרודה
Powiat średzki
57,033 623 5 שרודה ויילקופולסקה
מחוז וולשטין
Powiat wolsztyński
56,878 680 3 וולשטין
מחוז קמפנו
Powiat kępiński
56,460 600 7 קמפנו
מחוז אוסטז'שוב
Powiat ostrzeszowski
55,465 772 7 אוסטז'שוב
מחוז לשנו
Powiat leszczyński
54,163 804 7 לשנו
מחוז גרודז'יסק
Powiat grodziski
51,032 643 5 גרודז'יסק ויילקופולסקי
מחוז חודז'ז'
Powiat chodzieski
47,571 680 5 חודז'ז'
מחוז מיינדזיחוד
Powiat międzychodzki
37,114 736 4 מיינדזיחוד

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]