צפדינה
 | |
| נסיגת חניכיים אופיינית לצפדינה | |
| תחום |
רפואה פנימית  |
|---|---|
| גורם |
ascorbic acid deficiency |
| טיפול |
sodium ascorbate |
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine | article/125350 |
| DiseasesDB | 13930 |
| MeSH | D012614 |
| MedlinePlus | 000355 |
| OMIM | 240400 |
| סיווגים | |
| ICD-10 |
E54 |
| ICD-11 |
5B56.0 |
  | |
צַפְדִּינָה (Scurvy) היא מחלה הנגרמת ממחסור חמור בוויטמין C (חומצה אסקורבית) ומתבטאת ברִפיון החניכיים ובשטפי דם וחולשה כללית עד כדי ריתוק לכיסא גלגלים. כיום מחלה זו נדירה, אך יכולה להופיע אצל ילדים או מבוגרים עם נטייה אובססיבית למזון, או דיאטה חריפה נטולה ויטמין C לחלוטין. הגורמים העלולים לתרום לחסר בוויטמין C היא בראש ובראשונה צריכה ירודה של פירות וירקות או תחליפים, היחשפות הכבד לרעלנים במקום העבודה ועישון. כמו כן, נטילת תרופות אספירין ותרופות ממשפחת ה-NSAIDs ושימוש בתכשירים אמינופירין, פארא-אלדהיד ו-hydantoin, מגבירים הפרשת ויטמין C בשתן, ומפחיתים את רמתו בדם.
גורם המחלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחסור בוויטמין C פוגע באפשרות ליצור קולגן תקין (יציב). קולגן הוא החלבון המרכיב חלק גדול מרקמות החיבור בגוף (גידים, רצועות, עור, עצמות וסחוס).
סינתזה נורמלית של קולגן תלויה בהידרוקסילציה - הוספת קבוצת OH (הידרוקסיל) - של פרולין וליזין ברשתית התוך-פלזמתית. האנזימים שמבצעים את ההידרוקסילציה דורשים ויטמין C בתור קו-פקטור. במקרים של חסר כרוני בוויטמין C אנזימים אלה לא יתפקדו וההידרוקסילציה לא תתבצע. כיוון שכך, תהיה חסרה קבוצת OH, וקשרי מימן המאפשרים את יצירת מבנה הסליל המקנה יציבות למולקולת הקולגן, לא ייווצרו בה. כשיצירת מבנה הסליל לא מתאפשרת, המולקולה חלשה ולא יציבה, מה שגורם למחלה.
בדיקה וטיפול
[עריכת קוד מקור | עריכה]רמת ויטמין C בפלזמה של הדם הנמוכה מ-1.8 מיליגרם לליטר בשתי מדידות עוקבות בהפרש של שבועיים, מתפרשת כצפדינה (עם או ללא תסמינים). מדידת רמת ויטמין C בתאי הדם הלבנים (לויקוציטים) מהווה תמונה אמינה יותר לגבי מצב מאגרי הוויטמין בגוף, כיון שבניגוד למדידת רמת הוויטמין בדם, מדידה זו אינה מושפעת מתנודות ברמת הוויטמין בגלל ארוחה או בגלל שעון צירקדי.
ניתן לטפל במחלה על ידי צריכה של ויטמין C שאותו ניתן לקבל ממקורות שונים, לרבות פירות וירקות למיניהם.
ההחלמה כמעט מיידית.
העור
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתוצאה ממחסור בקולגן תקין, מתרופפות השיניים והחניכיים מדממים בתחילה; עם התקדמות המחלה ממשיך כל הגוף להידרדר בצורה דומה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחלה הייתה נפוצה במשך מאות שנים, בעיקר בקרב מלחים שלא אכלו פירות וירקות טריים במשך החודשים הארוכים שבילו בלב ים.
המודעות לאכילת ויטמין C החלה ב-1753, בניסוי שערך ג'יימס לינד. לינד חיפש תרופה למחלת הצפדינה שהייתה למלחי ספינת הוד מעלתו 'סולסברי', ונתן לכל זוג מלחים מתוך 12 המלחים שהיו על הספינה תרופה מסורתית אחרת. בין התרופות היו מיץ תפוחים, אגוז מוסקט, מי ים, חומץ ותערובת שום, חרדל ומור. אך אלה לא השפיעו ורק המלחים שקיבלו שני תפוזים ולימון נרפאו.
בראשית המאה ה-18 עלה הרעיון לשמר את מיץ הלימון בהוספת 25% רום (רעיון שהתקבל בעין יפה מצד הימאים). שיטה זו מיגרה את מחלת הצפדינה בהצלחה כה רבה, עד שרופא בעל שם, שנתקל בה בשנת 1830, אבחן אותה בטעות כסרטן של החניכיים, משום שלא הכיר את תסמיני הצפדינה.[1]
בתלמוד הבבלי מוזכרת מחלת השיניים "צפדינא" שהקנתה את השם העברי למחלה בתלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף כ"ח, עמוד א' יחד עם אזכור נוסף במסכת בבא מציעא דף פה עמוד א' (על פי כתבי היד, בדפוסים "צפרנא"). כמוו כן, במסכת יומא מובאים דרכי טיפול מסורתיים שניסו לטפל במחלה.[2].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קארין בשרה, תכנית ח"צ, הניסוי הקליני המבוקר הראשון בהיסטוריה, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 20 במאי 2017
- צפדינה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.