קארל דייוויד אנדרסון
 | |
| לידה |
3 בספטמבר 1905 ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
11 בינואר 1991 (בגיל 85) סן מרינו, קליפורניה, ארצות הברית |
| ענף מדעי | פיזיקה |
| מקום מגורים | ארצות הברית |
| מקום קבורה |
פארק הזכרון פורסט לוון  |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
ויליאם ב' סמיית', רוברט מיליקן |
| מוסדות |
המכון הטכנולוגי של קליפורניה |
| תלמידי דוקטורט |
Carl A. Rouse, דונלד גלייזר, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
Elvira Lorena Bergman |
| תרומות עיקריות | |
| מגלה הפוזיטרון | |
  | |
קארל דייוויד אנדרסון (באנגלית: Carl David Anderson; 3 בספטמבר 1905 – 11 בינואר 1991) היה פיזיקאי אמריקאי. הוא ידוע בעיקר בשל כך שגילה את הפוזיטרון, הישג שזיכה אותו בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1936.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנדרסון נולד בניו יורק כבן למהגרים משוודיה. הוא למד פיזיקה והנדסה במכון הטכנולוגי של קליפורניה, סיים תואר שני בשנת 1927, ותואר דוקטור בשנת 1930. תחת פיקוחו של רוברט מיליקן, הוא החל לחקור קרניים קוסמיות, ובמהלך אחד מהמחקרים נתקל בעקבות לא צפויות בתצלומים מתא הערפל שלו, אותם הוא פירש נכונה כעקבות שנוצרו על ידי חלקיק בעל מסה זהה לזו של האלקטרון, אך בעל מטען חשמלי מנוגד. התגלית, שהוכרזה בשנת 1932 ולאחר מכן אוששה על ידי אחרים, נתנה תוקף לחיזוי התאורטי של פול דיראק על קיומו של הפוזיטרון. אנדרסון השיג את ההוכחה הראשונה לכך שפוזיטרונים קיימים על ידי כך שירה קרני גאמא שהופקו מקרביד של תוריום לעבר חומרים אחרים. התוצאה הייתה יצירה של זוגות אלקטרון-פוזיטרון. עבור פועלו, אנדרסון קיבל את פרס נובל לפיזיקה בשנת 1936, כאשר באותה שנה זכה גם ויקטור פרנץ הס, על גילוי הקרינה הקוסמית.
עוד בשנת 1936, אנדרסון ותלמידו, סת' נידרמייר, גילו את המיואון (או "מו-מסון", כפי שהוא נקרא במשך שנים רבות), חלקיק תת-אטומי השוקל פי 207 ממשקל האלקטרון. בתחילה, אנדרסון ונידרמייר האמינו שמצאו פאיון, חלקיק שהידקי יוקאווה הניח את קיומו בתאוריית הכוח הגרעיני החזק שלו. כאשר התברר שאנדרסון לא צפה בפיאון, הפיזיקאי התאורטי איזידור אייזק רבי, היה נבוך בשאלה כיצד התגלית המפתיעה תוכל להתאים לאיזשהו מודל לוגי של פיזיקת החלקיקים, והוא שאל "מי הזמין את זה?". המיואון היה הראשון מבין רשימה ארוכה של חלקיקים תת-אטומיים שגילויים בלבל תאורטיקנים, שלא הצליחו לשייך את החלקיקים לתאוריות שלהם. ויליס לם טען שהוא שמע בשלב מסוים את האמרה "שאדם שגילה חלקיק יסוד קיבל פרס נובל, אבל תגלית שכזו צריכה לעלות לו היום בקנס של 10,000 דולר".
קארל אנדרסון בילה את כל הקריירה שלו בקאלטק. במהלך מלחמת העולם השנייה הוא ערך מחקר בטילים. הוא נפטר ב-11 בינואר 1991, ונקבר בלוס אנג'לס שבקליפורניה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קארל דייוויד אנדרסון, באתר פרס נובל (באנגלית)
- קארל דייוויד אנדרסון, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- קארל דייוויד אנדרסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- קארל דייוויד אנדרסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| זוכי פרס נובל לפיזיקה | ||
|---|---|---|
| 1901-1925 | רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925) | |
| 1926-1950 | פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950) | |
| 1951-1975 | קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975) | |
| 1976-2000 | ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000) | |
| 2001-היום | קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) • ג'ון ג'וזף הופפילד, ג'פרי הינטון (2024) | |