פורטל:היסטוריה/היסטוריון נבחר/44

יוהאן הויזינחה (7 בדצמבר 1872 – 1 בפברואר 1945), היסטוריון הולנדי, הנחשב לאחד מאבות חקר היסטוריית התרבות ולאחד ההיסטוריונים החשובים במאה העשרים. נולד בחרונינגן (Groningen) שבצפון הולנד. באוניברסיטת חרונינגן שבאותה העיר למד בלשנות השוואתית והתמחה בסנסקריט. משפחתו השתייכה משך דורות רבים לכת המנוניטים, כת פרוטסטנטית שנוסדה במאה ה-16. הוא כתב את עבודת הדוקטורט שלו על תפקידו של השוטה בדרמה ההודית בשנת 1897. רק ב–1902 החל לגלות עניין בהיסטוריה של ימי הביניים והרנסאנס. הוא עסק בלימודי המזרח עד שהפך פרופסור להיסטוריה כללית והולנדית באוניברסיטת חרונינגן ב-1905. לאחר מכן, ב–1915 התמנה פרופסור להיסטוריה כללית באוניברסיטת ליידן (Leiden). הוא החזיק במשרה זו באופן יציב עד שנת 1942. במקביל למחקר והוראה של ההיסטוריה, כיהן גם כעורכו של כתב העת הספרותי דה חידס (De Gids, "המדריך"), וכראש המחלקה לספרות באקדמיה המלכותית למדעים של הולנד.

בשלב מסוים בקריירה שלו בליידן הוא אף התמנה לרקטור של האוניברסיטה. כרקטור הויזינחה ידוע בתקרית אקדמית שבה באביב של שנת 1933 סירב להכניס לאקדמיה פרופסור נאצי בשם פון לרס (Von Leers). בעקבות הרצאה פומבית בה ביקר את השפעת הנאצים על המחקר בהולנד (1941), נעצר במחנה סינט מיכילסחסטל (Sint Michielsgestel). למעשה, משנת 1942 עד למותו ב–1945 הוא הוחזק בסוג של מעצר על ידי הנאצים. אף על פי שלקה בעיוורון ועד לרגעיו האחרונים לא חדל מלכתוב. הוא מת בדה סטך (De Steeg) שליד ארנהם (Arnhem) במזרח הולנד. הויזינחה ניסה לתווך בין הרגישויות ההיסטוריות של המאה ה–19 והדרישות המודרניות של מדעי החברה מנקודת מבט שבה האינטלקטואל או ההיסטוריון מתפקד כאמן. זו הסיבה המרכזית לכך שאמנות ומשחק הן תימות שתופסות את מרכז הבמה בעבודותיו החשובות. יש להדגיש כי למרות איכויות הכתיבה הספרותית שלו הויזינחה האמין בלב שלם בדיסיפלינה ההיסטורית כדיספלינה מדעית לכל דבר ועניין. הוא דחה מכול וכול זיהוי שלה עם בדיון ספרותי. הבסיס המדעי הוא גם הבסיס המוסרי לכתיבת היסטוריה אמיתית.

לערך המלא