פיירו די קוזימו
 | |
| דיוקן עצמי משוער בצד שמאל של ציורו פרסאוס משחרר את אנדרומדה | |
| לידה |
2 בינואר 1462 פירנצה, רפובליקת פירנצה |
|---|---|
| פטירה |
12 באפריל 1522 (בגיל 60) פירנצה, רפובליקת פירנצה |
| לאום | איטלקי |
| מקום לימודים | סטודיו של קוזימו רוסלי, פירנצה |
| תחום יצירה | ציור |
| הושפע על ידי |
קוזימו רוסלי  |
| יצירות ידועות |
מותו של פרוקריס, דיוקנה של סימונטה וספוצ'י, פיירו די קוזימו - מדונה וילד, פיירו די קוזימו - האינקרנציה של ישו, ונוס, מרס וקופידון |
  | |
פיירו די קוזימו (2באיטלקית: Piero di Cosimo; 2 בינואר 1462 – 12 באפריל 1522), הידוע גם בשם פיירו די לורנצו (Piero di Lorenzo), היה צייר איטלקי מתקופת הרנסאנס.
הוא מפורסם בעיקר בזכות הנושאים המיתולוגיים והאלגוריים שצייר בשלהי הקוואטרוצ'נטו;[א] משערים שהוא נטש את אלה כדי לחזור לנושאים דתיים תחת השפעתו של סבונרולה, המטיף שהיה בעל השפעה עצומה בפירנצה בשנות ה-90 של המאה ה-15, והייתה לו השפעה דומה על בוטיצ'לי. לסגנון הרנסאנס הגבוה (אנ')[ב] של המאה החדשה הייתה השפעה מועטה עליו, והוא שמר על הריאליזם הפשוט של דמויותיו, המשלב טיפול גחמני לעיתים קרובות בנושאיו כדי ליצור את מצב הרוח הייחודי של יצירותיו.
לווזארי יש סיפורים רבים על האקסצנטריות שלו, ולנושאים המיתולוגיים בציוריו יש קסם אינדיבידואלי ויוצא דופן. הוא למד אצל קוזימו רוסלי, שעם בתו הוא התחתן, וסייע לו בציורי הקיר של הקפלה הסיסטינית.
הוא הושפע גם מהציור ההולנדי הקדום (אנ'), ונופים עמוסי פרטים מופיעים ביצירות רבות שלו, לעיתים קרובות יערות נראים קרובים. כמה מיצירותיו החילוניות הבולטות ביותר הן בפורמט ה"נוף" הארוך המשמש לציורים המשולבים בשידות חתונה (באיטלקית: קסונה (אנ')) או ראשי מיטה או חיפויי (באיטלקית: ספלירה (אנ')) . הוא כנראה היה מפורסם בעיצוב הקישוטים הזמניים לקרנבל וחגיגות אחרות.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו של צורף, לורנצו די פיירו (Lorenzo di Piero), נולד בפירנצה ולמד אצל האמן קוזימו רוסלי, שממנו הוא שאב את שמו העממי ואשר סייע בציור הקפלה הסיסטינית ב-1481.
בשלב הראשון של הקריירה שלו הושפע פיירו מהנטורליזם ההולנדי של הוגו ואן דר חוס (אנ'), שהטריפטיכון הפורטינרי (אנ') שלו (כיום בגלריית אופיצי בפירנצה) סייע להוביל את הציור הפלורנטיני כולו לאפיקים חדשים. ממנו, קרוב לוודאי, רכש קוזימו את אהבת הנוף ואת הידע האינטימי על צמיחת פרחים וחיי בעלי חיים. סגנונו של הוגו ואן דר חוס בולט במיוחד בציור סגידת הרועים, במוזיאון ברלין.
הוא עבר לרומא בשנת 1482 עם המורה שלו, רוסלי. הוא הוכיח את עצמו כתוצר אמיתי של הרנסאנס על ידי תיאור נושאים של מיתולוגיה קלאסית בתמונות כמו "נוגה, מרס וקופידון", "מותו של פרוקריס", סדרת "פרסאוס ואנדרומדה" באופיצי ורבים אחרים. בהשראת התיאור של ויטרוביוס על התפתחות האדם, הציורים המיתולוגיים של פיירו מראים את הנוכחות המוזרה של צורות היברידיות של בני אדם ובעלי חיים, או את האדם הלומד להשתמש באש ובכלים. שלל הגופות העירומים בעבודות אלה מראה את השפעתו של לוקה סיניורלי על האמנות של פיירו.
במהלך חייו רכש פיירו מוניטין של אקסצנטריות - מוניטין שהוגבר והוגזם על ידי פרשנים מאוחרים יותר כמו ג'ורג'ו וזארי, שכלל ביוגרפיה של פיירו די קוזימו בחיי האמנים שלו.[1] על פי הדיווחים, הוא נבהל מסופות רעמים, וכל כך חשש מאש שהוא מיעט לבשל את האוכל שלו; הוא חי על תזונה של ביצים קשות, אותן הוא הכין 50 בכל פעם תוך כדי הרתחה של דבק ליצירות האמנות שלו. הוא גם התנגד לכל ניקיון של הסטודיו שלו, או גיזום של עצי הפרי של הפרדס שלו; הוא חי, כתב וזארי, "יותר דומה לחיה מאשר לאדם".
אם, כפי שטוען וזארי, הוא בילה את שנות חייו האחרונות בפרישה קודרת, השינוי נבע כנראה מהמטיף ג'ירולמו סבונרולה, שבהשפעתו הפנה את תשומת לבו פעם נוספת לאמנות דתית. ייתכן שגם מותו של מורו רוסלי השפיע על השנים האחרונות והעגמומיות של פיירו. הציורים "העיבור ללא חטא עם קדושים", באופיצי, ו"המשפחה הקדושה", בדרזדן, ממחישים את הלהט הדתי שעורר בו סבונרולה.
למעט רקע הנוף בפרסקו "הדרשה על ההר" של רוסלי, בקפלה הסיסטינית, אין תיעוד של עבודת פרסקו כלשהי ממכחולו. מאידך גיסא, פיירו נהנה ממוניטין רב כצייר דיוקנאות: המפורסם ביותר בעבודותיו הוא למעשה דיוקן של אצילה פלורנטינית, סימונטה וספוצ'י, פילגשו של ג'וליאנו דה מדיצ'י. לדברי וזארי, פיירו הצטיין בעיצוב תחרויות ותהלוכות ניצחון לצעירים חובבי ההנאה של פירנצה, ונותן תיאור חי של תהלוכה אחת כזו בסוף הקרנבל של 1507, שהמחישה את ניצחון המוות. לפיירו די קוזימו הייתה השפעה ניכרת על חבריו התלמידים מריוטו אלברטינלי (אנ') ופרא ברתולומאו, והיה המורה של אנדריאה דל סרטו.
וזארי כתב שתאריך מותו של פיירו היה 1521, ותאריך זה עדיין מופיע במקורות רבים, כולל האנציקלופדיה העברית[2] ואנציקלופדיה בריטניקה.[3] עם זאת, מסמכים שהתגלו מתקופתו מגלים כי הוא מת ממחלת הדבר ב-12 באפריל 1522. הוא מופיע ברומן רומולה של ג'ורג' אליוט.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
"דיוקנה של סימונטה וספוצ'י", ציור שמן על לוח, סביב 1480, 42 x 57 ס"מ, טירת שנטילי, צרפת -
"יוחנן כותב הבשורה", שמן על לוח, 1504-6, מוזיאון האמנות של הונולולו, ארצות הברית -
-
"ונוס, מרס וקופידון", סביב 1505, גמלדה-גאלרי, ברלין -
_-_St._John_the_Evangelist,_c._1500.jpg)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פיירו די קוזימו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ האירועים התרבותיים והאמנותיים של איטליה במהלך התקופה 1400 עד 1499 מכונים ביחד "קוואטרוצ'נטו" (Quattrocento).
- ^ תקופה קצרה של יצירה אמנותית יוצאת הדופן ביותר במדינות איטליה, במיוחד ברומא, בירת מדינת האפיפיור, ובפירנצה, בתקופת הרנסאנס האיטלקי. רוב היסטוריוני האמנות קובעים שהרנסאנס הגבוה התחיל בסביבות 1495 או 1500 והסתיים ב-1520 עם מותו של רפאל.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Fermor, Sharon (1993). Piero di Cosimo: Fiction, Invention, and Fantasia. Reaktion Books. pp. 7–9 and ff. ISBN 9780948462368.
- ^ האנציקלופדיה העברית, כרך כ"ז, עמוד 774
- ^ Piero di Cosimo