פנקיסטיסקופ
פֶנָקִיסְטִיסְקוֹפּ (Phenakistiscope), "מראֶה מטעה" בתרגום מילולי, הוא מכשיר אופטי ליצירת אשליה של תנועה, שפותח בראשית שנות השלושים של המאה ה-19 על ידי המדען הבלגי ז'וזף פלטו (Joseph Plateau).
בגרסתו הפשוטה ביותר, המכשיר בנוי מדיסקית אחת המחולקת לשמונה או שישה-עשר מקטעים, כשבכל מקטע פעור חריץ צר ולצידו דמות המצויה בתנוחה אחת מתוך רצף של תנועה (למשל, דמות קופצת בחבל, בועטת בכדור וכיוצא בזה). הצד עליו מצוירות הדמויות הופנה כלפי מראָה בעוד הצופה במתקן ניצב ללא ניע מן הצד השני של הדיסקית, כשעינו צמודה לאחד החריצים. כאשר הדיסקית מסתובבת במהירות, בכל פעם שמפתח החריץ חולף בסמוך לעין הצופה, ניתן לראות להרף-עין את אחת הדמויות המצוירות מצדה השני של הדיסקית (משום שהשתקפו במראה). הרושם שמתקבל על הרשתית הוא של דמות יחידה בתנועה.
פלטו, שחקר את התמדת רישומי האור על רשתית העין, הבין שהדימוי שנחשף לרגע מותיר את רושמו על הרשתית גם אחרי שנעלם: "אם מספר אובייקטים הנבדלים באופן רציף בצורתם ובתנוחתם מוצגים לעין בזה אחר זה במקטעים מהירים וסמוכים, הרשמים שהם מפיקים על הרשתית יתערבבו יחדיו כך שניתן יהיה להאמין שאובייקט יחיד משנה את צורתו ואת תנוחתו."[1]
מארה ומייברידג'
[עריכת קוד מקור | עריכה]המדען וחוקר התנועה אטיין ז'ול מארה היה אחד הראשונים להבין את חשיבותו של המתקן לחקר התנועה:
כולם מכירים את המכשיר האופטי הגאוני שהמציא פלטו, הקרוי "פנקיסטיסקופ". מכשיר זה, המכונה גם "זואוטרופ" (Zootrope), מציג לעין סדרה של דימויים עוקבים של אנשים או חיות המתוארים במגוון תנוחות. כאשר תנוחות אלו מתואמות כך שהן מעלות לפני העין את כל שלבי התנועה, האשליה מושלמת; נדמה לנו שאנו רואים אנשים חיים זזים בכיוונים שונים. מכשיר זה, המשמש על-פי רוב לשעשוע ילדים, מראה לעתים קרובות דמויות גרוטסקיות הנעות באופנים מגוחכים. אך התחוור לנו, שעל ידי תיאור מוקפד של דמויות על מנגנון זה, וייצוג נאמן של התנוחות העוקבות של הגוף במהלך צעידתו, ריצתו וכדומה, נוכל לשעתק את מראה סוגי התנועה השונים של האדם[2]
הצלם האנגלו-אמריקאי אדוארד מויברידג' והמיליונר לילנד סטנפורד, במסגרת ניסוייהם בצילום תנועה, הבינו ש"תיאור מוקפד" ו"ייצוג נאמן" יכולה לספק המצלמה. הם החליפו את איורי הפנקיסטיסקופ בתצלומים, שנתפסו כאמינים ומדויקים יותר, ובעלי זיקה הדוקה יותר ל"אמת" ריאליסטית כלשהי, ובנו על סמך התצלומים תאוריית תנועה. מארי הסתייג מההיבט האשלייתי שיוצרים תצלומיו של מייברידג', אך המשיך להיעזר בצילום ובמכשיר הפנקיסטיסקופ במחקרי התנועה שלו.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- O. Cook, (1963). Mouvement in Tow Dimensions, London.
- D.B. Thomas, (1964). The Origin of the Motiuon Picture, London.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פנקיסטיסקופ, באתר North Carolina School of Science and Mathematics, בארכיון האינטרנט - מרץ 2017 (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Joseph Plateau, Dissertation sur quelques Propriétés des impressions, thesis submitted at Liège, May 1829. As quoted in: Jonathan Crary, Techniques of the Observer, The MIT Press 1995, p. 107-9
- ^ מארה, מצוטט אצל: Anita Ventura Mozley, (1979). Muybridge's Complete Human and Animal Locomotion, Vol 1., New York: Dover Publications, Inc. p. xiv
