קלע
קֶלַע (או בשמו העממי רוגטקה - מיידיש[1]) הוא כלי נשק פשוט, הקיים עוד מימי קדם ומשמש ליידוי אבנים במהירות רבה ובדיוק משופר, בהשוואה ליידוי אבנים ביד.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפעלת הקלע קלה יחסית מהפעלת קשת, אך טווח פגיעתו קטן משל קשת טובה ולרוב הוא גורם לפציעות חמורות פחות. עם זאת, בידיים מיומנות הקלע עלול להפוך לנשק קטלני. סיפור מפורסם על יכולת קליעה הוא הסיפור בתנ"ך על דוד, שהכניע את גוליית הענק הפלישתי שהיה חמוש מכף רגל ועד ראש, בעזרת אבן קלע בלבד[2]. קלעים מהאיים הבליאריים היו ידועים בעולם העתיק בזכות כישורי הקליעה שלהם. בליסטראות, שהן התותחים של העת העתיקה וימי הביניים, פעלו על עיקרון דומה לזה של הקלע. הקלע הפסיק לשמש בשימוש צבאי בשלהי ימי הביניים, בעקבות הופעת שריון כבד יותר שפגיעת אבן לא יכלה לו.
קלע קדום
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקלע מורכב מרצועה העשויה לרוב מעור שבמרכזה מצע עליו מניחים את האבן המיועדת ליידוי. היורה מניח אבן במרכז המצע, מקפל את הרצועה לשניים ומסובב את הקלע לקבלת מהירות. כאשר המהירות גבוהה מספיק, הוא מרפה מצידה האחד[3] של הרצועה והקליע (האבן) נורה במהירות.
קלע מודרני
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיום נפוץ סוג שונה של קלע, שעובד, בדומה לקטפולטה, על עקרון אגירת האנרגיה באמצעות מתיחת גומיה ושחרורה לצורך יידוי. הקלה נוספת בתפעול קלע כיום נובעת מקלות ההשגה של עצמים נורים זהים לחלוטין בצורתם, גודלם ומשקלם, מייצור תעשייתי, כגון גולות.
הקלע, בכינויו המקובל "רוגטקה", נפוץ בקרב ילדים ונחשב משחק, למרות שהוא משמש לעיתים במהומות ככלי נשק זמין של מתפרעים. התנע שנושאת אבן הקלע המודרני היא גדולה. האבן עלולה לגרום לנזק משמעותי לרקמות גוף האדם ולפרטי ציוד.
בסכסוך הישראלי-פלסטיני
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – יידוי אבנים
בכבישי השטחים הפלסטינים נפוץ יידוי אבנים על ידי פלסטינים לעבר כלי רכב של אזרחים וכוחות ביטחון ישראלים ולעבר סיורים רגליים של מג"ב וצה"ל בשטחים. פעילות רבות של צה"ל בערים פלסטיניות נתקלות ברעולי פנים חמושים בקלע.
אזכורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בתנ"ך מסופר כי במהלך קרב דוד וגליית, דוד הפיל את גליית על הקרקע בעזרת קלע.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קלע, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רוביק רוזנטל, שאל את רוביק, שאלה 480, באתר הזירה הלשונית
- ^ שמואל א', פרק י"ז.
- ^ בצידה השני של הרצועה יש לולאה המולבשת על אחת האצבעות ומונעת ממנה להשתחרר.