לדלג לתוכן

קלע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קלע דרום אמריקאי
רוגטקה מודרנית
יידוי אבנים באמצעות קלע, נעלין 2014

קֶלַע (או בשמו העממי רוגטקה - מיידיש[1]) הוא כלי נשק פשוט, הקיים עוד מימי קדם ומשמש ליידוי אבנים במהירות רבה ובדיוק משופר, בהשוואה ליידוי אבנים ביד.

הפעלת הקלע קלה יחסית מהפעלת קשת, אך טווח פגיעתו קטן משל קשת טובה ולרוב הוא גורם לפציעות חמורות פחות. עם זאת, בידיים מיומנות הקלע עלול להפוך לנשק קטלני. סיפור מפורסם על יכולת קליעה הוא הסיפור בתנ"ך על דוד, שהכניע את גוליית הענק הפלישתי שהיה חמוש מכף רגל ועד ראש, בעזרת אבן קלע בלבד[2]. קלעים מהאיים הבליאריים היו ידועים בעולם העתיק בזכות כישורי הקליעה שלהם. בליסטראות, שהן התותחים של העת העתיקה וימי הביניים, פעלו על עיקרון דומה לזה של הקלע. הקלע הפסיק לשמש בשימוש צבאי בשלהי ימי הביניים, בעקבות הופעת שריון כבד יותר שפגיעת אבן לא יכלה לו.

אבני קלע עשויות אבן גיר ששימשו בקרבות על יהודה וירושלים בראשית המאה השישית לפנה"ס. מוזיאון ארצות המקרא, ירושלים.

הקלע מורכב מרצועה העשויה לרוב מעור שבמרכזה מצע עליו מניחים את האבן המיועדת ליידוי. היורה מניח אבן במרכז המצע, מקפל את הרצועה לשניים ומסובב את הקלע לקבלת מהירות. כאשר המהירות גבוהה מספיק, הוא מרפה מצידה האחד[3] של הרצועה והקליע (האבן) נורה במהירות.

קלע מודרני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום נפוץ סוג שונה של קלע, שעובד, בדומה לקטפולטה, על עקרון אגירת האנרגיה באמצעות מתיחת גומיה ושחרורה לצורך יידוי. הקלה נוספת בתפעול קלע כיום נובעת מקלות ההשגה של עצמים נורים זהים לחלוטין בצורתם, גודלם ומשקלם, מייצור תעשייתי, כגון גולות.

הקלע, בכינויו המקובל "רוגטקה", נפוץ בקרב ילדים ונחשב משחק, למרות שהוא משמש לעיתים במהומות ככלי נשק זמין של מתפרעים. התנע שנושאת אבן הקלע המודרני היא גדולה. האבן עלולה לגרום לנזק משמעותי לרקמות גוף האדם ולפרטי ציוד.

בסכסוך הישראלי-פלסטיני

[עריכת קוד מקור | עריכה]
יידוי אבנים על כוחות ביטחון ישראלים בעזרת קלע.
ערך מורחב – יידוי אבנים

בכבישי השטחים הפלסטינים נפוץ יידוי אבנים על ידי פלסטינים לעבר כלי רכב של אזרחים וכוחות ביטחון ישראלים ולעבר סיורים רגליים של מג"ב וצה"ל בשטחים. פעילות רבות של צה"ל בערים פלסטיניות נתקלות ברעולי פנים חמושים בקלע.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ רוביק רוזנטל, שאל את רוביק, שאלה 480, באתר הזירה הלשונית
  2. ^ שמואל א', פרק י"ז.
  3. ^ בצידה השני של הרצועה יש לולאה המולבשת על אחת האצבעות ומונעת ממנה להשתחרר.