פילאדס
 | |
| פילאדס ואורסטס, ציור מעשה ידי פרנסיס בושו | |
| אב |
סטרופיאוס  |
|---|---|
| אם |
אנקסיביה |
| אחים |
Astydameia |
| בן או בת זוג |
אלקטרה |
| צאצאים |
Medon, סטרופיאוס |
  | |
במיתולוגיה היוונית פילאדס (ביוונית Πυλάδης) הוא בנו של סטרופיאוס מלך פוקיס ונודע בעיקר בשל יחסי החברות הקרובים עם אורסטס.
אורסטס ופילאדס
[עריכת קוד מקור | עריכה]אורסטס נשלח לפוקיס בזמו שאימו, קליטמנסטרה ניהלה רומן עם אייגיסתוס. בפוקיס הוא גדל עם פילאדס, וראה בו אח. בזמן שאורסטס נעדר, הרגה קליטמנסטרה את בעלה ואת אביו של אורסטס – אגממנון.
מותם של אייגיסתוס וקליטמנסטרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אורסטס חזר למיקנה/ארגוס במטרה לבקש נקמה, ובעזרת חברו פילאדס, הם רצחו את אימו ואת אייגיסתוס. כאשר התחיל אורסטס לחוש רחמים כלפי אימו והתלבט אם לבצע את המעשה, פילאדס עודד אותו. הסיפור לקוח ישירות מתוך טרילוגיית הטרגדיה היוונית, "האורסטיאה" של אייסכילוס, מהמחזה השני שנקרא נושאות הנסכים. במחזה זה, פילאדס מדבר פעם אחת בלבד. בגרסאות אחרות המתארות את נקמתו של אורסטס, מתלווה פילאדס לאורסטס, אולם אינו אומר דבר. גרסה זו לקוחה מתוך שני מחזות, אלקטרה של סופוקלס ואלקטרה של אוריפידס. בגרסתו של אוריפידס אלקטרה היא זו שרוצחת את קליטמנסטרה לאחר שאורסטס נמלך בדעתו בנוגע לביצוע המעשה. בגרסתו של סופוקלס אורסטס עושה עצמו מת ופילאדס מחזיק בצנצנת האפר שמכילה לכאורה את שרידיו של חברו.
ניסיון התנקשות בחיי הלנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פילאדס חזר לארץ מולדתו, אולם הוגלה על ידי אביו בעוון נטילת חלק בפשע. הוא חזר לדבוק באורסטס, ועזר לו לרקום תוכנית שתמנע את הוצאתו לפועל של גזר דינו. הם תכננו לרצוח את הלנה, אשת דודו של אורסטס – מנלאוס (מלך ספרטה), אחרי שהוכיח כי אין בו תועלת בהצלת אורסטס. אף על פי כן, ניסיונם סוכל על ידי התערבות האלים. לאחר מכן, הם לקחו את הרמיוני, ביתם של הלנה ומנלאוס (מלך ספרטה) כבת ערובה. אפולו הגיע ליישב את העניין ונתן להם הוראות, ביניהן הוראה לפילאדס לשאת לאישה את אלקטרה, אחות אורסטס.
טאוריס
[עריכת קוד מקור | עריכה]פילאדס נטל תפקיד גדול במחזה נוסף של אוריפידס, איפיגניה בטאוריס. על מנת לברוח מגזר הדין של אריניה, קיבל אורסטס הוראה מאפולו לברוח לטאוריס, לקחת את פיסלה של ארטמיס שנפל מגן העדן, ולהביא אותו לאתונה. הוא הלך לטאורוס עם פילאדס ומיד עם הגיעם, נאסר הזוג על ידי העם, שקיים את המסורת להקריב כל אדם זר לארטמיס. הכוהנת של ארטמיס, שתפקידה היה לבצע את ההקרבה, הייתה אחותו של אורסטס, איפיגניה. היא הציעה לשחרר את אורסטס אם הלה יסכים להעביר מכתב מימנה הביתה ליוון; הוא סירב ללכת, אולם הפציר בפילאדס לשאת את המכתב בעוד הוא יישאר ויועלה לקורבן. לאחר ויכוח מתוך דאגה הדדית, נכנע פילאדס לבסוף, אולם המכתב מביא להכרה בקשר המשפחתי של אח ואחות ושלוש הדמויות בורחות יחד, ולוקחות איתן את פיסלה של ארטמיס.
חזרה ליוון ומוות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי חזרתו ליוון, לקח אורסטס פיקוד על ממלכתו של אביו במיקנה, שאליה הסתפחו גם ארגוס ולאקוניה. נאמר כי הוא מת מהכשת נחש בארקאדיה. גופו הועבר לקבורה בספרטה (שם היה נושא לפולחן), או, לפי אגדה איטלקית, לאריקיה, המקום שאליו הועבר ברומא.
