לדלג לתוכן

פרזיטים (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרזיטים
기생충
בימוי בונג ג'ון-הו עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי בונג ג'ון-הו, Kwak Sin-ae עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט בונג ג'ון-הו, ג'ין וון-האן עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה Yang Jin-mo עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים Song Kang-ho
יונג ג'י-סו
Lee Jung-eun
Park Myung-hoon
פארק סאו-ג'ון
פארק סו-דאם
Jang Hye-jin
צ'וי וו-שיק
Lee Sun-kyun
Cho Yeo-jeong
Jung Yi-seo עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה יונג ג'ה-איל עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום הונג קיונג-פיו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה קוריאה הדרומית
חברת הפקה Barunson E&A, CJ Entertainment עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה Microsoft Store, דיסני+, CJ Entertainment, ניאון, Max, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה הורדה דיגיטלית, וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 21 במאי 2019 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 132 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט קוריאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה, קומדיה שחורה, סרט קומדיה, סרט מתח עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו parasite2019
פרסים פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר
פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר
פרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר
פרס אוסקר לסרט הבינלאומי הטוב ביותר
דקל הזהב בפסטיבל קאן
פרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר
פרס גילדת שחקני המסך לצוות השחקנים הטוב ביותר בסרט קולנוע
www.parasite-movie.com
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרזיטים (בקוריאנית: 기생충; בכתב לטיני: Gisaengchung) הוא סרט קולנוע דרום קוריאני משנת 2019, בבימויו של בונג ג'ון-הו. הסרט זכה בארבעה פרסי אוסקר, לרבות הסרט הטוב ביותר, וכן בפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר[1].

הסרט מסוגת קומדיה שחורה ומתח. התסריט לסרט נכתב על ידי בונג עם האן ג'ין-וון. בסרט משתתפים סונג קאנג-הו, לי סון-קיון, צ'ו יו-ג'ונג, צ'וי ווק-שיק ופארק סו-דאם. הסרט מגולל את סיפורה של משפחה ממצב סוציו-אקונומי נמוך אשר מתחזה לאנשים שונים כדי לעבוד בשירות משפחה עשירה.

הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל הקולנוע בקאן ב-21 במאי 2019 והפך לסרט הדרום קוריאני הראשון שזוכה בפרס דקל הזהב, וכן לסרט הראשון שזכה בהצבעה גורפת מאז "כחול הוא הצבע החם ביותר" משנת 2013[2]. "פרזיטים" הופץ בדרום קוריאה על ידי חברת ההפקות "CJ Entertainment" ב-31 במאי 2019, ובשאר העולם על ידי "Neon" בסוף אותה שנה. הסרט זכה לביקורות מהללות ברחבי העולם ואף להצלחה כלכלית עם הכנסות של מעל 125 מיליון דולר. נכון ל-2019, הסרט נחשב לאחד מ-20 הסרטים הכי רווחיים מדרום קוריאה, ולמצליח ביותר של בונג. המגזין "טיים" בחר בסרט כאחד מעשרת הסרטים הטובים ביותר לאותה שנה.

הסרט נבחר לייצג את דרום קוריאה בטקס פרסי אוסקר ה-92 בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר. זה סרטו השני של בונג שמייצג את המדינה בטקס, אחרי הסרט "אמא" משנת 2009[3].

בטקס האוסקר שנערך ב-9 בפברואר 2020 זכה הסרט בפרסי אוסקר לסרט (הזוכה הראשון בקטגוריה שאינו בשפה האנגלית), לבמאי, לתסריט המקורי ולסרט הבינלאומי הטובים ביותר[4].

תקציר העלילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קים קי-טאק, אשתו, צ'אנג-סוק, ושני ילדיו, קי-וו וקי-ג'ונג, גרים בדירת מרתף קטנה. ארבעתם מובטלים וסובלים מעוני מחפיר. מצבם הקשה מתואר בסצנת הפתיחה, כאשר קי-וו וקי-ג'ונג מחפשים ברחבי הדירה נקודה ממנה ניתן להתחבר ל-Wi-Fi דרך השכנים או דרך החנויות הסמוכות. המשפחה עובדת בעבודות מזדמנות וניזונה מהיד לפה. חברו של קי-וו, מינג-יואק, הוא סטודנט שמתכנן ללמוד מחוץ לקוריאה. הוא בא להעניק למשפחה מתנה מסבו: אבן נוף גדולה, המסמלת עושר. מינג-יואק מציע לקי-וו לעבוד במקומו כמורה לאנגלית וללמד את בתם של אנשים עשירים, משפחת פארק. כבר מהשיעור הראשון קי-וו מתנשק ארוכות עם בתם, והקשר ביניהם מעמיק בהמשך. כדי להתקבל לעבודה מגיש קיי-וו תעודות מזויפות המציגות אותו כסטודנט. לאחר שהוא מקבל את המשרה, הוא מסייע לשאר בני משפחתו לקבל תפקידים שונים במשק הבית של משפחת פארק, מבלי שידעו שהם קרובי משפחה וחסרי ניסיון. קי-ג'ונג מתחזה למורה לאמנות שמלמדת את הבן, קי-טאק מועסק כנהג של אב המשפחה לאחר הפללת הנהג הקודם במעשים מיניים בתוך הרכב, וצ'אנג-סוק מחליפה את עוזרת הבית הוותיקה, מון-גוואנג, שמפוטרת מיידית לאחר שקי-טאק העליל עליה שהיא חולת שחפת.

משפחת קים משתלבת היטב בשירות משפחת פארק, וכשהאחרונה יוצאת ליום פיקניק בחיק הטבע, עורכת משפחת קים סעודה גדולה בסלון, שנהפכת להילולת שתייה.

בשעת לילה מצלצלת לפתע מון-גוואנג (עוזרת הבית הקודמת) בדלת ומבקשת להיכנס כדי לקחת דבר-מה שהשאירה במרתף בגלל פיטוריה החפוזים. צ'אנג-סוק מאפשרת לה להיכנס, ובמהרה מתגלה שמון-גוואנג יודעת על קיומו של מקלט סודי בבית, שבו היא מחביאה את בעלה, גיונג-סי. הוא מבוקש על ידי נושים אכזריים, ובמשך ארבע שנים שהה במקלט וקיבל אוכל מאשתו. מואנג-גוואנג מתחננת לפני צ'אנג-סוק שתאפשר לה להמשיך לטפל בבעלה לאחר פיטוריה, אבל האחרונה מתעקשת לדווח למשטרה על המסתור. בינתיים יורדים למקלט שאר בני המשפחה ותוך כדי כך מתגלה במקרה למואנג-גוואנג שהם בני משפחה אחת. כעת הכוח עובר לידיה, היא מצלמת אותם בטלפון הנייד ומאיימת לחשוף אותם. בין הצדדים מתפתח מאבק אלים, במהלכו מתקשרת גברת פארק לבית ומודיעה כי הפיקניק בוטל בגלל מבול ובני משפחת פארק ישובו לביתם בעוד דקות ספורות.

בני משפחת קים גוררים באלימות את עוזרת הבית לשעבר ובעלה אל המרתף ונועלים אותם. הם מנקים במהירות את הבית ומסתתרים בו כאשר משפחת פארק חוזרת הביתה. צ'אנג-סוק מגישה לגברת פארק אוכל, וזו מספרת לה על טראומת ילדות של בנה, שראה "רוח רפאים" עולה מהמרתף לפני כמה שנים ומאז פיתח חרדות. למעשה, הילד ראה את גיונג-סי, בעלה של עוזרת הבית אשר מתגורר במרתף בלי ידיעתם של בעלי הבית. שאר משפחת קים מסתתרים בסלון מתחת לשולחן ובאישון לילה הם בורחים מהבית בלי להיתפס.

שלושת בני משפחת קים הבורחים, האב ושני ילדיו, מגיעים לדירת המרתף שלהם, ומגלים שכל הבית הוצף בגשמים, וכך גם כל שכונת מגוריהם. למחרת, משפחת פארק מחליטה לערוך מסיבת יום הולדת גרנדיוזית לבנם הקטן בחצר הבית. כחלק מתפקידם השקרי, בני משפחת קים נאלצים לקחת חלק במסיבה, הילדים כמוזמנים וההורים כעובדים. קי-וו יורד למרתף עם אבן הנוף שלו. הוא מגלה את מון-גוואנג, אשר מתה מפצעיה עוד קודם לכן. לפתע, גיונג-סי תוקף את קי-וו, ולאחר מרדף קצר הוא מטיח בראשו את אבן הנוף. כדי לנקום במשפחת קים על מות אשתו, עולה גיונג-סי אל החצר ומתפרץ אל מסיבת יום ההולדת של הילד פארק. הוא רוצח את קי-ג'ונג לעיני הנוכחים, ולאחר מאבק, צ׳אנג-סוק דוקרת ומנטרלת אותו. ילד יום ההולדת של משפחת פארק נכנס להתקף חרדה בעקבות המאורעות. מר פארק דורש מקי-טאק לעזוב הכול ולהסיע אותם אל בית החולים. קי-טאק, אשר כואב את מותה של בתו, זורק לו את המפתחות לרכב, ואלו נופלים על יד גיונג-סי הפצוע. מר פארק מתכופף להרים את המפתחות וסותם את אפו בגלל הסירחון שעולה מהאיש הגוסס, תנועה שביצע בעבר בזלזול גם כלפי קי-טאק. מרוב זעם, קי-טאק דוקר את פארק למוות ונמלט מהזירה.

לאחר זמן מה מתעורר קי-וו מהתרדמת שבה היה שרוי בעקבות פציעת הראש, ומגלה כי אחותו נרצחה ואביו עבריין נמלט. הוא ואמו נשפטים על מעשי המרמה שלהם אך לא נשלחים לכלא. חייהם של השניים נעשים עתה קשים אף יותר משהיו. יום אחד עולה קי-וו לתצפית שמשקיפה על בית משפחת פארק, שנמכר כבר למשפחה חדשה. לפתע הוא מגלה בעזרת איתותי קוד מורס מהבית, שאביו גר במרתף הבית ומסתתר בו, ולמעשה החליף את גיונג-סי. קי-וו כותב לאביו מכתב ונשבע שיקדיש את חייו כדי לקנות את הבית ולשחרר אותו מהחיים שאליהם נקלע.

למרות חזונו ושאיפותיו של קי-וו, הסרט נגמר בסצנה דומה לסצנת הפתיחה, שבה יושב הנער בדירת המרתף המוזנחת של משפחת קים.

שחקנים ודמויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • סונג קאנג-הו - קים קי-טאק (מר קים; 김기택; Gim Gitaek), אבי משפחת קים שעובד כנהגו של פארק דונג-יק.
  • לי סון-קיון - פארק דונג-יק (נתן; 박동익; Bak Dongik, אבי משפחת פארק.
  • צ'ו יאו-ג'ונג - צ'וי יאון-ג'יו (מאדם; 최연교; Choe Yeongyo), אם משפחת פארק.
  • צ'וי וו-שיק - קים קי-וו (קווין; 김기우; Gim Giu), בן משפחת קים שעובד בתורה המורה לאנגלית של דא-היי. צ'וי וו-שיק אמר בראיונות כי הדמות אינטליגנטית אך אין לה את השקדנות כדי להצליח בבחינות[5].
  • פארק סו-דאם - קים קי-ג'ונג (ג'סיקה; 김기정; Gim Gijeong), בת משפחת קים שעובדת בתור מטפלת באמנות של דה-סונג.
  • ג'אנג הייה-ג'ין - צ'אנג-סוק (박충숙; Bak Chungsuk), אם משפחת קים שעובדת כעוזרת הבית של משפחת פארק.
  • לי יונג-און - גוק מון-גוונג (국문광; Guk Mungwang), עוזרת הבית של משפחת פארק, שעבדה גם אצל האדריכל והבעלים הקודם של הבית. בונג ג'ון-הו אמר שיחסיה עם האדריכל וחלקים מהסיפור שלה "שקורים בין הרצפים בסרט" ייבחנו בסדרת הספין-אוף[6].
  • פארק מיונג-הון - או-גיונג-סי (오근세; O Geunse), בעלה של מון-גואנג.
  • יונג ג'י-סו - פארק דה-היי (박다혜; Bak Dahye, בת משפחת פארק.
  • יונג היון-ג'ון - פארק דה-סונג (박다송; Bak Dasong), בן משפחת פארק.
  • פארק קיון-רוק - יון (윤; Yun), הנהג של פארק דוג-יק.
  • פארק סאו-ג'ון - מינג-יואק (민혁; Minhyeok), חברו של קי-וו[7].
  • ג'ונג אי-סאו - בעלת חנות פיצה.

הפקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון לפיתוח פרזיטים נולד בשנת 2013. בזמן העבודה על "Snowpiercer", בונג עודד חבר שחקן תיאטרון לכתוב מחזה. הוא היה מורה לבן למשפחה עשירה בסיאול בשנות ה-20 המוקדמות לחייו ושקל להפוך את הניסיון שלו להפקה בימתית[8]. שם הסרט "טפיל" (באנגלית) נבחר על ידי בונג כיוון שיש לו משמעות כפולה, והוא נאלץ לשכנע את קבוצת השיווק של הסרט להשתמש בו. לדבריו, "מכיוון שהסיפור עוסק במשפחה הענייה שחודרת ומתגנבת לבית העשיר, נראה מאוד ברור ש"טפיל" מתייחס למשפחה הענייה, ואני חושב שבגלל זה צוות השיווק קצת התלבט. אבל אם מסתכלים על להפך, אתה יכול לומר שהמשפחה העשירה, הם גם טפילים בהסתכלות שונה".

כתיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר השלמת Snowpiercer, בונג כתב תסריט בן 15 עמודים שעובד מאוחר יותר לחצי הראשון של פריזיטים, Han Jin-won (עוזר ההפקה שלו ב-Snowpierce) עיבד את התסריט לשלוש טיוטות שונות חדשות[8]. לאחר שסיים את "Okja", בונג חזר לפרויקט וסיים את התסריט. האן זוכה ככותב שותף[8].

בונג אמר שהסרט הושפע מהסרט "הגותי הביתי" הקוריאני משנת 1960 - "עוזרת הבית", שבו יציבותה של משפחה ממעמד הביניים מאוימת על ידי דמות של עוזרת בית[9]. התקרית של כריסטין ולאה פאפין (אנ') - שתי משרתות גרות שרצחו את מעסיקיהן בצרפת של שנות ה-30 של המאה ה-20 - נתנה לו השראה[10]. בונג גם שימש כמורה פרטי למתמטיקה בעצמו עבור משפחה עשירה. לדבריו: "קיבלתי את ההרגשה שאני מסתנן לחייהם הפרטיים של זרים גמורים. כל שבוע הייתי נכנס לביתם, וחשבתי כמה כיף יהיה אם אוכל לגרום לכל החברים שלי להסתנן לבית אחד אחד.."[11]. בנוסף, האלרגיה של מון-גוונג לאפרסקים נוצרה בהשראת אחד מחבריו של בונג באוניברסיטה שסובל מאלרגיה זו[12].

דארסי פאקט, אמריקאי המתגורר בדרום קוריאה, תרגם את הכתוביות באנגלית, וכתב ישירות עם בונג[13]. פאקט תיאר את Jjapaguri[14] או Chapaguri[14], מאכל שבושל על ידי דמות בסרט, כ-"ram-don", כלומר ראמן - אודון. זהו שילוב של Chapagetti ו-Neoguri שמיוצר על ידי Nongshim. הגרסה האנגלית של הסרט מציגה אריזות המסומנות באנגלית "ramyeon" ו-"udon" כדי להדגיש לדוברי אנגלית כיצד השם נוצר[15]. פאקט האמין שהמילה ראם-דון לא הייתה קיימת בעבר מכיוון שהוא לא מצא תוצאות בגוגל[16]. בהזדמנות אחת, פאקט השתמש באוניברסיטת אוקספורד כמקור אסמכתא במקום באוניברסיטה הלאומית של סיאול, ובמקרה אחר השתמש בוואטסאפ כאפליקציית ההודעות במקום ב-KakaoTalk[13]. פאקט[16] בחר באוקספורד על פני הרווארד בגלל זיקתו של בונג לממלכה המאוחדת, ומכיוון שפאקט האמין שהשימוש בהרווארד יהיה "ברור מדי". פאקט כתב, "כדי שההומור יעבוד, אנשים צריכים להבין אותו מיד. עם מילה לא מוכרת, ההומור הולך לאיבוד"[16].

צילום

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיקום צילום פרזיטים במנהרת ג'המון בסיאול.

הצילום הראשי של פרזיטים החל ב-18 במאי 2018[17][18] והסתיים ב-19 בספטמבר. הצילומים התרחשו ברחבי סיאול ובג'ונג'ו. במאי הצילום היה הונג קיונג-פיו, צלם קולנוע דרום קוריאני ידוע שעבד עם במאים ידועים אחרים[19].

הבית של העשירים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבית של משפחת פארק העשירה היה תפאורה שנבנתה במיוחד. קומת הקרקע והגן נבנו על מגרש חיצוני ריק, ואילו המרתף והקומה הראשונה נבנו על הסט[20]. "בנינו את הקומה הראשית של הבית במגרש אחורי ובקומה השנייה הכל היה מסך ירוק בחוץ", הסביר העורך יאנג ג'ין-מו. "כאשר צילמנו כלפי חוץ מבפנים, כל מה שמעבר לגן היה כולו אפקטים מיוחדים"[21].

כחלק מהתסריט, בונג עיצב גם את הפריסה הבסיסית של הבית. "זה כמו היקום שלה בתוך הסרט הזה. לכל דמות ולכל צוות יש חללים שהם משתלטים עליהם, שהם יכולים להסתנן, וגם חללים סודיים שהם לא מכירים". אדריכל בדיוני[22], Namgoong Hyeonja, נוצר כמעצב הבית והבעלים הקודם, ומעצב ההפקה לי הא-ג'ון שקל את הצורה והתפקוד של הבית על סמך האופן שבו Namgoong יעצב אותו[20]. הוא תוכנן ונבנה להיות לא רק יפה אלא "במה ששירתה את הצרכים המדויקים של מצלמתו, הקומפוזיציות והדמויות שלו, תוך שהיא מגלמת את הנושאים העשירים של סרטו"[22].

לי אמר, "מכיוון שהבית של מר פארק נבנה על ידי אדריכל בסיפור, לא היה קל למצוא את הגישה הנכונה לעיצוב הבית... אני לא אדריכל, ואני חושב שיש הבדל באיך אדריכלים מדמיינים חלל ואיך מעצב-ייצור עושה עדיפות לחסימה וזוויות מצלמה בזמן שאדריכלים בונים חללים שאנשים יוכלו לחיות בהם, ולכן אני חושב שהגישה היא שונה מאוד[22]. לדוגמה, הא-ג'ון קבע שנמגוונג היה משתמש בסלון של הקומה הראשונה כדי להעריך את הגן, ולכן הוא נבנה עם חלון רחב יחיד ואפשרויות ישיבה ספרטניות בלבד לפונקציה זו[20]. חלק מיצירות האמנות הפנימיות בסט הבית היו של האמנית הדרום קוריאנית Seung-mo Park, כולל יצירות אמנות קיימות שלה וחלקן נוצרו עבור הסרט[20]. הצוות עיצב את הבית והפנים כדי להפוך את הסט לנגיש לצילומים ביחס גובה-רוחב של 2.35:1, תוך העדפת חדרים רחבים ועמוקים במקום גובה[22].

לי אמר שהשמש הייתה גורם חשוב בבניית הסט החיצוני. "כיוון השמש היה נקודת שיקול מכרעת בזמן שחיפשנו מגרשים בחוץ", אמר. "היינו צריכים לזכור את מיקום השמש במהלך מסגרת הזמן הרצויה שלנו ולקבוע את המיקומים והגדלים של החלונות בהתאם. מבחינת תאורה מעשית, ל-DP [Hong Kyung-pyo] היו בקשות ספציפיות לגבי הצבע. הוא רצה תאורה עקיפה מתוחכמת והחום ממקורות אור טונגסטן לפני בניית הסט, ה-DP ואני ביקרנו במגרש כמה פעמים כדי לבדוק את תנועת השמש בכל פעם, והחלטנו יחד על מיקום הסט"[22].

הדירה של בני הזוג קימס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם דירת המרתף למחצה של בני הזוג קימס והרחוב שלה נבנו חלקית על הסט, מתוך הכרח לסצינות ההצפות[22]. לי הא-ג'ון ביקר וצילם כמה כפרים ועיירות נטושים בדרום קוריאה המתוכננים להריסה כדי לסייע בעיצוב התפאורה. הוא גם יצר סיפורים עבור השכנים של בני הזוג קימס והוסיף פרטים של אותם תושבים לאורך הרחוב כדי לשפר את האותנטיות של מראה הרחוב[20].

עריכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי העורך יאנג ג'ין-מו, בונג בחר לצלם את הסרט ללא "סיקור מסורתי"[23]. כדי לתת להם אפשרויות עריכה נוספות עם צילומים מוגבלים, לפעמים הם חיברו יחד צילומים שונים של אותה סצנה ממצלמות שונות. יאנג ערך את הסרט באמצעות Final Cut Pro 7[24], תוכנה שלא עודכנה מאז 2011[25].

הסרט הופק לאקרנים בצבע. בנוסף, גרסה בשחור-לבן הופקה לפני הבכורה העולמית בקאן, עלתה לראשונה ב-26 בינואר 2020 בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ברוטרדם, והוקרנה מחדש בין ה-29 ל-31 בינואר[26][27]. סרט זה גם קיבל מהדורה מוגבלת בחלק מהמדינות.

מוזיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרטיטורה, מאת המלחין הדרום קוריאני יונג ג'אי-איל, כללה "קטעי פסנתר מינימליסטיים, מנוקדים בכלי הקשה קלים", וקבעו את "האווירה המתוחה" של הסרט[28]. היה לו גם מרקם בארוק עם קטעים מהאופרה רודלינדה של הנדל ומהשיר האיטלקי " In ginocchio da te " מ-1964 מאת ג'אני מורנדי[28][29]. הוא הוקלט בעיקר באמצעות צלילי מחשב[30].

הפסקול פורסם ושוחרר בקוריאה, בפורמטים דיגיטליים ופיזיים, על ידי Genie Music ו-Stone Music Entertainment ב-30 במאי 2019[31]. להפצה בינלאומית הוא שוחרר ב-11 באוקטובר 2019 על ידי Milan Records[32]. הוא שוחרר בכותרים באנגלית[33], אך השמות ושמות העצם שונים מהכתוביות באנגלית כפי שתורגמו על ידי פאקט[34]. ב-14 בפברואר 2020, הוא שוחרר בוויניל כפול על ידי Sacred Bones Records (חטיבה של חברת הפקת הסרטים האמריקאית Neon) ו-Waxwork Records, בגרסאות רב-צבעוניות[35].

שיר מקורי, " Soju han jan " (בקוריאנית: 소주 한 잔, תרגום  'A Glas of Soju', כוס סוג'ו - עברית), שנכתב על ידי בונג ובוצע על ידי Choi Woo-shik, המגלם את Ki-woo, נשמע במהלך הקרדיטים הסיום של הסרט[36]. לצורך שיווק הפרסומים הדיגיטליים הבינלאומיים של הפסקול, השיר הוצג באנגלית בשם "Soju One Glass" [ sic ]; מאוחר יותר הוא שונה לכותר נכון מבחינה דקדוקית כדי להירשם לקטגוריית השיר המקורי הטוב ביותר בטקס פרסי האוסקר ה-92[36][37].

נושאים ופרשנויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנושאים העיקריים של פרזיטים הם הבדלי מעמדות, אי שוויון חברתי ופער בעושר[38][39]. מבקרי קולנוע ובונג ג'ון-הו עצמו החשיבו את הסרט כשיקוף של הקפיטליזם בשלב מאוחר, וחלקם קשרו אותו למונח "גיהנום ג'וסון " (קוריאנית: 헬조선), ביטוי סאטירי הטוען שחיים בגיהנום דומים לחיים בדרום קוריאה המודרנית[40][41]. קדנציה זו נוצרה בשל שיעורי האבטלה הגבוהים של צעירים, הדרישות האינטנסיביות של לימוד השכלה גבוהה, משבר סבירות הבית והפער החברתי-כלכלי הגובר בין העשירים לעניים. ב-Coronavirus Capitalism Goes to the Cinema, כותב נלמן שהמילה "טפיל[42]" התייחסה במקור ל"אדם שאוכל בשולחן של אחר", המתרחשת בסצנה אחת של הסרט. נולמן גם מציין את הקשר בין טפילים לבין ציטוט קרל מרקס :

הקפיטליסט ... הוא רק הון באישיות. הנשמה שלו היא נשמת ההון. אבל להון יש כוח מניע יחיד, הדחף לייעל את עצמו, ליצור ערך-עודף, לגרום לחלק הקבוע שלו, אמצעי הייצור, לספוג את הכמות הגדולה ביותר האפשרית של עודף עבודה. הון הוא עבודה מתה אשר, כמו ערפד, חיה רק על ידי מציצת עבודה חיה, וחיה ככל שיותר עבודה היא יונקת.

הסרט מנתח גם את השימוש בקשרים ובכישורים כדי להתקדם, עבור משפחות עשירות ועניות כאחד[43]. יש הטוענים כי הדיון במעמד מתייחס למושג ההביטוס של פייר בורדייה.

בונג התייחס לטפיל כאל קומה למעלה/למטה או "סרט מדרגות", שבו גרמי מדרגות משמשים כמוטיב לייצג את עמדות המשפחות בבתיהם של הקימס והפארקים, כמו גם את הבונקר במרתף[44]. דירת המרתף למחצה של בני הזוג קימס אופיינית לתושבי סיאול עניים יותר בשל שכר הדירה הנמוך שלה, למרות שיש לה בעיות כמו עובש וסיכון מוגבר למחלות. שיטפונות מונסון[38] כמו זה המתואר בסרט בדרך כלל פוגעים בסוגי מגורים אלו הכי הרבה[43]. הסרט מציג מעמד במונחים מרחביים המדברים על היררכיה, לפי נלמן[45].

לטענת בונג, הסוף מרמז ש-Ki-woo לא יוכל להרוויח את הכספים הדרושים לקניית הבית, שכן הצילום האחרון מראה אותו עדיין בדירת המרתף ומזכיר את הסצנה הראשונה; הוא תיאר את הצילום הזה כ"הרג בטוח" (확인사살), בהתייחסו להמתת חסד כדי לגרום למוות וודאי. שיר הסיום מתייחס לקי-וו שעובד כדי להרוויח כסף כדי להשיג את הבית. צ'וי וו-שיק העריך שייקח כ-564 שנים עד שקי-וו יוכל להרוויח מספיק כסף כדי לרכוש את הבית. למרות זאת, הוא היה אופטימי: "אני די בטוח שקי-וו הוא אחד מהילדים המבריקים האלה. הוא יעלה איזה רעיון, והוא פשוט ייכנס לבית של המשפחה הגרמנית, ואני חושב שהוא יציל את אביו"[46]. אבל לפי פרשנויות רבות, החלום הזה מצטרף למנטליות של אתחול וספק אם יושג; בנוסף, "זה לא מטפל בבעיה היסודית שעל הפרק. אפילו בתרחיש פנטזיה זה, קי-טאק עדיין יהיה כלוא בבית מידי מערכת משפטית שתבקש להעמידו לדין ולאסרו[46][47]. הכוחות שיצרו ושמרו על הפרידה של משפחת קים לא יבוטלו, אלא רק יותאמו"[48].

המבקרים התייחסו גם לנושאים של קולוניאליזם ואימפריאליזם. לדברי ג'ו-היון פארק, הסרט מתרחש במסגרת "הסדר הכלכלי הקפיטליסטי שנחנך ומתומך בקוריאה על ידי הכיבוש הקולוניאלי", והשימוש באנגלית בסרט מציין יוקרה בתוך מערכת זו[46]. פארק דה-סונג אובססיבי ל"אינדיאנים" ובבעלותו צעצועים בנושא אינדיאני והעתקים לא אותנטיים[49][50]. נולמן יוצר את הקישור בין משפחת פארק ה"ילידים" לבין הפולשים: בני הזוג קימס, המביאים איתם טפילים קטלניים שאין לילידים חסינות אליהם. נולמן מצביע על תאוריית המיאזמה של ריח נושא מחלות: חשבו שהילידים יכולים לחטוף מחלות רק על ידי ריח האוויר המזיק שנישא על ידי מתיישבים ספרדים. זה מתחבר לנושא הסרט סביב ההבחנה המעמדית של ריח. בונג ציין: "לא הייתי מרחיק לכת ואומר שזה פרשנות על מה שקרה בארצות הברית, אבל זה קשור במובן זה שהמשפחה הזו מתחילה להסתנן לבית והם כבר מוצאים משפחה שגרה שם אז אתה יכול לומר שזה בדיחה בהקשר הזה, אבל באותו זמן, לאינדיאנים יש היסטוריה מאוד מורכבת וארוכה, אבל במשפחה הזו, הסיפור הזה מצטמצם לתחביב ולקישוט של הילד אמא מזכירה את האוהל כמוצר מיובא של ארצות הברית, ואני חושב שזה כמו חולצות צ'ה גווארה שאנשים לובשים. הם לא מכירים את החיים של הדמות המהפכנית, הם פשוט חושבים שזו חולצה מגניבה. זה מה שקורה בזמננו הנוכחי: ההקשר והמשמעות מאחורי הדברים הממשיים הללו קיימים רק כדבר ברמת פני השטח"[51].

כמה מבקרים מציינים את החשיבות של סולידריות מעמד הפועלים כפי שמוצגת בסרט. הבעיות של בני הזוג קימס הן תוצאה של חוסר סולידריות מעמדית עם המשפחה העניה האחרת, גאון-סאה ומון-גואנג. בשיאו של הסרט, קי-טאק הופך מודע לזהותו המעמדית כאשר מר פארק נגעל מהריח של גאון-סאה. אחרים אמרו כי פרזיטים חשף את חוסר המזל של קורבנות עניים וחסרי כוחות של עולם אדיש, אשר הופכים לשחרור באמצעות האפקט הקומי של טבח המוני[52].

הפצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת ניאון ("Neon") רכשה את זכויות ההפצה של הסרט בארצות הברית וקנדה בשוק הסרטים האמריקאי 2018[53][54]. Darcy Paquet, מבקר קולנוע וסופר אמריקאי, סיפק תרגומים לאנגלית להפצת הסרט הבינלאומית. זכויות הסרט נמכרו מראש גם לטריטוריות דוברות גרמנית (Koch Films), לטריטוריות דוברות צרפתית (הג'וקרים) וליפן (Bitters End).

במאי וקאסט פרזיטים (סרט) בשנת 2019 משמאל לימין: Bong Joon-ho, Choi Woo-shik, Cho Yeo-jeong, Jang Hye-jin, Park So-dam, Lee Sun-kyun ו-Song Kang-ho.
במאי וקאסט פרזיטים (סרט) בשנת 2019

הסרט הוצג בהצגת בכורה עולמית בפסטיבל קאן ב-21 במאי 2019[55][56]. הוא שוחרר בדרום קוריאה ב-30 במאי 2019[57].

הוא שוחרר באוסטרליה ובניו זילנד על ידי Madman Films ב-27 ביוני 2019 (הפך גם לסרט הקוריאני הרווחי ביותר באזור וגם לסרט שאינו בשפה האנגלית הרווחי ביותר של המפיץ ב - אוסטרליה)[58]. הוא הוקרן בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של טורונטו בטורונטו, קנדה, בספטמבר 2019 והוקרן בדרך כלל בארצות הברית ובקנדה, ב-11 באוקטובר 2019. הסרט היה אמור להיות במקור להיות מוקרן כסרט חותם בפסטיבל הסרטים הבינלאומי הראשון שינינג בסין ב-28 ביולי 2019[59], אך ב-27 ביולי הודיעו מארגני פסטיבל הסרטים כי ההקרנה בוטלה "מסיבות טכניות"[60].

הוא קיבל רישיון עבור הממלכה המאוחדת ואירלנד על ידי Curzon Artificial Eye בקאן, והקרנות מקדימות היו בבתי קולנוע ברחבי בריטניה עם ראיון עם בונג ששותף בשידור חי בטלוויזיה ב-3 בפברואר 2020, ואחריו יצא הסרט לאקרנים ב-7 בפברואר[61].

ניאון הרחיבה את מספר בתי הקולנוע בצפון אמריקה המקרינים את הסרט מ-1,060 ל-2,001 החל מסוף השבוע של 14 בפברואר 2020, בעקבות ההכרה של הסרט בטקס פרסי האוסקר[62], למרות שהסרט כבר שוחרר בווידאו ביתי באזור[63]. רימאסטר מיוחד של IMAX הוצג בבתי קולנוע בצפון אמריקה מוגבל במהלך השבוע של 21 בפברואר 2020[64].

מדיה ביתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד דצמבר 2019, הסרט הרוויח הכנסה נטו של 90 מיליון דולר מבידור ביתי, טלוויזיה ומכירות בינלאומיות[65]. ב-28 בינואר 2020, פרזיטים שוחרר ב-Blu-ray וב - DVD על ידי Neon, עם הפצה על ידי Universal Pictures Home Entertainment, וב-2 ביוני הוא שוחרר ב-Ultra HD Blu-ray. ב-13 בפברואר 2020, הוכרז שהסרט ישוחרר במדיה הביתית על ידי The Criterion Collection[66]. ב-15 ביולי 2020, The Criterion Collection הכריזה על תאריך היציאה של 27 באוקטובר 2020, הכולל את הגרסה המיוחלת לשחור-לבן[67].

ב-24 בפברואר 2020, שירות הסטרימינג מבוסס המנוי Hulu הודיע כי השיג זכויות בלעדיות להפצת הסרט בארצות הברית, החל מ-8 באפריל 2020[68]. אמזון פריים וידאו החל להפיץ את הסרט מחוץ לארצות הברית ב-28 במרץ 2020[69]. בבריטניה, זה היה הסרט הנמכר ביותר בשפה זרה בשנת 2020 בפורמטים פיזיים של וידאו ביתי[70].

מהדורת שחור ולבן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסת מונוכרום מיוחדת של הסרט, "פריזיטים: גרסת שחור-לבן", הייתה בבכורה עולמית בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ברוטרדם בינואר 2020, והיא שוחררה בבתי קולנוע בכמה ערים בארצות הברית באותו חודש[71].

הוא שוחרר ב-24 ביולי 2020 בבריטניה ובאירלנד על ידי Curzon Artificial Eye בבתי קולנוע ועל פי דרישה בו זמנית[72], ושוחרר ב-27 באוקטובר 2020, בארצות הברית ובקנדה על ידי The Criterion Collection ב-DVD ובלו-ריי דיסק, כחלק מההוצאה המחודשת של המהדורה המיוחדת שלהם[73]. ההמרה לשחור-לבן של הסרט נוהלה על ידי בונג והצלם הונג קיונג-פיו[71].

תגובות וביקורות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הכניס 71.4 מיליון דולר בקוריאה הדרומית, 53.4 מיליון דולר בארצות הברית ובקנדה ו-133.9 מיליון דולר במדינות אחרות. סך כולל של 258.7 מיליון דולר[74][75]. זה קבע שיא חדש עבור בונג, והפך לראשון בסרטיו שהכניס למעלה מ-100 מיליון דולר ברחבי העולם. "Deadline Hollywood" חישבה את הרווח הנקי כ-46.2 מיליון דולר.

בדרום קוריאה, פרזיטים גרף 20.7 מיליון דולר בסוף השבוע הפתיחה שלו. הוא סגר את הקופה שלו עם 72.2 מיליון דולר ויותר מ-10 מיליון כניסות, השווים בערך לחמישית מאוכלוסיית המדינה ודורג ראשון בין חמשת הסרטים המובילים של השנה[76][77].

בסוף השבוע של הקרנת הסרט בארצות הברית, הוא הכניס 376,264 דולר משלושה בתי קולנוע[78]. הממוצע שלו לכל מקום של 125,421 דולר היה הטוב ביותר מאז לה לה לנד ב-2016, והטוב ביותר אי פעם לסרט בינלאומי[79]. הוא התרחב ל-33 בתי קולנוע בסוף השבוע השני שלו, והרוויח 1.24 מיליון דולר, ולאחר מכן הרוויח 1.8 מיליון דולר מ-129 בתי קולנוע בשלישי[80]. הסרט הרוויח 2.5 מיליון דולר בסוף השבוע הרביעי שלו ו-2.6 מיליון דולר בחמישי[81]. ספירת ההקרנות הראשונית שלה הגיעה לשיא בסוף השבוע השישי שלה ב-620, כאשר היא הרוויחה 1.9 מיליון דולר. הוא המשיך להחזיק הרבה בסופי השבוע הבאים, והרוויח 1.3 מיליון דולר ולאחר מכן מיליון דולר[82].

בשבוע העשירי ליציאתו הסרט חצה את רף 20 מיליון הדולר (הישג נדיר לסרט זר), והרוויח 632,500 דולר מ-306 בתי קולנוע[83]. במהלך סוף השבוע של טקס פרסי האוסקר ה-96, הסרט הרוויח 1.5 מיליון דולר מ-1,060 בתי קולנוע בסכום כולל של 35.5 מיליון דולר[84]. לאחר הכפלת ההקרנות של חברת "ניאון" בשבוע שאחרי פרסי האוסקר, הסרט הרוויח 5.5 מיליון דולר בהכנסות מארצות הברית וקנדה, אחת מהפריצות הגדולות כסרט הטוב ביותר מאז נער החידות ממומביי ב-2009 והגדולה ביותר מזה עשר שנים[85].

ב-5 בפברואר, פרזיטים הפך לסרט הקוריאני הראשון מזה כמעט 15 שנה שעבר על מיליון צופי קולנוע ביפן[86]. בבריטניה, הוא שבר את השיא לסוף שבוע הפתיחה של סרט שאינו בשפה האנגלית, והרוויח 1.4 מיליון ליש"ט (1.8 מיליון דולר) כולל תצוגה מקדימה בסוף השבוע הראשון שלו, מ-135 מסכים[87], ובאוסטרליה הוא הניב יותר מ-1.9 מיליון דולר. בסוף השבוע שלאחר הזכייה באוסקר[88], הוא הרוויח 12.8 מיליון דולר מ-43 מדינות, מה שהביא את הסכום הבינלאומי שלו ל-161 מיליון דולר ואת הרווח העולמי שלו ליותר מ-200 מיליון דולר[89].

בעקבות הצלחת פרסי האוסקר, פרזיטים זכה לסינון ועריכה מחודשת משמעותית, והניב הכנסות משמעותיות נוספות. סוכנות הידיעות AP דיווחה על "אפקט האוסקר" הגדול ביותר מאז 2001 לאחר שגלדיאטור זכה בסרט הטוב ביותר[90]. הכנסות הקופות של פרזיטים עלו ביותר מ-230% בהשוואה לשבוע הקודם, והכניסו 2.15 מיליון דולר ביום אחד. הוא גם דורג במקום הראשון ביפן, הסרט הקוריאני הראשון שעשה זאת מזה 15 שנה. איגוד מפיצי הסרטים של אוסטרליה הודיע שכרטיסי קולנוע בשווי 749 אלף דולר נמכרו בסוף שבוע בודד, כשהסרט נכנס שוב ל-10 הגדולים בקופות המקומיות יותר משישה חודשים לאחר עלייתו בבכורה בבתי הקולנוע באוסטרליה. פרזיטים גם זינק בחזרה למקום הרביעי בקופות של דרום קוריאה על ידי משיכת יותר מ-80,000 צופים[91][92].

ביקורות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר Rotten Tomatoes, המאגד ביקורות על סרטים, קיבל הסרט 99 אחוזי תמיכה על בסיס 474 ביקורות, עם ציון ממוצע 9.4 מתוך 10[93]. בקרב המבקרים שאת ביקורותיהם איגד אתר מטקריטיק, 52 זוהו כביקורות חיוביות, מה שהעניק לסרט ציון 96 מתוך 100, כלומר "הערכה עולמית"[94]. באותו אתר, הסרט דורג כסרט הטוב ביותר של שנת 2019[95].[47]

פרסים ומועמדויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרס קטגוריה מועמד/ים תוצאה
פסטיבל הקולנוע בקאן פרס דקל הזהב בונג ג'ון-הו זכייה
פרסי מבקרי הקולנוע הסרט הטוב ביותר מועמדות
הבמאי הטוב ביותר בונג ג'ון-הו זכייה
האנסמבל הטוב ביותר מועמדות
התסריט המקורי הטוב ביותר בונג ג'ון-הו והאן ג'ין-וון מועמדות
הפקת התפאורה הטובה היותר לי הא-ג'ון מועמדות
עריכה הטובה ביותר יאנג ג'ין-מו מועמדות
הסרט הזר הטוב ביותר זכייה
פרס גלובוס הזהב הבמאי הטוב ביותר בונג ג'ון-הו מועמדות
התסריט הטוב ביותר בונג ג'ון-הו והאן ג'ין-וון מועמדות
הסרט הזר הטוב ביותר זכייה
פרס אוסקר הסרט הטוב ביותר בונג ג'ון-הו, קואק סין-אה זכייה
הסרט הבינלאומי הטוב ביותר בונג ג'ון-הו זכייה
הבמאי הטוב ביותר בונג ג'ון-הו זכייה
התסריט המקורי הטוב ביותר בונג ג'ון-הו, האן ג'ין-וון זכייה
עיצוב ההפקה הטוב ביותר לי הא-ג'ון, צ'ו וון-וו מועמדות
העריכה הטובה ביותר יאנג ג'ין-מו מועמדות
פרס אינדפנדנט ספיריט הסרט הזר הטוב ביותר זכייה
פרס גילדת שחקני המסך צוות השחקנים הטוב ביותר בסרט קולנוע זכייה

תשבחות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בונג ג'ון-הו זכה בפרס האוסקר לבמאי הטוב ביותר בשנת 2020.

פריזיטים זכה בדקל הזהב בפסטיבל קאן 2019. הוא הפך לסרט הדרום קוריאני הראשון שעשה זאת, כמו גם לסרט הראשון שזכה בהצבעה פה אחד מאז כחול הוא הצבע החם ביותר בפסטיבל קאן 2013[96][97]. בטקס פרסי גלובוס הזהב ה-77, הסרט היה מועמד לשלושה פרסים, כולל "הבמאי הטוב ביותר" ו"התסריט הטוב ביותר", וזכה בסרט הזר הטוב ביותר, והפך לסרט הדרום קוריאני הראשון שהגיע להישג זה[98][99].

הוא הפך לסרט הבינלאומי השני אי פעם שהיה מועמד לפרס גילדת שחקני המסך על משחק יוצא דופן של שחקן בסרט מאז החיים יפים (1997), ובסופו של דבר זכה בקטגוריה, מה שהפך אותו לסרט הבינלאומי הראשון שזכה בפרס[100][101]. פרזיטים היה מועמד גם לארבעה פרסים בטקס פרסי האקדמיה הבריטית לקולנוע ה-73 - הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, התסריט המקורי הטוב ביותר והסרט הטוב ביותר שאינו בשפה האנגלית, בהיותו הסרט הדרום קוריאני הראשון שקיבל מועמדויות אחרות מאשר הסרט הטוב ביותר שלא בשפה האנגלית, והמשיך לזכייה בתסריט המקורי הטוב ביותר ובסרט הטוב ביותר שלא בשפה האנגלית[102][103].

פרזיטים הוגש בתור המועמד הדרום קוריאני לסרט העלילתי הבינלאומי הטוב ביותר לטקס פרסי האוסקר ה-92, ונכנס לרשימה הקצרה של דצמבר[104][105][106]. הוא המשיך וזכה בארבעה פרסים - הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, התסריט המקורי הטוב ביותר והסרט הבינלאומי הטוב ביותר.

פריזיטים הפך לסרט הלא-אנגלי הראשון בתולדות פרסי האוסקר שזכה בסרט הטוב ביותר. פריזטים הפך גם לסרט הדרום קוריאני הראשון שהיה מועמד לסרט הטוב ביותר בטקס פרסי האוסקר ולסרט המזרח אסיה השני שקיבל מועמדות לסרט הטוב ביותר מאז נמר, דרקון (2000)[107], ובונג ג'ון-הו הפך לאסייתי הרביעי שקיבל מועמדות לפרס האוסקר לבמאי הטוב ביותר, והפך לשני שזוכה, אחרי אנג לי. הוא גם קיבל מועמדויות לעריכת הסרט הטוב ביותר ולעיצוב ההפקה הטוב ביותר[108][109][110]. הסרט הוא גם הסרט השני שזוכה גם בפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר וגם בדקל הזהב בקאן תחת שמו של האחרון ב-65 שנים מאז מרטי[111], בהיותו הסרט השלישי. לזכות בשני הפרסים הגדולים לאחר הקודם וסוף השבוע האבוד[112].

בטקס פרסי הפעמון[113] ה-56, פרזיטים זכה ב-11 מועמדויות מובילות, עם חמש זכיות (הכי הרבה עבור התוכנית): הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר (לבונג), שחקנית המשנה הטובה ביותר (ללי יונג-און), התסריט הטוב ביותר (עבור בונג והאן ג'ין-וון), והמוזיקה הטובה ביותר (עבור ג'ונג ג'אי-איל)[114].

"כשהייתי צעיר ולמדתי קולנוע, הייתה אמירה שחצבתי עמוק בלב שלי, והיא ש'הכי אישי זה הכי יצירתי". (בונג ג'ון-הו בנאום הזכייה כבמאי הטוב ביותר בטקס האוסקר ה-92, כפי שייחס למרטין סקורסזה)[115].

במהלך נאום הקבלה של בונג בטקס האוסקר, הוא עצר כדי להודות למרטין סקורסזה, במאי שותף מועמד, שבונג הכיר בו כבעל חשיבות היסטורית להיסטוריה של הקולנוע, מה שהביא למחיאות כפיים ספונטניות מהקהל. למחרת, סקורסזה שלח לבונג מכתב ברכה, שעליו דיווח בונג בזמן שנכח בהקרנת הסרט בלינקולן סנטר, אם כי בונג אמר שהוא לא יכול לשתף את המכתב המלא בשל אופיו האישי. עם זאת, הוא שיתף את מסקנת המכתב, ואמר שסקורסזה אמר לו: "הצלחת. עכשיו תנוח. אבל אל תנוח יותר מדי זמן". לאחר מכן הוסיף בונג כי סקורסזה סיים את מכתבו באומרו "איך הוא ובמאים אחרים חיכו לסרט הבא שלי"[116].

סוכנות הידיעות AP העירה שלמרות שהאקדמיה לאמנויות ומדעי הקולנוע (AMPAS) נכשלה בעבר בזיהוי נאות של יוצרי קולנוע במועמדויות לפרס האוסקר, הפעם היא הכירה בגיוון. הוול סטריט ג'ורנל כתב גם כי נראה שהסרט מבטיח "אוסקר כולל יותר" שדרשו מי שביקרו בעבר את AMPAS[117].AP ציינה כי ניצחון הסרט, כסרט זר זוכה אוסקר בקטגוריית האקדמיה הרגילה, פתח את הדלת להוליווד לעבור שינוי קיצוני וקידמה מסוג אחר, כספקן שחשש שאם "פרזיטים ינצח" את האוסקר לסרט הבינלאומי הטוב ביותר, הוא כנראה לא יזכה באף פרסים חשובים אחרים"[118]. "האקדמיה נתנה את התמונה הטובה ביותר לתמונה הטובה ביותר בפועל", כתב ג'סטין צ'אנג מהלוס אנג'לס טיימס, והוסיף כי גוף פרסי הסרט "נבהל... מתוך הכרה שלאף קולנוע במדינה אין מונופול על גדלות"[119]. בשנת 2021, איגוד התסריטאים האמריקאי דירג את התסריט של פרזיטים כרביעי בגודלו של המאה ה-21 עד כה[120].

ב-28 במרץ 2023, נשיא פסטיבל קאן, תיירי פרמו, חשף שאחרי שהכל בכל מקום בבת אחת, דרמה קומית מדע בדיוני משנת 2022, הכוללת גם צוות אסייתי בעיקר, זכה באוסקר הסרט הטוב ביותר בטקס האוסקר ה-95, הוא התחיל לתהות האם הזכייה בסרט הטוב ביותר עבור פרזיטים הייתה ראויה מספיק, ואמר "איך יכול סרט לא אמריקאי לזכות באוסקר לסרט הטוב ביותר מכיוון שזהו טקס לכבוד הקולנוע האמריקאי? פרזיטים זכה, זה נהדר, אבל זה סרט קוריאני"[121].

מורשת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת טלוויזיה ספין-אוף

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרה מוגבלת של שש שעות של HBO המבוססת על הסרט, עם בונג ואדם מקיי כמפיקים בפועל, הוכרזה בפיתוח מוקדם בינואר 2020[122]. בונג אמר שגם זה הסדרה תיקרא פרזיטים, ותחקור סיפורים "שקורים בין הקטעים בסרט"[123]. בפברואר 2020, עלו שמועות כי מארק רופאלו יככב וטילדה סווינטון אושרה שלוהקה לתפקיד ראשי[124][125][126]. אבל באוקטובר 2022, סווינטון הודיעה שהיא לא מעורבת יותר בסדרה. לא היו הודעות פומביות על הסדרה מאז עזיבתה של סווינטון[127].

תוכניות לתיירים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממשלה מקומית בדרום קוריאה (עיר גויאנג) מתכננת לשחזר את סט הסטודיו לצילומים מיוחדים של גויאנג אקווה, שבו הופק פרזיטים, ולהשתמש בו כ"מתקן לתיירות חווית סרטי פריזטים". בנוסף, העיר גויאנג הודיעה כי תשקיע 150 מיליון דולר בפיתוח מתחם תרבות הקולנוע גויאנג עד שנת 2026 כדי להכיל מתקני תיירות חווית קולנוע, אולפנים מקוריים נוספים, מתקני הפקת סטים חיצוניים, מרכזי תוכן וידאו בין-קוריאניים, חקר תמונות וחברות פיתוח[128][129][130]. נמתחה ביקורת על מסחור אזורים הידועים בעוני בדרום קוריאה כיעדי תיירות מבלי שננקטו צעדים קונקרטיים לטיפול בבעיות[131][132].

תיירות עיר ואוכל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
Doijissal Supermarket, חנות נוחות המשמשת כמקום צילום. בסרט היא זכתה לשם 'סופרמרקט וורי'.

ארגון התיירות של סיאול (STO) זכה לביקורת מצד מפלגת האופוזיציה של דרום קוריאה ותושבי סיאול על כך שהציגו מסלול סיור הכולל אתרי צילום וסיפורים מהסרט. מפלגת הצדק טוענת שהיא התפרסמה בשל ההכרה האוניברסלית באי-השוויון העולמי[133], אך רואה בפיתוח אטרקציה תיירותית המבוססת על הסרט בסיאול ניצול נוסף של העוני[134]. על פי הדיווחים, תושבי אתרי הצילום של פרזיט התלוננו על תחושת מבוכה ואי נוחות עקב עלייה במספר התיירים המבקרים בשכונותיהם ומצלמים את סביבתם, מה שגורם להם להרגיש כמו "קופים בגן חיות"[135]. בתגובה, הממשלה המקומית של סיאול הודיעה כי המימון הממשלתי ייתן עדיפות ל-1,500 משפחות מעוטות הכנסה המתגוררות ביחידות האירוח מסוג מרתף למחצה המופיעות בסרט[136].

אנשים החלו לפרסם סרטונים על איך להכין ג'אפגורי (המכונה "ram-don" בכתוביות באנגלית של הסרט) ביוטיוב לאחר הפצת הסרט. נונגשים, יצרנית Chapagetti ו-Neoguri, החלה גם היא להפיץ מוצר יחיד מסוג "Chapaguri" בשל הפופולריות של השילוב מהסרט[15][137].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרזיטים בוויקישיתוף

ביקורות

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אתר למנויים בלבד נירית אנדרמן, אוסקר 2020: "פרזיטים" נתן להוליווד את הבעיטה בישבן שהיא כל כך צריכה, באתר הארץ, 10 בפברואר 2020
  2. ^ אתר למנויים בלבד איתמר זהר, אחרי שזכה בפסטיבל קאן ונהפך ללהיט עולמי - הסרט "פרזיטים" ייהפך למיני סדרה, באתר הארץ, 10 בינואר 2020
  3. ^ אתר למנויים בלבד ניו יורק טיימס, אוסקר 2020: הבמאי הקוריאני של "פרזיטים" רוצה שתפתחו אובססיה לסרטים שלו, באתר הארץ, 14 בינואר 2020
  4. ^ אבנר שביט‏, הסנסציה הגדולה בתולדות האוסקר: "פרזיטים" זכה בפרס הסרט הטוב ביותר, באתר וואלה, 10 בפברואר 2020
  5. ^ Hunter Harris, Parasite’s Choi Woo-shik Is Optimistic About the Movie’s Overwhelming Ending, Vulture, ‏2019-10-16 (באנגלית אמריקאית)
  6. ^ Ryan Lattanzio, Ryan Lattanzio, Bong Joon Ho Reveals Epic Plans for ‘Parasite’ Series as a Six-Hour Movie, IndieWire, ‏2020-01-23 (באנגלית)
  7. ^ 박보람, (Yonhap Interview) 'Rom-com master' Park Seo-joon embraces career-changing role in action horror film, Yonhap News Agency, ‏2019-07-25 (באנגלית)
  8. ^ 1 2 3 Brzeski, Patrick, ."עשייה של 'פרזיטים: איך החיים האמיתיים של בונג ג'ון הו היוו השראה לסיפור מעוות עלילה של עשירים מול עניים"., באתר הוליווד ריפורטר, ‏-18 בינואר 2020.
  9. ^ Ulaby, Neda, "במאי 'פרזיטים' בונג ג'ון-הו 'רצה לשקף את האמת של הזמנים הנוכחיים'., באתר NPR., ‏12 בפברואר 2020.
  10. ^ Jung, E. Alex (14 בינואר 2020).. עיט. בארכיון מהמקור ב-15 בינואר 2020. אוחזר ב-23 בינואר 2020.
  11. ^ סימס, דיוויד., "איך בונג ג'ון הו המציא את העולם המוזר של פרזיטים"., באתר האטלנטי., ‏אוחזר ב-16 בפברואר 2020.
  12. ^ אל-מחמוד, שרה (27 בפברואר 2020).. CinemaBlend. בארכיון מהמקור ב-15 באפריל 2021. אוחזר ב-15 באפריל 2021.
  13. ^ 1 2 Han, Karen., "בונג ג'ון-הו על שזירת הזיכרונות האישיים שלו לתוך פרזיטים"., באתר מצולע., ‏אוחזר ב-9 בפברואר 2020.
  14. ^ 1 2 מותג ראמן קוריאני.
  15. ^ 1 2 Rochlin, Margy, ."איך סטייק ו'רמדון' ממחישים מתחים מעמדיים ב"פרזיטים" של בונג ג'ון הו"., באתר לוס אנג'לס טיימס, ‏אוחזר ב-24 בינואר 2020.
  16. ^ 1 2 3 Lee, Hana, "מתרגם כתוביות 'פרזיטים': קומדיות הן אתגר מהנה"., באתר Korea.net., ‏אוחזר ב-8 בפברואר 2020.
  17. ^ קיל, סוניה, "פרזיטים של בונג ג'ון-הו מתחיל לצלם(בלעדי)"., באתר מגוון, ‏אוחזר ב-3 בפברואר 2019.
  18. ^ פרזיטים של בונג ג'ון-הו נכנס להפקה"., באתר Korean cinema area., ‏אוחזר ב-3 בפברואר 2019.
  19. ^ Noh, Jean, "בונג ג'ון הו מדבר על 'פרזיטים: "זה עוסק בקיטוב""., באתר daily screen., ‏אוחזר ב-18 בינואר 2020.
  20. ^ 1 2 3 4 5 Wallace, Rachel, ."בתוך הבית מפרזיטים של בונג ג'ון הו"., באתר Architectural brief, ‏אוחזר ב-16 בפברואר 2020.
  21. ^ "כיצד פרזיטים משתמש בעיצוב מבריק וב-VFX בלתי נראה כדי להתעלות מעל השפה"., באתר Frame.io Insider, ‏אוחזר ב-9 באפריל 2020.
  22. ^ 1 2 3 4 5 6 Building the ‘Parasite’ House: How Bong Joon Ho and His Team Made the Year’s Best Set, IndieWire, ‏אוחזר ב-6 בנובמבר 2019.
  23. ^ סיקור מסורתי הוא תכנון מקדים של הבמאי, היכן כל דמות תעמוד ומה יראו בסצנה, על מנת למקסם את הליך הצילום. בונג בחר שלא להשתמש בשיטה זו במהלך צילומי "פרזיטים".
  24. ^ Buder, Emily, "עורך 'פרזיטים' ג'ינמו יאנג מלמד אותנו כיצד לערוך ללא סיקור", באתר . There is no film school, ‏אוחזר ב-17 בינואר 2020.
  25. ^ ג'אני, רובי, עורך המועמד לפרס האקדמיה ג'ין-מו יאנג משתף את סודותיו"., באתר הביט: בלוג מאת PremiumBeat., ‏אוחזר ב-1 באוקטובר 2020.
  26. ^ [parasite-bw-version "פרזיטים (גרסת שחור-לבן)"], באתר . IFFR.com, ‏-9 בפברואר 2020
  27. ^ ריטמן, אלכס, "בונג ג'ון הו מדבר בראשית על גזרת 'פרזיטים' בשחור-לבן חדש"., באתר הוליווד ריפורטר, ‏אוחזר ב-13 בפברואר 2020.
  28. ^ 1 2 Pentreath, Rosie, ."פסקול סרט פרזיטים: מה זה השיר האיטלקי הזה ואיך אני יכול להאזין לתמונה?"., באתר FM קלאסי, ‏אוחזר ב-16 בפברואר 2020.
  29. ^ "המנהל המוזיקלי 'פרזיטים' יונג ג'אייל בנושא הבעת אמנות וחיים באמצעות מוזיקה"., Bulletin Board, אוחזר ב-24 ביוני 2022.
  30. ^ האן, קארן, "איך בונג ג'ון-הו דחף להפוך את המוזיקה של פרזיטים למושלמת", באתר Polygon., ‏אוחזר ב-24 ביוני 2022.
  31. ^ נמלטים (פסקול סרט קולנוע מקורי), באתר ארכיון, ‏אוחזר ב-24 ביוני 2022
  32. ^ "פרזיטים (פסקול סרט קולנוע מקורי)"., באתר אמזון, ‏אוחזר ב-16 בפברואר 2020.
  33. ^ "פרזיטים מאת יונג ג'אייל"., באתר ספוטיפיי., ‏אוחזר ב-16 בפברואר 2020.
  34. ^ זואי פארו, "פגוש את קארל שהתמחה ברוסית וסיים לתרגם את 'פרזיטים': שיחה עם דארסי פאקט '95'.., באתר The Carlton, ‏ארכיון מהמקור ב-8 ביוני 2020
  35. ^ דמרטינו, כריס (דצמבר 2019).. סטָטִי. מהמקור ב-29 בספטמבר 2020. אוחזר ב-10 באוגוסט 2020.
  36. ^ 1 2 MacDonald, Joan, 'כוס הסוג'ו' של בונג ג'ון-הו מועמד לרשימת השירים הקצרים של אוסקר"., באתר פורבס., ‏אוחזר ב-16 בפברואר 2020.
  37. ^ "רשימות הקיצור של אוסקר ה-92"., באתר האקדמיה לאמנויות ומדעים לקולנוע., ‏אוחזר ב-26 בפברואר 2020.
  38. ^ 1 2 Ulaby, Neda, "הסרט הלהיט 'פרזיטים' שם מבני מרתף באי שוויון מבני"., באתר NPR, ‏אוחזר ב-3 בפברואר 2020.
  39. ^ Holub, Christian, ארכיון., באתר Entertainment Weekly.., ‏אוחזר ב-3 בפברואר 2020.
  40. ^ Bean, Travis, "הקפיטליזם השתולל: סופו של 'פרזיטים' הוסבר"., באתר פורבס, ‏אוחזר ב-3 בפברואר 2020.
  41. ^ Paiella, Gabriella, "במאי פרזיטים בונג ג'ון-הו על אמנות מלחמת המעמדות"., באתר GQ., ‏אוחזר ב-3 בפברואר 2020
  42. ^ שם הסרט באנגלית.
  43. ^ 1 2 Kasulis, Kelly., "ה'פרזיטים' המועמד לאוסקר מדבר על פער הולך וגדל בדרום קוריאה"., באתר news.wbfo.org., ‏אוחזר ב-7 בפברואר 2020.
  44. ^ ראו, סוניה, "מפרק את הסוף 'מטפורי' של 'פרזיטים"., באתר הוושינגטון פוסט., ‏אוחזר ב-23 בינואר 2020.
  45. ^ פרחבחש, אלירזה; אברהימי, רמטין, "ההשלכות החברתיות של המטאפורה בפרזיטים של בונג ג'ון-הו", באתר . CINEJ Cinema Journal. 9 (1): 87–116. doi : 10.5195/cinej.2021.291. ISSN 2158-8724. S2CID 237775092., ‏אוחזר ב-4 בנובמבר 2022.
  46. ^ 1 2 3 Harris, Hunter, ארכיון, באתר eagle, ‏אוחזר ב-23 בינואר 2020.
  47. ^ 1 2 The Best Movies of 2019, Metacritic (באנגלית)
  48. ^ Park, Ju-Hyun, "קריאת קולוניאליזם ב"פרזיטים""., באתר Tropics of Meta., ‏אוחזר ב-18 בפברואר 2020.
  49. ^ Cea, Max, " הסוף הפרוע של פרזיטים, שבור"., באתר GQ., ‏אוחזר ב-12 בפברואר 2020.
  50. ^ Chu, Li-Wei, "ראיון: ניתוח המוטיבים הנסתרים של 'פרזיטים' עם הבמאי בונג ג'ון-הו".., באתר from the intercom, ‏אוחזר ב-12 בפברואר 2020
  51. ^ Holub, Christian, מהארכיון., באתר Entertainment Weekly, ‏אוחזר ב-12 בפברואר 2020.
  52. ^ בק, ברנרד., "הצחוק האחרון: פרזיטים, ג'וקר, מים אפלים ונקמת המנודים"., באתר 22 (2): 79–81. doi : 10.1080/15210960.2020.1748995. ISSN 1521-0960. S2CID 219440739. נקודות מבט רב-תרבותיות., ‏(2 באפריל 2020)
  53. ^ מקנרי, דייב, " פרזיטים הדרמה של בונג ג'ון-הו נקנה על ידי ניאון".., באתר diverse, ‏אוחזר ב-3 בפברואר 2019
  54. ^ "AFM:, 'פרזיטים של Neon Nabs Bong Joon-ho מ-CJ Entertainment"., באתר הוליווד ריפורטר, ‏אוחזר ב-3 בפברואר 2019.
  55. ^ ג'ין., "פרזיטים מותחן בונג ג'ון הו מוכר לארה"ב, יפן, צרפת", באתר screen, ‏אוחזר ב-3 בפברואר 2019.
  56. ^ בארכיון, ‏אוחזר ב-9 במאי 2019.
  57. ^ " הפקת עטיפות פרזיטים של בונג ג'ון-הו., באתר אזור קולנוע קוריאני., ‏אוחזר ב-3 בפברואר 2019.
  58. ^ "סרטי מטורף - פוסטים".., הפיצו את הבשורה. יצירת המופת החדשה של בונג ג'ון הו, PARASITE, תיפתח בבתי הקולנוע באוסטרליה ב-27 ביוני., באתר פייסבוק, ‏בארכיון מהמקור ב-16 בספטמבר 2020.
  59. ^ Galuppo, Mia, "פרזיטים זוכה דקל הזהב של בונג ג'ון הו ישחרר בזמן לעונת הפרסים"., באתר הוליווד ריפורטר, ‏אוחזר ב-30 במאי 2019.
  60. ^ דייוויס, רבקה.., "פרזיטים זוכה דקל הזהב של בונג ג'ון-הו נמשך מפסטיבל סין", באתר diverse, ‏אוחזר ב-30 ביולי 2019.
  61. ^ " כרטיסי טפיל ושעות הופעה". בתי קולנוע קורזון.. אוחזר ב-1 בינואר 2020. הבמאי בונג ג'ון-הו מצטרף אלינו בשידור חי באופן אישי לתצוגה מקדימה של שאלות ותשובות ב-Curzon Mayfair שתשותף באמצעות לוויין. [... יום רביעי, 3 בפברואר, 18:00 בערב [...] תאריך יציאה בבריטניה 7 בפברואר 2020], ‏בארכיון מהמקור ב-1 בינואר 2020
  62. ^ "תרשים מקומי של סוף שבוע ל-14 בפברואר 2020"., באתר the numbers, ‏אוחזר ב-20 בפברואר 2020.
  63. ^ מקנרי, דייב, "'פרזיטים מכפיל את השחרור בצפון אמריקה לאחר זכייה היסטורית באוסקר"., באתר diverse, ‏אוחזר ב-10 בפברואר 2020.
  64. ^ מקנרי, דייב, "'Parasite' to Get Digital Re-Mastered Re-Master Release for Week One", diverse, ‏אוחזר ב-20 בפברואר 2020.
  65. ^ D'Alessandro, Anthony, "סרטים קטנים, רווחים גדולים: טורניר שוברי הקופות היקר ביותר לשנת 2019"., באתר Deadline Hollywood, ‏אוחזר ב-27 באפריל 2020.
  66. ^ צ'יטווד, אדם, ארכיון., באתר colliding, ‏אוחזר ב-15 באפריל 2021.
  67. ^ שרף, זאק, ארכיון., ‏אוחזר ב-20 ביולי 2020.
  68. ^ אלכסנדר, ג'וליה, "זוכה הסרט הטוב ביותר Parasite ישודר באופן בלעדי בהולו החל מה-8 באפריל".., באתר the border, ‏(24 בפברואר 2020).
  69. ^ שאה, ורוטיקה, "הסרט זוכה האוסקר טפיל סוף סוף יוצא לאקרנים בפלטפורמת ה-OTT הזו והנה איך אתה יכול לצפות בו", באתר GQ הודו., ‏(27 במרץ 2020)
  70. ^ 2021 - סרט על וידאו פיזי., בריטניה: המכון הבריטי לקולנוע (BFI) 2021. עמ' 10., ‏בארכיון מהמקור ב-27 באפריל 2022
  71. ^ 1 2 Ruimy, ירדן, ארכיון., באתר .World of Reel, ‏בארכיון מהמקור ב-2 בספטמבר 2020.
  72. ^ " פרזיטים: מהדורת שחור-לבן ", באתר Curzon עין מלאכותית, ‏בארכיון מהמקור ב-20 ביולי 2020.
  73. ^ פרזיטים (2019)", באתר אוסף הקריטריונים, ‏בארכיון מהמקור ב-15 ביולי 2020.
  74. ^ Parasite, Box Office Mojo
  75. ^ Gisaengchung (2019) - Financial Information, The Numbers
  76. ^ פירס קונרן, "תיאטראות קוריאנים מוכרים 227 מיליון כרטיסים בשנת שיא"., באתר מועצת הסרטים הקוריאנית., ‏בארכיון מהמקור ב-23 ביולי 2020.
  77. ^ "פרזיטים" כדי לתת דחיפה נחוצה לקולנוע הקוריאני, באתר The Korea Times
  78. ^ ד'אלסנדרו, אנתוני, Joker $55M+ צבר שיא סוף השבוע השני באוקטובר, Addams Family Rich $30M+, איש תאומים עדיין לא מסנוור $20M - עדכון ראשון BO"., באתר דדליין הוליווד., ‏בארכיון מהמקור ב-11
  79. ^ ד'אלסנדרו, אנתוני, "'Maleficent: Mistress Of Evil' No Magic With $36M+, 'Joker' Still Stealing Place 2nd From 'Zombieland 2' With $28M+"., דדליין הוליווד., ‏בארכיון מהמקור ב-19 באוקטובר 2019
  80. ^ ראמוס, דינו-ריי, "ל'מילים נרדפות' ול-'Jesus Is King' של קניה ווסט יש בכורה מוצקה, 'פרנקי' הופיע לראשונה ב-Soft – Specialty Box Office"., באתר דדליין הוליווד., ‏בארכיון מהמקור ב-27 באוקטובר 2019.
  81. ^ Brueggemann, Tom, בארכיון מהמקור, באתר IndieWire., ‏ב-10 בנובמבר 2019
  82. ^ Brueggemann, Tom, בארכיון מהמקור, באתר IndieWire., ‏ב-1 בדצמבר 2019
  83. ^ Ramos, Dino-Ray, אבני חן לא חתוכות זורחות עם הפתיחה הגדולה ביותר של A24 לכל מסך, הופעת בכורה של 'חיים נסתרים', Lionsgate משחררת 'פצצה' מוגבלת - קופות מיוחדות" .., באתר דדליין הוליווד, ‏בארכיון מהמקור ב-15 בדצמבר 2019.
  84. ^ ד'אלסנדרו, אנתוני, "איך 'ציפורי טרף' תעו עם פתיחה של 33 מיליון דולר"., באתר דדליין הוליווד., ‏בארכיון מהמקור ב-8 בפברואר 2020.
  85. ^ ד'אלסנדרו, אנתוני, "'Sonic The Hedgehog' מצלצל שיא של סרט הבכורה של משחק וידאו מקומי של 57 מיליון דולר ו-4 ימים 68 מיליון דולר; השקה עולמית ב-100 מיליון דולר"., באתר דדליין הוליווד., ‏הועבר לארכיון מהמקור ב-15 בפברואר 2020.
  86. ^ "기생충, 15년 만에 日 '100만 관객' 돌파...'욘사마' 이후 처음". KBS 뉴스 (בקוריאנית)., ‏בארכיון מהמקור ב-7 בפברואר 2020.
  87. ^ פומפיה, טום, "'פרזיטים יתרחב משמעותית בבריטניה לאחר סוף שבוע שובר שיאים בפתיחה".., באתר דדליין הוליווד, ‏הועבר בארכיון מהמקור ב-11 בפברואר 2020.
  88. ^ פומפיה, טום, "קורזון מבריטניה, מטורף מאוסטרליה, שותף Cineart של בנלוקס להשיק קרן לפיתוח סרטים בסך 1.6 מיליון דולר"., באתר מועד אחרון., ‏בארכיון מהמקור ב-15 בפברואר 2020.
  89. ^ Tartaglione, Nancy, "'Sonic The Hedgehog' דוהרת ל-43 מיליון דולר בחו"ל תמורת 100 מיליון דולר גלובלית Bow; 'ציפורי טרף' מתנופפות ל-$143M WW – International Box Office" .., באתר דדליין הוליווד, ‏בארכיון מהמקור ב-17 בפברואר 2020. אוחזר ב-18 בפברואר 2020.
  90. ^ oede Carmody; קארל קווין, "פרזיטים לוקח ביס שני בקופות המקומיות". The Sydney Morning Herald., באתר בארכיון מהמקור, ‏ב-15 בספטמבר 2020.
  91. ^ פארק צ'אנג-יונג; לי הא-יון., "פרזיטים זוכה האוסקר מכניס 2.15 מיליון דולר ליום בצפון אמריקה, מדורג במקום הראשון ביפן".., באתר pulse, ‏בארכיון מהמקור ב-15 בספטמבר 2020.
  92. ^ "ההכנסות של 'פרזיטים' גדלות ב-234% בצפון אמריקה"., באתר Dong-a Ilbo., ‏בארכיון מהמקור ב-24 בפברואר 2020.
  93. ^ Parasite (באנגלית), נבדק ב-2022-12-23
  94. ^ Parasite, נבדק ב-2022-12-23
  95. ^ Best of 2019: Film Critic Top Ten Lists, Metacritic (באנגלית)
  96. ^ Mumford, Gwilym, קאן 2019: פרזיטים של בונג ג'ון-הו זוכה בדקל הזהב - כפי שקרה"., באתר גרדיאן., ‏בארכיון מהמקור ב-26 במאי 2019.
  97. ^ ד'אלסנדרו, אנתוני. "', פרזיטים" זוכה דקל הזהב בונג ג'ון-הו על בדיחות צפון קוריאה של Pic – קאן"., באתר דדליין הוליווד, ‏. בארכיון מהמקור ב-26 במאי 2019.
  98. ^ "גלובוס הזהב 2020: רשימת המועמדויות המלאה"., באתר variety., ‏בארכיון מהמקור ב-9 בדצמבר 2019.
  99. ^ Ulaby, Neda, במאי 'פרזיטים' בונג ג'ון-הו 'רצה לשקף את האמת של הזמנים הנוכחיים'"., באתר NPR., ‏הועבר בארכיון מהמקור ב-12 בדצמבר 2019.
  100. ^ "'פרזיטים' זוכה בפרסי SAG, כך גם פיט ואניסטון"., באתר Associated Press, ‏הועבר בארכיון מהמקור ב-14 בפברואר 2020.
  101. ^ "'פרזיטים" פותח דלת חשובה לסרטים בשפה זרה עם SAG win".., באתר CNN, ‏בארכיון מהמקור ב-14 בפברואר 2020.
  102. ^ Latanzio, Ryan, ארכיון., באתר IndieWire., ‏בארכיון מהמקור ב-2 בפברואר 2020.
  103. ^ "'기생충', 영국 아카데미 외국어영화상·오리지널 각본상 2관왕" ['The Parasite',, British Academy Foreign Language News 2, ‏מקורי ב-13 במרץ 2020
  104. ^ Kim, Hye-Ju, "제 92 회 아카데미 영화 상 국제 국제 장편 영화 부문 한국 영화 출품작 선정 결과 (תוצאות נבחרות של סרטים קוריאנים לסרטים עלילתיים בינלאומיים בטקס פרסי הסרטים ה-92)"., באתר מועצת הסרטים הקוריאנית., ‏בארכיון מהמקור ב-1 באוקטובר 2021.
  105. ^ "אוסקר: דרום קוריאה בוחרת את זוכה דקל הזהב 'פרזיטים' לפרס הסרט העלילתי הבינלאומי".., באתר variety., ‏21 באוגוסט 2019.
  106. ^ הניו יורק טיימס., "10 סרטים נכנסים לרשימה הקצרה לסרט הבינלאומי הטוב ביותר של אוסקר"., באתר הניו יורק טיימס., ‏בארכיון מהמקור ב-17 בדצמבר 2019.
  107. ^ הראלד, קוריאה (, "'פרזיטים' זוכה לשש מועמדויות לאוסקר, כולל הסרט הטוב ביותר"., באתר The Korea Herald., ‏הועבר בארכיון מהמקור ב-15 בינואר 2020. אוחזר ב-17 בינואר 2020.
  108. ^ "כל מה שאתה צריך לדעת על 'פרזיטים' והמועמדויות שלו לאוסקר"., באתר לוס אנג'לס טיימס., ‏13 בינואר 2020. בארכיון מהמקור ב-15 בינואר 2020. אוחזר ב-17 בינואר 2020.
  109. ^ Lee, Seo-hyun, . "한국 영화 첫 아카데미상 보인다... 기생충, 6개부문 노미네이트"., הדונג-א אילבו., ‏בארכיון מהמקור ב-14 בינואר 2020. אוחזר ב-14 בפברואר 2020.
  110. ^ ויולט קים, "יוצרי הסרט מאחורי בהעדר על מה זה יכול ללמד אמריקאים", באתר slate, ‏בארכיון מהמקור ב-6 בפברואר 2020. אוחזר ב-9 בפברואר 2020.
  111. ^ ברייט, צ'ארלס, "האם 'פרזיטים' יכול להיות זוכה דקל הזהב הראשון שזוכה לאוסקר הסרט הטוב ביותר מאז ש'מרטי' עשה את זה לפני 64 שנים?", באתר . בארכיון מהמקור, ‏ב-28 במרץ 2020. אוחזר ב-7 באפריל 2020.
  112. ^ דן שינדל, בארכיון מהמקור, באתר היפראלרגי., ‏-8 במרץ 2020.
  113. ^ פרסי הפעמון הגדול (בקוריאנית: 대종상 영화제 ; RR : Daejongsang Yeonghwajae), הידוע גם בתור פרסי הקולנוע של Daejong, הוא טקס פרסים המוענק מדי שנה על ידי איגוד הקולנוע של קוריאה למצוינות בקולנוע בדרום קוריאה.
  114. ^ Lee, Jae-lim, "'פרזיטים' זוכה לחמישה פרסים ב-". Korea JoongAng Daily., באתר Daejong Film Awards, ‏הועבר בארכיון מהמקור ב-7 ביוני 2020. אוחזר ב-7 ביוני 2020.
  115. ^ Forstadt, Jillian, . "אוסקר: קרא את נאום הקבלה לבמאי הטוב ביותר של בונג ג'ון הו"., באתר הוליווד ריפורטר., ‏בארכיון מהמקור ב-15 באוגוסט 2022. אוחזר ב-6 בספטמבר 2022.
  116. ^ Wayback Machine, "כל מה שאנחנו יודעים על רוצחי ירח הפרחים של מרטין סקורסזה עד כה"., באתר Paste magazine., ‏בארכיון ב-27 בפברואר 2020
  117. ^ ""경쟁작들에 비해 너무 강력", "1인치 정도 되는 자막의 장벽' 뛰어넘었다"" (בקוריאנית)., באתר Maeil Business Newspaper., ‏הועבר בארכיון מהמקור ב-24 בפברואר 2020. אוחזר ב-24 בפברואר 2020.
  118. ^ Libbey, Dirk, ארכיון., באתר CinemaBlend., ‏בארכיון מהמקור ב-19 בפברואר 2020. אוחזר ב-9 בפברואר 2020.
  119. ^ צ'אנג, ג'סטין, "זה רק האוסקר - אבל אלוהים, זה משנה ש'פרזיטים' זכה בתמונה הטובה ביותר"., באתר לוס אנג'לס טיימס., ‏בארכיון מהמקור ב-10 בפברואר 2020. אוחזר ב-10 בפברואר 2020.
  120. ^ פדרסן, אריק, "101 התסריטים הגדולים של המאה ה-21: תמונת אימה בראש רשימת גילדת הסופרים"., באתר דדליין הוליווד., ‏בארכיון מהמקור ב-6 בדצמבר 2021. אוחזר ב-12 בינואר 2022.
  121. ^ בארכיון מהמקור, ‏ב-28 במרץ 2023. אוחזר ב-28 במרץ 2023.
  122. ^ קיט, בוריס; גולדברג, לסלי, . "'Parasite' HBO Limited סדרה בעבודות מאת Bong Joon Ho, Adam McKay". The, באתר Hollywood Reporter., ‏הועבר בארכיון מהמקור ב-10 בינואר 2020. אוחזר ב-9 בינואר 2020.
  123. ^ פורד, רבקה, "בונג ג'ון הו אומר שסדרת 'פרזיטים' תחקור סיפורים "שקורים בין הרצפים בסרט"". hollywoodreporter.com., באתר הוליווד ריפורטר., ‏הועבר לארכיון מהמקור ב-21 בינואר 2020. אוחזר ב-12 בפברואר 2021.
  124. ^ סניידר, ג'ף, בארכיון מהמקור, באתר colliding, ‏11 בפברואר 2020. אוחזר ב-10 בפברואר 2020.
  125. ^ ליו, מריאן, "הספין-אוף האפשרי של 'פרזיטים' של HBO עם מארק רופאלו מעלה חששות מהלבנה"., באתר הוושינגטון פוסט., ‏בארכיון מהמקור ב-13 במרץ 2020. אוחזר ב-12 במרץ 2020.
  126. ^ Hulnder, Tatiana, "טילדה סווינטון לוהקה לתפקיד הראשית של סדרת פרזיטים של HBO: בלעדי", באתר . The Illuminerdy., ‏בארכיון מהמקור ב-3 במרץ 2020. אוחזר ב-13 בפברואר 2020.
  127. ^ מלקין, מארק, "ג'וליה רוברטס רוצה להיות בסרט גיבורי על: 'האם זה לא יהיה מדהים?'".., באתר diverse, ‏בארכיון מהמקור ב-20 באוקטובר 2022. אוחזר ב-20 באוקטובר 2022.
  128. ^ ג'ון ג'י-היון; לי סאנג-האון, [האתר של פרזיטים' כפי שהוא... משחזר את התפאורה לחדשות Base "'기생충' 현장을 그대로...세트 복원해 관광한류 기지로"], באתר . (Mayneved Business)., ‏המקורי ב-3 במרץ 2020.
  129. ^ ג'ונג הא-סונג, "고양시, '기생충' 촬영지 '고양아쿠아특수촬용스튜디오' 체험관광시설롄오!" [גויאנג סיטי, מיקום הצילומים "טפיל" "סטודיו לצילום מיוחד של גויאנג אקווה" ייווצר כמתקן לתיירות חוויה!. (בקוריאנית).], באתר Tournews21, ‏בארכיון מהמקור ב-15 בספטמבר 2020.
  130. ^ Bae Bae Hyun (14 בפברואר 2020). [מחלוקת על "פורנוגרפיה גרועה" שנקראה על ידי הממשל המקומי "טפיל" לפיתוח קורס תיירות]. הנקיורה (בקוריאנית). מהמקור ב-15 בספטמבר 2020.
  131. ^ "[기자수첩 '기생충' 관광 마케팅...빈곤 포르노, 빈곤 동물원인가" (Reporter's Parasite Handbook) tourism 'povert marketing parasite'handbook] Sisa Weekly (בקוריאנית).], ‏14 בפברואר 2020. בארכיון מהמקור ב-15 בספטמבר 2020.
  132. ^ Joo Eun-hye, " 영화 '기생충', 관광 한류에도 기여(?)... 영화 '기생충' 투어 코스 등 조성 "סיור הקורס נוצר.. (בקוריאנית).], באתר Consumer Wide, ‏בארכיון מהמקור ב-15 בספטמבר 2020.
  133. ^ "'돼지쌀슈퍼·자하문 터널 계단'... ' 기생충 ' 관광코스는 ? בקוריאנית), ‏10 בפברואר 2020. הועבר לארכיון מהמקור ב-15 בספטמבר 2020.
  134. ^ Ha Hye-bin, 기생충 '관광지 개발' 경쟁에..."가난 보여주자고?" 주민 한숨도" [בתחרות 'פיתוח תיירות' של הטפיל מראה לך עניים... "לתת?" התושבים נאנחים.], באתר JTBC (בקוריאנית)., ‏בארכיון מהמקור ב-15 בספטמבר 2020.
  135. ^ Hyunjong Kim (18 בפברואר 2020). "기생충 촬영 돼지슈퍼 동네 "가난 구경났나요"" [צילום פרזיטים בשכונת העל של חזירים "האם אתה מסכן?".], באתר Hankook Ilbo (בקוריאנית)., ‏בארכיון מהמקור ב-15 בספטמבר 2020.
  136. ^ Lee Blessed, "[톡톡! 부동산 '기생충'숟가락 얹는 서울시...갑자기 반지하 지원" טוקטוק! נדל"ן 'טפיל' בסיאול עם כפית... פתאום תמיכה תת קרקעית].], באתר Maeil Business Newspaper (בקוריאנית), ‏. בארכיון מהמקור ב-15 בספטמבר 2020.
  137. ^ לי, ניקולאוס, בארכיון מהמקור, באתר Hypebeast, ‏ב-11 במאי 2021. אוחזר ב-10 במאי 2021.
פרס דקל הזהב
1945‏-1960 יוניון פסיפיק (1945) • (בשנה זו חולקו 11 פרסים) ייסורים, סוף השבוע האבוד, האחו האדום, פגישה מקרית, ניצ'ה נגר, הסימפוניה הפסטורלית, תקוותם האחרונה, גברים ללא כנפיים, רומא עיר פרזות (1946) • הפרס לא חולק (1947) • הפסטיבל לא התקיים (1948) • האדם השלישי (1949) • הפסטיבל לא התקיים (1950) • מיס ג'ולי (אלף סיוברג), נס במילאנו (ויטוריו דה סיקה) (1951) • בשל מאזן הכוחות, אותלו (1952) • שכר האימה (1953) • השער לגיהנום (1954) • מרטי (1955) • עולם הדממה (1956) • שכנוע ידידותי (1957) • העגורים עפים (1958) • אורפאו נגרו (1959) • לה דולצ'ה ויטה (1960)
1961‏-1980 היעדרות כה ארוכה, וירידיאנה (1961) • משלם ההבטחות (1962) • הברדלס (1963) • מטריות שרבורג (1964) • הפטנט (1965) • על גברים ונשים, גבר ואישה (1966) • יצרים (1967) • חלוקת הפרס בוטלה בשל אירועי מאי 1968 (1968) • והיה אם... (1969) • מ.א.ש (1970) • המקשר (1971) • מקרה מאטי, מעמד הפועלים הולך לגן עדן (1972) • אי ההבנה, הדחליל (1973) • השיחה (1974) • כרוניקה של שנים בוערות (1975) • נהג מונית (1976) • פדרה פדרונה (1977) • קבקבי העץ (1978) • אפוקליפסה עכשיו, תוף הפח (1979) • כל הג'אז הזה, קגמושה (1980)
1981‏-2000 איש הברזל (1981) • יול, נעדר (1982) • הבלדה על נראיימה (1983) • פריז, טקסס (1984) • מסע העסקים של אבא (1985) • המיסיון (1986) • מתחת לשמש השטן (1987) • פלה הכובש (1988) • סקס, שקרים ווידאוטייפ (1989) • לב פראי (1990) • ברטון פינק (1991) • כוונות טובות (1992) • שלום לפילגש, הפסנתר (1993) • ספרות זולה (1994) • מתחת לפני השטח (1995) • סודות ושקרים (1996) • טעם הדובדבן (1997) • נצח ועוד יום (1998) • רוזטה (1999) • רוקדת בחשכה (2000)
2001‏-2020 חדרו של הבן (2001) • הפסנתרן (2002) • אלפנט (2003) • פרנהייט 9/11 (2004) • הילד (2005) • כשהרוח נושבת (2006) • 4 חודשים, 3 שבועות ויומיים (2007) • בין הקירות (2008) • סרט לבן (2009) • הדוד בונמי שיכול לזכור את חייו הקודמים (2010) • עץ החיים (2011) • אהבה (2012) • כחול הוא הצבע החם ביותר (2013) • שנת חורף (2014) • דיפאן (2015) • אני, דניאל בלייק (2016) • הריבוע (2017) • המשפחה שלי (2018) • פרזיטים (2019) • הפסטיבל לא התקיים בשל מגפת הקורונה (2020)
2021-היום טיטאן (2021) • משולש העצבות (2022) אנטומיה של נפילה (2023)
פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר
1928‏-1940 כנפיים (1928) • מנגינת ברודוויי (1929) • במערב אין כל חדש (1930) • סימרון (1931) • גרנד הוטל (1932) • תהלוכה (1933) • זה קרה לילה אחד (1934) • המרד על הבאונטי (1935) • זיגפלד הגדול (1936) • חייו של אמיל זולא (1937) • הן לא תקחהו עמך (1938) • חלף עם הרוח (1939) • רבקה (1940)
1941‏-1960 מה יפית עמק נוי (1941) • גברת מיניבר (1942) • קזבלנקה (1943) • הולך בדרכי (1944) • סוף השבוע האבוד (1945) • שנות חיינו היפות ביותר (1946) • הסכם ג'נטלמני (1947) • המלט (1948) • כל אנשי המלך (1949) • הכל אודות חוה (1950) • אמריקאי בפריז (1951) • ההצגה הגדולה בתבל (1952) • מעתה ועד עולם (1953) • חופי הכרך (1954) • מרטי (1955) • מסביב לעולם בשמונים יום (1956) • הגשר על הנהר קוואי (1957) • ז'יז'י (1958) • בן חור (1959) • הדירה (1960)
1961‏-1980 סיפור הפרברים (1961) • לורנס איש ערב (1962) • טום ג'ונס (1963) • גבירתי הנאווה (1964) • צלילי המוסיקה (1965) • אדם לכל עת (1966) • כחום הלילה (1967) • אוליבר! (1968) • קאובוי של חצות (1969) • פטון (1970) • הקשר הצרפתי (1971) • הסנדק (1972) • העוקץ (1973) • הסנדק חלק שני (1974) • קן הקוקייה (1975) • רוקי (1976) • הרומן שלי עם אנני (1977) • צייד הצבאים (1978) • קרמר נגד קרמר (1979) • אנשים פשוטים (1980)
1981‏-2000 מרכבות האש (1981) • גנדי (1982) • תנאים של חיבה (1983) • אמדאוס (1984) • זיכרונות מאפריקה (1985) • פלאטון (1986) • הקיסר האחרון (1987) • איש הגשם (1988) • הנהג של מיס דייזי (1989) • רוקד עם זאבים (1990) • שתיקת הכבשים (1991) • בלתי נסלח (1992) • רשימת שינדלר (1993) • פורסט גאמפ (1994) • לב אמיץ (1995) • הפצוע האנגלי (1996) • טיטניק (1997) • שייקספיר מאוהב (1998) • אמריקן ביוטי (1999) • גלדיאטור (2000)
2001‏-2020 נפלאות התבונה (2001) • שיקגו (2002) • שר הטבעות: שיבת המלך (2003) • מיליון דולר בייבי (2004) • התרסקות (2005) • השתולים (2006) • ארץ קשוחה (2007) • נער החידות ממומביי (2008) • מטען הכאב (2009) • נאום המלך (2010) • הארטיסט (2011) • ארגו (2012) • 12 שנים של עבדות (2013) • בירדמן (2014) • ספוטלייט (2015) • אור ירח (2016) • צורת המים (2017) • הספר הירוק (2018) • פרזיטים (2019) • ארץ נוודים (2020)
2021-היום CODA ‏(2021) • הכול בכל מקום בבת אחת (2022) • אופנהיימר (2023)
פרס אוסקר לסרט הבין-לאומי הטוב ביותר
1947‏-1955 (לשם כבוד) מצחצחי הנעליים (1947) • מר וינסנט (1948) • גונבי האופניים (1949) • מעבר לחומות (1950) • רשומון (1951) • משחקים אסורים (1952) • (לא הוענק פרס) (1953) • השער לגיהנום (1954) • מיאמוטו מוסאשי (1955)
1956‏-1960 לה סטרדה (1956) • לילות כביריה (1957) • זה הדוד שלי (1958) • אורפאו נגרו (1959) • מעיין הבתולים (1960)
1961‏-1980 מבעד לזכוכית האפלה (1961) • רק בימי ראשון (1962) • שמונה וחצי (1963) • אתמול היום ומחר (1964) • החנות ברחוב הראשי (1965) • גבר ואישה (1966) • רכבות נשמרות היטב (1967) • מלחמה ושלום (1968) • Z‏ (1969) • חקירתו של אזרח העומד מעל לכל חשד (1970) • הגן של פינצי קונטיני (1971) • סוד הקסם הבורגני (1972) • לילה אמריקאי (1973) • זיכרונות (1974) • שומר היערות (1975) • שחור ולבן בצבעים (1976) • כל החיים לפניו (1977) • הכינו את הממחטות (1978) • תוף הפח (1979) • מוסקבה אינה מאמינה בדמעות (1980)
1981‏-2000 מפיסטו (1981) • לאהוב מחדש (1982) • פאני ואלכסנדר (1983) • מהלכים מסוכנים (1984) • הסיפור האמיתי (1985) • התנקשות (1986) • החגיגה של באבט (1987) • פלה הכובש (1988) • סינמה פרדיסו (1989) • מסע של תקווה (1990) • מדיטראנו (1991) • הודו-סין (1992) • הפיתוי היפה ביותר של חיי (1993) • שמש בוגדנית (1994) • שושלת אנטוניה (1995) • קוליה (1996) • שאלה של אופי (1997) • החיים יפים (1998) • הכל אודות אמא (1999) • נמר, דרקון (2000)
2001‏-2020 שטח הפקר (2001) • אי שם באפריקה (2002) • שיחות נפש (2003) • הים שבפנים (2004) • צוצי (2005) • חיים של אחרים (2006) • הזייפנים (2007) • פרידות (2008) • הסוד בעיניהם (2009) • בעולם טוב יותר (2010) • פרידה (2011) • אהבה (2012) • יפה לנצח (2013) • אידה (2014) • הבן של שאול (2015) • הסוכן (2016) • אישה פנטסטית (2017) • רומא (2018) • פרזיטים (2019) • עוד סיבוב (2020)
2021-היום הנהגת של מר יוסוקה (2021) • במערב אין כל חדש (2022) • אזור העניין (2023)
פרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר
1965‏-1980 ג'ולייטה של הרוחות (1965) • גבר ואישה (1966) • לחיות בשביל לחיות (1967) • מלחמה ושלום (1968) • Z‏ (1969) • נוסע עובר בגשם (1970) • השוטר אזולאי (1971) • המהגרים, העולם החדש (1972) • הולכי הרגל (1973) • תמונות מחיי נישואין (1974) • שקרים שסיפר לי אבי (1975) • פנים מול פנים (1976) • יום מיוחד (1977) • סונטת סתיו (1978) • כלוב העליזים (1979) • טס (1980)
1981‏-2000 מרכבות האש (1981) • גנדי (1982) • פאני ואלכסנדר (1983) • המעבר להודו (1984) • הסיפור הרשמי (1985) • התקיפה (1986) • סיפורים שסיפרתי לאמא (1987) • פלה הכובש (1988) • סינמה פרדיסו (1989) • סיראנו דה ברז'רק (1990) • אירופה אירופה (1991) • הודו סין (1992) • שלום לפילגש (1993) • פארינלי (1994) • עלובי החיים (1995) • קוליה (1996) • החיים שלי בוורוד (1997) • תחנה מרכזית (1998) • הכל אודות אמא (1999) • נמר, דרקון (2000)
2001‏-היום שטח הפקר (2001) • דבר אליה (2002) • אוסמה (2003) • הים שבפנים (2004) • גן עדן עכשיו (2005) • מכתבים מאיוו ג'ימה (2006) • הפרפר ופעמון הצלילה (2007) • ואלס עם באשיר (2008) • סרט לבן (2009) • בעולם טוב יותר (2010) • פרידה (2011) • אהבה (2012) • יפה לנצח (2013) • לוויתן (2014) • הבן של שאול (2015) • היא (2016) • משום מקום (2017) • רומא (2018) • פרזיטים (2019) • מינארי (2020) • הנהגת של מר יוסוקה (2021) • ארגנטינה, 1985 (2022)
פרס גילדת שחקני המסך לצוות השחקנים הטוב ביותר בסרט קולנוע
1995‏-2009 אפולו 13 (1995) • כלוב הציפורים (1996) • ללכת עד הסוף (1997) • שייקספיר מאוהב (1998) • אמריקן ביוטי (1999) • טראפיק (2000) • פארק גוספורד (2001) • שיקגו (2002) • שר הטבעות: שיבת המלך (2003) • דרכים צדדיות (2004) • התרסקות (2005) מיס סנשיין הקטנה (2006) • ארץ קשוחה (2007) • נער החידות ממומביי (2008) • ממזרים חסרי כבוד (2009)
2010-היום נאום המלך (2010) • העזרה (2011) • ארגו (2012) • חלום אמריקאי (2013) • בירדמן (2014) • ספוטלייט (2015) • מאחורי המספרים (2016) • שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי (2017) • הפנתר השחור (2018) • פרזיטים (2019) • משפט השבעה משיקגו (2020) • CODA ‏(2021) • הכול בכל מקום בבת אחת (2022) • אופנהיימר (2023)
פרס איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאי לסרט הזר הטוב ביותר
הדוור (1995) ‏•‏‏ משהו מגוחך (1996) ‏•‏‏ הנרקוד? (1997) ‏•‏‏ החיים יפים (1998) ‏•‏‏ הכל אודות אמא (1999) ‏•‏‏ נמר, דרקון (2000) ‏•‏‏ אמלי (2001) ‏•‏‏ ואת אמא שלך גם (2002) ‏•‏‏ שיחות נפש (2003) ‏•‏‏ הים שבפנים (2004) ‏•‏‏ מהומה בשנחאי (2005) ‏•‏‏ מכתבים מאיוו ג'ימה (2006) ‏•‏‏ הפרפר ופעמון הצלילה (2007) ‏•‏‏ ואלס עם באשיר (2008) ‏•‏‏ חיבוקים שבורים (2009) ‏•‏‏ נערה עם קעקוע דרקון (2010) ‏•‏‏ פרידה (2011) ‏•‏‏ אהבה (2012) ‏•‏‏ כחול הוא הצבע החם ביותר (2013) ‏•‏‏ פורס מז'ור (2014) ‏•‏‏ הבן של שאול (2015) ‏•‏‏ היא (2016) ‏•‏‏ משום מקום (2017) ‏•‏‏ רומא (2018) ‏•‏‏ פרזיטים (2019) ‏•‏‏ מינארי (2020) ‏•‏‏ הנהגת של מר יוסוקה (2021) ‏•‏‏ RRR‏ (2022) ‏•‏‏ אנטומיה של נפילה (2023)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פרזיטים_(סרט)&oldid=39757101"