פרטיטורה
פַּרְטִיטוּרָה, או תַּכְלִיל, היא ספר תווים הכולל את כל תפקידי הכלים והקולות המשתתפים ביצירה מוזיקלית. התפקידים בפרטיטורה כתובים או מודפסים בשורות נפרדות זה מעל זה, בסדר קבוע. מתכונת זו מאפשרת למנצח לעקוב אחר ביצוע היצירה.
מבנה הפרטיטורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפרטיטורה תזמורתית קלאסית, התפקידים ערוכים לפי קבוצות כלים, ובתוך כל קבוצה לפי גובה הצליל של הכלים, בסדר הזה:
- כלי נשיפה מעץ
- כלי נשיפה ממתכת
- כלי הקשה
- בעלי גובה צליל מובחן (צֶ'לֶסְטָה, גְלוֹקֶנשְפּיל, קסילופון, טימפני וכו')
- בעלי גובה צליל לא מובחן (תופים, מצלתיים, משולש וכו')
- פסנתר או נבל
- זמרים סולנים
- מקהלה
- כלי קשת
פרטיטורה של אופרה כוללת גם את הלברית והוראות הבימוי. יש גם פרטיטורות להרכבים שונים, כגון פרטיטורה להרכב של כלי קשת, פרטיטורה להרכב של פסנתר ושני כינורות, פרטיטורה להרכב של כלי נשיפה ועוד.
בדרך כלל, החמשות (התווים) בפרטיטורה מוקטנות, כדי שכל הכלים המנגנים יופיעו בעמוד אחד, ולא יתפסו הרבה מקום. גודל החמשות בפרטיטורה קטן בכ-50% מתווים רגילים, והמנצח צריך להתרגל לקרוא גודל כזה של תווים. בדרך כלל, גם ספרי הפרטיטורות קטנים.
מאחר שביצירות לתזמורת לא כל הכלים מנגנים כל הזמן, מקובל להציג בפרטיטורה רק את הכלים הפעילים כדי לחסוך מקום (כאשר כלי אינו מנגן לאורך שורה שלמה, נהוג לא לכתוב את השתקים בפרטיטורה, אלא "להסתיר" את הכלי). בשורה הראשונה מצוינים השמות המלאים של כל הכלים המשתתפים ביצירה, והחל מהשורה השנייה השמות מקוצרים, או אינם מופיעים כלל.
מעל כל חטיבת שורות בפרטיטורה מצוין מספר התיבה שבו היא מתחילה. מספור התיבות מקל על ההתמצאות ביצירה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרטיטורה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
